א תוספת שמעתי בשם ה"ר יצחק הלבן שהיה אוסר טמון מבערב יום הכיפורים ולאכלו במוצאי יום הכיפורים ואין לומר משום שביתת כלים היה עושה דהא בית הלל לית להו שבת' רשות ואפי' לבית שמאי אמרינן התם גיגית נר וקדירה אפקורי מפקר להו ושמא כשום הכנה דמכין מיום הכיפורי' לחול דמצטמק ויפה לו הוא ואע"ג דשבת מותר … להמשך קריאה
א סימן המועדות ומסורת שלהם לעולם לא זב"ד פור. ולא בד"ו פסח לעולם. ולא גה"ז עצרת ולא אד"ו ראש השנה וסוכה וסימנן ופסוקין שיצאו מהן אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. לא גה"ז עצרת ויהי חורב על הגזה לבדה. לא אד"ו ראש השנה וסימנם ואצוה אותם אל אד"ו הראש בכספייא המקום. לא … להמשך קריאה
א סדר פרשיות זהו סדר פרשיות כמו שפירש רבינו שלמה זצ"ל ב הקורא קללות שבתורת כהנים אינו מפסיק בהם אלא אחד קורא כולן מה טעם לפי שאין מברכין על הפורענות אבל כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם. וכשהוא מסיים מסיים בפסוק של אחריהם. ואמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל במשנה תורה פוסק מה … להמשך קריאה
א סימני ההפטרות אלו הן סימני ההפטרות מי"ז בתמוז עד סוף החומש. ב דש"ח. נו"ע. אר"ק. שד"ש. דברי ירמיהו. שמעו דבר ה' בית יעקב. חזון ישעיהו. נחמו נחמו עמי. ותאמר ציון. עניה סוערה. אנכי אנכי הוא מנחמכם. רני עקרה. קומי אורי. שובה ישראל. דרשו ה' בהמצאו. שוש אשיש. ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים מפטירין … להמשך קריאה
א ענין ט' באב תנו רבנן ערב תשעה באב לא יאכל אדם ב' תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין. אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא בסעודה המפסקת בה אבל בסעודה שאין מפסיק בה מותר. ואמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא מו' שעות ולמעלה אבל מו' שעות ולמטה מותר. שאילה זו … להמשך קריאה
א ענין תענית ויום תענית של י"ז בתמוז אין מדלגין ויחל משה כשאר כל התעניות אלא קורין כל מעשה העגל לפי שבו ביום נשתברו הלוחות דתנן חמשה דברים אירעו לאבותינו בי"ז בתמוז וחמשה בט' באב. ב בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפיסטימוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. ג בט' באב נגזרה … להמשך קריאה
א הילכות ביקור חולים תניא ביקור חולים אין לו שיעור סבר רב יוסף למימר אין לו שיעור למתן שכרו א"ל אביי וכל מצות יש שיעור למתן שכרן התנן הוי זהיר במצוה קלה כבחמור' שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. ב אלא אמר אביי אפי' גדול אצל קטן רבא אמר אפילו מאה פעמים ביום א"ר … להמשך קריאה
א ענין מילה מהו זה שמוהלין התינוק בבית הכנסת על החול ועל המים ומכסי' את הדם ואת בשרו של תינוק אין בכך כלום שאפי' אם לא עש' כך אינו אסור אלא מנהג. ואבי הבן מברך להכניסו לאחר המילה ואע"פ שאמרו חכמים כל המצוות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן ואם כן היה לו לברך להכניסו קודם … להמשך קריאה
