א ועיקר הקדושה כשהוא לה' ולשם שמים כמו שאמרו קדושים תהיו לאלהיכם ונא' קודש ישראל לה' ולאפוקי שבעה פרושים דסוטה (כ"ב:) שגם כן פורש מתאות ומתקדש אבל אינו לה' רק מצד היצר היושב על ב' מפתחי הלב (ברכות ס"א.) גם בלב חכם שלימינו. ומספר שבע ידוע שכולל מספר הכחות שיסד השם יתברך בבריאה בכל ענייני … להמשך קריאה
א והתחלת הקדושה שצריך להיות מצד האדם די בדבר מועט על דרך שאמרו פתחי לי כחודה של מחט וכו' וכמו שאמרו ביומא (ל"ט.) ע"פ והתקדשתם וגו' מקדש עצמו מעט וכו' מלמטה וכו' בעולם הזה וכו'. ומ"ש מלמטה ומלמעלה צריך ביאור דודאי גם מ"ש תחילה מקדשין אותו הרבה מי מקדשו על כרחך מלמעלה וכן הא שמקדש … להמשך קריאה
א ושלש קדושות נאמרו בתורה והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' היינו מה שהאדם מתקדש מעצמו בהשתדלותו ואתערותא דילי'. וזהו ההתחלה שצריך להיות מצד האדם באתדל"ת והשתדלותא דידי' כי הוא העיקר בעולם הזה שהוא עולם הבחירה ואחר כך זוכה להקדושה שיש לו בשורש מורשה מאבות שנוצר מזרע ישראל קדושים והוא כבר קדוש בתולדה מאבותיו … להמשך קריאה
א ופעם ראשון שנזכר בתורה מלת קדושה הוא אצל יום השבת מיד בבריאת העולם בפרשת בראשית ויברך וגו' ויקדש אותו. וקבלתי שבב"ר וענין במקום שמלה זו נזכר פעם ראשונה בתורה שם הוא שורש הענין. וכן שורש הקדושה שישנו בעולם הוא קדושת יום השבת שהיא קדושה קביעא וקיימא שקבע השם יתברך בעולמו זמן מיוחד לברכה וקדושה … להמשך קריאה
א והנה כפי נוסחתינו בעבודה זרה הקדושה הוא המדגירה היה מההתחלה, דשם שמתחיל בתורה שהוא התרעא לדרתא דיראה כמו שאמרו ביומא (ע"ב:) עיי"ש ברש"י. והתחלת הכניסה בהשער לה' אשר צדיקים יבואו בו, הוא על ידי התורה שצריך מיד בילדות. קטן היודע לדבר אביו לומדו תורה כמו שאמרו בסוכה (מ"ב.) שצריך להכניסו מיד בהשער לה' מיד … להמשך קריאה
א ועיקר הקדושה הגמורה הוא כשהגיע למדריגה זו הגדולה שיוכל להשתמש בכל הנאותיו בקדושה בלא כוונה לגמריה והנאת גופו, ורבינו הקדוש אמר על עצמו (כתובות ק"ד א') שלא נהנה באצבע קטנה עיין שם בתוספות שלא, נכנסו מעדנים לגופו. ובעבודה זרה י"א א' דלא פסק מעל שלחנו לא וכו' עיין שם בתוספות דיבור המתחיל שלא, שהוא … להמשך קריאה
א אבל הקדושה המוזכר בתלמודין הוא החסידות דירושלמי שפירש הר"ן שם דכל מעשיו לשם שמים, ובסוף קידושין פרק ב' ריש ע"א איתא הכל לשם שמים לענין שאין צריך כל כך הגדרה מערוה לענין שימוש באשה. ומה דלקח בת ברתיה תותי כנפיו עיין שם. והכוונה דמי שכל מעשיו לשם שמים אין צריך כל כך פרישות מן … להמשך קריאה
א ומהו הקידוש במותר אמרו בתורת כהנים (ריש פרשת קדושים) קדושים תהיו פרושים תהיו ופירש ברמב"ן על התורה שם דהוא מצווה בפני עצמו לפרוש מן המותרות ושלא יהיה נבל על פי התורה וכדרך שאמרו (ברכות כ"ב.) שלא יהיו תלמיד חכם מצוים אצל נשותיהם כתרנגולים וכן בשאר ענינים יעוין שם באורך. והביא ראיה מנזיר שנקרא קדוש … להמשך קריאה
א ועיקר הקדושה קדש עצמך במותר לך. דדבר האסור מאן דלא עביד הכי רשע נמי מקרי כמו שאמרו (יבמות כ'.). וצריך לומר מה שאמרו (ברכות י':) ומשרתו אין קדוש שאחזה וכו'. לא שאחזה במתכוון להנאתו דההוא לא שייך שאינו קדוש דאפילו רשע נמי מקרי דאפילו המרצה מעות וכו' כמו שאמרו בעירובין (י"ח:). אלא שכשבא להדפה … להמשך קריאה
א בעזרת השם יתברך, אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה חננו מאיתך חכמה בינה ודעת, שויתי ה' לנגדי תמיד, וברוכים אתם לה'. בס"ד. קונטריס קראתיו בשם ישראל קדושים מיוסד על תוקף מעלת קדושת ישראל אשר הבדילנו מכל העמים להיות לו לגוי קדוש. ב כל המצות מכניסות קדושה בלב איש ישראלי כמו שנאמר ועשיתם כל … להמשך קריאה