א ארבע מדות בדיעות. נוח לכעוס ונוח לרצות יצא שכרו בהפסידו. קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו. קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד. נח לכעוס וקשה לרצות רשע: ארבע מידות בלמידים. מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו. קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו. מהר לשמוע וקשה לאבד זה חלק טוב. קשה לשמוע ומהר … להמשך קריאה
א ארבע מידות באדם. האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדת בינונית. ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך חסיד. שלך שלי ושלי שלי רשע: ב שלי שלי ושלך שלך. כלומר המתנהג במדה זו שאינו רוצה ליהנות משל אחרים. ואף אינו רוצה ליהנות אחרים מנכסיו. ונעשה כאומר … להמשך קריאה
א בארבעה פרקים הדבר מתרבה. ברביעית. ובשביעית. ובמוצאי שביעית. ובמוצאי החג: ברביעית. מפני מעשר עני שבשלישית: ובשביעית מפני מעשר עני שבששית: ובמוצאי החג שבכל שנה מפני גזל ומתנות עניים: ב הדבר מרובה. פירשו חכמים אל תגזול דל כי דל הוא. וכי מה יש לו לגזול את הדל. אלא מתנות עניים. שכל המעכבם ואינו נותנם לעני … להמשך קריאה
א שבעה מיני פורעניות באים על שבעה גופי עבירות. מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין. רעב של בצורת באה מקצתן רעיבים ומקצתם שבעים. גמרו שלא לעשר רעב של מהומה ושל מצורה באה: ושלא ליטול את החלה רעב של כלייה באה: דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לב"ד. ועל פירות שביעית: חרב בא לעולם … להמשך קריאה
א שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. החכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמניין. ואינו נכנס לתוך דברי חבירו. ואינו נבהל להשיב. ושואל כהלכה. ומשיב כעיניין. ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי. ומודה על האמת וחילופיהם בגולם: ב אדם בלא בינה והשכל קרוי גולם. שדומה שלא … להמשך קריאה
א עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. פי הארץ. ופי הבאר. ופי האתון. והקשת. והמן. והמטה. והשמיר. והכתב והמכתב והלוחות. ויש אומרי' אף המזיקין. וקבורתו של משה. ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרי' אף צבת בצבת עשויה: ב בערב שבת בין השמשות. בתוך כך מעריב והולך. בערב שבת בראשית סמוך לחשיכה. לפי שעד אותה … להמשך קריאה
א לא הפילה. אשה עוברה. מתאות הריח. ואע"ג דאמרי' עזים שביריחו היו מתעטשות מרוח פיטום הקטורת. ומירושלם ליריחו עשר פרסאות. אפי' הכי לא הפילה אשה. ולא התליע. שהרי כשלא היה להם פנאי להקטיר כל האיברים שניתותרו מן הערב מעלין אותו לראשו של מזבח. לפי שנאמר ולא ילין חלב חגי עד בקר. ומתרג' ולא יביתון בר … להמשך קריאה
א עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים, עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים במצרים ועשר על הים: עשר נסיונות ניסו אבותינו את הקב"ה במדבר שנאמר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקלי: ב בבא זו כך היא כתובה ברוב סיפרי משנה. עשרה ניסים. כו'. ואין כת' בם ה' מכות כו'. ואומר הייתי … להמשך קריאה
א עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע במה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין לפניו עד שהביא עליהם מי המבול: עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע במה ארך [אפים] שכל הדורות היו מכעיסין לפניו עד שבא אברהם אבינו וקיבל עליהם שכר כולן: עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן להודיע במה חיבתו של אברהם … להמשך קריאה
א תכח.חיי: ויגש: יתרו: ויקרא: ב בעשרה מאמרות נברא העולם, מה תלמוד, והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא ליפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות: ג בראש השנה מפרש מאמרות מאי ניהו. ויאמר ויאמר הבראשית. הני תשעה הוו. בראשית נמי מאמר הוא. דכתיב … להמשך קריאה
א ר' אלעזר הקפר אומ' הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם: הוא היה אומ' הילודים למות והמתים להחיות והחיים לידון לידע, להודיע, ולהיוודע, שהוא אל, הוא היוצר, והוא הבורא, והוא המבין, הוא הדיין, הוא עד, הוא בעל דין, הוא עתיד לדון, ברוך הוא, שאין לפניו לא עוולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא … להמשך קריאה
א ר' אומ' אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן אפי' חדש אין בו: ב אל תסתכל בקנקן. אל תבט אל מראה האדם ואל גבה ואל קומתו. לומר זה הגון ותלמיד. אלא במה שיש בו. ביין שבתוכו תן עיניך אם טוב הוא. כלומר לך והריח בו אם יש בו … להמשך קריאה
