א שלש רגלים: ב אזכיר תחילה כי מנהגנו לומר אדיר אדירנו בכל ימים טובים, גם בשבת ר"ח ושבת נישואין ושבת דברות: ג יתרו, ואתחנן, אבל לא בשבת בשלח והאזינו, וגם לא בשבת שמסיימין כל אחד מה' חומשי תורה. ואין אנו רגילים לומ' אלהיכם אני פצתי לפי שאין בו לשון צח כמו באדיר אדירנו וגם החיות … להמשך קריאה
א ימים הנוראים בכללן ר"ה וי"ה ועשרת ימי תשובה; אעתיק סדר סליחות לבד וסדר קרובוץ ותפלות לבד. מנהג הוא ברוב מקומות כשחל ר"ה ביום ה' או ביום ו' עומדים לסליחות טרם יאיר היום ממוצאי שבת שלפניו, וכשחל ר"ה ביום ב' או ביום ג' עומדים לסליחות ממוצאי שבת שלפני פניו וכן בכל יום עד מוצאי יום … להמשך קריאה
א צדקתך, ויהי נועם: ב ידוע הוא כי צדקתך מתוקן לצידוק הדין מפני נשמות, ושמעתי כלל מפי חזני פרפיניין כל מקום שיש שוש אין אומ' צו"צ, כלומ' כל יום שיש בו ולמחרתו שמחה כגון ימים שאין אומ' בהם תחינות ויש בהם י"ט כמו פסח או עצרת או ר"ח או חנוכה או פורים אין אומ' צו"ץ … להמשך קריאה
א שיר מזמור, פטום הקטורת, במה מדליקין, אין כאלהינו, ויתן לך: ב שיר מזמור אין אומר' בכל יום שיש בו מוסף ועל כן אומ' אותו בפורים שאין בו מוסף גם כדי להזכיר מחיית עמלק וכן בחנוכה ובשאר ימים שאין בהם מוסף. אף אין אומ' בהם תחינות ולא למנצח. ובארץ האי נוהגים לומר בחנוכה מזמור שיר … להמשך קריאה
א יהי רצון, יקום פורקן: ב כלל הגדול מפי אבי מורי זצ"ל: ג לא נתקנו יהי רצון ויקום פורקן אלא במקום שאין קרבן מוסף לכפר, ועל כן בר"ח, בי"ט, ובחול המועד שהמוספין לכפר אין אומר' לא יהי רצון ולא יקום פורקן, אבל בשבת שבמוסף הוא עולה ולא באה לכפר אומ' יקום פורקן בשחרית ויהי רצון … להמשך קריאה
א הפטרות: ב מנהגינו כשחל ר"ח בשבת להפטיר השמים כסאי גם כשהיא בשבת ולמחרתו אף על פי ששיטת הפסוק אינו כן לפי שכתי' ביהונתן ויהי בחדש השני שהיה ר"ח ב' ימים וכשחל ר"ח ביו' א' ולא ביום ז' אז מפטירין ביהונתן. בחנוכה מפטירי' רני ושמחי ובשנייה ויעש חירם מפני זכר המנורה שבה. ויקהל פקודי כשהם … להמשך קריאה
א קריאת התורה: ב ת"ר משה רבינו תקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בענינו של יום, בהלכות הפסח בפסח, בהלכות עצרת בעצרת, בהלכות החג בחג, הלכך קורין בכל המועדים בענינם, בימים הראשונים של סכות קורין בפר' מועדים מן שור או כשב או עז עד בני ישראל וקורין בחובת היום בחמשה עשר; יום ראשון של ח"ה … להמשך קריאה
א תחינות, והוא רחום, אל ארך אפים, למנצח: ב *וה"ר נתן כתב ומוסיפין עליה' ערב פסח ומחרת הפסח ואין אומ' בו למנצח דערב רגל כרגל וצפרא דרגלא כרגלא. עכ"ל מחכים. ועוד כתב הר"ר נתן דאין אומר' תחינות מר"ח סיון עד ה' ימים אחר עצרת משום דכתי' אסרו חג, הוסיפו על החג כדי אסירת קרבן שהוא … להמשך קריאה
א קדיש נתקן לעולם אחר פסוקי דזמרה בתפל' שחרית, אחר תהלה בתפלת המנחה, בין במנחת תמיד בין במנחת תענית, אחר תהלה וסדר קדושה במנחת שבת ויו"ט ובנעילה, ויום כפור אחר קריאת התורה על כן הנהיג מו' אבי ז"ל שלא לעכב התפלה אחר קריאת התורה של מנחת שבת ושל מנחת תענית כי כמו שאין מפסיקין לפני … להמשך קריאה
א פרק א', פסוקי דזמרה: ב מזמור לתודה נהגו שלא לאמרה בימי פסח, לפי שאין מקריבין תודה בהן בזמן שבית המקדש קיים מפני החמץ שבה, גם לא בערב פסח שלא למעט זמן אכילתו שהוא לילה ויום, והקשו לי אנשים להניחו מטעם זה ערב י"ה, ונר' דל"ד דהתם בפסח אין לו זמן אכילה אלא עד ד' … להמשך קריאה