טור

א נדר שהותר מקצתו הותר כולו כגון שנדר להתענות זמן ידוע ואירעו בו שבתות וי"ט אומרים לו אילו נתת ללבך שיארעו בו שבתות וי"ט לא היית נודר והותר הכל וכן אם אמר לחבורות אנשים קונם שאני נהנה לכולכם או אפי' אמר קונם שאני נהנה לך ולך ולך הוי כלל ואם הותר א' הותרו כולם אבל … להמשך קריאה

א מי שנדר ונתחרט יש תקנה ע"י חרטה ואפילו נדר באלהי ישראל כיצד יעשה ילך אצל חכם מומחה דגמיר וסביר ואם אין יחיד מומחה ילך אצל ג' הדיוטות והוא דגמרי להו וסברי וידעו לפתוח לו פתח ויתירו לו והאידנא אין מומחה שיהא ראוי להתיר ביחיד בפחות מג': ואין לו לאדם להתיר במקום רבו ובמקום שיש … להמשך קריאה

א מי שאסר עצמו מכל ישראל אסור לקנות מהם ולמכור להם זבינא מיצעא דאית ביה הנאה ללוקח ולמוכר אלא לוקה ביותר ומוכר בפחות ואם אסר הנאתו עליהם לוקח מהם בפחות ומוכר להם ביותר אם ישמעו לו וזבינא חריפא הוא הנאת הלוקח ולא המוכר הלכך אם אסר עצמו מהם יקננו מהם ביותר ומוכר להם שוה בשוה … להמשך קריאה

א שנים שהן שותפין בחצר ונדרו הנאה זה מזה אם יש בו דין חלוקה חל הנדר ואסורין ליכנס בו עד שיחלקו ויכנס כל אחד בשלו וכ"ש אם אחד מהם הדיר לאחד מן השוק מנכסיו שאסור ליכנס בו לצרכו אם לא לצורך אחד מהשותפין בחצר ואם אין בו דין חלוקה לא חל הנדר ומותרין ליכנס בו … להמשך קריאה

א ראובן שאומר לשמעון הרי פירותיו של פלוני אסורין עליך אינו כלום שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו על חבירו אא"כ יענה הנאסר אמן: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ראובן שאומר לשמעון הריני עליך חרם או הרי אתה אסור בהנאתי ראובן מותר בהנאת שמעון ושמעון אסור בהנאת ראובן וכתב הרמב"ם ואם נהנה אינו לוקה שהרי לא אמר שמעון כלום ואם אומר לשמעון הרי את עלי חרם ראובן אסור בהנאת שמעון ואם נהנה לוקה שהרי חילל דבריו ושמעון מותר בהנאת ראובן הריני עליך חרם … להמשך קריאה

א המדיר בנו לת"ת יכול למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו נר ולצלות לו דג קטן פירש הרמב"ם שאסר הנייתו על הבן מפני שאינו עוסק בתורה ומותר האב לעשות לבן דברים הללו והרמב"ן פירש שהאב הדיר עצמו מהנאת בנו כדי שלא יבטל בשבילו מלמודו ומותר הבן לעשות לו הדברים הללו וכן הוא מסקנת א"א … להמשך קריאה

א מי שחתנו מודר הנאה ממנו ורוצה ליתן מעות לבתו צריך שיאמר לה הרי המעות הללו נתונים לך ע"מ שאין לבעליך רשות בהם אלא שאת תהא אוכלת או לובשת בהן אבל אם לא אמר כן הבעל זכה בפירותיהם ואסור אפי' אומר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהם ומה שתרצי תעשי בהם כיון שאינו מפרש בפירוש … להמשך קריאה

א ראובן שאסר נכסיו על שמעון או שאסר עצמו מנכסי שמעון הנאסר אסור לעבור על שדה האחר אפי' בבקעה בימות החמה שאין ב"א מקפידין על דריסת רגל שבה ואסור לישאל ממנו כל כלים שבעולם ואם לא נדר ממנו אלא מאכל אינו אסור אלא לאכול משלו ואם נדר ממנו הנאה המביאה לידי מאכל אסור ליהנות ממנו … להמשך קריאה

