משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין י״ט
א מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׂרֹף כָּל הקָּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז יט) "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף". וְכֵן הַנּוֹתָר מִצְוַת עֲשֵׂה לְשָׂרְפוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז יז) "וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף". וּבִכְלַל הַנּוֹתָר הַפִּגּוּל וְכָל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין הַכּל נִשְׂרָפִין: ב קָרְבָּן שֶׁנִּתְפַּגֵּל אוֹ נִפְסַל יִשָּׂרֵף בַּמִּקְדָּשׁ מִיָּד. וְכָל שֶׁפִּסּוּלוֹ מִסָּפֵק … להמשך קריאה