א [קלג] קריאת שמע. פעם אחת היה תינוק אחד מורכב על כתיפו של רבי בבית הכנסת הגיע לקרות קרית שמע אמר להוציא התינוק מעליו משום דסתם תינוק באשפה, ואין ראוי לקרות קריאת שמע אצלו: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [קלב] ספירת העומר. בין פסח לעצרת כשהציבור ממהרין תפילת ערבית מבעוד יום, מונה רבי עם הצבור ימים ושבועות בלא ברכה, מימר אמר אם אזכור בלילה בביתי אחזור ואברך כדין, ונמצא שלזו ברכתי ברכה לבטלה קודם שקיעת החמה, ואם אשכח הרי מניתי ימים ושבועות למצוה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [קלא] לעסוק בתורה. חצות לילה כשרוצה עומד לעסוק בתורה נוטל את ידיו ומברך על נטילת ידים, ואשר יצר אם נפנה וכל הברכות של אחריו ומברך על התורה, ואומר איזהו מקומן ורבי ישמעאל וכו' וכשהולך לבית הכנסת להתפלל תפילת צבור מתחיל ברבון העולמים. הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [קל] דין עבריין. עבריין שעבר על גזירת ציבור, אם לא נידוהו הציבור נמנה הוא למנין עשרה, וחייב בכל המצות שכן נאמר בעכן חטא ישראל [יהושיע ז' י"א], אף על פי שחטא ישראל הוא אלמא בקדושתיה קיימא, ולא יצא מן הכלל אלא שנחשד על השבועה, אבל אם נידוהו מאחר שיבדל מקהל הגולה אם יצרפיהו עמהם … להמשך קריאה
א [קכט] ועל עשרה שהתפללו ושמעו כולם ברכו וקדושה, וכל סדר התפילה אומר רבי שיכולין למנין אחר בשביל אחד שלא התפלל, כמו שעושין לחתן או לכל מי שלא השכים לבית הכנסת, ואפילו אחד מאותן שהתפללו כבר, יכול לחזור ולהתפלל כדי להוציא את החייב, וסמך רבי ומראה פנים מהציבור שמתפללין במנין למניין על הקדושה לבדה נענה … להמשך קריאה
א [קכח] מעשה היה באחד משכינת רבי שנתן לו גוי פרה מעוברת ומבכרת ושאל את פיו וצוה עליו למכור העובר לגוי או כולו או מקצתו בפרוטה קודם שיצא לאויר העולם, כדי שתהא ידי גוי באמצע להפטר מן הבכורה, וחזר האיש ואמר קבלתי עלי חצי פשוט מן הארוס שלי ויגדלנו לחצאין אם זכר, ואמר לו רבי … להמשך קריאה
א [קכז] כבשה מעוברת. מעשה בא לפני רבי על אחד מבני העיר שקנה כבשה אחת מגוי כשהוא מעוברת, וניכר שרחל מבכרת היתה, ומסרה לרועה, לא שיש לגוי שותפות בה, אלא כדי לרעותה מסרה, וילדה זכר בביתו של גוי, לימים נצטרך הבעל לכבשים והביא אותו השה ושחטו [שלא נתן דעתו לבכור ואחר שחיטה והפשטה הרגיש בדבר … להמשך קריאה
א [קכו] תיקון הגט. וזה תיקון הגט מפי מר רב יהודאי כך ינתן הגט תופש האיש הקולמוס ונותנו לסופר, וכותב סופר הגט ונותנו לאיש, ואותו האיש נותנו לאשתו, ואומר לה הא ליך גיטך על מנת אם אבוא עד שנה, או עד שנתים, או עד זמן כך וכך שאבוא, יהא הגט פסול, ותהא אשתו כמקדם, ומקבלת … להמשך קריאה
א [קכה] זה משפט הגט לפי אמירת בית דין. מאן דבעי למיכתב גיטא ופסיק ליד מגילתא שיעורא דגט וכתב ואיפסוק מגלתא בתר דכתיב ליה מיפסל, דכתיב וכתב ונתן [דברים כ"ד א'] מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר קציצה ולא יצא, גט אשה וגט חירות כותבין ביום וחותמין ביום כשר, אבל אם כותבין … להמשך קריאה