א שמואל הקטן אומ' בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו: מלמד שמוחלין לו כל עונותיו: אלישע בן אבוייה אומ' הלמד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש, והלמד זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק: ר' יוסי בר' יהודה איש כפר … להמשך קריאה
א ר' שמעון אומ' אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו: ב אל תרצה. לפי שאינו מועיל לך. שאינו מקבל ריצוייך בשעת כעסו אלא הנח עד שתקרר דעתו. ואחר כך אמור לו דברי ריצוי וישמע אליך כאותה שפירשו חכמים בברכות … להמשך קריאה
א ר' יעקב אומ' העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא והתקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין: הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, ויפה שעה אחת של קורת רוח לעולם הבא מכל חיי העולם הזה: ב פרוזדור. בדל"ת. ואולם לכסא. מתרגמ' ופרוזדודא. הוא בית כניסת הבית … להמשך קריאה
א ר' מתיא בן חרש אומ' הוי מקדים לשלום כל אדם והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים: ב כל אדם. ואפי' לשלום גוי הוי מקדים. ושואל בשלומו מפני דרכי שלום. כאותה שאמר ר' יוחנן לעולם לא הקדימני אדם שלום בעולם. ואפי' גוי בשוק. והוי זנב לאריות. כבודך לעשות עצמך זנב לאריות. ולהשפיל עצמך לילך … להמשך קריאה
א ר' נהוראי אומ' הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבא אחריך שחביריך יקיימוה בידך ואל בינתך אל תשען: הוא היה אומר אין בידינו שלוות רשעים ואף לא ייסורי הצדיקים: ב ר' נהוראי. הוא ר' אלעזר בן ערך. כמו שפירשו חכמים בשבת פ' חבית. ונקרא שמו נהוראי על שמנהיר עיני חכמים בהלכה. ובא מעשה … להמשך קריאה
א ר' יהודה אומ' הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון: ב הוי זהיר בתלמוד לידע ולהבין דקדוקי המצות. שאם שגגת בתלמוד והוריתה שלא כהוגן חשובה היא עליך אותה שגגה כזדון. שנפרעין ממך כאילו עשית במזיד מפני שהיה לך ללמד יפה ולא למדת. וכן מפורש בפ' אילו מציאות והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם. הגד … להמשך קריאה
א ר' אליעזר אומ' יהי כבוד תלמידך חביב עליך בכבוד חבירך. וכבוד חבירך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים: ב בכבוד חבירך. ואל תנהוג בתלמידך מנהג בזיון. אלא נהוג בו כבוד כשם שאתה זקוק לנהוג כבוד בחבירך. ולא שיעשה שניהן שוין. אלא שיעשה בו כיוצא בו. כדרך שעשה משה ליהושע. שאמר לו בחר לנו אנשים. … להמשך קריאה
א ר' אלעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. ב פרקליט אחד. מליץ יושר. שהמצוה עומדת לו למליץ. כדכתיב והלך לפניך צדקך. ואומר בהתהלכך תנחה אותך. והקיצות היא תשיחך. לעולם הבא. קטיגור. וכן דילטור. רכיל בגימטריא. ושניהם לשון … להמשך קריאה
א ר' יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני: ר' מאיר אומר הוי מעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם ביטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לך שכר הרבה ליתן לך: ב מעוני. בעוד … להמשך קריאה
א ר' יוסי אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות: ר' ישמעאל בנו אומ' החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח: הוא היה אומ' אל תהי דן יחידי שאין דן יחיד אלא אחד ואל תאמר … להמשך קריאה
א ר' יוחנן בן ברוקה אומ' המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם: ר' ישמעאל אומ' הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות: ר' צדוק אומ' אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לאכול מהן. וכן היה הילל … להמשך קריאה
א בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמצות גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה: הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום: ר' לויטס איש יבנה אומר מאד מאד … להמשך קריאה
א תכז.וירא מקץ. בשלח. ויקהל. ב בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם. שנאמ' מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי: איזה גיבור הכובש את יצרו. שנאמ' טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר: איזה עשיר השמח בחלקו שנא' יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא: … להמשך קריאה
א ר' אלעזר חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות תקופות וגימטרייאות פרפראות לחכמה: ר' חנניא כו': ב ר' אלעזר חסמא. פירשו רבותינו בירושלמי. שיצא לעיירות ושאלו ממנו הלכות ולא ידע להשיבם. וחזר לעירו ולמד הרבה והיו קורין לו חסמא על שם שחזר ונתאמין ונעשה חסום באומנותו. כמו מפני שצריך לחסמן. דרעפים. במסכת … להמשך קריאה