א סדר תפלת יום שני דר"ה וכל דיני יום ב' דר"ה:סדר תפלת יום שני הוא כמו יום ראשון ומשכימין לביהכ"נ כמו ביום ראשון וכל הדברים שביארנו סימן תקפ"ד ביום ראשון נוהגים בשני ואם חל יום שני בע"ש יש למהר קצת יותר משום כבוד שבת: ב אם חל יום ראשון בשבת שאז מדלגין בפיוטים איזה דברים … להמשך קריאה
א דיני קידוש ושהחיינו בליל ב' ודין ביצה שנולדה ביו"ט ודין הכנה מיו"ט לחבירו:כשיבא לביתו מביהכ"נ לא יעשה קידוש מיד עד שידע שהכל מתוקן לסעודה ויהיה יכול ליטול ידיו לסעודה ולא יפה עושין מקצת בעלי בתים שמפסיקין בין קידוש לסעודה בהרבות שיחה או להעלות עשן וכיוצא בו כי אז אף ידי קידוש לא יצא אלא … להמשך קריאה
א דין תפלת ערבית ליל ב' ואם חל בשבת ודין טבילת מצוה והדלקת הנרות:כשחוזרין הצבור מהליכת תשליך לבית התפלה ועוד לא הגיע זמן תפלת ערבית חלילה להם להקל ראש לישב בטל וגם ירחיק עצמו מחברת ריעים לשוח יחד שאף שנדמה להם שהם מדברים מענין היום והם דברי יראה א"א שלא יומשך מענין לענין של חול … להמשך קריאה
א סדר היום ודין תפלת מנחה ותשליך ואיסור הבערה לצורך הלילה:אחר שגמר ברכת המזון אע"פ שלפעמים עוד היום גדול ויש שהות לישן מעט עד תפלת המנחה אין לעשות כן ויחוש למה שאמרו הישן בר"ה גם מזלו ישן ואף שדבריהם נאמרו ברמיזה שמי שישן ואין מוסיף אומץ בתפלה גם מזלו שהוא המלאך המליץ עליו בשמים הוא … להמשך קריאה
א סדר הנהגות סעודת היום דר"ה ודין תענית בר"ה:כשיוצאין מביה"כ או ביהמ"ד יש לצאת בנחת ולא בהמוני עם הרצים יצאו דחופים ומבוהלים כאילו רוצים להיות מעשרה ראשונים היוצאין מביהכ"נ ויש שמתקנין כליהם באנעים זמירות או סמוך לו מלפניו שיהיה הכל מוכן לרוץ אוחר מביהכ"נ כמבואר בסי' צ' וק"ו ביום הקדוש הזה שאין להראות שנהגו בכבדות … להמשך קריאה
א דין שופר לאחר התפלה ודין הקבורה ואנינות ואבילות בר"ה:כבר נתבאר שלאחר סיום התפלה נהגו לתקוע עוד להשלים מאה קולות ויש מי שכתב שלבסוף מריעין תרועה גדולה בלא תקיעה ואין אנו נוהגים כן רק בסיום תקיעה אחרונה של השלמת מאה קולות המקרא אומר תקיעה גדולה. והתוקע מאריך בה יותר משאר תקיעות. ואח"כ יש להצניע השופר … להמשך קריאה
א דין מי שאינו בקי בתקיעות ובסדר מוסף:מי שאינו בקי בתקיעות ולא בדר מוסף ולפניו שתי עיירות באחת בקיאין בתקיעות ולא בתפלת מוסף ובאחת בקיאין בתפלת מוסף ולא בתקיעות הולך למקום שבקיאים בתקיעות אפילו אם של מוסף ודאי ושל תקיעות ספק ואף ביום שני של ר"ה יש לעשות כן אם אותן שבקיאים בתקיעות אין יודעין … להמשך קריאה
א דין התפילות והתקיעות אם א' מוציא חבירו:יחיד שלא תקע חבירו תוקע לו להוציאו ידי חובתו ועיין לעיל סימן תקפ"ה סעיף ו' בדין ברכות התקיעה אבל יחיד שלא התפלל ברכות מלכיות זכרונות ושופרות אין חבירו יכול להתפלל להוציאו אע"פ שזה אינו בקי ואפילו אם היו ט' אנשים אין אחד מהם נעשה ש"ץ להוציא האחרים שאין … להמשך קריאה
א דין אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו:ברכות של ר"ה שהם ברכות מלכיות זכרונות שופרות מעכבות זו את זו שאם אינו יודע כולם לא יאמר מה שיודע מהם אלא לא יאמר כלום ומ"מ יש לו להתפלל תפלת מוסף דהיינו שיאמר פסוק המוספין וכוללו בתוך ברכת קדושת היום כשאר מוספי יו"ט: ב התקיעות מעכבות זא"ז … להמשך קריאה
א סדר תפלת מוסף בקו"ר וסדר התקיעות והפסק בתקיעות:מחזיר הש"ץ התפלה ואין לשמש להכריז שתיקה יפה וכו' כדרכו בשאר פעמים לפי שאינו מצורך התפלה כ"כ ואין לו להפסיק בין התקיעות והש"ץ עם הצבור אומרים פיוטים כל מקום לפי מנהגו ופותחין הארון למלך עליון ולונתנה תוקף כו' ואין לפרש עילום שמך ואומרים סדר קדושה וכשמתחילין הפיוט … להמשך קריאה
א הצבור מתפללין בלחש תפלת מוסף תשע ברכות ואין להם לסמוך על מה שישמעו מהש"ץ שיאמר התפלה בקול רם. ואפי' בדיעבד לא יצא בתפלת הש"ץ כיון שבאמירת הש"ץ הוא מפסיק הרבה באמירת הפיוטים וגם הש"ץ יתפלל עם הצבור בלחש כדי להסדיר את תפלתו להוציא מי שאינו בקי. ועכשיו שנהגו להפסיק בתפלה שבקול רם באמירת הפיוטים … להמשך קריאה
