סוד ישרים, סוכות צ״ט

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' היינו שאנו מתפללים שיטעון עלינו השי"ת את ברכת החג בסדר מסודר שכל ברכה יצא אח"כ בכל השנה לפועל בהתגלות אל כל פרט שיהיה נצרך להאדם כי בכל יו"ט המה ברכת החג שלו רק בבחינת כלל שאין עדיין בו להאדם שום הבנה וכמו שהמשיל בזה אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״ח

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. הנה כל חג יש בו ברכה מיוחדת והברכה המיוחדת לחג הסוכות הוא להחזיק הכלי קיבול כי הוא בזמן אסיפה לבית לזה צריכין לכלי קיבול כדי שיוכל האדם להחזיק אצלו כל הטובות ועל זה נמי רומזין הארבעה מינים פרי עץ הדר רומז על דבר חזק ומתקיים ואינו נפסד … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״ז

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו שיסייע אותנו השי"ת לאסוף את ברכת החג כי בכל חג יש ברכה מיוחדת השייך לאותו החג וחג הסוכות נקרא חג האסיף שבו מאספין כל הברכות לכן מבקשים מהשי"ת שיסייע אותנו גם בשעת האסיפה לאסוף ולכנוס אותם בסדר נאה ומסודר למען שיהיה בנקל להאדם להשיג כל טובה … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״ו

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו שאנו מתפללין שיטעון אותנו השי"ת כלי קיבול לבל נקבל שום טובה כמבתר כתפי כי מי שאינו משרשא וגזעא קדישא דישראל הוא בנייחא שפיר אף כשמקבל כמבתר כתפי כלומר שהוא בנייחא גם מהלבוש של הטובה אבל מי שהוא משרשא וגזעא קדישא דישראל אינו בנייחא משום לבוש כי … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״ה

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' ענין ברכת המועדים הוא הכלי קיבול ועיקר הכלי קיבול של ישראל הוא זאת שיהיה בכחם לקבל כל הטובות באופן שלא יפעלו הטובות בלבבם שום תקיפות לגרמיה כי אם שיתפשט על ידם כבוד שמים. כאשר רצית ואמרת לברכנו היינו כי המועדים נקראים פני ה' שעומד אז השי"ת נוכח … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״ד

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. להיות כל הטובות כאשר המה נמוכים אין בהם שום הכרה אמנם בזמן שהמה מנושאים למעלה אז מכירים בהם אהבת הנותן לזה אנו מתפללים והשיאנו ה' אלהינו את ברכת וגו' היינו כדכתיב ישא ה' פניו אליך שיראה לנו השי"ת פנים שוחקות כי כל הטובות נכללים בהארת פנים ית' … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״ג

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. הנה בחג מראה השי"ת הארת פנים לישראל ונותן להם כלי לקבל את האור כדכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' לא נאמר תזכיר כדכתיב אשגבהו כי ידע שמי וזה היה משמע שהאדם בעצמו מעמיד כלי לקבל אור ע"י ידיעתו אבל כאן כתיב אזכיר להורות שנותן השי"ת … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״ב

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים טובים ולשלום כאשר רצית וגו'. היינו כי בכל מועד ומועד נותן השי"ת בקרב ישראל ברכה בכלל לזה אנו מתפללים אז והשיאנו וגו' כלומר שיטעון אותנו השי"ת את הברכות על אופן כזה שילכו אתנו בכל פרט שיהיה נצרך לנו וזה הוא כענין התפלה ממרום ילמדו עלינו זכות שתהא … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ״א

א עד עשרים אמה אדם יודע שדר בצל סוכה ולמעלה מעשרים אמה אין אדם יודע וכו' ביאור הענין הוא כדאיתא בגמרא (שם דף ה) למעלה מעשרה מפסקא רשותא והוא כי השי"ת הציב בתפיסת אדם עשר מדות כדכתיב לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וגו' כדי שיהיה להאדם מקום לעבודה באלו המדות וכן יש בהמקור עליון ג"כ … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות צ׳

א למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'. וביארו ז"ל (סוכה א) עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בצל סוכה וכו' וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי הנה יש שני מיני הגנות יש הגנה שאין מרגיש בה … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ט

א חג הסכת תעשה לך שבעת ימים וגו'. איתא בירושלמי אם נתחייבנו גלות יהי רצון שיהיה נחשב זה שגלינו מביתנו להסוכה כמו גלות וכו'. וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהגורל שהיו זוכין בו ישראל ביוה"כ הוא כמו הענין של ההורג נפש בשגגה שמחוייב לסבול חובת גלות אף שזה היה באמת מחויב מיתה מצד המשפט ע"ד … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ח

א למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל וגו'. איתא בירושלמי אם נתחייבתי גלות יהי רצון שיתחשב יציאתו מביתו לסוכה כאלו גליתי וכו' וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי תמיד אחר שזוכין ישראל את הגורל צריכין לכנוס לסוכה וכמו שמצינו גבי יעקב אבינו אחר כל ניצוח היה סובל כמה בירורין ואחר שנצח את … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ז

א חג הסכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך וגו'. וביארו ז"ל בגמ' (סוכה י"ב) בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר והענין הוא ע"ד שאיתא בהאר"י הק' ז"ל כי על הגרעין מהתבואה שורה השם הויה ועל הפסולת והקשין שורה השם אהיה והוא כי גרעין התבואה הוא מאכל אדם ושפיר יכול האדם להכיר מזה כבודו ית' … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ו

