משנה תורה, הלכות עבדים ט׳
א יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שִׁפְחָתוֹ הֲרֵי זֶה הַוָּלָד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר וְנִמְכָּר וְנִקְנֶה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְעוֹלָם כִּשְׁאָר הָעֲבָדִים: ב אֶחָד הַקּוֹנֶה עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ מִן גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ מִן עַכּוּ"ם שֶׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֵינוּ אוֹ מֵאֶחָד מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לְעֶבֶד וַהֲרֵי הוּא עֶבֶד … להמשך קריאה