א [עח] סדר פרשיות של סוכות. סוכות יום ראשון קורא בפרשת אמור אל הכהנים שור או כשב, ומפטיר קורא בסדר פנחס ובחמשה עשר יום לחודש השביעי, עד ומנחתה ונסכה, ומפטירין בתרי עשר הנה יום בא לה', יום שני קורא בפרשה של אתמול, ומפטיר קורא בסדר פנחס וביום השני, ומפטירין במלכים ויקהלו אל המלך שלמה, יום … להמשך קריאה
א [עז] סדר פרשיות יום הכפורים. סדר יום הכפורים, בשחר קורין אחרי מות, עד סוף פרשתא, ומפטיר קורא בסדר פנחס מן ובעשור לחודש, עד ומנחתם ונסכיהם, ומפטירין בישעיהו סולו סולו, במנחה קורין אחרי מות כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, עד סוף סידרא, ומפטירין ויהי דבר ה' אל יונה בן אמתי וגומר: הסבר … להמשך קריאה
א [עו] סדר פרשיות ר"ה. סדר ראש השנה יום ראשון קורין וה' פקד את שרה, ומפטיר קורא בסדר פינחס ובחודש השביעי עד אשה לה', ומפטירין ויהי איש אחד מן הרמתים, יום שני קורין בסדר וירא אליו, מן והאלהים נסה את אברהם, עד סוף כל הסידרא, ולמפטיר ובחודש השביעי, ומפטירין בירמיהו מצא חן במדבר [עד רחם … להמשך קריאה
א [עה] סדר פרשיות של שבועות. יום ראשון קורא בסדר וישמע יתרו בחודש השלישי, עד סוף הסדר ומפטיר בסדר פנחס וביום הבכורים, עד תמימים יהיו לכם ונסכיהם, ומפטירין ביחזקאל ויהי בשלשים שנה, [עד ברוך כבוד ה' ממקומו], יום שני קורין בסדר ראה אנכי כל הבכור, עד סוף הסידרא, ומפטיר קורא וביום הבכורים ומפטירין בחבקוק הנביא … להמשך קריאה
א [עד] סדר פרשיות של פסח. משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא, יום ראשון מוציאין שני ספרי תורות, באחד קורין בפרשת משכו בסדר בא אל פרעה, עד על צבאותם, ובאחד קורין למפטיר בסדר פנחס, ובחודש הראשון עד כל מלאכת עבודה לא תעשו, ומפטירין ביהושע בעת ההוא. יום שני בסדר אמור אל הכהנים, מן … להמשך קריאה
א [עג] הלכות ספר תורה. הקורא בספר תורה פותח ורואה [בספר תורה, ומי שקורא אוחז בידו ספר תורה פתוח] ואומר ברכו וכו', ועונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ואף הוא עונה עמהם, וכוון שבירך אסור לו להפסיק בדברים [אחרים], ואפילו בתרגום, עד שיגמור מלקרות, גמר לקרות גולל ספר ממקום שקרא בו ומברך וחותם ועונין אחריו … להמשך קריאה
א [עב] הלכות ראשי חדשים. מברכין על החדשים עד ששה עשר, ומעומד, ירושלמי, עד מתי מברכין על הלבנה כל זמן שתראה. כחצי חמיטה, פירוש חמיטה קערה, רבי יהושע אומר עד שתתמלא פגמתה: ב היכא דטעה יחיד ולא אידכר ראש חודש, בין בברכת המזון בין בצלותא, מהדרינן ליה, אבל טעה ולא הזכיר בתפילת ערבית אין מחזירין … להמשך קריאה
א [עא] הלכות תענית. אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום, ואפילו בשבת, ודוקא תענית חלום, אבל אחר לא [מאי תקנתיה ליתיב תעניתא לתעניתא], פירוש שחייב להתענות למחר יום אחד כדי שימחול הקדוש ברוך הוא עונו בשביל עונג שבת, וליתב בתעניתא שביטל עונג שבת בלא אכילה ולא שתייה, אבל מדין עונג שבת פטור, … להמשך קריאה
א [ע] הלכות שני וחמישי. תניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים [שמות ט"ו כ"ב], דורשי רשימות אמרו אין מים אלא תורה, וכן הוא אומר הוי כל צמא לכו למים [ישעיה נ"ה א'], כיון שהלכו שלשת ימים [בלא תורה], עמדו נביאים ותיקנו להם שיהיו קורין בשבת ומפסיקין [באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין בשלשה וארבעה … להמשך קריאה