א סדר הראוי לתקיעת שופר ודיני התקיעות ושיעור התקיעות:כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בר"ה תשע והם תקיעה תרועה תקיעה תר"ת תר"ת ולפי שתרועה האמורה בתורה נסתפק לנו אם הוא ענין יללה שנקרא עתה אצלינו תרועה או היא גניחה שאנו קורין עתה שברים או שמא תרועה שאמרה תורה היא שניהם יחד נוגח וסופו מיילל וכשעושה שניהם … להמשך קריאה
א מי הם הראוים לתקוע שופר ודין חרש שוטה וקטן ונשים:כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא הרבים י"ח ולכן מי שפטור ממצות אינו תוקע להוציא את הרבים: ב חרש שוטה וקטן פטורים ואפי' חרש המדבר ואינו שומע אינו מוציא שכיון שאינו שומע אינו חייב במצות שופר אבל שומע ואינו מדבר מוציא הרבים י"ח ואפי' לכתחילה … להמשך קריאה
א עיקר זמן מצות תקיעה ודיניה:זמן תקיעת שופר ביום ולא בלילה ומצותה לכתחל' משעת הנץ החמה ואילך שאז יוצא ודאי מכלל ספק לילה ובדיעבד אם תקע משעלה עמוד השחר יצא ואם שמע מקצת תקיעה קודם שעלה עמוד השחר ומקצתה אחר שעלה עמוד השחר אף שהיה שיעור תקיעה במה שתקע אחר שעלה עמוד השחר לא יצא … להמשך קריאה
א דין התוקע לתוך הבור או לתוך חבית גדולה. והשומע מקצת תקיעה שלא בחיוב:התוקע לתוך הבור או לתוך הדות והוא בנין שתחת הקרקע כגון מרתף או לתוך המערה אותן העומדים בתוך הבור והדות והמערה יצאו והעומדים בחוץ אם קול שופר שמעו יצאו ואם קול הברה שמעו לא יצאו ואם המרתף בנוי רובו למעלה מן הקרקע … להמשך קריאה
א דיני שופר של ראש השנה שופר של ראש השנה, מצוה מן המובחר לחזור אחר שופר של איל, כדי לזכור עקידת יצחק. וגם צריך להיות כפוף, והוא סימן שיכפו את לבם למקום. ובכלל הזה קרן הכבש או הכבשה אם הוא כפוף. ומכל מקום גם שופר של עזים או של יעלים כפופים – כשרים לכתחילה, ואין … להמשך קריאה
א סדר הכנות קודם התקיעות והנהגות התוקע וסדר ברכות התקיעות לפי שהתקיעות הם מעוררים הרחמים ומעלים זכרונם של ישראל לפני אביהם שבשמים, נהגו רבים לעשות לזה הכנה רבה. ואחר גמר קריאת הספר תורה, הולך התוקע והמקריא לפניו סדר התקיעות והש"ץ המתפלל מוסף לטבול, משום טהרה יתירה. הללו הולכין לטבול, ושאר הציבור, זה מעיין בפירוש וכוונת … להמשך קריאה
א סדר התפילה בראש השנה וקריאת התורה והפטורה ודין מילה בראש השנה נוהגין ששמש בית הכנסת קורא בעוד לילה כמו שעה קודם עלות השחר, כדי שבעת האיר היום יהיו כולם בבית הכנסת. ויש לזרז גם הילדים מעת שהגיעו לחינוך שישכימו גם כן. ויהיה זהיר כשיגיע אור היום, יטול ידיו ג' פעמים בסירוגין, כמו שכתבנו לעיל. … להמשך קריאה
א סדר מה שנוהגין לאכול בליל ראש השנה, ודין אם שכח ולא הזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון, וסדר השינה ותשמיש בליל ראש השנה, והרואה שופר בחלום אחר התפילה נפטרין לבתיהם לשלום, ומברכין הבנים שיזכו להכתב ולהחתם לחיים טובים. ואם חל בשבת, אומרים "שלום עליכם" עד "צאתכם לשלום" בנעימה ובשמחת הלב, אך לא בשירה וזמרה כשאר … להמשך קריאה
א סדר תפילות ראש השנה ועשרת ימי תשובה סדר תפילת ערבית, אומר ש"ץ "ברכו", ומאריך בו קצת בנעימה קדושה, ועונין הקהל אחריו בקול רם ובכוונה עצומה "ברוך ה'" כו'. וקורין קריאת שמע בברכותיה, ומסיימין "ופרוס" כו', ואומרים "תקעו בחדש". ויש מקומות אומרים "וביום שמחתכם". ואומרים חצי קדיש, ואומרים "לעילא" (בספר תשובה מאהבה כתוב שמצא כן … להמשך קריאה
א הנהגות חודש אלול והסליחות וערב ראש השנה מראש חודש אלול ואילך הם ימי הרחמים והסליחות וימי רצון. ויש לכל אדם לעורר לבו בתשובה ולעשות לכפר את אשר חטא על הנפש מיום היותו, ולמען יזכה בהשפטו כשבת המלך על כסא דין ביום הרת עולם. והעירוני רעיוני כי טוב הוא לסדר התנהגות הימים הקדושים הללו למצוא … להמשך קריאה