מחשבות חרוץ

א ענין השבועות עיקרו בעבור שהוא זמן מתן תורה. כמו שיסדו אנשי כנסת הגדולה בנוסח התפלה שהם תיקנו התפלות לישראל כמה שכתוב בברכות ל"ג א'. והתימא ממג"א ר"ס תצ"ד שכ' מנהגינו לומר זמן מתן תורה הוא על פסוק הרמב"ם. תלי לה במנהגינו מה שהוא פשוט אצל כל ישראל בכל העולם כולו מימות עולם. ובודאי שהוא … להמשך קריאה

א ענין המגילה שמתחלת בספור תוקפו דאחשורש. וכמה שאמרו במגילה י"ט א' מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורש. וקיימא לן כן. ולדברי הכל צריך שתהיה כתובה כולה. שגם זה צריך לענין המכוון בסיפור המגילה. ולא עוד אלא שעשאו עיקר במה שבו פתח ובו סיים ואמר וישם וגו' מס וכל מעשה תוקפו וגבורתו כו'. ולעולם בהתחלה … להמשך קריאה

א ענין פורים שנקרא ימי משתה ושמחה דרק משתה ושמחה קבילו עלייהו (מגילה ה' ע"ב), והעיקר הוא המשתה דחייב לבסומי כו' (שם ז' ע"ב) וסעודת פורים הוא עיקר מצות המשתה ושמחה, וכן כל ענין פורים התחלת הצרה על ידי שנהנו מהמשתה (שם י"ב ע"א), והרפואה הקודמת למכה ג"כ על ידי אותו המשתה כטוב לבו ביין, … להמשך קריאה

א ענין היום טוב של ראש השנה, דשלשה רגלים הם על טובות שעשה עמנו השם יתברך ביציאת מצרים ומתן תורה וענני כבוד, אבל ראש השנה שהוא זכרון ליום ראשון מאחר דנמנו וגמרו בעירובין י"ג ב' דנוח לאדם שלא נברא יותר, אם כן מה טעם לעשות יום טוב ביום שנברא, אך באמת עיקר כל יום טוב … להמשך קריאה

א ענין שבקשו לעשות פורים יום טוב ולא קבילו עלייהו, כי יום טוב נקרא שבת שצריך לשבות ממלאכה, כי גם בו יש נייחא מכל מלאכות ויגיעות דעולם הזה שהוא עולם היגיעה, כמו שהשם יתברך הכתיב על עצמו מעשה במעשה בראשית שהוא עולם העשייה, ואדם לעמל יולד וטובי' לדזכי והוי דרופתקי דאורייתא דעל זה ניתנה תורה … להמשך קריאה

א ענין מצות זכירת עמלק דהמחייה הוא בהניח, ומה תועלת בזכירה עתה בגלות, על דרך הפשוט ידוע מה שנאמר אשר קרך שקירר בפני אחרים, כי אחר נסי מצרים היו כל אומות יראים ליגע בישראל, עד שבא הוא שהיה ראשית גוים וקיררה שזהו הראשית דעצת גוים לקרר הדבר, ועל דרך ששמעתי בשם איש קדוש דזהו עצת … להמשך קריאה

א השלשה רגלים הם הממשיכים כל מיני שפע לזרע יעקב, וכלל הצטרכות האדם הם שלשה דברים בני חיי ומזוני, בפסח על התבואה (ראש השנה ט"ז ע"א) הוא השפעת מזוני, וע"כ אז יש מצות דאכילה שאין כמוהם בכל השנה שום מצוה דאכילה שיהיה על כל אחד מישראל רק אכילת מצה דפסח, ובזמן שבית המקדש קיים גם … להמשך קריאה

א ארבע מצות יש בפורים מקרא מגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים והסעודה דמשתה ושמחה, ובודאי נתקנו להמשיך על ידי זה עליו קדושת היום כמו שהיה אז ליהודים ארבעה דברים אורה ושמחה וששון ויקר, ולעשות על ידי זה מחיית עמלק בכל פרט ופרט ענין מיוחד ומדרגה מיוחדת מכחות של עמלק, ונראה לי דודאי הם נגד ארבע … להמשך קריאה

א חודש אדר נוצר באות ק' כמה שכתוב בספר יצירה סוף פרק ה' המליך אות ק' בשחוק כו' וצר בו דגים בעולם, ונראה לי דהיינו לויתן זה יצרת לשחק בו שממנו השחוק למעלה כמה שכתוב בריש עבודה זרה (ג' ע"ב) ובהספינה (ע"ד ע"ב), ובודאי מזל דגים שברקיע הוא דוגמת דג הלויתן ראש דגי הים, ואדר … להמשך קריאה

א חודש תשרי נברא באות ל' כמה שכתוב בספר יצירה פ"ה המליך אות ל' בתשמיש וקשר כו' מאזנים בעולם ותשרי בשנה ומרה בנפש כו', וידוע דל' נקרא מגדל הפורח באויר בסנהדרין ק"ו ב' ללישנא קמא דרש"י שם מפי השמועה ובערוך ערך מגדל יעו"ש, וכן הוא בזוהר יתרו צ"א א' עיין שם ובזוהר חדש שיר השירים … להמשך קריאה

