מחזור ויטרי

א נו.והיכא דאכלו כל סעודתייהו וסליקו ומשו ליה מים אחרונים אסיר להון למיטעם מידי עד דמברכי ברכת המזון. דא"ר חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן. כדאית' התם. כו' תכף לנטילת ידים ברכה. שנ' (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידכם קודש וברכו את י"י: והיכא דאכל כזית חייב לברוכי. דא"ר חייא בר אבא אני ראיתי את … להמשך קריאה

א נה.א"ר חייא בר אשי אמר רב מים ראשונים צריך שיהו ידיו למעלה. אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה. שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. ומים ראשונים בין בכלי בין על גבי קרקע. אחרונים אין ניטלין אלא בכלי. והנוטל ידיו באחרונה תחילה הוא מברך ברכת המזון. דאמר רב חייא בר אשי אמר רב … להמשך קריאה

א נד.והשותה מים בתוך סעודתו אפילו פעמים ושלש. צריך לברך על כל פעם ופעם ואעפ"י שהן לפניו. ששנינו השותה מים (לעצמו) [לצמאו] או' שהכל. ואמרי' למעוטי מאי. אמר רב אידי בר אבין למעוטי דחנקתיה אומצא דלא מברך. הא לא הכי מברך והוה ליה כנמלך. ואית מרבנן דאמרי כיון דאיכא קמיה מיא בסעודתא מברך זימנא קמיה. … להמשך קריאה

א נג.והיכא דאכל ומספקא ליה אי בריך אי לא ברך. אי משבעת המינין אכל דמחייבינן ברכה דאוריית'. ארץ חטה. וכת' ואכלת ושבע' וברכת. אי מספקא ליה ליהדר וליבריך. ואי משאר מינין. על כל דחיובא דברכה דילהון מדרבנן. הא מספיק' לא הדר מברך. מה טע' הא דאוריית'. והא דרבנן. והיכא דשרא המוציא ובצע אסיר ליה לאשתעויי … להמשך קריאה

א נב.וכשבוצע את הפת. מברך המוציא לחם מן הארץ. והיכא דאיכא קביעותא חד שרי המוציא לחם לכולהו. וחד מברך על היין לכולהו. ולא מיבעי ליה למישרי המוציא עד דמייתי ליה מלח או ליפתן. ואי לחמא דלא צריך ליפתן שרי לאלתר ולא צריך לאיעכובי. עד דמייתי ליה ליפתן. דאמר רבא בר שמואל משום ר' חייא אין … להמשך קריאה

א נא.ש"מ תלת. ש"מ אין נטילת ידים בפירות. וש"מ אין זימון בפירות. וש"מ שנים שאכלו מצוה ליחלק. מדלא ספו ליה בהדייהו. ואי מיטנפן ידיה אפי' לפירות צריך למימשי ידיה משום ברכה. דאמר ר' יהוד' אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא והתקדשתם. אילו מים ראשונים. והייתם קדושים. אילו מים אחרונים. כי קדוש אני י"י. זו ברכה. … להמשך קריאה

א נ.רב[א] א' מצוה לשמוע דברי ר' אלעזר בן ערך שנ' (ויקרא ט״ו:י״א) וכל אשר. יגע בו הזב וידיו לא שטף כמים. א"ר אלעזר בן ערך מיכן סמכו חכמי' לנטילת ידים מן התורה. א"ל רבא לרב נחמן מאי משמע דהאי קרא בנוגע הזב הוא דכת' א"ל בנוגע הזב כי שטף ידיו במים מי קא מטהרן. … להמשך קריאה

א מח.גמרו את התפילה החזן אומ' קדיש. ואחר כך נפטרים העם לבתיהם לשלום: וכשמבקש לאכול לחם צריך ליטול ידיו ואחר יקבע סעודתו אע"פ שיאכל חולין. וכל המזלזל בנטילת ידים בר נידוי הוא דתנן א"ר יהוד' חס ושלום (שעקיבא) [שעקביא] בן מהללאל נתנדה. שאין עזרה ננעלת על כל אדם שבישר' בחכמה וביראת חטא (כעקיבא) [כעקביא] בן … להמשך קריאה

