א גדולה תורה שכל העוסק בה משמרתו מכל רע. כדגרסינן במדרש משלי אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע. אמ' ר' יוסי הגלילי, הוי זהיר בדברי תורה שלא תטה ימין ושמאל מהן, הסר דרכך מדרכן של רשעים, מרע, שלא תלך בדרכי המינין. תאנא דבי ר' ישמעאל, אם פגע מנוול זה בך משכהו לבית המדרש, אם … להמשך קריאה
א חמש מעלות הן לעוסק בתורה, ובכולן יש לו שכר בעולם הזה ולעולם הבא. ואע"פ שאין אדם יכול להשיג ולדעת גורל הטובה הבאה לתלמידי חכמים העוסקין בתורה, אפי' הכי אלו החמש מעלות הן נראין מיד ומבוארים וידועים לכל אדם. ב המעלה הראשונה. שכל העוסק בתורה ולמד ממנה לקים מצות הב"ה ונוחל חיי העולם הזה וחיי … להמשך קריאה
א לעולם יכבד אדם תלמידי חכמים מפני כבוד התורה, ועון גדול הוא לשנאת תלמידי חכמים, ולא לבזות אותם, כדגרסי' בספרי ואם בחוקותי תמאסו, אלו מלמדי חוקותי. וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא, והרי הוא בכלל כי דבר ה' בזה. דגרסינן במ' שבת בפרק כל כתבי הקדש, אמ' רב יהודה, לא חרבה ירושלם … להמשך קריאה
א וצריך הרב לבדוק את התלמידים אם הגונין הן ונאים למעשיהן, שאין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון ונאה במעשיו, או לתם. אבל אם הוא הולך בדרך לא טובה, מחזירין אותו למוטב, ומנהיגין אותו על הדרך הישרה, ובודקין אותו, ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו. דתניא כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאלו זרק אבן … להמשך קריאה
א כל מי שיודע תורה חייב ללמדה לאחרים, ואפי' לשונאו חייב אדם ללמדה. כדגרסינן בבראשית רבה אם רעב שונאך האכילהו לחם, מלחמה של תורה, שנא' (משלי ט, ה) לכו לחמו בלחמי. ואם צמא השקהו מים, מימה של תורה, שנא' (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים. ב כל המלמד תורה לחבירו מעלה עליו הכתוב … להמשך קריאה
א לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה כדי שיכיר את בוראו ויצא מכלל עמי הארץ. מפני שעם הארץ אינו חשוב למאומה ואינו מן היישוב, ועוד שהוא שונא תלמידי חכמים, ואינו עושה כמעשיהם, ואינו הולך על הדרך הנכוחה. כדגרסינן בבבא מציעא בפ' אלו מציאות, דרש ר' יהודה בר אלעאי, מאי דכתי' (ישעיהו סו, ה) שמעו דבר ה' … להמשך קריאה
א גדולה תורה, שהופיע הב"ה ממרום קדשו ונגלה להם לישראל ביום מתן תורה. משל למלך שהיתה לו עטרה גדולה והיה רוצה ליתנה לבנו יום חתונתו. אמ' המלך, אם אשלח אותה לבני על ידי שליח, איני רואה שמחת בני שישמח בשעה שיתנוה לו, לפי' אני מוליכה בעצמי לבני ואראה בשמחת בני בשעה שישמח בעטרה זו. כך … להמשך קריאה
א וחייב כל אחד מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו, שנא' (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. פי' כתבו לכם את התורה שיש בה שירה, שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות. ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב הוא לעצמו. ויותר שכר הוא לכתוב אותו לעצמו, יותר ממי שקונה אותו מן השוק. … להמשך קריאה
א לעולם ילמוד אדם תורה ודרך ארץ, כדי שיהיה אהוב וחביב למעלה ולמטה. שכל תלמיד חכם שיש בו תורה ודרך ארץ הב"ה מתקדש על ידו והתורה מתעלית. כדגרסי' במ' יומא בפרק יום הכפורים, ת"ר ואהבת את ה' אלהיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שכשאדם קורא ושונה, ומשמש תלמידי חכמים, ומשאו ומתנו באמונה, ודיבורו בנחת … להמשך קריאה
א לפיכך צריך אדם לחזר אחר התורה, ויעשה לו רב ללמוד ממנו, ויקנה לעצמו חבר ללמוד עמו. דתנן עשה לך רב וקנה לך חבר. ושני חבירים השונים זה עם זה, ומחדדים זה את זה בהלכה, שכרן הרבה מאד, ומעלה עליהן הכתוב כאלו הקריבו מנחה לפני הב"ה. דתנן במ' מנחות בפרק הרי עלי עשרון, למה נאמר … להמשך קריאה
א ואע"פ ששכר תלמידי חכמים גדול לעולם הבא, אפי' הכי לא תהיה כוונת תלמודו ותורתו אלא לשמה ולא לקבל שכרה. דתנן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס וכו'. רבן יוחנן בן זכאי אומר, אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת. ר' צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל … להמשך קריאה
א לעולם ילמוד אדם תורה ויכין מלאכה לעצמו, כדי שיתפרנס ממנה, ולא יטריח על הבריות בפרנסתו, ולא יהנה מכתרה של תורה בעולם הזה, שאין מתן שכרה בעולם הזה אלא בעולם הבא. דתנן רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. פירוש, יפה תורה עם מלאכה, … להמשך קריאה
א לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ביום ולשנותה בלילה, שכל הקורא ביום ושונה בלילה הב"ה מטה אליו חסד. כדגרסי' בפרק ב' דמסכת ע"ז ובמ' חגיגה בפרק אין דורשין בעריות, אמ' ריש לקיש, כל העוסק בתורה בלילה הב"ה מושך עליו חוט של חסד, שנא' (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם … להמשך קריאה
