א מי שמת אביו או אמו הבנים אומרים קדיש י"א חודש מיום המיתה ואף שנתעכב הקבורה איזה ימים מ"מ חושבים הי"א חודש מיום המיתה ואם רוצה לומר י"א חודש מיום הקבורה רשאי ואין שאר אבלים יכולים לדחותו ומי שרוצה לעשות היאר צייט בשנה ראשונה ביום הקבורה כשהוא רחוקה מיום המיתה יש לו למנות גם הי"א … להמשך קריאה
א יא"צ הוא קודם לאמירת קדיש של יום זה בערבית שחרית ומנחה לאבלים בני יב"ח ואם יש תיקון איזה קדישים שייכים להיא"צ יעשו כתיקונם ואצלינו עשינו תיקון שקדיש דרבנן של קטורת שאחר התפלה וקדיש עלינו שייך להיא"צ ושאר קדישים שייכים לאבילים ואם כבר אמר היא"צ קדיש דרבנן אחר איזהו מקומן שוב אין שייך לו רק … להמשך קריאה
א בן שלשים הוא קודש לאבל בן יב"ח ודוחה אותו מכל הקדישים אך בקדיש ופריסת שמע שניהם שוים ויחלוקו בגורל והכל לפי המנהג: ב בן שלשים ויש שם ג"כ יא"צ יש ליא"צ קדיש א' ולכן כשיש שם שלשה קדישים יאמר גורל בערבית מי יאמר היום ומי יאמר למחר אלא היא"צ יאמר היום והבן למד למחר. … להמשך קריאה
א ארבעה מדות באמירת קדיש יתום בן שבעה ובן למ"ד ויאר צייט ויום שפוסקים בו לומר קדיש שהם דוחים לשאר אבילים שהם בני י"ב חודש וקודמים להם ומי שהוא בן שבעה יש לו דין קדימה לכל אלו הנזכרים בין אם הוא מאסף מנין לתוך ביתו בשבעת ימי אבלו או כשהולך לבהכ"נ ביום שבת ואף אם … להמשך קריאה
א הלכות חג הסוכות, והרבה פרטי דינים מהלכות יום טוב יום ראשון של חג הסוכות הוא חל ביום שחל בו ראש השנה, שסימנו ב' ג' ה' ז'. ואם חל ביום ב' או ביום ג', יש שבת בין יום הכיפורים לסוכות, וקורין בפרשת האזינו. ומחלקין פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותם במקדש, וסימנם ה' ז' י' ו' … להמשך קריאה
א סדר מוצאי יום הכפורים.אחר סיום תפלת נעילה מתפללין תפלת ערבית של חול ואומר אתה חוננתנו בחונן הדעת ואחר סיום התפלה אומר קדיש תתקבל ואומר עלינו וקדיש יתום ואם חל בשבת אומר ויתן לך קודם עלינו ואין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש ואם השלימו סדר נעילה קודם צאת הכוכבים צריך להמתין בתפלת ערבית עד אחר … להמשך קריאה
א דין תפ' נעילה וסדר דרשות החכם קודם התפלה:אחר סיום תפלת מנחה א"א עלינו אחר הקדיש של תפלה רק מתחילין אשרי ובא לציון ובמקום שאומ' לדוד ה' אורי אחר המנחה אומ' לדוד קודם אשרי ואומר קדיש יתום ומתחיל הש"ץ של נעילה אשרי ובא לציון ובמקומות שנוהגין לומר במנחה אשרי ובא לציון א"א עתה קודם נעילה … להמשך קריאה
א סדר תפלת המנחה ושצריך להשלים הק' ברכות ביוהכ"פ:א"א קדיש בשעת קריאת ס"ת במנחה שהשלישי הוא המפטיר וא"א ואשרי ובא לציון ולא ואני תפלתי אף אם חל יוה"כ בשבת והש"ץ לוקח הס"ת אחר הגלילה מיד ואומר יהללו כו' ואומר לדוד מזמור ומכניסין בארון ואומר ובנחה יאמר והולך לפני העמוד ואומר חצי קדיש ומתחילין להתפלל תפלת … להמשך קריאה
א דין מילה והזכרות נשמות וסדר תפ' מוסף וקרה"ת למנחה:אחר שגמר המפטיר הברכות מזכירים נשמות ואומ' אב הרחמים ואח"כ אשרי ואם חל בשבת אומ' יקום פורקן ומי שבירך לקהל ואח"כ מזכירין נשמות ונודרין צדקות בעד המתים ואף שיש מילה בבהכ"נ וסדר הזכרות נשמות והנהגתו תמצא מבואר היטב בשערי אפרים שער יו"ד סעיף ל"א ל"ב ל"ג … להמשך קריאה
