א בפסוק וירא פנחס ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו וכו' וידקור את שניהם וגו' וידבר ה' אל משה לאמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וגו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום וגו' ושם איש ישראל המוכה וגו' ושם האשה המוכה כזבי בת צור ראש אבות … להמשך קריאה
א בפסוק וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל וגו' (כב, ב-ג). ופירש רש"י וירא בלק וגומר, אמר אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם, אנו על אחת כמה וכמה, לפיכך ויגר מואב וכו'. ב ויש להקשות, … להמשך קריאה
א בפסוק וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמור דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגומר, ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה וגו' ולקח עץ ארז ואזוב וגו' זאת התורה אדם כי ימות באוהל וגו' וכל כלי פתוח אשר אין צמיד … להמשך קריאה
א בפסוק ויקח קרח בן יצה"ר בן קהת בן לוי וכו' (טז, א). ויש להבין מהו הענין יחס עד לוי. ב' למה נכתב(ה) זה בתורה לדורות, שמע מינה שהוא בכל אדם ובכל זמן. ב וי"ל דאיתא בחלק (סנהדרין פ"י מ"ג) עדת קרח אינה עתידה לעלות, שנאמר (במדבר טז, לד) ותכס עליהם הארץ, בעולם הזה, ויאבדו … להמשך קריאה
א בפסוק שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל וגומר, וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' כולם אנשים וגו' (יג, ב-ד). ויש להבין, למה צוה לשלוח. ב' שלח לך, מיותר לך. ג' ויתורו, דהל"ל לתור. ד' אשר אני נותן וגו', מי לא ידע זה כי הוא הנותן. ה' … להמשך קריאה
א בפסוק וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות וגו' (ח, א-ב). והספקות, א' דאמר בהעלותך ולא בהדלקתך. ב' למה אל מול פני המנורה דווקא, ודרשת חז"ל ידוע. ג' יאירו ששת הנרות הל"ל. ד' איך מצוה זו נוהג בכל אדם ובכל זמן, … להמשך קריאה
א פרשה, נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם וגו' (ד, כב). וי"ל לשון נשא ולא פקוד. ב' מהו גם הם וגו'. (ועיין ביאור זה בדף). ב ונבאר מגלת רות (א, א-ב) ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו, ושם האיש אלימלך … להמשך קריאה
א בפסוק וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני וגו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם וגו' (א, א-ב). ובמדרש (במ"ר א, ו) אמרו, למה במדבר, מכאן שנו חכמים בג' דברים ניתנה תורה, באש ובמים ובמדבר. באש, דכתיב (שמות יט, יח) והר סיני עשן כולו מפני אשר … להמשך קריאה
א בפסוק אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וגו' והשיג לכם דיש את וגו' ונתתי שלום בארץ וגו' (כו, ג-ו). ויש להבין, א' קושית הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ט ה"א) הא יעודי שכר המצות והעונש הוא לעולם הבא, וכאן זכר שכר עולם הזה וכו', יעו"ש. ב' ענין ג' … להמשך קריאה
א וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית וכו' והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך וכו' (כה, א-ו). והספיקות רבו. ב וביארתי במקום … להמשך קריאה
א בפסוק אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא, א). ודרשו בש"ס (יבמות קיד.) אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים. בני אהרן, ולא בנות אהרן. בעמיו, בעוד שהמת בתוך עמיו (תו"כ עה"פ). והספיקות רבו, יבוארו מאליהן. ב וכדי לבאר את זה, נבאר פסוקי הפטרה זו ביחזקאל סימן מ"ד (טו-כ) והכהנים … להמשך קריאה
א בפסוק וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם, איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו (יט, א-ג). וי"ל, א' למה פרשה זו נאמרה בהקהל, ודרשת חז"ל ידוע. ב' כל מיותר. ג' קדושים תהיו כי קדוש אני, מה זו נחשבת טעם, אדרבא … להמשך קריאה
א בפסוק וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו (טז, א). וי"ל, א' ל"ל כפל אחרי מות וגו' וימותו. ב' ל"ל שני. ג' למה כתב בני וגו' על שם אביהן ולא כתב שמות עצמן, נדב ואביהו. ד' למה נכתב סיבת מיתתן לדורות, מה דהוי הוי, וע"כ שיש בו צורך … להמשך קריאה
א בפסוק וידבר ה' אל משה לאמור זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו וגו' (יד, ב). עיין לעיל בפ' צו וגו', יעו"ש. ב עוד י"ל, דכתבתי במקום אחר דכת' בכתבים מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת (מגילה ג:, כט., כתובות יז.), תחילה להוציא הרע הקליפות הנקרא מת, ואחר כך ילמוד להכנסת כלה וכו'. ומזה יובן זאת … להמשך קריאה
א בפסוק אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים וגומר, ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים (יב, ב-ה). וי"ל, א' ל"ל כי תזריע וכו', וחז"ל דרשו וכו'. ב' למה בזכר טומאת ז' ובנקבה י"ד ימים, וחז"ל דרשו וכו'. ג' איך פרשה זו נוהג בכל אדם ובכל זמן, גם שאין לו זכר או נקבה, ותורת ה' … להמשך קריאה
א בפסוק ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל וגו' ויקחו וגו' ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' (ט, א-ו). וי"ל לאיזה תועלת נזכר בתורה לדורות, מה דהוי הוי. ב' כל מקום שנאמר ויהי הוא צער, ויש … להמשך קריאה
א בפסוק צו את אהרן ואת בניו [לאמר] זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה כל הלילה וכו' (ו, ב). והספיקות בזה עיין במקום אחר. ב ונבאר פסוקי מגילת אסתר (א, ז-ח י) והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך והשתיה כדת אין אונס כי כן יסד המלך לעשות כרצון איש … להמשך קריאה
א בפסוק ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם (ויקרא א, א-ב). והספיקות, עיין לקמן בפ' צו ע"ב ז' ספיקות שכתבתי אשתקד שנת תקט"ו, יעו"ש. ב וכעת נראה לי עוד, דאיתא בש"ס … להמשך קריאה