א האותיות הם שורש הכל, כי כל דבור ומחשבה הוא באותיות כידוע, ובדבר ד' שמים נעשו, ובעשרה מאמרות נברא הכל אמירה הוא בלחישו, ואותיות המחשבה על ידם השתלשלו עולמות אצילות בריה יצירה בשלשה מיני מחשבות שבאדם במוח ולב וחבורם הנמשך לדבור שהם סוד חכמה בינה ודעת ואח"כ אותיות הדבור שבהם נעשה עולם העשיה, וזה שאמרו … להמשך קריאה

א ענין הספירה שתלה הכתוב בפרשת אמור במחרת השבת וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' עד ממחרת השבת השביעית וגו', ומפי השמועה וקבלת רז"ל (מנחות ס"ה ע"ב) ידענו דשבת קמא רצה לומר יום טוב, וצריך טעם למה קרייה כאן שבת ונתן מקום לצדוקים לטעות, וכל שכן דקשה אשבת תנינא דצריך לומר דפירושו שבוע והוי ליה למימר … להמשך קריאה

א ארבע מצות של אכילה יש בליל פסח, פסח מצה ומרור וארבע כוסות דשתיה בכלל אכילה, וכלל המצות דאכילה נראה לי שהוא נגד שם האדנות שכן הוא בגימטריא אותו שם עם הכולל, והוא השם השוכן בתוך ובקרב בני ישראל ועל ידי זה יוכל להיות גם אכילתם בקדושה וכאלו קדוש שרוי בתוך מעיו, וארבע אלו נראה … להמשך קריאה

א ארבעה ראשי השנים הנשנים בריש ראש השנה נראה לי שהם נגד ארבע אותיות שם אקי' שהוא שם הכתר כידוע, ובו נגאלו ממצרים כמה שכתוב בפרשת שמות ואמרו לי מה שמו וגו' דאמר לו תחלה שם זה, דאותה גאולה הוא התחלה לכל הגאולות וממנו הוא המשכת כל הקומה ועל כן נקרא בלשון זה דרצה לומר … להמשך קריאה

א ארבע פרשיות נ"ל שהם נגד ארבע אותיות שם הוי' ב"ה, שתים לפני פורים שעדיין אין השם שלם קודם מחיית עמלק, הוא נגד שתי אותיות ראשונות שבהם נבראו ב' עולמות כמה שכתוב במנחות (כ"ט ע"ב) והיו"ד על שם המחשבה כמה שכתב רש"י על פסוק אז ישיר, ודבריו נאמנו על דרך הסוד כידוע, והוא עולם הבא … להמשך קריאה

א ארבע מצות יש בפורים מקרא מגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים ומשתה ושמחה, ונ"ל שהם נגד ארבע אותיות שם הוי' ב"ה דמלחמה לשם זה בעמלק מדור דור, והניצוח הוא על ידי ארבע מצות מעשיות אלו, דכל מצות שעושין לזכר הנס הוא מה שיש בהם כח וחיות שנתגלה בשעת מעשה שהיה הישועה בפועל, ועל ידי אותם … להמשך קריאה

א ושורש עמלק נ"ל שהוא כח ההשתקעות בדמיונות עולם הזה. והוא ראשית גוים רצה לומר השורש של כל מיני גוים, שכל אומה יש לה השתקעות במין רע מיוחד שזהו שרשה וממנו הוא כל כחם בעולם הזה. דעל כן החזיר התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה דאמרו מה כתיב בה לא תרצח ובעשו נאמר על … להמשך קריאה

א וחודש אדר נ"ל שהוא מסוגל יותר להתגבר בו על כח הדמיון, כידוע די"ב חודש הם נגד י"ב שבטים שלכל שבט יש מעלה וכח מיוחד שבו הוא מתייחד ונרשם משאר השבטים דעל ידי זה נחשב לשבט בפ"ע, ואע״‎פ שכל ישראל כולם גוי אחד בארץ שכולם אחד ממש וכל אחד מהם כלול מכל המעלות שיש בכל … להמשך קריאה

א והאמונה הוא יסוד גדול להציל האדם מדמיונות של תוהו ומחשבות הבל שרוב בני אדם שקועים בהם, כל אחד כפי שקיעתו באיזה תאוה וחמדה מחמודות העולם הזה כל מחשבותיו שקועים באותו דבר, איך יגיע לה ואיך יהנה מזה וכיוצא בהרהורי הבל שלבבות רוב בני אדם מלאים מהם ומבלבלים אותו גם בשעת עבודה להשם יתברך בתורה … להמשך קריאה

א האמונה היא עיקר עבודת האדם משבא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו, (כמו שכתוב מכות כ"ג ע"ב) רצה לומר שהוא צדיק בדבר זה כי יש צדיק בדבר אחד ולא בדבר אחר כמו שכתב הרמב"ן נדה י"ד א' גבי גמלים וחמרין ע"ש. וכיוצא בו גבי ישמעאל עכשיו מה הוא דפירוש דרצה לומר בדבר זה שהרי … להמשך קריאה

א זה ספר ב מחשבות חרוץ ג תולדות אדם הגדול בענקים, אור בהיר הוא בשחקים, גאון הגאונים, קודש הקדשים, שר התורה. רבינו שבגולה, איש אלקים, המפורסם בכל קצוי ארץ, אדונינו מורינו רבינו צדוק הכהן נבג"מ זצוקללה"ה מלובלין. בן הרב הגאון החסיד וכו' ר' יעקב הכהן ז"ל אבד"ק קריזבורג. הובא לבית הדפוס בהוצאת הנגיד והחסיד ומפורסם … להמשך קריאה