א המבטל רשותו והוציא אח"כ מביתו לחצר בשוגג אינו אוסר במזיד אוסר שהרי חוזר בביטולו שביטל החזיקו בו כבר שהוציאו מבתיהם לחצר לא שנא מבע"י ל"ש משחשיכה אינו יכול לחזור מביטולו ורש"י פי' שאין חזקה מועלת אא"כ החזיקו משתחשך: יש ביטול רשות מחצר לחצר ל"ש ב' חצירות ופתח ביניהן ולא עירבו יחד יכול אחת לבטל … להמשך קריאה
א אחד מבני החצר ששכח ולא עירב עם האחרים אוסר עליהם מה תקנתם יבטל להם רשותו שיאמר רשותי מבוטלת לכם או קנויה לכם וא"צ לזכות בקנין סודר ויכול לבטל אף משתחשך ואם דר עם ד' או ה' צריך לבטל לכל א' ואחד שיאמר רשותי מבוטלת לך ולך או יאמר לכולכם בכלל ואם ביטל רשותו סתם … להמשך קריאה
א שתי חצירות וג' בתים ביניהם פתוחים זה לזה כזה ורוצין לערב יחד חצר זה בא דרך בית שאצלו ונותן עירובו בבית שבאמצע וכן עושה השנייה ומותרין בשלשתן שכל בית שאצל החצר חשוב לו כבית השער וא"צ ליתן פת והאמצעי הוא בית שמניחין בו העירוב א"צ ליתן פת: ב' חצירות וב' בתים ביניהן כזה ולא … להמשך קריאה
א שלש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי כזה ועירבה כל אחד מחיצונות עם האמצעי' והחיצונות לא עירבו יחד החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעית מותרת עם כל אחת מהם והם מותרות עמה: ב' חצירות זו לפנים מזו ופנימית פתוחה לחיצונה והחיצונה למבוי כזה ויש לפנימי' דריסת הרגל על החיצונה עירבה פנימית לעצמה ולא החיצונה … להמשך קריאה
א שתי עליות הפתוחות לחצר זו כנגד זו ואחת עשתה גומא בחצר כדי לשפוך בחצר שאין בה ד"א מימיה כדפרישית לעיל והשנייה לא עשתה אם עירבו יחד שתיהן מותרות לשפוך מימיהן לא עירבו יחד והאחת עירבה לעצמה והשנייה לא עירבה כלל זו שלא עירבה אסורה ושעירבה מותרת ובלבד שלא תשפוך להדיא לגומא אלא תשפוך בעלייה … להמשך קריאה
א בור שבין שתי חצירות ואין ביניהן פתח או חלון שיוכלו לערב או שיש ביניהן ולא עירבו אין ממלאין ממנו בשבת אא"כ עשו מחיצה י' למעלה מן המים ויהא טפח ממנו משוקע במים ואינה צריכה ליגע בקרקעית הבור או יעשו קורה רחבה ד' טפחים בפי הבור ולרש"י שרי אפילו המחיצה למעלה בפי הבור בתוכו ובלבד … להמשך קריאה
א מרפסת שהיא דרך לעליות הפתוחים לה ועומדת בחצר ועולין לה בסולם ובני העליות יורדין ממנה לחצר ועוברין לרשות הרבים אינן אוסרין על בני החצר דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצירות ופתח ביניהן שאם רצו מערבין יחד ואם רצו כל אחד מערב לעצמו ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה … להמשך קריאה
א עירבו דרך חלון או פתח שביניהן ונסתם בשבת מותרין להשתמש דרך גובה הכותל וחוריו דשבת כיון שהותרה הותרה ואפילו אם עירבו לשנה ונסתם הפתח בחול דהשתא לא נכנסה השבת בהיתר ונפתח בשבת חזר העירוב להתירו וכן אם היה כותל ביניהן ועירבו כל אחד לעצמו ונפרץ בשבת מותרין כל השבת לטלטל כל אחד בחצירו אפי' … להמשך קריאה