א [קכד] דין גט. בכך ובכך בשבת, בכך וכך לירח פלוני, שנת כך וכך לבריאת עולם, למנין שאנו רגילין למנות ביין בכרך פלוני, או במדינה פלונית. [דיושב על נהר פלוני] אנא פלוני דבמקום פלוני היושב על נהר פלוני והנני היום בכרך פלוני או במדינה פלונית וכל שום וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתר אבהתי צביתי ברעות … להמשך קריאה
א [קכג] דין משכון. ואם ישראל נותן משכון לגוי בעל חובו למשכנו לישראל אחר תחת יד גוי אם מותר אותו ישראל לגבות הרבית מן הגוי, ואף על פי שיוצא מכיסו של ישראל אסור, ואם לאו מותר, והמונע עצמו הרי זה חסיד שוטה, ובלבד שלא יתכוון מתחילה לכך, אבל אם הכיר במשכונו של ישראל, בתחילה, קנסינן … להמשך קריאה
א [קכב] דין אשה שמת בעלה. ואשה שמת בעלה והניחה מעוברת, אם יצא הולד ובכה ושהה שעה אחת אינה צריכה חליצה, ואם יצא מת, או חולצת, או מתיבמת, ואם ילדה בנים וכולם מתו בחיי הבעל, ואחר כך מת הוא, יש עליה מצות ייבום, ואם תבקש לחלוץ הרשות בידה, ותטול כתובתה, ואם היה לו בן או … להמשך קריאה
א [קכא] דין גף. ופרק גף העוף שנשבר, אם סמוך לגוף דינו כשאר אברים אם יצא לחוץ ועור ובשר חופין את רובו גם אותו האבר מותר, ואם אין עור ובשר חופין את רובו אותו אבר אסור, והעוף מותר, אבל אם נשמט גף העוף מהצלעות יש לחוש שמא ניקבה הריאה, ועוף אם נשמט פרק שני של … להמשך קריאה
א [קכ] דין לחוף. מותר לחוף ולסרוק את ראשו בחולו של מועד ואין לאסרו משום תלישות שער השתא גלוח שרי לבוא מבית השבייה, ועל כל אדם לא נאסר אלא שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין לחוף ולסרוק מיבעיא: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [קיט] דין זימון. הורה רבי מותר לאדם להזמין לסעודה איש שמת לו מת ואינו יודע, ואף על פי שהמזמין יודע לפי שאבילות מן התורה אינו חל עליו אלא עד שעת אנונות הלב, ותדע לך שהרי שבעה נקיים אינו מתחיל אלא משעת שמועה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [קיח] דין יולדות. היולדות זכר צריכה לישב שבעה נקיים בלא דם קודם שתטבול טבילה ראשונה וכו' כך פירשו מפי רבי הלכה למעשה, היולדת זכר או נקיבה מותרת לביתה ואוכלת בתרומה אחר שבעה לזכר, ואחר ארבעה עשר לנקבה ובתשמיש המטה לבעלה, ובלבד שתטבול, אבל אם ראתה דם תשב עליו שבעת ימי נקיים. הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א [קיז] דין ציצית. סדין של פשתן וציציו של פשתן כשר, ציצית הכנף [במדבר ט"ו ל"ח], הציצית בכנף משמע ממין כנף יהא, ויש חולקין בדבר ואין ממש בדברים, שאף בתשובות הגאונים מצא רבי כן, ואני שאלתי לו אם יש משום כלאים בציצית של פשתן לכנף של צמר, ושל צמר בכנף של פשתן, ואמר לי הן, … להמשך קריאה