א שיש למהר להתפלל מוסף קודם שש שעות ומחצה:טוב לקצר בפיוטים בשחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם כלות שבע שעות על היום ולכתחלה ראוי להיות זהיר להתחיל תפלת מוסף קודם שש שעוה ומחצה על היום לפי שבשש ומחצה הוא זמן תפלת מנחה גדולה שהיא תדירה יותר מתפלת מוסף ומ"מ אם אירע שנתאחר תפלת מוסף … להמשך קריאה
א סדר הנהגת ליל יוהכ"פ וסדר התפלות וקרה"ת:אחר אכילת סעודה המפסקת כמו שנתבאר בסימן תר"ח אם דעתו לאכול ולשתות עוד אחר בהמ"ז שעוד היום גדול י"ל בפה שאינו מפסיק לגמרי ובדעתו לאכול ולשתות עוד כמו שנתבאר שם ואח"כ יאמר שיר המעלות בשוב כו' וא"ל על נהרות בבל ונוטלים לידים מים אחרונים ואף מי שאינו נזהר … להמשך קריאה
א דין חולה שצריך לאכול ביוהכ"פ ושיעור אכילה ושתי':חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפי' אם הוא א"י שאומר שאם לא יאכילו אפשר שיכבד עליו חליו אנו חוששין שמא יבא לידי סכנה ומאכילין אותו על פיו וכן אשה מומחת נאמנת בזה אפי' אם יש רופא ישראל מכחיש אותו או את האשה ואומר שאין … להמשך קריאה
א דין מעוברות ומניקות לענין תענית יוהכ"פ:עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביוה"כ: ב עוברה שהריחה ריח מאכל ומתאוה לאכול ופניה משתנות או שאמרה צריכה אני אעפ"י שאין פניה משתנות לוחשין לה באזנה שיוה"כ הוא אם נתקררה דעתה בכך בזכרון זה מוטב ואם לאו תוחבין לה מזלג ברוטב ונותנין לה לתוך פיה ואם לא נתקררה דעתה נותנין … להמשך קריאה
א דין הקטנים מתי יתחילו להתענות ביוהכ"פ:הילדים שאין צריכין להתענות כאשר יתבאר לפנינו מותר להאכילם בידים אם אין הקטן יכול ליטול בעצמו כמ"ש לעיל ס"ס תרי"ב ורחיצה וסיכה אין רשאי בעצמו בידיו אפי' בצונן לפי שגם הוא נהנה מן הרחיצה וסיכה אבל ע"י כלי מותר כגון לשפוך עליהם מים או שמן מתוך כלי מותר ומכ"ש … להמשך קריאה
א דין איסור תשמיש המטה ביוהכ"פ ודין הרואה קרי:אסור בתשמיש המטה ואסור ליגע באשתו בין ביום ובין בלילה כאלו היא נדה ויש לנהוג בה כל דין נדה שלא ירבה דברים עמה (ועיין ביו"ד סי' קצ"ט דשם איתא ברים המרגילים לערוה שהוא שחוק וקלות ראש ונראה דביוה"כ אפי' שאר דברים אסור משום קדושה היום ומכ"ש בלילה … להמשך קריאה
א דין איסור סיכה ואיסור נעילת הסנדל ביום הכיפורים:אסור לסוך ואפי' מקצת גופו ואפי' אינו אלא להעביר הזוהמא אבל אם הוא חולה אפי' אין בו סכנה או שיש לו חטטין בראשו ומחמת זה הוא סך מותר: ב אסור לנעול סנדל ואפי' על רגל א' [עיין בעט"ז בשם הרמב"ם שכ' דאסור כמו שאסור להושיט אפילו ידו … להמשך קריאה
א דין איסור רחיצה ביום כיפור, ודין המטיל מים או עשה צרכיו אסור לרחוץ ביוה"כ בין בחמין בין בצונן. ואפי' להושיט אצבעו במים אסור ואם הי' ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכים בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו מותר לרוחצם שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג ומ"מ צריך ליזהר שלא ירחוץ אלא מקום … להמשך קריאה
א דין שיעור אכילה ושתיה, ודין טעימה, ובליעת הרוק האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה, והוא פחות מכביצה מעט, חייב. ומשערין כביצה בלא קליפתה (עיין דגול מרבבה). ושיעור זה שווה לכל אדם, בין לננס, בין לעוג מלך הבשן: ב כל האכלין מצטרפין לשיעור זה, אפילו מלח שעל הבשר וציר שעל ירק, שהם מכשירי אוכל, הרי הם … להמשך קריאה