א [סט] דין מליגת הראש. מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין באור, אבל אין (טובלין) [טופלין] אותן לא בחרסית ולא באדמה: ב עיסה חציה של גוי וחציה של ישראל אסור לאפותה ביום טוב, [אבל בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב]: ג ושחיטת בהמה חיה ועוף מותרין [ביום טוב מפשיטין וכל … להמשך קריאה
א [סח] הלכות יום טוב. אין מבקעין עצים [לא] מן הקורה ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב, אבל מן הקורה שנשברה בערב יום טוב מבקעין, וכשהן מבקעין אין מבקעין אלא בשינוי, בקופיץ בזכרות שלו מותר, הואיל ואין דרך חול לבקע בו, אבל קרדום כלל לא: ב אחד שפוד [שנרצם] וסכין שנפגמה ביום טוב מותר לתקנו … להמשך קריאה
א [סז] הלכות מגילה ופורים. מגלה נקראת וכו' חכמים אומרים בזמן הזה, [הואיל ומסתכלים בה] הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה כדי לחלק להם מעות פורים, אין קורין אותה אלא בזמנה בארבעה עשר ומוקפין חומה מימות יהושע בן נון בחמשה עשר: ב פורים שחל להיות בשבת קורין באחד בשבת מגלה בזמנה בארבעה עשר ביחיד … להמשך קריאה
א [סו] הלכות ארבע פרשיות. ראש אדר שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים, והסימן זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו, לעולם [פרשת] פרה אדומה קורין שלש שבתות קודם הפסח, שתי שבתות נותנין לה ששואלין בהם בהלכות היום מקודם ושבעת ימי הזאה, הרי כאן שלש שבתות, כדי שיהיו בקיאין ומוזהרין באותן שתי שבתות בהלכות טהרה והזאה, וכן האידנא … להמשך קריאה
א [סה] הלכות חנוכה. מצות חנוכה נר איש וביתו, יום ראשון מדליק ומברך להדליק נר של חנוכה. ושעשה נסים ושהחיינו, מכאן ואילך המדליק מברך שתים, להדליק ושעשה נסים והרואה [מברך שתים, מיכן ואילך המדליק מברך שתים, והרואה] מברך אחת שעשה נסים, ומדליק בכל השמנים ובכל הפתילות בין בחול בין בשבת, משום דכבתה אין זקוק לה: … להמשך קריאה
א [סד] הלכות תשעה באב. משנכנס אב ממעטין בשמחה, ולא לענין אכילת בשר ושתיית יין קא אמרינן, אלא לענין שמחה, כגון שמחת חתונה ושמחת מרעים, וכל דבר שמחה: ב ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, ולא יאכל בשר ולא ישתה יין בסעודה המפסיק בה: ג ושבת שחל להיות תשעה באב בתוכה, אסור לספר … להמשך קריאה
א [סג] הלכות אבל. מותר המתים למתים מותר המת ליורשין: ב והיכא דנפיק שיכבא מקמיה פניא ואי נמי ממתא למתא ולא איסתתם הגולל אלא בליליא הנך דאיתנייהו בביתא מנו מעידנא דאיכסו [שכבא] מנייהו הנך דבהדי שיכבא [מגו מעידנא דאיסתתם הגולל ואם איתיה לגדול הבית בביתא הנך נמי דאזלי בהדא שיכבא סמכו על גדול הבית ומאנו … להמשך קריאה
א [סב] הלכות הבדלות ובשמים. אסור לאדם לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שיבדיל בתפילה ועל הכוס, והנגיד פסק הבדיל באחת מהן מותר לעשות מלאכה. ואם לא הבדיל לא בזו ולא בזו וצריך לצאת לדרך לעשות צרכיו אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ועושה צרכיו. אם היו סועדין בשבת והחשיך גומרין … להמשך קריאה
