א השמטה מפרשת בראשית ב איתא בתיקונים (ת"א) בראשית ב' ראשית ב' יראה יראה שלפני חכמה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (אבות פ"ג) כל הקודם יראת חטאו לחכמתו חכמתו מתקיימת והוא מתתא לעילא ובהכנסו לחכמה יכנס ליראה עילאה כי אם אין חכמה אין יראה (שם) ואין בור ירא חטא (שם פ"ב) ובחכמה יבנה בית (משלי כד, … להמשך קריאה
א יערוף כמסר לקחי גו׳ כתיב (יחזקאל א׳, י״ד) והחיות רצוא ושוב פי׳ החיות של האדם רצוא לכנס באדם ושוב למקורו ובעת שהוא שוב לא ישאר ריקן כי אם שמשאיר רשימה שהיא הכרה ובהכרה זו יזעק אל ה׳ שיחזור לו החיות כמאמר הכתוב ויזעקו אל ה׳ ואם הכרה זו שלימה אז יצוא החיות אליו בתוספות … להמשך קריאה
א במסכת סוטה לא אוכל עוד לצאת ולבא מלמד שנסתמו ממנו מעינות החכמה עיין שם ולהבין מאי זה לשון לצאת ולבא אם הוא על דברי תורה דנודע כי הצדיק שהולך ממדריגה למדריגה אינו יכול לבא למדריגה גבוה מהראשונה כי אם שיפול תחלה ממדריגתו הקדומה ולצאת ממנה לגמרי ואז אחר כך על ידי שיאחז צדיק דרכו … להמשך קריאה
א לא בשמים היא ולא מעבר לים הוא ודרשו רז״ל לא בשמים במי שמתגאה את עצמו עד שמים ולא תגרין להבין מפני מה אין התורה בתגרין בשלמא מי שמתגאה אמרו עליו אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו אלא בתגרין אמאי לא הא לא תהו בראה וגו׳ וגם להבין לשון הפסוק מעבר לים: ב אך נודע … להמשך קריאה
א כי ה׳ האמרת היום וה׳ האמירך וגו׳ והובא בתוס׳ ז״ל בשם המדרש ג׳ מעידים זה על זה הקדוש ב״ה ושבת וישראל ולכך אומרים בשבת במנחה אתה אחד כו׳ ומי כעמך ישראל כו׳ יום מנוחה וקדושה כו׳ דנודע מ״ש בש״ס אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין ולהבין מה הן השתי שבתות. הענין הוא … להמשך קריאה
א כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך גו׳ הנה איתא בגמרא דגיטין שלח ליה למר עוקבא בני אדם הקמים וכו׳ שרטט וכתב ליה דום לה׳ והתחולל לו והוא יפיל אותן חללים כו׳. הענין הוא כי מה שלפעמים מצערים בני אדם לאחד שהוא מחמת הדינים שיש עליו למעלה ומתלבשים בבני אדם למטה לצער אותו כאמור … להמשך קריאה
א ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו וגו׳ והקללה אם לא תשמעו וגו׳ וסרתם מן הדרך אשר אנכי וגו׳ ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם וגו׳. להבין הענין מהו לשון ראה שמראה באצבע כאלו הדבר מוכן לפני עין הרואה ועוד להבין שאצל הברכה אמר לשון את כמו שכתוב את … להמשך קריאה
א ואתחנן אל ה׳ בעת ההיא לאמר ה׳ אלהים אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה וגו׳ להבין הענין על פי דרכינו נקדים פסוקי ההפטורה (ישעיה מ׳, א׳) ב׳ נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה׳ כפליים בכל … להמשך קריאה
א במדרש תנחומא אלה הדברים וגו׳ אמרו ישראל למשה אתמול אמרת לא איש דברים אנכי ועכשיו אתה מדבר כ״כ אר״י כשאתה כבד פה שנה את התורה והתרפא כמו שמשה למד את התורה במדבר עד כאן לשון המדרש. ונקדים פסוק (דברים ב׳, ג׳) רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה ופירש״י סובו לכם לרוח … להמשך קריאה
א וידבר משה אל רשי המטות וגו׳ איש כי ידור נדר וגו׳ לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה ונקדים מה שאמרו רז״ל על מ״ש גבי נזיר וכיפר עליו הכהן מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא אלא זה שציער עצמו מן היין. להבין הענין דנודע כי כל העולם ומלואו (תהלים ל״ג, ו׳) בדבר … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ אל משה לאמר פנחס בן אלעזר וגו׳ הנני נותן לו את בריתי שלום ודרשו רז״ל בש״ס לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי. להבין לשון לאמר שהוא לישראל כי האמירה לפנחס נאמר בכתוב מפורש לכן אמור לו הנני נותן לו וגו׳ ומהו האמירה לישראל גם להבין לשון השיב ולא אמר הסיר את חמתי … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ אל משה לאמר זאת חקת התורה וגו׳ ויקחו אליך פרה וגו׳. דנודע שהתורה היא אותיות ונקודות וטעמים ותגין, אך זה הוא בחי׳ התורה דאתגליא, כי כל זה אפשר לשכל אנושי להשיג כל אחד לפי מדריגתו, אך המאור שבה שעליו אמרו חז״ל המאור שבה מחזירן למוטב, הוא בחי׳ אי״ן שאין לו תפיסה, מפני … להמשך קריאה