א מז.וששאלתם וקרא זה אל זה ואמר. ותשאני רוח. מה יש לנו לתרגם. ומה טעם קבעום חכמים בסדר קדושה. דבר זה כן היה ומנהג הראשונים. מקום שיש תלמידי חכמים כשהיו מתפללין והיו נופלים על פניהם. ומקדשין. לאחר שעונין יהא שמיה רבא מברך. היו מביאין נביא וקורא בו כמה פסוקים הן חסר. הן יתר ומתרגמי' ואחריהן … להמשך קריאה

א מו.חצות לילה כשישר' עומד לעסוק בתורה נוטל את ידיו ומברך על נטילת ידים ואשר יצר כו' אם נפנה. וכל הברכות שלאחריו ומברך על התורה. ואיזהו מקומן. ור' ישמעאל. וכשהולך לבית הכנסת להתפלל תפילת יוצר מתחיל בריבון העולמים ולא בעי לאיניש למיבטל ולאשתמוטי מקידושא ומיהא שמיה רב'. דמילת' רבתי היא קדם הק'. ומאי רבותה. דתנן … להמשך קריאה

א מה.ועבריין שעבר על גזירת ציבור אם לא נידוהו הציבור נמנה הוא למניין עשרה וחייב בכל המצות. שכן נאמ' בעכן. (יהושע ז) חטא ישר' אעפ"י שחטא ישר' הוא. בקדושתיה הוי ולא יצא מכלל ישר'. אלא כי נחשד על השבועה. אבל אם נידוהו מאחר שיבדל מן הקהל. אם יצרפוהו עמהם היכן היא קללתן. ומה הועילו בתקנתן. … להמשך קריאה

א מד.ועל עשרה שהתפללו כולו ושמעו קדוש' וברכו וסדר תפילה. שיכולין להימנות להמניין אחר בשביל אחד שלא התפלל. כמו שעושין לחתן. או למי שלא השכים לבית הכנסת ואפילו אחד מאותן שהתפללו כבר יחול לחזור ולהתפלל להוציא את החייב. וסומך ר' ומראה פנים. מן הציבור שמתפללין י"ח כל אחד לעצמו. וחוזר וכופלו השליח ציבור בשביל קדושה. … להמשך קריאה

א מג.א"ר תנחום א"ר יוסי טעה ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו ושאלה בברכת השנים אין מחזירין' מפני שאומרה בשומע תפילה והני מילי דאידכר קודם שומע תפילה. אבל אי לא מידכר מיקמי שומע תפילה מחזירין אותו. ואם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שצריך לאומרה על הכוס: הסבר על … להמשך קריאה

א מב.ת"ר המהלך במקום גדודי חיה וליסטין ואינו יכול להתפלל י"ח והביננו. מתפלל תפילת קצרה מאי היא אומר צרכי עמך ישראל מרובי' ודעתם קצרה. יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גוייה וגוייה די מחסורה והטוב בעיניך עשה. בא"י שומע תפלה. א' רב הונא הלכה כאחרים. ולא בעי … להמשך קריאה

א מא.א"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא לא תרתח דלא תיחטי. לא תרוי דלא תיחטי. וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא. מאי המלך בקונך. א"ר יעקב א' רב חסדא יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכני לשלום ותסמכיני ותסעדיני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותניני היום ובכל יום לחן לחסד ולרחמים … להמשך קריאה

א מ.ותו שאילו מקמי רב נטרונאי גאון הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין ועדיין לא קרא פסוקי דזמרה מהו שיתפלל עם הציבור ואחר כך יאמר פסוקי זמרה. והשיב כשתקנו חכמים תקנו לומ' פסוקי דזמרה ואחר כך יתפלל כדרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הק' ואחר כך יתפלל. ואם ראה שמתפללי' ואין מעכבין. כך … להמשך קריאה

א לט.שאילו מקמי רב נטרונאי גאון מקום שאין רגיל לירד לפני התיבה אלא אחד ופעמים שטרוד במלאכתו. נערים שהגיעו לי"ח ולי"ז ולא נתמלא זקנם מהו שיעשו ממנו שליח ציבור ויוציא רבים ידי חובתם ואל יבטלו מן התפילה. והשיב כך (דאינו) [ראינו] שזה [ש]אמרו חכמי' אינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו עד שתתמלא זקנו. … להמשך קריאה

