א וישב ללמוד כל אחד כפי ערכו וכפי השגתו אם מקרא מקרא ואם משנה משנה ואם גמרא גמרא כי אין שעה ראויה ורצויה להבין ולהורות כי אם מחצות לילה עד הבקר ומהבקר עד חצות היום קוד' שיאכל כי האברי' נחים ושקטים והשכל מופנה מכל עסקיו ואין מי שיטריד אותו ויוכל להשכיל בעניני הדת כל אחד … להמשך קריאה
א ויאמר (עלינו לשבח) וצריך לאומרו מעומד (עלינו בגי' ומעומד) וצריך לאומרו בכוונה גדולה ויש בו כמה סודות ורמזים וכחו גדול ויש מדקדקין שאומרים אותו בכל יום ז' פעמים בין ביום בין בלילה ז"פ ביושר וז"פ למפרע פעם ישר ופעם למפרע שמתחילין (עוד אין מתחת הארץ ועל וכו') ויהושע תיקן זה השבח הגדול כשכבש את … להמשך קריאה
א ויאמר (אין כאלהינו אין כאדונינו אין כמלכנו אין כמושיענו) והוא שבח ראוי לדקדק בו ולאומרו מלה במלה. ויש ד' פעמים בכל ענין וענין לרמוז לשם בן ד' כל אחת במקומו המיוחד כענין ד' פרשיות של תפלין וכן כל ענין וענין ראוי לכוין כפי מקומו וכפי ענינו הן בענין א' הד' הן בענינים כולם כל … להמשך קריאה
א ואחר הקדיש יאמר אשרי בכוונה מלה במלה כאשר כתבנו ואם הוא מרביץ תורה לרבים ודרכו לומר להם פסקי הלכות יאמר להם הדברים בנועם ובטעם וקצור נמרץ ולא יאריך דבריו כי השומע יחדל כי מי ששומע דברים רבים וסלת נקי מעט הוא קץ בהם ואין בו השגה להבחין הדברים ולצרף וללבן הטוב והמובחר ושכלו מתבלבל … להמשך קריאה
א וכשמתחיל הקורא לקרות אזני כל העם אל סה"ת ואל הברכות לענות אמן וידוע הוא לכל כי התורה היא מקור כל הברכות והשלום והחיים לכל העולמות כולם בכלל ובפרט והנוטה אזנו לשמוע אל דבריה ולקיים אותה מקרב אליו הברכה והחיים והשלום והטוב ומכבד את התורה כלי חמדת הקב"ה ומקדש שם שמים והאוטם אזנו משמוע מרחיק … להמשך קריאה
א ואם הוא ר"ח יקרא את ההלל אחר שמ"ע וקריאתו אינו אלא מנהג משום שמחת היום וטעם שמחת היום שהוא י"ט ללבנה שנתחדש אורה וצריכין אנו לשמוח בשמחת' שישראל מונין ללבנה ובשלומה יהי' לנו שלום וע"ז הנוהג שלא לעשות בו מלאכה הוי מנהג ואין לבטל אותו על שום דבר בעולם כ"א ע"צ הדוחק והאונס ובהתרה … להמשך קריאה
א וצריך שיתודה קודם לזה ויאמ' (חטאתי עויתי פשעתי) והענין הוא שכיון שהאדם חוטא ראוי הוא לכל עונש שבעולם וכשהוא מפקיד נשמתו בלילה ביד המקום ב"ה היה מן הראוי ומן הדין לעכב אותה בידו אלא מתוך שהוא רחמן ונאמן מחזיר פקדונו כאשר נתנה לו ואדרבא מחודשת מצד כל טוב ממה שנתנה כמו שאנו אומרים חדשים … להמשך קריאה
א ואחר שמיחד אלו השני שמות גאל ישראל עם אדני שפתי צריך להמשיך השפע העליון מן הברכה העליונה היא הבינה קשורה במה שלמעלה הימנו וזהו ופי יגיד תהלתך ר"ל ימשיך תהלתך שהיא הבינה הנקראת תהלה ושפתי כינוי אל הספירה שכל א' מהם נקראת שפ"ה כמנין שכינה: ב ברוך הכורע כורע בברוך לעשות ההכרעה בשתים וזהו … להמשך קריאה
א וקורין את שמע אחר הברכה הזאת כי ראוי לנו מן הדין ומן השורה לאהוב אלהינו מלבד האהבה שאנו צריכין לאהבו מצד עצמו ומצד גדולתו צריכין אנו לאהבו מצד הטוב והגמול שגמל עמנו ליחדנו לשמו ולקרבנו לעבודתו ואהב אותנו אהבה עזה וגם אנחנו צריכים ליחד אותו עלינו לאלוה ולפטרון כי אין עוד מלבדו. ולאהוב אותו … להמשך קריאה
א תפלת מיושב צריך לכוין בה מלה במלה כי היא מתכשיטי הכלה הנכנסת לחופה בז' הנערות הראויות לתת לה והם ז' היכלות הנרמזים בתפלת מיושב: היכל א נקרא לבנת הספיר והוא כנגד יסוד ומלכות והוא נרמז בברכת יוצר אור ובורא חושך והשם שלו הוא שם בן ח' אותיות יאהדונהי כולל ב' השמות הוי"ה ואדנות והוא … להמשך קריאה