א ענין פדיון הבן הבכור ובר ישראל דאיתיליד ליה ברא בוכר' מיחייב למיפרקי' מכהן ואי לא פריק לי' קאי באיסורא ומכמ' יומי בעי למיפרקי' מכי מלו לי' ל' יומי ולא פדאו יפדהו לעולם ואם לאו עומד באיסורו. וכד' פריק יתיה מברך אבי הבן בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה בא"י אמ"ה אק"בו על פדיון … להמשך קריאה
א פרשת עשר תעשר בפסח ובעצרת אין קורין אלא מתחילין בכל הבכור אלא א"כ אירע קריאת' בשבת מפני שבע' היום ויהא הפרש' קצרה לפיכך מתחילין בעשר תעשר ובסוכות בין בחול בין בשבת מפני שיש בה מצות וחוקים נתינת מעשרות וחילוק מתנות לעניים שמפורשין בה ובסוכות עת הבציר והאסיף הוא וכדי להשמיע ולהזכיר חוקי הפרשה כדי … להמשך קריאה
א ענין יום הכפורים וששאלתם איכא בינייהו יום הכיפורים שחל להיות אחר שבת כו' והוקש' לו מאי שנא יום הכיפורים דנקט אלא מאי כולי נקט אי נקט יום טוב אכילת ירק שלו בו ביום הוא וליכא למימר אימר קא בעי להו לאורחא וכי תימא לימ' אפשר בחמימי מסקנא הכי מוקים לה ושהוקשה עוד בה היכי … להמשך קריאה
א ענין מוצאי שבת נהגו העם לומר ויהי נועם וקידושא דסידרא באפוקי דשבתא בנעימה ובמשיכה כדי שישהו ישראל סדריהן. ובכך יאריך מנוח לרשעים מלחזור בגיהנם כדאמרי' שכל השבת נוחין הרשעים ויוצאין מגיהנם. ב ובמוצ"ש צועק המלאך הממונה על הרוחות ואומר חזרו רשעים בגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהן ולכך ישראל מזכירין במוצ"ש ויהי נועם ה' … להמשך קריאה
א פירוש קדיש יתגדל לשון הפסוק הוא דכתי' והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני עמים רבים וידעו כי שמי ה' ובמלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר ולכך הוא מדבר בלשון עברי ולא בלשון ארמי דומיא דקרא שהוא לשון עברי. ב וכך משמעו יתגדל ויתקדש שמו של הקדו' ברוך הוא לעתיד לבוא שהו' שמו הגדול מגודל ומקודש כדכת' וידעו … להמשך קריאה
א ענין נטילה שאלו תלמידיו לרבינו שלמה הנפנ' ונטל ידיו צריך ליטול ידיו פע' אחרת לאכיל' או לאו אמר להם אף אני שאלתי את רבינו יעקב בר יקר ואמר צרי' ליטול ולחזו' וליטול ולברך על הראשו' אשר יצר את האדם ועל השניי' על נטילת ידים אבל סבירא לי נטילה אחת לכאן ולכאן וראיה לדבר מהא … להמשך קריאה
א ענין ברכות כך פי' רב האי גאון ב' שבאו לאכול כאחת המברך נוטל רשות מחבירו דרך כבוד ואומר ברשות מורי או ברשות רבי או ברשות רבותי והן עונין אחריו ברשות שמים. ב שנינו בברכות ראה קראתי בשם בצלאל אמר הקב"ה למשה הגון עליך בצלאל ומשה השיב אם לפניך הגון ולפני כל ישראל הגון לפני … להמשך קריאה
א דין החתן כשהוא בשנה ראשונה דין החתן כשהוא נושא אשה באותה שנה צריך לעמוד בעירו שנה שלימה לכל הפחות כדי לשמוח עמה כדין תורה כמו שנאמר בפרשת כי תצא כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח ד"א אמרו … להמשך קריאה
א פסקי נידה כך כתב בלקח טוב אשה כי תזריע בתחלת הפרשה אומר כך כתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' בא וראה כמה יפה אשה טובה שהרי הכתוב קורא אותה מציאה טובה ובאשה ממש הכתוב מדבר שכבר נקראת טובה והמשילה הכתוב באשה מלמד שבחה של אשה טובה וכן הוא אומר אשת חיל מי … להמשך קריאה