א מי שיצא ברשות כגון חכמה לילד וכיוצא בזה ואמרו לו כבר נעשה המעשה ואינך צריך שם יש לו אלפים אמה במקום שנאמר לו היו אלפים שיש לו מובלעין בתוך תחום העיר כאילו לא יצא ויש לו אלפים סביב העיר: היוצא להציל חבירו מיד אויביו אם יד ישראל תקיפה שאינו ירא מהם אין נותנין לו … להמשך קריאה
א מי שאין לו אלא ד"א והוצרך לנקביו יכול לצאת מהם עד שימצא מקום צנוע לפנות ועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול ליכנס ולאחר שנכנס הוי כאילו לא יצא כיון שנכנס ברשות אבל אם מצא מקום צנוע קודם לא יכנס אלא יפנה שם ויתרחק ממקום שנפנה עד … להמשך קריאה
א מי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ד' אמותיו רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ יכנס: מי שקידש עליו היום בע"ש והוא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר אלא עד סוף אלפים שלו: מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת מותר לעשות לו … להמשך קריאה
א יש תחומין למעלה מי' כגון מי שהולך בכח שם בקפיצת הדרך או עמוד שהוא בסוף התחום ומקצתו חוץ לתחום וגבוה י' אפי' אינו רוחב ד' דחשוב כאויר אסור לעלות עליו בתוך התחום ולירד מצד השני שחוץ לתחום: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א שבת בבקעה והקיפוה עכו"ם מחיצות בשבת לדירה אינו הולך בה אלא אלפים שאינה כולה כד' אמות כיון שלא שבת באויר המחיצות ומטלטל בכולה ע"י זריקה שיכול לזרוק אפילו חוץ לאלפים שהרי רה"י גמור הוא כיון שהוקף לדירה אלא שאינו יכול להלך בכולה: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א חריץ מלא מים מכונסים שהוא בין שני תחומי שבת פירוש מקצתו בתחום עיר זה ומקצתו בתחום עיר אחרת שתי העיירות אסורין למלאות ממנו אפילו בתוך תחומה שהמים שבתוך התחום קונין שביתת העיר ומתערבין אלו עם אלו וצריכין לעשות מחיצה בסוף התחומין להפסיקן ואפילו היא תלויה שאינה נוגעת לקרקעית החריץ ושל קנים בעלמא סגי אם … להמשך קריאה
א מי שישן בדרך וחשכה לו קנה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח ודוקא באדם וטעמא משום הואיל ואילו היה ניעור היה קונה ישן נמי קונה אבל חפצי הפקר שדומין לאדם הישן אינן קונין שביתה והן כרגלי הזוכה בהן תחלה שיכול להוליכן למקום שילך הוא אבל חפצי עכו"ם קונין שביתה במקומן אע"פ שבעליהם … להמשך קריאה
א מי שישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר ואח"כ מצא עצמו בתחומה הרי הוא כאנשי העיר שיהא כולה לו כד' אמותיו ויש לו אלפים לכל רוח: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אין מודדין תחום העיר אלא בחבל של פשתן של חמשים אמה לא פחות שהוא נמתח ביותר ולא יהא ארוך יותר מפני שמחמת ארכו מכביד באמצע ואינו נמתח כראוי ואם יש נהר לפניו לסוף ע"ה אמה פליגי בה בירושלמי איכא מאן דאמר לאחר שמדד חמשים חוזר לאחוריו כ"ה אמה כדי שיהא החבל של חמשים אמה … להמשך קריאה
א הבא למדוד אלפים של תחום העיר אם אין כל החומה ישרה אלא יש בה מקומות בולטין ממנה רואין כאילו חוט מתוח על פני כולה כנגד מקום החיצון הבולט ממנה ומודד מן החוט ולחוץ אפילו יש לה בליטה לצד מזרח ולצד מערב כזה רואין כאילו חוט מתוח עליהם בכל צד היתה רחבה מצד אחד וצרה … להמשך קריאה
א כל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח חוץ מד' אמותיו או מהמקום ששבת בו כדדרשי' אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה ואינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא וכל אדם אסור לילך חוץ לאלפים בלא עירוב אפילו הולכי מדברות שאין צריכין לערב בחצרות חייבין בעירובי תחומין ואם קידש עליו היום בבקעה ואינו יודע … להמשך קריאה
א תניא שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד"א בכ"מ אפילו יצא חוץ לתחום שהרי משה אמר כן לאותן שיצאו חוץ לתחום ללקוט ומודדין לכל אדם כפי אמותיו ומרווחות ולעיל פי' אם נותנין לו אלכסונן ואם היה ננס באיבריו שנותנין לו ד"א בינונית ופסק רב אלפס שאין לו אלא ד"א והוא באמצען וה"ר … להמשך קריאה
א מצוה לחזר בין אחר עירובי חצירות בין אחר שיתופי מבואות ועל שניהם מברך על מצות עירוב ומתי מברך בשעה שמקבץ אותו מבני החצר ומבני המבוי או בשעה שמזכה להם ואחד מזכה לכולם ואומר בדין עירובא יהא שרא לנא לטלטולי מבתים לחצר ומחצר לבתים ובשיתופי מבואות יאמר מחצירות למבוי וממבוי לחצירות לנו ולכל הדרים בעיר … להמשך קריאה
א ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו כשר והוא שיהיה לו חזקת כשרות כגון שהניחו שם ואירע בו ספק אבל אם לא היה לו חזקת כשרות כגון ספק אם הונח שם אם לאו לא וצריך שיהא בין השמשות במקום שראוי ליטלו הלכך נפל עליו גל אם יכול ליטלו בלא מרא … להמשך קריאה
א אין מערבין עירובי חצירות ושיתופי מבואות בי"ט שחל להיות בע"ש אלא יערב מעי"ט ואם שכח יערב בי"ט ע"י תנאי (ע"ל סימן תקכ"ח) שיאמר אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קדש אין בדברי כלום ולמחר יאמר על אותו הפת אם היום קדש הרי ערבתי מאתמול ואם היום חול יהא זה עירוב וה"מ בב' … להמשך קריאה
א עיר של יחיד פירוש שאין בה ששים ריבוא והר"ם במז"ל כתב שהוא קנין של יחיד אין יכולין לערב כל מבוי ומבוי בפני עצמו שחשובה כולם כחצר אחד ויאסרו זה על זה אם לא יערבו יחד אלא כולם יעשו עירוב אחד ואם ירצו לחלק למבואות שרצו קצת מן המבואות לערב לבדם צריכין לעשות כל אחד … להמשך קריאה
א ככל משפטי ביטול למי ששכח ולא עירב בחצירו כן הוא במבוי שאם שכחה חצר אחת ולא נשתתפה מבטלים רשותה לשאר בני המבוי או הם לה אע"פ שהם הרבים שבני החצר גבי מבוי חשובים כיחיד בחצר ומה שצריכין ביטול דוקא כשלא עירבו כולם יחד אבל אם כולם פתוחים זה לזה ועירבו יחד אין צריכין ביטול … להמשך קריאה
א מבוי שצדו אחד כותי וישראל בצדו השני ובית אחר של ישראל אצלו פתוח לר"ה ולא למבוי וחלון בינו לבין ישראל הדר במבוי אינו יכול לערב דרך החלון שביניהם להוציא כליו למבוי דרך בית ישראל שכינו הפתוח למבוי אבל אם פתח ביניהם מותר לר"י ולרש"י אף אם פתח ביניהם אסור: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: … להמשך קריאה
א כותי הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפילו אין בו אלא ד' טפחים על ד' אינו אוסר על בני מבוי אפי' מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל שאינו אוסר והוא שיש … להמשך קריאה
א אם לא עירבו החצירות יחד וגם לא שיתפו במבוי כתב הרמב"ם ז"ל שאם עירבו בחצירות כל אחת לעצמה אז אין מטלטלין במבוי אלא בד"א ואם לא עירבו כל אחת לעצמה אז מותר לטלטל בכולו ובה"ג כתב בסתם אסור לטלטל במבוי בלא עירוב ולא חילק בין עירבו חצירות לעצמן או לא וזה ודאי א"א דאפילו … להמשך קריאה
א סומכין על עירוב במקום שיתוף ועל שיתוף במקום עירוב שאם היו חמשה חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ועירבו החצירות דרך פתחים שביניהם אין צריכין שיתוף במבוי וכן אם שתפו במבוי אפי' ביין שאין ראוי לערב בו בחצירות אין צריכין לערב בחצירות והרמב"ם ז"ל כתב שאין סומכין על שיתוף בשביל עירוב אלא א"כ שתפו … להמשך קריאה
א מן התורה מותר לטלטל מן החצירות למבוי אלא שחכמים אסרו מפני שהמבוי חשוב רשות משותפת כנגד החצירות וגזרו אטו מר"ה לרה"י והתירוהו ע"י שיתוף שכשם שעירובי חצירות מערב כל בתי החצר כך שיתופי מבואות משתף כל חצרי המבוי שגובין פת או ד"א ממיני מאכל מכל חצר וחצר ונותנין אותו באחד מן החצירות ואז אנו … להמשך קריאה
א צדוקי הרי הוא כישראל ומבטל רשות אבל לערב כתב הרמב"ם ז"ל שאינו יכול כיון שאינו מוד' בעירוב וכותי הרי הוא כעו"ג וצריך להשכיר וישראל מומר לחלל שבתות בפרהסיא אפילו אינו מחללו אלא באיסור דרבנן הרי הוא כעו"ג ואם אינו מחללו אלא בצנעה אפילו מחללו באיסור דאורייתא הרי הוא כישראל ומבטל רשות: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א כותי הנכנס בחצר לשם אכסנאות אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם ואם נכנס ברשות אם הוא רגיל לבא אוסר מיד ואם אינו רגיל אינו אוסר עד לאחר ל' יום: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א כותי הדר עם ב' ישראלים ואין הכותי בביתו אינו אוסר ויערבו ויהיו מותרין בא הכותי בשבת אוסר והעירוב בטל ומיהו יכולין לשכור ממנו ואחר ששכרו יבטל האחד לחבירו ויהיה היחיד מותר ולא אמרינן שיחזור העירוב לקדמותו אחר ששכרו להיות שניהן מותרין וכ"ש אם מת הכותי בשבת שיבטל א' לחבירו ויהיה היחיד מותר: הסבר על … להמשך קריאה
א הדר עם כותי בחצר אינו אוסר עליו עד שיהו ב' ישראלי' דרים בשני בתים ואוסרין זה על זה אז הכותי אוסר עליהם ודבר זה מדרבנן ולכן לא הוצרכו לאסור אלא כשב' ישראלים דרים עמו ואם ב' או ג' דרים עמו אין יכולין לבטל רשותם לאחד מהם כדי שיחשיבם כיחיד ויהיה היחיד מותר להוציא מביתו … להמשך קריאה