א [קטז] רבית על ידי גוי. ואסור ליקח רבית מישראל משומד דלא נפיק מכלל ולאחיך לא תשיך [דברים כ"ג כ"א] שנאמר חטא ישראל, אף על פי שחטא ישראל קרי ליה, וכן לגט, וכן לחליצה וקידושין ישראל גמור הוא, ואם לוה ישראל מעות לרבית על ידי ארמאי, אפילו ישראל מותר לגבות הרבית מן הגוי מתוך שאין … להמשך קריאה
א [קטו] דין מגע גוי. מסקנא דמילתא מגע גוי ביין שנתכוון ליגע בכוונה אסור אף בהנאה ממתניתין דאגרדמיס. גוי שנגע שלא בכוונה כיון שלא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתניתין דחרס גוי, וכן נפל לבור נמי שלא בכוונה מותר בהנאה, ממתניתין, וכן נתכוון ליטול דבר אחד כגון אתרוג דרב אשי שלא בכוונה הוא ומותר … להמשך קריאה
א [קיד] דין גת. גת מדיחן במים, ועל משנה זו יש לסמוך שאין צריך אפר לגת, מדפשיט מינה רבא, ואמרו ליה אינה משנה דקתני בה דסגי לגת (בהנאה) [בהנייה] ומתניתין דקתני דבעי ניגוב, שמעינן מינה קמו בה רבנן בתראי לפשוט הלכתא כוותיה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [קיג] הלכה למעשה הורה רבי יין נסך ממש חבית בחבית מותר בהנאה חוץ מדמי אותו חביות, אבל יין ביין אסור בהנאה, וסתם יינו אפילו יין ביין מותר חוץ מדמי אותו היין, וכן הלכה: ב וחביות של עץ שלנו מתיר נמי רבי בחותם אחד, דכיון דטעמא הוא משום דלא טרח ומזייף ולא תלינן טעמא מפני … להמשך קריאה
א [קיב] דין גוי שהוציא הברזא. מעשה בגוי אחד שהוציא הברזא מן החביות בשוגג שלא היה בקי בענין יהודים ולא החזיר הברזא לתוך החבית והתיר רבי לשתות מה שבתוך החבית, ובלבד שתהא הברזא קצרה ולא תהא הברזא עוברת חוץ מעוביו של חור תוך החביות, דאם כן משכשך ליה כשמנענע להוציאה, והוה ליה יין נסך, ולניצוק … להמשך קריאה
א [קיא] דין כלי גוים. צריך לערות כלי גוי מים שלשה ימים מעת לעת, בין לתת לתוכו יין בין שאר משקין צריך כך כדאמרינן בעבודה זרה גוי נותן לתוכו יין וישראל נותן לתוכו ציר ומורייס ואינו חושש, אלמא דוקא ציר ומורייס דאגב חורפייהו שרפי טעמא דחמרא, הא שאר משקין לא אלא אם כן עירהו מים … להמשך קריאה
א [קי] דין מי תותים. ואסור לשתות מי תותים של גוי אלא אם כן ישראל רואהו משעה שהגוי מוציאו מן החביות, וכן נהגו גאוני לותיר, לפי שהגוי פעמים מערב בו יין בשעת שמוציאו מן החביות, כדי להוסיף עליו ויהא דבר חשוב בעיני המקבל, ואין לחוש שמא מתחילה עירב בו יין בעודו בחביות דשוב אינו יכול … להמשך קריאה
א [קט] דין חביות לזפות. וששאלתם מהו לאגוד ולזפות חביות בחולו של מועד לכתחילה, כמו כן נוהגין במקומינו לפי שסומכין על דבר האבוד ומותר, ובלבד שלא יתכוון מלאכתו במועד: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [קח] מעשה שהיה בגוי אחד שזורק בכוונתו עפר בכלי מלא יין, והורה עליו רבי להיתר, משום דאמרינן כל שבזב טהור, בגוי אינו עושה יין נסך מותר הוא בשתייה, ואם זב באדם טהור הוה טהור, ובגוי נמי אין עושה בזריקתו יין נסך ומותר בשתייה הוא, והכי מסתברא שפיר, מדקאמרי מתניתן זה היה מעשה והכשירוהו, ולא … להמשך קריאה