א לח.ותניא אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא קצרה ולא יתומה ולא יזרוק ברכה מפיו. בן עזאי אומר העונה אמן חטופה יתחטפו ימיו. קטופה יתקטפו ימיו. קצרה יתקצרו ימיו. יתומה יהיו בניו יתומים. ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו: ואמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן. שנ' … להמשך קריאה

א לז.תנו רבנן הצריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תועבה. א' רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לעמוד על רגליו אבל יכול לעמוד על רגליו תפילתו תפילה. ועד כמה עד פרסה הילכך צריך לאפנויי אסיר לצלויי עד דמפני. ואי מצלי לא מיקבלא עלותיה. ותניא אידך הצריך לנקביו אל יתפלל משום … להמשך קריאה

א לו.והיכא דמצלי ואשכח צואה היכא דצלי צלותיה לא צלותא. והדר מצלי. דתנו רבנן המתפלל וראה צואה במקומו אע"פ שחטא תפילתו תפילה. מתקיף לה. [רבא] האי זבח רשעים תועבה. אלא א' רבא כיון שחטא תפילתו אינה תפילה: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א לה.ומאן דעייל לבי כנישתא ואשכח ציבורא דקיימין (איתו) [איהו] נמי ליקום. ואי יתבן איהו נמי ליתיב דלא לתיחזי כפורש מן הציבור: הסבר על זכויות יוצרים מחזור ויטרירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה

א לד.ומאן דמספקא ליה מילתא ולא ידע אי צלי אי לא צלי. אי קרא ק"ש אי לא. אי א' אמת ויציב אי לא. אי נמי אי בריך בשעת מזונא אי לא. וגבי ברכת ז' המינין נמי אי בריך אי לא בריך. הכי גרסי' בגמרא א' רב יהודה אמ' שמואל ספק קרא ק"ש ספק לא קרא … להמשך קריאה

א לג.וכי קאי ומצלי מיבעי ליה לכווני כרעיה. דאמר רב יוסי משום ר' אליעזר המתפלל צריך שיכוין רגליו שנ' (יחזקאל א) ורגליהם רגל ישרה. ואסיר למיטעם מידי מקמי צלותא. דא"ר יוסי משום [ר'] אליעזר מאי דכת' (ויקרא יט) לא תאכלו על הדם קודם (שיתפללו) [שתתפללו] על דמכם. וא"ר יצחק א"ר יוח' משום ר' אליעזר בן … להמשך קריאה

א לב.ואסיר ליה לאיניש לצלויי לחודיה מקמי ציבורא. ואסיר למיתב בארבע אמות של תפילה. דכת' (שמואל א) אני האשה הנצבת (עמך) [עמכה] בזה. וא"ר יהושע בן לוי מיכן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפילה. ואסיר ליה לאיניש למיחלף קמי מאן דקאי בצלותא. דא"ר יהושע בן לוי אסור לחלוף כנגד המתפללין. מאי טעמי דמיפסקא לצלותייהו: … להמשך קריאה

א לא.איכא דאמרי תנא קמיה היה עומד בתפילה ובקש להתעטש מרחיק ארבע אמות ומתעטש וממתין עד שיכלה הרוח ואומר רבון העולמים יצרתנו נקבים נקבים גלוי וידוע לפניך חרפתינו וכלימתנו בחיינו ואחריתנו רימה ותולעה. ומתחיל ממקום שפסק. א' אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי: הרק בתפילתו. הני מילי דשדי לקמיה. אבל אי מיבלע (לקמיה) … להמשך קריאה

א ל.תנו רבנן המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה. והמגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר. המגהק (והכיפהק) [והמפהק] בתפלתו הרי זה מגסי הרוח. והמתעטש בתפלתו סימן רע הוא לו ויש אומ' הרי זה מכוער. והרק בתפלתו כאילו רק לפני המלך: המשמיע קולו. לא שנו אלא יכול לכוין לבו בלחש. אבל אם אינו יכול … להמשך קריאה