ספר האורה, חלק א כ״ו: [כו] דין פי חזיר ומי רגלים.
א [כו] דין פי חזיר ומי רגלים. פי חזיר כצואה עוברת דמי, ומי רגלים כל זמן שמטפיחין ורשומן ניכר אסור: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [כו] דין פי חזיר ומי רגלים. פי חזיר כצואה עוברת דמי, ומי רגלים כל זמן שמטפיחין ורשומן ניכר אסור: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [כה] דין צואה עוברת. צואה עוברת אסור לקרות קריאת שמע כנגדה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [כד] דין רוח רע. ריח רע שיש לו עיקר, כגון צואת אדם וכיוצא בהן, כל שמכוסה וריחה נודף מותר לקרות קריאת שמע: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [כג] דין צואה על בשרו. צואה על בשרו, או על ידו בבית הכסא מותר לקרות קריאת שמע, צואה בפי טבעת, נראית אסור לקרות קריאת שמע, לא נראית מותר לקרות, שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, ואפילו יושב ונראית עומד ואינה נראית מותר: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [כב] דין לבו רואה את הערוה או עקיבו. הלכתא לבו רואה את הערוה אסור, עקיבו רואה את הערוה מותר, נוגע אסור: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [כא] דין קדוש וברוך. היינו טעמא דאין אומרים בברכות של שמע אלא קדוש וברוך, ובקדושה של שמונה עשרה אומר קדוש וברוך וימלוך, טעמא דמילתא לפי שבברכות של קריאת שמע בבורא קדושים מספרים ומגידים ענין שאופנים מקלסין בו, והוא קדוש לעומתם ברוך יאמרו, אבל ימלוך שהוא קלוסן של ישראל, אין אנו צריכין לאומרו בזה הענין, … להמשך קריאה
א [כ] דין להפסיק לקדיש ולקידוש. לענין מפסיק שמונה עשרה לא יפסיק ליהא שמיה רבא מברך וכן (לקידוש) [לקדושה], ומיהו ישתוק ולא יענו בהדייהו ושמע להכי יצא, דשומע כעונה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [יט] דין שכח תפילת שבת. אם עמד בתפילה ושכח כשהוא שבת, והתחיל לאחר שלש ברכות ראשונות ברכה של חול ונזכר שהוא שבת, גומר הברכה ומתפלל של שבת, דבשבת נמי חייב אדם להתפלל שמונה עשרה, אלא משום טורח צבור אין מתפללין: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [יח] דין תפילת נדבה. קיימא לן כרבי יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו, ומפרשי רבנן הני מילי ביחיד, ואדעתא דרשות, אבל אדעתא דחובה אסור, וצבור בין אדעתא דחובה בין אדעתא דרשות אסור, דקיימא לן תפילות כנגד תמידין תקנום, וכשם שאין הצבור מביאין עולת נדבה כך אין מתפללין תפילת נדבה, אבל היחיד מתפלל … להמשך קריאה
א [יז] דין המתפלל ונזכר שהתפלל. היה עומד בתפילה ונזכר שהתפלל, פוסק ואפילו באמצע ברכה, אבל ספק התפלל, ספק לא התפלל. מתפלל מספק: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [טז] דין שטעה ולא התפלל שחרית. טעה ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתים, טעה ולא התפלל מנחה, מתפלל ערבית שתים. טעה ולא התפלל ערבית, מתפלל שחרית שתים, דתפילת ערבית חובה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [טו] דין טעה בשמונה עשרה. והיכי דטעה בשמונה עשרה [באמצעות] קיימא לן דהלכתא כמאן דאמר אמצעות אין להם סדר, והכי פירושא אין להם סדר למהוי כשלש ראשונות וכשלש אחרונות, דאלו שלש ראשונות ושלש אחרונות היכי דטעה בחדא מינייהו אפילו בשלישית חוזר לראש, אבל באמצעות היכי דטעה בברכה ונזכר לאחר שעבר את מקומה, אינו חוזר … להמשך קריאה
א [יד] דין שלא להאריך בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות. אם תאמר הואיל ואמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות, ולא בשלש אחרונות, היכי מצינו למימר זכרנו לחיים במגן, ובהודאה, וכתוב לחיים, ובשים שלום בספר חיים, דהני מילי תחנוני אינון, תירוצא דמילתא כי אמר רב יהודה לא אמר אלא ביחיד, שאין לו … להמשך קריאה
א [יג] דין מאה ברכות. תניא רבי מאיר אומר אין אדם בישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום, קורא קריאת שמע [שחרית וערבית] ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים שמונה עשרה בכל יום, ואוכל [פתו] בבוקר ובערב, ומברך לפניהם ולאחריהם, ובכל פעם ששותה מברך, ועושה מצוה ומברך, וברכת ציצית ותפילין ותמני סרי דצפרא וברוך שאמר … להמשך קריאה