א קונם יין שאני טועם יום אחד או קונם יין שאני טועם יום אסור בו מעת לעת שאני טועם היום אינו אסור מעת לעת אלא עד שתחשך בין אם עומד בתחילת היום או בסופו וצריך שאלה לחכם גזירה שמא פעם אחר יאסור עליו יום אחד ולא ידע להפריש בין היום ליום אחד ויבא לשתות בלילה … להמשך קריאה

א מי שנדר או נשבע לישא אשה או לקנות בית וכיוצא בו ולא קבע זמן אין מחייבין אותו לישא או לקנות מיד עד שימצא הראוי לו. ומי שאסר עליו שום דבר בלא זמן אסור בו לעולם : הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אחר כוונת הנודר כיצד היה טעון צמר או פשתן והיה ריחו קשה עליו ונדר קונם צמר ופשתן עולין עלי מותר לכסות וללבוש בהן ואינו אסור אלא להפשילן לאחוריו היה לבוש בהן ונדר שלא יעלו עליו אסור ללבוש ולכסות בהן ומותר להפשילן לאחוריו היו מפצירין בו ליקח בת אחותו ואומר קונם שהיא נהנית לי לעולם … להמשך קריאה

א אחר לשון בני אדם כיצד הנודר מן המבושל בין שאומר קונם תבשיל עלי בין שאומר קונם תבשיל שאני טועם אם הוא במקום שקורין לצלי ושלוק מבושל אסור בו ושלוק ואם לאו מותר בהן ואסור בכל מיני תבשיל שמלפתין בו הפת אפי' בביצה מנולנלת ובירושלמי מיבעיא אם הוא אסור במעושן שנאכל בלא בישול ובמטוגן ובמבושל … להמשך קריאה

א כל הנדרים הולכין אחר הלשון אם הוא לשון תורה כפי מה שיצא ממשמעותו ואם לשון בני אדם כפי מה שידברו אנשי המקום ההוא בזמן ההוא ואחר כוונת הנודרים לשון תורה כיצד אמר קונם פירות האלו עלי אסור בחילופיהם ובגידוליהם וכן הדין אם לא אמר האלו אלא היו לפניו ואמר קונם הם עלי ואם אמר … להמשך קריאה

א נדרים חלים על דבר מצוה כיצד אומר קונם סוכה שאני יושב לולב שאני נוטל אסור לישב בסוכה וליטול לולב וכן אם נדר להתענות זמן ידוע ואירע בו שבתות וי"ט וחנוכה ופורים חל הנדר גם עליהם ומ"מ לא יצום בהם אלא מתירין לו נדרו ופותחין לו בהם שאומרין לו אילו שמת ללבך שיפגעו בתוך הזמן … להמשך קריאה

א דברים המותרים ואחרים היודעים שהם מותרים נוהגים בהם איסור הוי כאילו קבלום עליהם בנדר ואסור להתירם להם הלכך מי שנהג שלא לאכול בשר או להתענות בזמן ידוע ושוב רצה לאכול בשר או שלא להתענות באותו הזמן צריך התרה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג בו לשם נדר אבל דברים המותרים ואחרים נוהגים בו איסור מחמת טעות … להמשך קריאה

א נדרים אין חלין על דבר שאין בו ממש כיצד אומר קונם שאיני מדבר עמך שאיני עושה לך שאיני מהלך לך שאיני ישן עמך אינו נדר וכן אם אמר דבורי ועשייתי והליכתי אסורים עליך ושינה אסורה עלי אינו נדר ומיהו מדרבנן צריך שאלה אבל אמר קונם פי מדבר עמך קונם ידי עושות לך קונם רגלי … להמשך קריאה

