מבוא השערים

א החסידות כיון שעיקרה לא בשכל רק בהחסידים, בזיכוכם ועבודתם, לכן רואים שאחת מן גדלותי׳ הקדושות הוא ההשתלשלות, שבכל גדלותה וגדלות צדיקי׳ משתלשלת עצמה כפי השתלשלות הדורות. הלימוד שמקומו בספר ושם הוא נחקק, יכול להשאר על מצב אחד, וכל דור אם יעלה ואם ירד משיג כפי מצב השגותיו, והחסידות שמקומה בהאנשים ושם נחקקה, מוכרחה היא … להמשך קריאה

א ומעתה נבא אל תכלית כוונת נו בחיבור הזה אשר מבקשים אנו מהאל טוב וסלח שיזכנו בזה לחבר, הנה החסידות כפי שאמרנו היא המשכה והתגלות אור גם בכלים עצמם, גם בעולם הזה ומלא כל הארץ כבודו, גם בארציות וגשם הכלים, ובשביל זה גם העבודה לא בדחיות הגופניות לבדה היא רק שגם עם הגופניות נעבוד את … להמשך קריאה

א כאמור השם חסיד מלשון חסד הוא, ומה הוא חסד, חד אריך שהאור מתפשט יותר, והבעש״ט זצ״ל פעל שיתפשט גם לכלים וגופים, וזה שפרש״י בעל נפש, חסיד, שנפשו מתגלה בו מפני שאין מסתיר, כיון שגם לגוף המסתיר נמשכה. ב לכן אין ענינה של החסידות בדעת והשגה לבדה, רק עבודה בכל האיש, גם במידותיו, חושיו וכל … להמשך קריאה

א השם חסיד אשר ההולכים בדרך הקדוש הבעש״ט ותלמידיו זצוקלל״ה נקראים, אינו חדש, עוד בדברי הנביאים מוזכר איזה פעמים השם חסיד על איש המעלה הקרוב יותר אל הקדושה, כגון ״אבד חסיד״ [מיכה ז׳], ״שמרה נפשי כי חסיד אני״ [תהלים פ״ט], ״תהלתו בקהל חסידים״ [שם קמ״ט] וכו׳, אבל לא נאמר בפרטיות איזה מעשים יעשה שיעלה על … להמשך קריאה

א הנה אמרנו לעיל שהקבלה הקדושה אשר לפני התגלות דרך הבעש״ט זצוק״ל, הרכינה את עולם האצילות עד לאצילות שבאיש. היינו להחכמה שלו. משא״כ התגלות זו של הבעש״ט פעלה גם להכלים והגופים, וכל ישראל כולם קדושים. ועי״ז הקבלה וכל מערכות הקודש אשר בה, לא במרום לבד הן, רק גם בקרב איש הישראלי. הן מן עצם הקבלה … להמשך קריאה

א ובזה נבין מעט גם מקוצר דעתנו. את פרשת הדרכים דרכי הקודש גם בראשית החסידות. אף שכלם ממקום קדוש אחד יהלכון מההתגלות של קדושנו הבעש״ט זצוקלל״ה. בדרך קודש אחד יסדו את הכל על ההשגה. לא כוונות יחודי אותיות השמות והעולמות בלבד הי׳ יסוד דרך קדשם, ולא זו בלבד צורת המחשבה. הנראה על פני כל עבודתם. … להמשך קריאה

א בכלל אין דברי לימוד והתעמקות השכל לעצמה בחסידות כמו בקבלה שעיקרה בה הוא הלימוד, ומ״מ כל העיונים והקבלה אף אופן הכוונות מתראים בחסידות במראה חדשה, במראה החסידות מתראים, אדוקה ומאוחדת היא בקבלה עד שכנ״ל א״א להבין את דברי הבעש״ט ז״ל בלעדה. ולא משנה בה שום שינוי, ומ״מ צורה חדשה היא לובשת, צורת החסידות, א״א … להמשך קריאה

א כשהיתה להבעש״ט זצוקללה״ה עלית נשמה בשנת תק״ז הי׳ בהיכל המשיח ושאל את המשיח אימתי קאתי מר, ענהו המשיח כשיפוצו מעינותיך חוצה, כנודע באגרת הקודש שבספה״ק פורת יוסף. ב החסידות אחרית ההתגלות לפני המשיח אשר יבא ב״ב, וראשית זריחת קוי אור קדושתו היא, עיקר התגלות המשיחית נכללת בפסוק ״ומלאה הארץ דעה את ד׳ כמים לים … להמשך קריאה

א הנה הקבלה נקראת בספ״ק לימוד הקבלה, חכמת הקבלה, אף בזוה״ק על בעלי הקבלה, ביחס להנביאים נאמר כמה פעמים חכם עדיף מנביא, שיכולים בשביל זה לטעות ולדמות שהיא רק לימוד בשכל ועיון לבד, ובפרט האיש בעצמו כשלומד קבלה דברי עיון ושכל רואה לפניו, ובריש הקדמת ת״ז אשר הבאנו לעיל מפרש בקדשו עה״פ והמשכילים יזהירו כזוהר … להמשך קריאה

א א׳ ב גרסינן בגמרא מגילה דף י״ד ע״א, ת״ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה וכו׳ כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא נצרכה לא נכתבה עכ״ל הגמרא. ג צריכים לדעת כיון שלא … להמשך קריאה