א דין מדברים האסורים ביום הכיפורים, ודין עירובי תחומין, ועירובי חצרות, ודליקה ביום הכיפורים יום הכיפורים, לילו כיומו לכל דבר. ומה הם הדברים האסורים בו? אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה. ואין איסור כרת אלא על מלאכה ואכילה ושתיה, אבל על השאר אין חיוב כרת עליהם, רק אסורים מן התורה. ואף בין השמשות … להמשך קריאה
א סימן תרט-תרי – הדלקת נרות ולבישת הקיטלנוהגין במדינות אלו שלא להטמין חמין מערב יום כיפור לצורך מוצאי יום כיפור, בין אם חל בחול בין אם חל בשבת, לפי שהוא כמכין ביום כיפור לחול. ואפילו בערב יום כיפור קודם חצות אין לעשות הטמנה זו: ב נוהגין במדינות אלו להדליק בבית נרות על השולחן ביום הכיפורים … להמשך קריאה
א דיני סעודה המפסקת ותוספת יום הכיפורים אחר שיוצאים מבית הכנסת מתפילת המנחה ובאים לביתם, אין לעשות שהיה כלל. רק יהיו זריזים לערוך השולחן ולאכול, וטובלין פרוסת המוציא בדבש, ואוכלים מאכלים קלים, ואין לו לאכול מאכלים קשים להתעכל כדי שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל. ונוהגין לאכול בשר עוף, ומי שאין לו בשר עוף רשאי לאכול … להמשך קריאה
א סדר תפילת המנחה, והווידוי במנחה, ונתינת הצדקה בבית הכנסת אחר שטבל, לא יעשה שהות בבית המרחץ כי קדוש היום. וילך לביתו וילבש בגדים נקיים, ונוהגים ללבוש בגדי שבת, וילך מיד לבית הכנסת לתפילת מנחה. ומתפללין תפילת מנחה בעוד היום גדול, בזמן מנחה גדולה או סמוך לה, לפי שמאריכין הרבה בתפילת המנחה ובווידוי, ואחר כך … להמשך קריאה
א דין שיפייס אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, ודין טבילה בערב יום הכיפורים עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים. ולכן, אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע נגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי, הוא ממתין לפייסו ביום אחר; אבל בערב יום … להמשך קריאה
א סימן תרד-תרה – דיני סליחות וסדר הכפרות ומצות אכילה ואיסור תענית בערב יום הכיפורים בערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר במדינתינו אין מרבים בסליחות, ואין אומרים הווידוי אחר "שמע קולנו", רק פעם אחת, ואין אומרים "אל ארך אפים" ולא נפילת אפים, ומסיימים "כי לך לבד הרחמים והסליחות" והש"ץ אומר קדיש. ומי שהוא אבל לא ילך … להמשך קריאה
א דין עשרת ימי תשובה, ונרות יום הכיפורים, ודין ליל ערב יום הכיפורים אף במקומות שאין מחמירין בפת אינו יהודי ויש אנשים שאין נזהרים בהן, מכל מקום ביו"ד ימי תשובה צריך ליזהר ולאפות בביתו או ליקח מבית ישראל. ואם אין שם אופה ישראל וגם אי אפשר לו לאפות בביתו, אזי יש לו להכשיר התנור שהאינו … להמשך קריאה
א דיני צום גדליה ועשרת ימי תשובה ושבת תשובה בברכת המזון של כל עשרת ימי תשובה יש נוהגין לומר "הרחמן הוא יחדש" כו' כמו בראש השנה. ב יום שאחר ראש השנה הוא יום תענית, לפי שנהרג בו גדליה בן אחיקם. והוא תענית ציבור לפי ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו, ועוד שהריגתו היתה סיבה לכמה … להמשך קריאה