טור

א לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה ויגלגל עצמו בצער שלא יצטרך לבריות וכן צוו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ואפילו היה חכם מכובד והעני יעסוק באומנות ואפילו באומנות מנוולת ואל יצטרך לבריות מוטב לפשוט עורות נבילות בשוק ולא יאמר חכם אני גדול אני כל מי שא"צ ליטול מהצדקה ומרמה העם ונוטל אינו מת … להמשך קריאה

א אסור לישראל ליקח צדקה מעובדי כוכבים בפרהסיא אם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל וגם אינו יכול לקבלה מהעובדי כוכבים בצינעא מותר מלך או שר של עובדי כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה אין מחזירין אותו משום שלום מלכות אלא נוטלין ממנו ונותנין לעניי עכו"ם בסתר כדי שלא ישמע המלך: הסבר על זכויות יוצרים טוררשיון: … להמשך קריאה

א מי שיש לו מזון שני סעודות לא יטול מהתמחוי ארבע עשרה סעודות לא יטול מהקופה יש לו מאתים זוז אפי' אינו נושא ונותן בהן או שיש לו חמשים שנושא ונותן בהן לא יטול מהצדקה כלל יש לו מאתים זוז חסר דינר אפי' נותנין לו אלף זוז בבת אחת ה"ז יטול יש לו הרבה והוא … להמשך קריאה

א פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן ואין מצוה גדולה כפדיון שבויים הילכך לכל דבר מצוה שגבו מעות בשבילו יכולין לשנותן לפדיון שבויים ואפי' אם גבו לצורך בנין בית הכנסת ואפי' אם קנו העצים והאבנים והקצום לצורך הבנין שאסור למוכרו בשביל מצוה אחרת מותר למוכרם לצורך פדיון שבויים אבל אם בנאוה כבר לא ימכרו אותם … להמשך קריאה

א כל הפושט ידיו ליטול נותנין לו אפי' נכרי שמפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל משום דרכי שלום כתב ה"ר אליעזר עני מישראל העובר על אחת מכל המצות אינו בכלל וחי אחיך עמך ואין חייבין ליתן לו צדקה עד שידעו ששב בתשובה וכן אם הוא מומר אפילו לתיאבון הנותן לבניו ולבנותיו הגדולים שאינו חייב במזונותיהן … להמשך קריאה

א כמה נותנין לעני די מחסורו אשר יחסר לו כיצד אם הוא רעב וצריך לאכול יאכילהו אם הוא ערום וצריך לכסות יכסהו אין לו כלי בית קונה לו כלי בית ואפי' היה דרכו לרכוב סוס ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר והעני קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו וכן לכל אחד ואחד לפי מה … להמשך קריאה

א שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים אם אין ידו משגת לכל צורך העניים יתן כפי השגת ידו כמה הוא יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מי' מדה בינונית פחות מכן עין רעה וקאמר בירושלמי שנה ראשונה חומש מהקרן מכאן ואילך חומש מהריוח בכל שנה לעולם לא ימנע אדם את … להמשך קריאה

א כל אדם חייב ליתן צדקה אפי' עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו ומי שאינו רוצה ליתן או נותן פחות משראוי לו ליתן היו ב"ד כופין אותו עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדין לנכסיו ולוקחין ממנו מה שראוי וממשכנין עליו אפי' בערבי שבתות יתומים אין פוסקין עליהן צדקה אפי' לפדיון שבויים אפי' … להמשך קריאה

א הלכות צדקה מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת ידו ומאד מאד צריך אדם ליזהר בה יותר מכל מצות עשה כי איפשר שיבא לידי שפיכות דמים שימות העני המבקש אם לא יתן לו מיד כההיא עובדא דבן זומא וכמה פעמים נצטוינו בה בעשה ועוד יש לא תעשה למעלים עיניו ממנה שנא' (דברים טו) לא תאמץ … להמשך קריאה