א [סא] דין לקרות בשטרי הדיוטות. ואסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת. וקוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מארבע אמות, כדי שלא יזיקו בהם רבים, ובכרמלית אפילו טובא נמי. והמנער טליתו בשבת אי לא קפיד עלייהו מותר. וקורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה, ולא שרי לדבקן בקורה, דהוה ליה בנין ולא כדי שתעלה אלא … להמשך קריאה
א [ס] דין קלורין. שורין קלורין מערב שבת. ונותן לתוך עיניו בשבת. ועלין לתת על גבי העין לצננו, אין בהם משום רפואה. מעלין אנקלי בשבת. שהוא אל מערה. עין שמרדה מותר לכחלה בשבת. החושש בפיו מעלין לו סם בשבת. כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת, לאתויי צלפים בחומץ, אבל מאכל דלא אכלי אינשי אסור, וכל … להמשך קריאה
א [נט] הלכות איסורי שבת. וקיימא לן כרבי יהודה דאמר המבשל בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת בין לו בין לאחרים, במזיד יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, והוא לא יאכל עולמות. והלכתא השוחט לחולה מותר לבריא לאכול באומצא, המבשל לחולה בשבת אסור לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו. והשוחט לחולה דאמרינן מותר הוא שהיה חולה מבעוד … להמשך קריאה
א [נח] דין חיה. וחיה משעה שהדם שותת ויורד ויושבת על המשבר, וכל זמן שהקבר פתוח, פירוש בית הרחם, בין אמרה צריכה אני בין אמרה איני צריכה, מחללין עליה את השבת (משלשה ועד) [כל שלשה], שבעה אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת. אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת, שלשים אפילו אמרה צריכה … להמשך קריאה
א [נז] הלכות טלטולי שבת. תנו רבנן שבו איש תחתיו [שמות י"ו כ"ט], כתחתיו, גופו שלש אמות ואמה, כדי פישוט ידים ורגלים אלו ארבע אמות. אל יצא איש ממקומו, [שם שם] אלו אלפים אמה של תחום שבת, וקיימא לן דכל בר ישראל ששובת [בשבת] במדברות באתרא דלית תמן מחיצות, אין לו לטלטול אלא ארבע אמות … להמשך קריאה
א [נו] הלכות ברכות שבת. משכימין לבתי כנסיות לדברי שירות ולפסוקי דזמרה, ולהאריך בהם כפי הצורך, כדי לקרות קריאת שמע בעונתה, ומתפלל תפילה בעונתה, ויורד שליח צבור לפני התיבה וענו קדישתא, ומשלים תפילת יוצר וברכת כהנים, ומפטירין בקדיש עד עושה שלום, ויושבין הציבור כולן ומסדרין את הפרשה דענינא דיומא, שנים מקרא ואחד תרגום, ואית נמי … להמשך קריאה
א [נה] דין שביתת עבדים. ואסור לאדם לומר לעבדו לקוט לנו ענבים שנאכל לערב, שעבדו חייב לשמור שבת כמוהו. ועבדו ושפחתו מותר לקיימן אף על פי שלא נתגיירו, אבל חייב אדם להשביתם מלעשות מלאכה כל עיקר, דכתיב למען ינוח עבדך ואמתך כמוך [דברים ה' י"ד]. ועבד כנעני שלא רצה להתגייר אסור לקיימו וימכרנו לאלתר, ואם … להמשך קריאה
א [נד] דין נר. לא יפלה את כליו לאור הנר, אבל מסתכל הוא מה שבכוס, או מה שבקערה ואינו חושש, ולא יקרא לאור הנר אפילו גבוהה שתי קומות, ואי איכא אחרינא בהדיה וקרי תרווייהון בחד ענינא שרי, ובין שמש קבוע ובין שמש שאינו קבוע בודק כוסות וקערות לאור הנר בדנפטא, אבל בדמשחא שמש שאינו [קבוע] … להמשך קריאה
א [נג] הלכות קידוש. ובערבי שבתות וימים טובים היכא דאתחיל ליה למיכל מקמי תשע שעות, ואימשך ליה לסעודתיה עד שקדש עליו היום, פורס מפה ומקדש, ואחר כך שרי המוציא, וגמר סעודתיה ומברך ברכת המזון, אין קידוש אלא במקום סעודה, משום דכתיב וקראת לשבת עונג, [ישעיה נ"ח י"ג], במקום שקראת לשבת שם תהא עונג. המקדש אם … להמשך קריאה