א הנודר בתורה והיא מונחת ע"ג קרקע ולא אמר במה שכתוב בה אם הוא ת"ח אין צריך שאלה ואם הוא ע"ה צריך שאלה ואם הוא אוחזה בידו ונדר בה אפילו לא אמר במה שכתוב בה או אומר במה שכתוב בה אפילו אינו אוחזה בידו הוי נדר וצריך שאלה אף בת"ח והאי נודר לאו דוקא אלא … להמשך קריאה

א האומר נדר שאני רוצה לידור לא יהא נדר ונדר ודאי אינו נדר בד"א שהוציא תחלה בשפתיו לומר שלא יהא נדר אבל אם חשב כך בלבו או שאומר בלחש הוי דברים שבלב ואינם מבטלים הנדר שהוציא בשפתיו ומי שהתנה ואמר כל נדרים שאדור עד זמן פלוני יהיו בטלים ונדר בתוך הזמן אם הוא זוכר לתנאו … להמשך קריאה

א אין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו ויהיה פיו ולבו שוין לפיכך היה בלבו לידור מפת חטין והוציא בשפתיו פת שעורין מותר בשניהם אבל אם היה בלבו פת חטין והוציא בשפתיו פת סתם אסור בשל חטין לבד שהוא נקרא פת סתם וי"א דהיינו דוקא ת"ח אבל עם הארץ אסור בכל וא"א הרא"ש ז"ל לא כ"כ … להמשך קריאה

א אחד הנודר מעצמו או שהדירו חבירו ואומר אמן או דבר שענינו כעניית אמן שהוא קבלת דברים אסור ומיהו כשחבירו מדירו משלו א"צ לקבל דבריו: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א סתם נדרים להחמיר כיצד אומר הרי פירות אלו כבשר מליח או כיין נסך שיש במשמעו מליח של קדשים או י"נ לשמים שהוא נדר שהרי מתפיש בדבר הנדור ויש עוד במשמעו בשר מליח וי"נ לע"ז שאינו נדר שהרי מתפיש בדבר האסור אנו תולין אותו להחמיר ואם הוא אומר שדעתו כבשר מליח וי"נ לע"ז נאמן וא"צ … להמשך קריאה

א כינוי נדרים כנדרים כיצד קונם קונח קונס שאם אמר קונם או קונס ככר זה עלי אסור בו וכן בכ"מ ומקום הולכין אחר הלשון שרגילין בו שאם יש להם כינוי לנדור ונדר בו הוי נדר אבל כינויי כינוים פירוש כינוי שרחוק הרבה מן זה הלשון אינה כנדר: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ידות נדרים כנדרים והוא שיהיו מוכיחות קצת על הנדר כיצד האומר לחבירו מודרני ממך שאני אוכל לך או מופרשני ממך שאני אוכל לך או מרוחקני ממך שאני אוכל לך אסור לאכול עמו אבל אם אומר שאני אוכל לך לבד או שאומר מודרני ממך או מופרשני ממך או מרוחקני ממך ולא סיים דבריו שאיני אוכל … להמשך קריאה

א המתפיס בדבר האסור כגון דאמר ככר זה יהא כע"ז או כנבלה וטריפה או כיין נסך אינו נדר ואין צריך שאלה אפי' בעם הארץ אבל האומר לאשתו הרי את עלי כאימא כאחותי כערלה בכלאים אע"פ שאינו נדר שהרי תלאו בדבר האסור אם הוא ע"ה צריך שאלה כדי שלא יהא רגיל בכך ולפעמים יבא לאוסרה עליו … להמשך קריאה

א עיקר נדר האמור בתורה הוא שיתפיס בדבר הנדור כגון שאומר ככר זה עלי כקרבן או שאומר אסור עלי ככר זה דהוי נמי נדר וכן נמי אם אסר עליו ככר א' שתלאו בדבר הנדור ואומר על אחר יהא כזה אסור ואפילו עד ק' כולן אסורין או שנדר על יום אחד להתענות בו או שלא לאכול … להמשך קריאה