א ברכו צריך לכוין מלת ברכו לחכמה עם הקוץ שלה קוצו של יו"ד. את לבינה. ה' תפארת עם ההיקף. המבורך יסוד. ועונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ברוך בינה עם חכמה והקוץ שלה. ה' תפארת עם זרועות עולם. המבורך יסוד שהוא מבורך מכל. לעולם השכינה עם כל מה שלמטה ממנה ואין אנו אומרים בו … להמשך קריאה
א אחר שיאמר כל הקרבנות כראוי וכל הנמשך אחריהם יתחיל ברוך שאמר בנעימה וקול זמרה בנחת ובכוונה מלה במלה וראוי לעמוד בו כי הוא שבח משובח ומפואר מיוסד על אדני פז וכן תיבותיו עולין פ"ז ואין להוסיף עליהם ואין לגרוע בהם ויש לנו בקבלה כי פתקא מן שמיא נפל בנוסח זה השבח ומעלתו וראוי לאדם … להמשך קריאה
א וענין הקטרת הוא ענין גדול לבטל כל נגע וכל פגע רע. כמו שהביא הזוהר פרשת ויקרא שהוא משבר הקליפות ומונע ממנו יצה"ר וז"ל (כל מאן דאסתכל וקרי בעובדי דקטר' בכל יומא ישתזיב מכל מלין דחרשייא ומכל פגעין בישין ומהרהורא בישא וממותנא ולא יתזק כל ההוא יומא ובלבד דיכוין ביה) הנה בדבר נקל יכול אדם … להמשך קריאה
א ויתעטף בציצית כאור הבקר וצריך לעיין בציצית אם שלמים הם קודם שיתעטף ויברך ברכה לבטלה ח"ו וענין מצות הציצית מצוה גדולה עד מאד בכלליה ופרטיה ואין כאן מקום להאריך אלא שצריך האדם ליזהר בה ולא ילך ארבע אמות בלא ציצית. אם הוא על בגדיו טוב ונעים שיזכיר אותו תמיד בכל עת ובכל שעה ובפרט … להמשך קריאה
א וקודם שיתחיל ללמוד יאמר מזמור על נהרות בבל עם קינה א' והוא יושב על הארץ. ואח"כ יאמר נחמה ופסוקי דנחמה כ"א כפי כחו. והנהוג אצלנו לומר קינת על היכלי ועורה נא ימינך רמה לנחמה. ופסוקי דנחמה נחמו נחמו עד כאיש אשר אמו תנחמנו וגו'. ואח"כ יאמר מאמין אני באמונה שלמה בנחמת ציון. ואלהינו ברחמיו … להמשך קריאה
א וענין כוונת זאת הברכה ראיתי כתוב שאע"פ שבכל הברכות מלת ברוך עם אתה רומז למקור הברכות עם הבריכה זאת הברכה שהיא תחלת כל הברכות צריך להתחיל בה בברוך ואע"פ שמלת ברוך מורה עם הזכר והבריכה היא המקבלת אפ"ה אין חשש שאע"פ שהיא נקבה מקבלת ממה שלמעלה הימנה הרי היא דוגמת הזכר להשפיע ולהשגיח לכל … להמשך קריאה
א אחר שלבש חלוקו וכסה עצמו או שישן בחלוקו בקומו ממטתו קודם שיגע במלבושיו או בכל ענין ודבר יטול ידיו תחילה להעביר ממנו רוח הטומאה השורה עליו בלילה ואין ראוי להשתמש בו בשום דבר ואפילו ללכת ד' אמות. הלכך כל ישראל ירא שמים ובעל נפש צריך שיזמין אצל מראשותיו שני כלים אחד מלא מים ואחד … להמשך קריאה
א כשאדם נעור בלילה ולבו אומר לו לקום אין להתרשל בדבר אלא יקום בזריזות ואזירות חיל קודם שיתגבר עליו יצרו הרע בטענות ותואנות לבקש ממנו שלא יקום ויתחכם עליו ובל ידע מה כי הוא זקן וכסיל ויודע דרך לצוד את האדם ולהפיל אותו במהמורות בל יקום והכל במועצותיו כדת נתונות. ולכן צריך כל בעל נפש … להמשך קריאה
א בהיות כי תכלית האדם וביאתו לעולם הזה היא לעשות רצון יוצרו וללכת בדרכיו ולהמציא נחת רוח לפניו מתוך מעשיו הטובים ופעולותיו המתוקנים והכל יאמרו עליו אשרי שזה ילד אשרי שזה גדל והוא יתב' וית' משתבח ומתפאר בו כמו שכתוב עבדי ישראל אשר בך אתפאר על כן צריך כל אדם השלם בדעותיו להקריבו בעניניו ולשקול … להמשך קריאה