א [יב] דין לקרות בתורה על פה. אם תאמר היכי מצינן לקרות פרשת תמיד שחרית על פה, דהא אמרינן דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה, ותירוצא דמילתא, לכך תקינו רבנן למקרי הני פרשיות על פה, שהוא צורך הקרבן, ובמקום קרבן חשבינן להו, ולכך לא חיישינן אם יקרא אותם על פה, לפי שהוא צורך … להמשך קריאה
א [יא] דין ברכת התורה. אם תאמר הואיל דאמרינן שאין צריך לברך על תלמוד [תורה], שכבר נפטר באהבה רבה, מאי טעמא מברכינן [על קריאת התורה בציבור, תריץ האי וודאי לא דמיא להא, דלא מברכין] עלה מזה הטעם, אלא משום דהוה ליה מצוה בפני עצמה, כדתיקן עזרא, והוה ליה כמצות תפילין או ציצית או שאר מצות, … להמשך קריאה
א [י] דין השכים לצאת לדרך. אם השכים לצאת לדרך, ועדיין לא הגיע זמן קריאת הגבר, מברך כולהו שאר ברכות בר מברכת הנותן לשכוי בינה, דלא מברך עד שישמע קול התרנגול, ומברך כל הני תשיסרי ברכות, וקורא קרבנות, וגריס מאי דבעי, עד זמן שמגיע שליח צבור לברך בבית הכנסת, וכיון שברכן, כבר אינו צריך לברכן, … להמשך קריאה
א [ט] דין המאריך באמן. כל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכל המתפלל ויוצא לדרך הקדוש ברוך הוא עושה לו חפיציו, וכל המאריך בתפילתו אינו חוזרת ריקם, שנאמר ואתנפל לפני ה' [דברים ט' י"ח], וכתיב וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא [דברים י' י']: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [ח] דין להקדים תפלה לצרה. לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאלמלא לא הקדים אברהם אבינו תפלה לצרה בין בית אל ובין העי, לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליט, שנאמר וילך למסעיו מנגב [בראשית י"ג ג'], וכתיב בתריה אל מקום המזבח [שם שם ד']. וגדולה תפלה מכל הקרבנות [כולן], שנאמר למה לי רוב זבחיכם … להמשך קריאה
א [ז] דין השכמה. וצריך איניש לאיזדהורי למיקם ולאקדומי בבי כנישתה, כדי שימנה מעשרה [ראשונה], ואם עושה מאריכין לו ימיו ושנותיו: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [ו] דין לשהות קודם תפילה. המתפלל צריך שישהה קודם שיתפלל שעה אחת, ושעה אחת אחר שיתפלל תפילתו, ואפילו המלך שואל בשלומו לא יפסיק, ודוקא מלך ישראל, אבל מלכי אומות העולם פוסק, בדלא איפשר ליה לקצר, אבל איפשר ליה לקצר יקצר. המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, וצריך שיכסה את ראשו בשעת תפילה, ולא … להמשך קריאה
א [ה] דין קרבנות. אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה ולמנחה [ויקרא ז' ל"ז], שכל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה ולא מנחה, לא אשם ולא חטאת, אמר רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת [ויקרא ו' י"ח], כל העוסק בתורת חטאת, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם, מעלה … להמשך קריאה
א [ד] דין נתינת שלום. וכד משכים אינש קמי צלותא אסור למיתן שלמא לחבריה שיאמר שלום עליך, אבל מפני דרכי שלום, אומר לו צפרא דמרי טב (ובריך) [והוא מהדר ליה דמרי טב ודוקא] במשכים לפתחו, אבל פוגעו בדרך, או בבית הכנסת, נותן לו שלום בכל לשון, ואין בכך כלום, כדתנן בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב … להמשך קריאה
א [ג] הלכות ברכות ותפילות. מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומה וכו': הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א [ב] דין בעל קרי. והאידנא נהגו עלמא בבעל קרי בתשעה קבין אבל ברחיצה, בין ביום הכפורים בין בחול, והני מילי לתפילה, דצריך רחיצה בתשעה קבין, אבל לדברי תורה לא צריך רחיצה, בנהוג עלמא כרבי יהודא בן בתירא. ולא צריך לברוכי על הטבילה, דרחיצה תשעה קבין לא אשכחן דאיקרי טבילה, ועל רחיצה נמי לא [מברך … להמשך קריאה
א [א] דין אוחז באמה. תניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין, כאלו מביא מבול לעולם, אלא יעמוד במקום גבוה וישתין או ישתין בעפר תחוח, ואל יעשה שעה אחת רשע לפני המקום. או יסייע בבצים מלמטה. המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il