א שני גזוזטראות הבולטות משתי עליות זו כנגד זו ונתן ביניהן נסר רחב ד' חשוב כפתח ואם רוצין מערבין יחד אבל היו זו שלא כנגד זו שאחת משוכה למזרח והשנייה למערב כזה אין יכולין לערב שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לשל זו ולא חשיב פתח דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי … להמשך קריאה
א חצר שפתוחה לחצר אחרת יכולין לטלטל מזה לזה כלים ששבתו בתוכן דגגין וחצרות וקרפיפות כולן רשות אחת הן ומותר לטלטל מזה לזה אפילו הן של בעלים הרבה ולא עירבו יחד מותר לטלטל מחצר לחצר אחרת או מחצר לגג או לראש הכותל שביניהם ומגג לגג אחר הסמוך לו אפילו הוא גבוה ממנו הרבה ומהגג לקרפף … להמשך קריאה
א דירה בלא בעלים אינה אוסרת הלכך מי שיש לו בית בחצר והולך מבע"י לשבות אצל בתו אפילו באות' העיר אינו אוסר אפילו חזר בשבת ודווקא אצל בתו שהסיח דעתו מדירת ביתו שאפשר לו לדור אצל חתנו אבל אצל בנו לא שלא הסיח דעתו מדירת ביתו שמא לא יכול לדור אצל כלתו ואפילו עכו"ם שאפשר … להמשך קריאה
א הדר בבית שער אכסדרה ומרפסת שבחצר אינו אוסר על בני החצר שאינן חשובין דירה אבל הדר בבית התבן בבית העצים בבית הבקר ובבית האוצרות אוסר: בע"ה שיש לו הרבה בתים בחצר והשאילן או השכירן לאחרים ויש לו בכל א' מהן כלים אם אינן ניטלין בשבת מחמת איסור או מחמת כובדן אין הדרין בהם אוסרין … להמשך קריאה
א הנותן מעה לנחתום ואמר לו אם יבואו בני החצר לקנות ממך ככר לעירוב זכה לי בעירוב שיהיה לי חלק עמהם בשביל מעה זו אינו עירוב אפילו אם זיכה החנוני לכולם וזיכה גם לזה עמהם אינו עירוב לזה שלא כיון לזכות לו במתנת חנם אלא בשביל מעה שנתן לו ומעות אינן קונות נמצא שאין לו … להמשך קריאה
א עירבו כבר ונתקלקל העירוב ובא אחד מבני החצר לחזור ולתקנו ולזכות לאחרים אם חוזר ומתקנו ממין שהיה העירוב הראשון אפי' כלה כל העירוב מזכה להם וא"צ להודיע' אפילו מתקנו משלהם ואם מתקנו ממין אחר אם נתמעט משיעור ובא להוסיף עליו מוסיף ומזכה להם ואין צריך להודיעם אפילו מתקנו משלהם כלה כולו צריך להודיעם אם … להמשך קריאה
א אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו אפי' אם מיחה בה שלא לערב ואפילו אם אין רגיל לערב עמהם וה"מ שאוסר עליהם כגון שאין הבית פתוח אלא לאותו החצר אבל אם הבית פתוח לשתי חצרות באחת רגיל לצאת ולבא תדיר שאוסר עליהם ובאחת אינו רגיל לצאת ולבא ברגיל שאוסר מערבת שלא לדעתו אפילו אינו … להמשך קריאה
א חצר שהרבה בתים פתוחין לתוכו מן התורה מותרין לטלטל בכל החצר ומבתיהם לחצר שהרי רה"י גמורה היא אבל חכמים אסרו לטלטל מבתיהם לחצר עד שיערבו מפני שהבתים הם רשויות מיוחדות לכל אחד שלו והחצר רשות משותפת לכולם ודומה קצת לר"ה ואם היו מוציאין מהבתים לחצר יאמרו שמותר להוציא מרה"י לר"ה על כן הולכי מדברות … להמשך קריאה
א מבוי שנפרץ מצדו כזה אי בקעי רבים במקום הפירצה אפילו לא נפרץ אלא פירצה של ד' טפחים לא חשיב כפתח וצריך תיקון ואי לא בקעי ביה רבים עד פירצת י' א"צ תיקון אפי' אי ליכא גדודי וה"מ שנשאר ממנו ד' טפחים כלפי ראשו אבל לא נשאר ארבעה טפחים אפילו לא נפרץ אלא בג' צריך … להמשך קריאה