א במסכת סוטה אמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מרגלים ע״ש מעשיהם נקראים וכו׳. סתור שסתר מעשיו של הקב״ה, מיכאל שעשה שונאו של הקב״ה כביכול, א״ר יוחנן אף אנו נאמר נתבי שהחביא דבריו של הקב״ה, ופסי שפסע על מדותיו של הקב״ה. להבין זה נקדים מה שפירש רש״י שלח לך לדעתך אני איני מצוה … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ אל משה לאמר וגו׳ בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן וגו׳, פירש רש״י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. אמרו רז״ל שכר מצוה מצוה, רצה לומר שהשם יתברך נתן לנו המצות כדי להדבק על ידיהם בהשם יתברך, וזהו שכר מצוה הוא מצוה, לשון צוותא, דהיינו … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ אל משה לאמר נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם וגו׳. וצריך להבין מהו לאמר, בשלמא במצות שייך לאמר שהפירוש הוא לאמר לישראל, אבל כאן היה למשה לבדו, ועוד שהתורה היא נצחיית ושייכת בכל זמן, דאם לא כן היה ח״ו רק סיפורי מעשים שהיו בזמן קדום, ואם כן למה … להמשך קריאה
א וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני וגו׳ באחד לחודש וגו׳ לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו׳ במספר שמות וגו׳. וצריך להבין מהו לאמר, שאין שייך כאן לאמר לישראל כיון שהציווי היה למשה לבדו לפקוד את ישראל. אך הענין הוא דכתיב (ישעיה מ׳, כ״ו) המוציא במספר צבאם, שהשם יתברך מוציא במספר צבא … להמשך קריאה
א אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם הנה חוקים הם מצות שאין להם טעם ומצות הם שיש להם טעם ולמה אמר כאן תלכו וכאן תשמרו גם מהו ועשיתם כיון שישמרו בודאי יעשו ועוד קושיית המפרשים למה אינו כתוב רק שכר הגשמיות אבל אמת הוא שבתורה יש קומה רוחניות מן רמ״ח … להמשך קריאה
א אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם וגו׳ פירש״י אמור ואמרת להזיר גדולים על הקטנים לנפש לא יטמא בעמיו פירש״י בעוד שהמת בתוך עמיו פרט למת מצוה וכו׳ כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא. הנה בכל אחד מישראל מוכרח להיות … להמשך קריאה
א איתא במדרש קדושים יכול כמוני ת״ל אני ה׳ קדושתי למעלה מקדושתכם עכ״ל והדבר צריך ביאור וכי יעלה על הדעת להיות קדוש כמוהו אשר א״ס ותכלית ולית מחשבה תפיסה ביה כלל נשגב ומרומם אך הענין ידוע ע״פ מה שהקדמנו כמה פעמים בראשית ברא וכו׳ ודרשו רז״ל בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראים ראשית … להמשך קריאה
א אחרי מות שני בני אהרן וגו׳ דבר אל אהרן וגו׳ בזאת יבא אהרן אל הקודש ידוע שכל התעוררות צריך להיות על ידי מיין נוקבין והנה בחינת מיין נוקבין הוא בחינת אליהו כנודע ונמצא כל העלאת מיין נוקבין של כל אדם הוא על ידי בחינת אליהו שיש בחינה זו בכל אדם הכולל הכל ולכן אמרו … להמשך קריאה
א זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן וגו׳ ודרשו רז״ל מוציא רע שבעון לשון הרע נגעים באין, אבל הענין דכתיב (בראשית א׳, א׳) בראשית ברא אלהים גו׳ ודרשו רז״ל בשביל התורה ובשביל ישראל נמצא ישראל הם דבר חשוב מאוד לפני השם יתברך שבשבילם ברא כל העולמות כל הברואים והשם יתברך מקבל תענוג … להמשך קריאה
א ויהי ביום השמיני קרא משה לזקני ישראל, במה שמש משה בשבעת ימי המלואים בחלוק לבן שאין לו אימרא היות נודע כי התורה שמה הוא כן על שם שהיא מורה דרך איך לקרב את עצמו אל השם ב״ה ואם בהיות המשכן בנוי היתה המצוה של שבעת ימי המלואים כנאמר בפ׳ ואיך הוא המצוה בכל עת … להמשך קריאה
א שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו, הענין הוא שאמרו רז״ל שעל הים היה קטרוג אלו ואלו עובדי עבודה זרה וכי אפשר שהיו ישראל עובדי עבודה זרה ח״ו אז אך שהיו ישראל משוקעים בנ׳ שערי טומאה בין הקליפות והיו בקטנות הדעת ולא היו יכולין לבא אל השם יתברך והוציאם השם … להמשך קריאה
א ויקרא אל משה וידבר ה׳ אליו מאוהל מועד וגו׳ ויש להבין שמתחלה סתם ויקרא ולא פירש מי קרא ואחר כך פירש וידבר ה׳ אליו, הנה הענין הוא שהשם יתברך הוציאנו ממצרים ונתן לנו תיכף מצות פסח ומילה ואחר כך קרע לנו את הים ואחר כך הוליכנו במדבר בעמוד ענן יומם ובעמוד אש לילה ואחר … להמשך קריאה
א אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו׳ כי היות נודע שהתורה היא שמותיו של הקב״ה והשם ברוך הוא הוא היה הוה ויהיה חי וקים לנצח נצחים והתורה היא גם כן כן ומה זה שכך היה בעת שנעשה משכן ואיך הוא מורה לנו דרך היום שתהא נקראת שמה תורה המלמדנו דרך נלך בה ובודאי בכל עת … להמשך קריאה
א בגמרא כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים שנאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך גו׳ להבין הענין נקדים מה שדרשו רז״ל ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול דכבר נתבאר בדף הקודם ענין מלאכת המשכן בל״ט מלאכות שהוא סוד העבודה השלימה לקיים בכל דרכיך דעהו (משלי ג׳, ו׳) לבנות כל … להמשך קריאה