א הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה בן שלשה עשר למצות בן חמשה עשר לגמרא בן שמונה עשר לחופה בן עשרים לרדוף בן שלשים לכח בן ארבעים לבינה בן חמשים לעצה בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה בן שמונים לגבורה בן תשעים לשוח בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם … להמשך קריאה
א וימי הפורים נזכרים ונעשים בכל דור ודור על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילנו מיד המן בן המדתא האגגי עמלקי צורר היהודים ומחשבתו הרעה אשר חשב להשמיד ולאבד כל זרע ישראל מנער ועד זקן וה' ברחמיו בחמלתו עלינו השיב מחשבתו על ראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ ושלטו היהודים המה בשונאיהם … להמשך קריאה
א בכ"ה בכסליו אירעו לאבותינו נסים ונפלאות בבה"מ בימי מתתיהו בן יוחנן כ"ג ובניו שהיו מבני חשמונאי והקב"ה עשה נסים על ידי כהנים אלו שבאו מלכי עכו"ם והביאו העיר במצור והיו חפצים לשלוח יד בבית קדש הקדשים ובעמו ישראל לחרב ומסרו הכהנים אלו נפשם על קדושת ה' וקדושת ביתו ועמו ויצאו להם אב עם ד' … להמשך קריאה
א מוצאי יו"ט יקח הלולב עם מיניו וישמור אותו במקום מיוחד יהיה לו למשמרת יראה אותם ויזכור ויזכה ע"י להנצל מכל צרה ואל ישליך ויזרוק אותם לאשפ' אחר שהם רומזים לענין גדול כאשר כתבנו אין לנהוג בהם מנהג בזיון גם הסוכה יתיר אותה ויסתור אותה שידעו שלא נעשית אלא למצותה ואם יכול לשמור העצים והקנים … להמשך קריאה
א יום שביעי של חג נקרא יום ערבה ונקרא יום הו"ר מפני שמאריכין בו בענין הושענא ולכל א' וא' לוקח בד א' של ערבה מלבד ערבה שבלולב עם הערבה שלו ומקיפין את התיבה אותו היום ז"פ וכן היו מקיפין את המזבח בזמן שב"ה קיים ז"פ כנגד כל ז' הימים ולהיות היום הזה נורא מאד ובו … להמשך קריאה
א ויש נוהגין ליטול לולב ביום א' בסוכה כדי ליחד ש"ש בשלמות משום דסוכה עולה ב' שמות אדנ"י יהו"ה ה"ם כ"ו: ולולב עולה עם ד' אותיותיו ע"ב רמז לשם בן ע"ב הנרמז בג' אבות בג' פסוקים ויס"ע ויב"א וי"ט ישר הפוך ישר וכן הדס עולה עם ג' אותיותיו ע"ב: אתרוג במילוי וי"ו עולה עם אותיותיו … להמשך קריאה
א מצות לולב. ענין המצוה הזאת וכוונתה ליחד ש"ש בכל לבבו ובכל נפשו וכן ענין לולב לו לב שיהי' לבו שלם עם אביו שבשמים וכמו שהלולב מקשר כל העלין שבו ונעשה הכל אגודה א' וקשר א' בלי פירוד ביחוד גמור כך צריך האדם שיקשר כל דעותיו ומחשבותיו ויפנה הכל אל מקום א' ואל יפנה במחשבתו … להמשך קריאה
א ונהגו המדקדקים ובעלי נפש שתכף אחר גמר סעודתן קודם שיעשו שום מלאכה עוסקים במצות סוכה ומתקנין מקום מושבה כל א' כפי אשר יוכל כדי ללכת מחיל אל חיל ולהתחיל תחילת השנה בדבר מצוה ודבר טוב ויפה הוא לעשותו: למחר יה"כ יעסוק במצות שלפניו במצות סוכה ולולב אתרוג הדס וערבה כי בחמלת ה' עלינו רצה … להמשך קריאה
א ערב י"ה אין מתענין בו אלא אדרבה אוכלין ושותין וכל האוכל ושותה בו ומרבה לשמוח הרי זה משובח ומתחשב לו כאלו התענה והטעם שאחר שהוא שמח וטוב לב בהאמינו אמונה שלימה שליום המחרת יהי' יום סליחה וכפרה לכלל עם ישראל והוא ביניהם יתכפרו עונותיו ובאותה שמחה אוכל ושותה ומטיב את לבו ראוי לחשב אתה … להמשך קריאה