א מבוי המפולש בשני ראשין לרה"ר צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן ובהכי מיהא סגי ל"ש אם הוא מפולש בשני ראשיו לר"ה או צד אחד לר"ה וצדו השנית לכרמלית אבל אם צד אחד פתוח לר"ה וצדו השנייה לחצר שאינה מעורבת א"צ צורת הפתח אלא לחי או קורה בשני ראשין ורשות הרבים עצמה דהיינו … להמשך קריאה
א מן התורה כ"מ שיש לו ג' מחיצות הוא רה"י גמור אלא שחכמים אסרו אותו עד שיעשה לו שום תיקון ברביעית וכיון שא"צ אלא תיקון דרבנן התירוהו בתיקון כל דהו ואם הוא חצר שנפרץ במילואו עד י' אמות ניתר בפס רחב ד' טפחים שיעמידנו מצד אחד במקום הפרוץ ואם ירצה לתקנו בשני צידי הפרצה די … להמשך קריאה
א כל מחיצה שלא נעשית לדור בתוכה אלא לצניעות או לשמור מה שיתנו בתוכה או לישב בה כדי לשמור השדות הויא מחיצה להתיר לטלטל בתוכו אבל לא הויא מחיצה לעשות מה שבתוכה מוקף לדירה אם הוא יותר מסאתים הלכך אילן שענפיו יורדין למטה אם אינן גבוהין ג' מן הארץ ועיקרן במקום שמחוברים לאילן הוא גבוה … להמשך קריאה
א גג הסמוך לר"ה ואינו גבוה י' אסור לטלטל עליו מן הבית אא"כ עשה לו סולם קבוע לעלות לו מן הבית חצר שנפרצה במילואה או שנפרצה יותר מי' לר"ה מקום המחיצה נדון כצידי ר"ה שהוא כרמלית כמו החצר עצמה ואם נפרץ בקרן זוית אפילו בפחות מי' אסור דלא חשיב כפתח דפתחא בקרן זוית לא עבדי … להמשך קריאה
א יחיד ששבת בבקעה והקיף מחיצות גרועות כגון שתי בלא ערב או ערב בלא שתי עד סאתים מותר לטלטל בכולה מסאתים ואילך אין מטלטלין בה אלא בד' וכן הדין אם הם שנים ואם הם ג' חשובין כשיירא ומותרין לטלטל בכולה אפילו הוא גדול הרבה ובלבד שלא יקיפו יותר מכדי צרכה שלא ישאר בית סאתים פנוי … להמשך קריאה
א רחבה שאחורי הבתים ולא הוקפה לדירה אין מטלטלין בה אלא בד' אמות ואם פתח לה פתח מביתו ואחר כך הקיפה הוי היקף לדירה אפילו אם יש גורן בינה לבין הבית ולא אמרינן דהך פתח הוי פתוח לשם הגורן ולא בשביל הרחבה ואין כאן פתח לרחבה אלא חשיבי ליה שפיר פתח לרחבה: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א כל מלאכות שבת והלכותיו אנו למדין ממלאכת המשכן הלכך כל היקף שלא הוקף לדירה כגון גנות ופרדסין ובורגנין שאינן עשוין אלא לשמור בתוכן אף על פי שמן התורה הוא רה"י גמור והזורק מר"ה לתוכן חייב חכמים אסרו לטלטל בתוכו יותר מד' אמות אם הוא מסאתים ולמעלה אבל עד סאתים וסאתים בכלל מותר לטלטל בתוכו … להמשך קריאה
א חצר שפחותה מד' אמות על ד' אמות אין שופכים לתוכו מים בשבת בימות החמה שכיון שאין בה ארבע אמות אין סאתים מים שאדם עשוי להשתמש בכל יום ראוי לבלוע בה והוי כאילו שופך לר"ה לכך צריך לעשות גומא שתהא חללה מחזקת סאתים בין אם יעשנה בפנים בחצר או בחוץ אלא אם יעשנה בחוץ צריך … להמשך קריאה
א אמת המים העוברת בחצר עמוקה י' ורחבה ארבעה אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' בכניסה ויציאה ויהיה טפח ממנה משוקע במים ואם התחיל לעשות המחיצה אצל השפה מכל צד ולא חיבר אותן באמצע כדי שיהו המים נכנסין ויוצאין דרך שם אם אין ביניהם ג' טפחים שרי דאמרינן לבוד יש ביניהן … להמשך קריאה