א ולמה קשה כל כך סילוקן של צדיקים לפני הב"ה, מפני שהם חיי העולם, ובזכותם עולם מתקיים, והם מגינים על ישראל בעולם הזה ובעולם הבא בזכותן. כדגרסי' במ' סנהדרין בפרק חלק, ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא. נענה ר' טרפון ואמ', טוב ר' … להמשך קריאה
א חביבה תורה, שהב"ה מנחיל ללומדיה העולם הזה והעולם הבא, כדשנינו במ' פאה, אלו דברים אדם אוכל פירותין בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, כבוד אב ואם, גמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם. וגרסי' במדרש לא ימוש ספר התורה [הזה] מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב … להמשך קריאה
א לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ולעסוק בה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו לא כסף ולא זהב, אלא תורה ומעשים טובים. ואין אדם נענש תחלה אלא על בטול תורה, דתניא פוטר מים ראשית מדון, כשמכניסין לו לאדם לכיפה, אומרין לו מה היו מעשיך, קבעת עתים לתורה, הבנת דבר מתוך דבר, פלפלת בחכמה, … להמשך קריאה
א ואע"פ שהתורה היא חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא, אפי' הכי חייב אדם למסור את נפשו עליה, וכ"ש ממונו, ולא יאמר, הואיל והתורה היא עץ חיים, למה אמות עליה. ב וגרסי' במ' ברכות בפרק הרואה ואהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. תנא ר' אליעזר הגדול אומר, אם נאמר בכל נפשך [למה נאמר] … להמשך קריאה
א וגרסי' במדרש תלים והיה כעץ שתול על פלגי מים. זש"ה עץ חיים היא למחזיקים בה. א"ר יצחק בר אבא, למה נקראת התורה עץ חיים, שחביבה על כל חיים. א"ר יודן, למה נמשלה תורה בעץ חיים, מה עץ חיים פרוש על כל באי עולם בגן עדן, אף התורה פרושה לכל ומביאה אותם לחיי העולם הבא. … להמשך קריאה
א גדולה תורה, שהיא חיים ורפואה ללומדיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנא' (משלי ד, כב) כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ואומר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. א"ר שמואל בר נחמני, דברי תורה נמשלו בזין, מה הזין הזה מקיים את בעליו במלחמה, כך דברי תורה מקיימין למי שהוא עמל בהן כל צרכו. ומנין שנמשלו … להמשך קריאה
א גדולה תורה שמאירה ללומדיה בעולם הזה ובעולם הבא, והב"ה שומר את נפשם בזכותה. כדגרסי' בויקרא רבה כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת. אמ' בר קפרא, הנפש והתורה נמשלו לנר. הנפש, דכתי' (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם, התורה, דכתי' (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור. אמ' הב"ה, נרי בידך … להמשך קריאה
א גדולה תורה וגדול כתרה מכל הכתרים, וכששאל דוד ע"ה לא שאל אלא תורה, שנא' (תהלים קיט, סח) טוב אתה ומטיב למדני חוקיך, טובך עודף על כל באי עולם, יעדף טובך עלי ולמדני חוקיך. ואמ' סעדני, ואשעה בחוקיך תמיד, שמא אהא לומד תורה ושוכח, או שמא אלמוד תורה ואין יצר הרע מניח לי לשנות, או … להמשך קריאה
א גדולה תורה שבה הבדיל הב"ה את ישראל עמו ונחלתו מאומות העולם. כדגרסי' בואלה הדברים רבה והיה אם שמוע תשמע וגו', הה"ד לריח שמניך טובים וגו'. בחמשה דברים נמשלה תורה, במים, ביין, בדבש, בחלב, בשמן. במים מנין, דכתיב הוי כל צמא לכו למים. ביין מנין, דכתי' (משלי ט, ה) ושתו ביין מסכתי. בדבש וחלב מנין, … להמשך קריאה
א וגרסינן במדרש תנחומא רחבה מצותך וגו', ואומר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. היא היתה אומן לכל מעשה בראשית, שנא' (משלי ח, ל) ואהיה אצלו אמון, אל תקרי אמון אלא אומן. ובה נטה שמים וארץ, שנא' (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ובה חתם אוקיאנוס שלא יצא … להמשך קריאה
א בענין תלמוד תורה ב יהי לבך בני אל דת טהורה אשר סחרה יקר מכל סחורה ג שמע מוסר קנה חכמה ובינה ותוסר ותחת בך גערה ד ראה תורה חמודה מפנינים ומשוהם וספיר היא יקרה ה אחוז בה יד ואל תעזוב שבילה ועל פיך תהי תמיד סדורה ו למוד חוקי אלהים לעשותם והט אוזן למשפטים … להמשך קריאה
א בוא וראה כמה עונשן של גסי הרוח. כדגרסינן בפרק קמא דמסכת שוטה כל מי שיש בו גסות הרוח כאלו עושה עצמו ע"ז, שנא’ (ישעיהו ב, כב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, אל תקרי במה אלא במה, וכל מי שיש בו גסות הרוח כאלו עובד ע"ז, שנא’ (משלי טז, … להמשך קריאה
א הענוה גורמת הכבוד והמעלה, והגאוה גורמת השבר והשפלות, שנא’ (משלי יח, יב) לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה. פי' מי שנשבר גאונו ונשפל עוזו, טרם גבה לבו, שנא’ (משלי יח, יב) לפני שבר יגבה לב איש. וכתי’ (ישעיהו יד, יג) ואתה אמרת השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי, אדמה לעליון, מה … להמשך קריאה