א כל א' מישראל חייב בת"ת בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין אם הוא זקן גדול אפי' עני המחזיר על הפתחים אפי' בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לת"ת ביום ובלילה שנא' והגית בו יומם ולילה ומי שא"א לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני … להמשך קריאה

א הלכות תלמוד תורה מצות עשה על כל אחד מישראל שילמד לבנו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם וכל המלמד לבנו תורה כאילו קבלה מהר סיני ואינו חייב ללמד לבתו דדרשינן לבניכם ולא לבנותיכם ואשה אינה חייבת ללמד לבנה לא למדו אביו חייב ללמד לעצמו. הוא היה צריך ללמוד ויש לו בן ללמוד ואין ידו … להמשך קריאה

א מפני שיבה תקום והדרת פני זקן שמצות עשה לקום מפני כל חכם אפי' אינו זקן אלא יניק וחכים אפי' אינו רבו וכן מפני שיבה שהוא מופלג בזקנה דהיינו בן שבעים מצוה לקום מפניו ומאימתי חייב לקום מפניהם משיגיע לתוך ארבע אמותיו עד שיעברו מכנגד פניו ורכוב חשוב כמהלך. ואסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע … להמשך קריאה

א תלמידי חכמים לא היו יוצאין בעצמן עם שאר העם לעשות בבנין וחפירות של המדינה וכיוצא בהם כדי שלא יתבזו בפני עם הארץ בד"א כשכל אחד יוצא בעצמו אבל אם אין יוצאין בעצמן אלא שוכרים אחרים במקומן או גובין ממון מבני העיר לעשותו אם הוא דבר שצדיך לחיי האדם כגון בארות המים וביוצא בהם חייבים … להמשך קריאה

א הלכות כבוד רבו ות"ח כשם שאדם מצווה בכיבוד אביו ויראתו כך הוא מצווה בכבוד רבו ויראתו ורבו יותר מאביו שאביו הביאו לחיי העה"ז ורבו מביאו לחיי העה"ב ואין לך כבוד ככבוד רבו ומורא כמוראו ואמרו חכמים ומורא רבך כמורא שמים וכל החולק על רבו כחולק על השכינה וכל העושה מריבה עם רבו כעושה מריבה … להמשך קריאה

א המקלל אביו או אמו חייב סקילה אם הוא בעדים והתראה אחד האיש ואחד האשה שקללו ואפי' קללום לאחר מיתה בד"א שקללום בשם מן השמות המיוחדין אבל קללום בכינוי אינו אלא בלאו כמי שמקלל אחד מישראל ואחד האיש ואחד האשה שהכו את אביהם או אמם חייבין מיתה ומיתתן בחנק אם הוא בעדים והתראה ודוקא בחייהם … להמשך קריאה

א הלכות כיבוד אב ואם מצות עשה שיכבד אדם אביו ואמו ויירא מפניהם וצריך ליזהר מאד בכבודם ובמוראם שהוקש כבודם לכבוד המקום דכתיב כבד את אביך ואת אמך וכתיב כבד את ה' מהונך ובמוראם כתי' איש אמו ואביו תיראו ובמורא המקום נאמר את ה' אלהיך תירא ואמרו חכמים ג' שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו … להמשך קריאה

א דין השבועה כדין הנדר לכל דבר בין לענין שצריך שיוציא בשפתיו ונתכוון לומר פת חטין ואמר פת שעורין או פת סתם ושהולכין בה אחר לשון ב"א ובין לענין הקמתה וביטולה ובין לענין תנאים שמטיל בהן לפיכך כמו שנדרי זירוזין והבאי ואונסין ושגגות מותרין הוא הדין נמי לענין שבועה וי"א דשבועת הבאי אסורה וא"א הרא"ש … להמשך קריאה

א שבועה שלא אוכל סתם אסור אפילו בכל שהוא ואינו חייב אלא על כזית ואם פירש כל שהוא או שאומר שלא אטעום חייב אפילו בכל שהוא נשבע שלא לאכול אסור גם לשתייה דשתייה בכלל אכילה נשבע שלא לשתות מותר לאכול דאין אכילה בכלל שתייה שבועה שלא אוכל או שלא אשתה ואכל או שתה מאכלים או … להמשך קריאה

א עיקר לשון שבועה הוא שאומר אני נשבע שאעשה דבר זה או שלא אעשנו וי"א שאינה שבועה אא"כ נשבע בשם שאומר אני נשבע בשם או באחד מן הכינויים אבל (הרמב"ן) כתב דהוי שבועה אפילו בלא הזכרת שם ובלא כינוי וא"א הרא"ש ז"ל כתב אפשר דלא גרע מידות שבועות שהם כשבועות ואם השביעו אחר שאמר לו … להמשך קריאה

א הלכות שבועות נפש כי תשבע לבטא בשפתים פי' הנשבע על דבר בין על דבר שעבר כגון שנשבע שאכל ולא אכל או שלא אכל ואכל בין על דבר שהוא להבא כגון שאוכל ואינו אוכל או שלא אוכל ואוכל וכן כל דבר אפילו אין בו לא הרעה ולא הטבה כגון שזרקתי צרור לים ולא זרקתי או … להמשך קריאה

א המדיר אשתו מתשמיש המטה שאומר קונם תשמישך עלי יקיים אותה ז' ימים בין שהדירה בפירוש לז' ימים או יותר או שהדירה סתם ולאחר ז' ימים יוציא ויתן כתובה הדירה שלא תיהנה ממנו אינו חל שהרי הוא משועבד לה ואם אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך והיא מספקת בהם לדברים גדולים ואינה מספקת לדברים קטנים … להמשך קריאה

א האב מיפר נדרי בתו כל זמן שהיא קטנה או נערה אפילו נדרה על דעת רבים בגרה או נשאת שוב אינו יכול להפר והבעל מפר נדרי אשתו לבדו משכנסה לחופה עד שתתגרש והגיע הגט לידה היתה מגורשת מספק לא יפר לה נתן לה גט על תנאי או לאחר זמן לא יפר לה בימים שבנתיים שמעה … להמשך קריאה

א קטן בן י"ב שנה ויום אחד וקטנה בת י"א שנה ויום אחד אם יודעין לשם מי נדרו ונשבעו נדריהם נדר ושבועתם שבועה אע"פ שלא הביאו שתי שערות ומיהו אינן לוקין אם חללו נדרן ועבדו על שבועתן עד שיגדלו ובודקין כל שנת י"ג לזכר ושנת י"ב לנקבה שאפילו בדקן בתחלת השנה ונמצאו שיודעין לשם מי … להמשך קריאה

א יש דברים שאין צריכין התרת חכם כגון נדרי זירוזין נדרי הבאי נדרי שגגות נדדי אונסין והתולה בדבר ולא נתקיים נדרי זירוזין פירוש שלא נדר אלא לזרז חברו וכגון שהיה מוכר חפץ לחברו ואומר קונם עלי ככר זה אם אפחות מהסלע ואומר הלוקח קונם עלי ככר זה אם אוסיף על השקל ונתרצו שניהם בג' דינרין … להמשך קריאה

א אין הנדר ניתר אלא ע"פ חכם מומחה או ג' הדיוטות שאפי' אם פירש והתנה בשעת הנדר אימתי שירצה שיבטלו מעיקרו או שתלה באחר שיבטלו אימתי שירצ' אינו כלום דמיד כשחל הנדר אין לו התרה אלא ע"י חכם ואפי' אם תלאו בדעת אחר וקיימו ושוב נשאל על הקיום אינו מועיל ומיהו אם נדר לזמן א"צ … להמשך קריאה

א כתב רב אלפס אנן השתא אי עבדינן קרוב לדרב אסי עבדינן דאמר (נדרים כא:) אין חכם מתיר אלא ד' נדרים שדומין לנדר טעות מעיקרא וכתב עוד דלא מזדקקי רבנן להתיר שבועה אלא כדמתרמי מילתא דאית בית תקנתא או מצוה כגון עשיית שלום בין איש לאשתו וכגון שלמא דציבורא ודכנסתא ובדומים להם מזדקקינא במילי דמוכחן … להמשך קריאה