א אחר צאת ר"ה לא ישליך מעליו הכניעה והשפלות כי כל י' ימים אלו נקראים ימי תשובה ואשרי החוזר בהם ושב מחטאתיו כי תפלתו נשמעת ותשובתו מקובלת כמו שלמדו מפ' דרשו ה' בהמצאו ואפי' ליחיד ויש הפרש בין תשובת ימים אלו לשאר ימות השנה כהפרש האור מן החשך לכן כל אדם ראוי להתבונן בענין קדושת … להמשך קריאה
א ובצאתו מבהכ"נ ילך לביתו שמח וטוב לב מובטח בחסדי אל שיצא משפטו לאור ויאכל משמנים וישתה ממתקים כמ"ש בדברי קבלה אלא שלא ירבה לאכול ולשתות שלא יכבד עליו ויבא לישן כל היום כלו ואין ראוי ביום זה לישן הרבה ואצ"ל להקל ראש ולשיח שיחה בטלה אלא ישב כל היום ועוסק בלמודו ובעבודת האל ית' … להמשך קריאה
א ולהיות תפלת הימים האלו משונות בנוסח' ובענינים צריך לכוין בהם יותר מן הראוי וכשמתחיל להתפלל יכוף ראשו כאגמון וישפיל עיניו למטה ולא יגביהם עד שישלים תפלתו ויהיו עיניו למטה ולבו למעלה וכן בכל הי' ימים שבין ר"ה לי"ה שהימים האלו צריכין להיות מובדלים ומופרשים בקדושה ובטהרה מכל ימות השנה ולא יגביה קולו בתפלתו שלא … להמשך קריאה
א ונחזור לעניננו שצריך האדם להתענות ערב ר"ה ירא וזוחל בכובד ראש והכנעה מן היום האיום הבא עלינו אשר כל יושבי תבל עוברין לפניו כבני מרון ואינו יודע איך יוצא דינו. וילקה מלקות מ' כי ודאי יועיל אע"פ שבטלו סנהדרין ומיתתם ועונשם סוף סוף נעשה מן הבא בידינו כי סגולה היא לענינים האלו שיועילו ויצילו … להמשך קריאה
א ר"ח אלול צריך כל אדם לעורר אל לבו לפשפש ולחפש מעשיו ולשוב אל ה' אלהינו כי הוא זמן רצון לקבל תשובה בין של יחיד בין של צבור כי הם ימים שנתפייס הקב"ה על מעשה העגל כשעלה משה למרום במ' ימים האחרונים ונהגו באלו הימים להרבות בסליחות ותחנונים ולקום באשמורת הבקר כל מקום כפי מנהגו … להמשך קריאה
א יום ט"ו באב ראוי להתנהג בו בשמחה וששון כמו שאמרו במשנה לא היה י"ט לישראל כט"ו באב וכי"ה וכו' ובו כלו מתי מדבר שכל שנה ושנה היו מתים במדבר על אותה גזרה שנגזרה עליהם שימותו במדבר ואל יכנסו לארץ ט"ו אלף ואעפ"י שמיתתם היה מט' באב לט' באב ואותו ט' באב של שנת המ' … להמשך קריאה
א ערב ט' באב חמור טפי ומי שהחמיר על עצמו בענינים קודם היום הזה צריך להחמיר יותר ויותר ביום הזה והכל לפי קבלתו ולפי מנהגו כיצד אם קבל או נהג שלא לאכול בשר ולשתות יין אבל תבשיל של גבינה ושאר הדברים היה אוכל צריך להחמיר עליו ביום הזה שלא לאכול תבשיל של גבינה ולא של … להמשך קריאה
א יום י"ז בתמוז אירעו לאבותינו ה' דברים הא' נשתברו הלוחות כמו שנאמר וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם וכו' וזו היתה צרה עצומה וגדולה לכל ישראל אם משבירת הלוחות עצמן שהי' כתוב בהם חירות ממלאך המות כמו שאמרו אני אמרתי אלהים אתם וכו' חירות משעבוד מלכיות ואפשר שהוא מן הפסוק עצמו שנאמר ובני עליון … להמשך קריאה
א בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם שמחה יתיר' מפני שהוא יום שנתנה בו תורה לישראל והכל מודים בקדושתו הגדול מקדושת שאר הימים טובים. הכל מודים בעצרת דבעינן לכם והטעם כדי לשמח הגוף שעוסק בתורה ובמצות שניתנו ביום הזה וכן מצינו במר בריה דרבינא דכולא שתא הוה בתעניתא בר ממעצרתא וכו' מטעם זה שאמרנו אין … להמשך קריאה
א הימים שבין א' של פסח ליום אחרון נקראין חול המועד והטעם מפני שהן חול לגבי א' וז' אבל לגבי שאר ימים מועד איקרו ולכן אין לאדם לעסוק בשום מלאכה לא גדול' ולא קטנ' ולא התירו כי אם דבר האבד ושיהי' נקל לעשות. ולא יאמר אדם כיון שאיני יכול לעשות בהם מלאכה אוכל ואשתה ואטייל … להמשך קריאה
א ביום הב' של פסח יתחיל לספור מן הלילה ספירת העומר וצריך שלא יאחר אלא בתחלת הלילה יספור מיד כמו שלמדו מקצירת העומר מהחל חרמש בקמה וכו' ויספור מעומד כמו שלמדו מבקמה אל תקרי בקמה אלא בקומה וראו לומר אל תקרי מפני שהכתוב מיותר כי ודאי קצירת העמר אינו אלא בקמה אלא ודאי הכתוב בא … להמשך קריאה
א יזהר בתפלתו כראוי וכשיגיע לאמת ממצרים גאלתנו יאמר אותו מלה במלה ובכוונה ראויה שאלו לא הוציא את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו כו' וברוך הפודה והמציל אשר הפליא חסדו עמנו למענו ולמען ברית אבותינו וכן כשיאמר ההלל יכוין בו כראוי ויאמר אותו מלה במלה בשמחה וטוב לבב על הנסים ונפלאות שעשה עמנו ועם אבותינו … להמשך קריאה
א ואפשר שזהו שרמז במלת ואחרי שהוא מופלג שאין הענין על מכות מצרים עצמם אלא אחרי כן שיצאו לא נגמרה יציאה עד שנטבעו המצרים בים כי שם נאמר ויושע ה' כי נגמרה התשועה בשלמות ובאותה התשועה יצאו מכל וכל ברכוש גדול של פרעה כי הוא ביזת הים כמו שאז"ל. ע"כ ענין הפסוקים: ב ומזה נבא … להמשך קריאה
א אח"כ יסדר ההגדה וענין תקון ההגדה הוא מפני שחייבין אנחנו לספר ביציאת מצרים בלילה הזה ואין כל העם יודעים לסדר ענין כדי לספר ואע"פ שידעו לפעמים יתרשלו ולא יספרו ובפרט אם יאכלו ואם ישתו ותחטפם שינה ולא יגידו דבר לכן תקנו אלו הדברים בקיצור מספרים ביציאת מצרים כדי שיזכו כלם לספר בענין יציאת מצרים … להמשך קריאה
א אחר שקדש ירחץ ידיו וזו הנטילה היא משום שצריך לאכול דבר שטיבולו במשקה והוא הכרפס מטובל בחומץ ולכן י"א שאין מברכין עליו ענ"י מפני שיש מחלוקת בדבר וספק ברכות להקל וכן ראוי שלא לברך בשם ומלכות אבל יברך בלא הזכרה וכן בכ"מ שהוא מסופק בברכות יברך בלבו ולא יזכיר ה' בפיו הכל לירא ה' … להמשך קריאה
א ויאמר תפלת ערבית בזמרה ושבחה בלי פחד ואימה כי ליל שמורים הוא לה' ומובטחים אנו בישועתו שלא תאונה אלינו רעה ויתפלל אתה בחרתנו בכוונה ושמחה טובה ומשבח לאדון הכל שקרבנו לעבודתו והבדילנו מן התועים ונתן לנו מועדים לשמחה ובפרט המועד הזה ראש לכל המועדות ומטובו חיינו וכבר אמרתי שעיקר האהבה ויראה הוא בלב ובכוונה … להמשך קריאה
א ואח"כ ילבש מלבושיו הנקיים והמכובדים כדי לקבל שמחת הרגל בשמחה וששון מהודר ומסולסל וכן נאה לו לעשות להחזיק טובה וחנות למי שעשה לאבותינו ולנו כל הנסים ונפלאות במצרים והוציאנו מעבדות לחירות וע"כ צריכין אנו להראות בעצמינו הענין ההוא ולשמוח בישועת אלהינו להכיר ולידע את החסד הגדול שעשה אלהי אבותינו עמנו להוציאנו מכור הברזל ולקח … להמשך קריאה