א בסכת תשבו שבעת ימים וגו'. אמר אזמו"ר הגה"ק זצלה"ה אחר ניצוח של ישראל ילכו לסוכה כמו שמצינו גבי יעקב אבינו אחר שנצח את השר של עשו נאמר ויעקב נסע סכתה וכן כשנצחו ישראל את מצרים נאמר כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וכן בכל שנה אחר שישראל נוצחין וזוכין ביוה"כ … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ה

א כתיב התמלא בסוכת עורו ובצלצל דגים ראשו וגו' (איוב מ׳:ל״א) איתא בירושלמי (שם) בזכות מצות סוכה זוכין ישראל לסוכת עורו של לויתן וכו'. וזהו כענין דאיתא בש"ס (ב"ב עה) אמר רבה אמר ר' יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן שנאמר התמלא בסוכת עורו ובצלצל דגים ראשו וכו' היינו כי לויתן רומז … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ד

א איתא בירושלמי (סוכה) אם נתחייבתי גלות יהי רצון שיהיה נחשב מצות סוכה כאלו גליתי וכו'. הענין הוא כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה את הפסוק ויבא יעקב שלם וגו' ולמקנהו עשה סוכות וגו' שזה היה אחר הניצוח שהיה ליעקב בנצחו להשר של עשו כי לפי הנראה היה זה הניצוח קודם זמנא כי גמר ההתבטלות מאותו … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ג

א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. במדרש (שם) משל למה"ד לשני בני אדם שנכנסו לדין לפני המלך דן המלך אותן ולא היו יודעין הבריות מי נוצח לחבירו אמר המלך כל מי שיוצא ובידו אגן הוו יודעין שהוא נצח כך ישראל ואומות נכנסין לדין ביום הכפורים אין הבריות יודעין מי נצח אמר הקב"ה … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״ב

א איתא בגמרא (תענית ב) כשם שא"א לד' מינים בלא מים כך א"א לעולם בלא מים וכו'. להבין על מה זה תקנו חז"ל כ"כ תפלות וצעקות הושענא בעד השפעת מים והענין הוא כי שפע המים הוא על דרך מאמרם ז"ל בגמרא (תענית ז) מטר לכל בין לצדיקים ובין לרשעים וכו' ומחמת זה נראה בתפיסת שכל … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ״א

א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו'. איתא במדרש תנחומא (אמור) מלה"ד לשני בני אדם שנכנסו לדין לפני המלך ולא היה יודע שום אדם מה ביניהם אלא המלך בלבד דן המלך אותן ולא היו יודעין הבריות מי נוצח לחבירו אמר המלך כל מי שהוא יוצא ובידו … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות פ׳

א כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'. הנה בזה הפסוק מרמז השי"ת החילוק וההבדל שיש בין ישראל להעכו"ם נגד הקטרוג שהיה אז הללו וכו' והללו וכו' ובזה שישראל ישבו בסכות נסתם פי המקטריגים כי ענין סוכה מורה על ההגנה וביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה החילוק בין הגנת … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות ע״ט

א איתא בזוה"ק (תצוה קפו:) בסכות תשבו שבעת ימים מאן שבעת ימים מעלמא עלאה לתתאה דכלהו קיימי בקיומא לאנהרא להאי סוכת וכו' דמאן דיתיב בצלא דא יתיב באינון יומין וכו' דקיימין על האי תתאה לאנהרא ליה לחפיא עליה ולאגנא ליה בשעתא דאצטריך ותו כלהו אקרון סוכת בשלימו וכתיב סוכת חסר דא עלמא תתאה דבעא בהני … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות ע״ח

א יום ב דסוכות ב כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו'. זה הוא טעם על מצות סוכה שיראה האדם להמליך עליו את השי"ת בדעת ובבחירת רצונו והגם שבאמת אין צריך השי"ת כלל להמלכת בו"ד כי השי"ת הוא מלך גם בלתי קבלת מלכות מהבריאה כמאמר אדון עולם … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות ע״ז

א איתא בגמ' (סוכה נג) הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד וכו' בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא וכו' כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמדלי טפי מרטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפא גרמידי … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות ע״ו

א ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי וגו'. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה יען שהרבה עקרות נפקדו עמה כדאיתא במדרש לזה אמרה שרה כל השומע היינו כל מי שמבין היטב יצחק לי כלומר יכול להכיר שכל הישועה הוא רק בשביל שאנכי הוא עיקר המכוון מהשי"ת. וביאור הענין כי חלקו של יצחק … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות ע״ה

א איתא בגמ' (שם י"ד) למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום כך תפלתן של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממדת אכזריות למדת רחמנות וכו'. ולהבין זאת איך שייך להפוך דעתו של הקב"ה. אכן הענין הוא כי זאת המימרא רמזו ז"ל (שם) גבי ידות האוכלין … להמשך קריאה

סוד ישרים, סוכות ע״ד

א איתא בגמרא (סוכה נג.) בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא וכו' אמר כמה דמדלי טפי מרטב עלמא אמר ט"ו מעלות ואסקיה וכו'. היינו כי בתהום הניח השי"ת יקרות הגדול ביותר וכל השפעות טובות הנמשכים לפעמים בזה העולם נתעורר רק מלמסקי תהומא ובשעה שכרה דוד שיתין היינו כשחפץ לגלות את גודל היקרות המונח בתהום לזה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן