א תנאי כתובה שיהיו בניה זכרים יורשים כתובת אמן ונדונייתה שהכניסה בתורת נצ"ב ותוספת שהוסיף לה בעלה אפילו אם מתה בחיי הבעל ואח"כ חולקים המותר עם אחיהם אפי' לא נכתב בכתובה או אין לה כתובה ובמקום שאין כותבין כתובה ודוקא זכרים אבל אם אין לה אלא נקבות לא אפילו אם אין שם יורשים אלא בנות … להמשך קריאה
א האשה שבאה ליפרע מכתובתה והוא במקום שאין כותבין או במקום שכותבים והביאה עדים שאבדה כתובתה וצריכין לכתוב שובר לבעלה שנפרעה מכתובתה ובאה לסופר שיכתוב לה שובר כותב לה אע"פ שאין בעלה עמה והוא שיכיר שם האשה ושם בעלה והבעל נותן שכר הסופר ת"ח שחתם על שובר של כתובת אשה שנפרעה ובאה האשה שכתובה בו … להמשך קריאה
א שכיב מרע שאמר תנו ק"ק זוז לאשתי בראוי לה נוטלתן לבד מכתובתה ואם אמר תטול ק"ק זוז בכתובתה לא תטול שתיהן אלא ידה על העליונה אם ק"ק זוז יותר נוטלתן ואם כתובתה יותר נוטלתן וכתב הרשב"ם דה"ה נמי אם אמר תנו ק"ק זוז לאשתי סתם דהוי דינא הכי דידה על העליונה וא"א ז"ל כתב … להמשך קריאה
א שכיב מרע שאמר תיטול אשתי כאחד מן הבנים אינה חולקת אלא בנכסים שיש לו עתה אבל אם קנה אח"כ נכסים אינה חולקת בהן ורואין כמה בנים היו לו בשעת המיתה נוטלת חלק כאחד מהן בין אם היו מרובין ונתמעטו או מועטין ונתרבו מתו כל הבנים רואין כמה היו בשעת הצוואה ונוטלת חלק הראוי לאחד … להמשך קריאה
א הכותב כל נכסיו לאשתו ל"ש בריא ל"ש שכיב מרע ויצא עליו ש"ח מוקדם למתנתה הפסידה כתובתה מכל הנכסים שהיו לו אז בין מאותם שהיו בידו בין מאותם שמכר קודם לכן מפני שמחלה שיעבוד כתובתה כשכתב לה המתנה אבל אם קנה נכסים אח"כ לא מחלה וגובה מהם ודוקא שכתב לה נכסיו אבל אם לא כתב … להמשך קריאה
א המחלק נכסיו לבניו וחלק לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה בין אם הוא בריא או ש"מ ואפילו אם לא חילק בפניה רק ששתקה כשנודע לה דאמרינן כיון שחלק לה כבוד לחלוק עם הבנים ודאי מחלה ור"ח פי' דוקא כשחלק לה חלק אחד כאחד מן הבנים אז מחלה בשתיקה לחוד אבל אם לא נתן לה … להמשך קריאה
א יכולה אשה שתמכור כתובתה או ליתנה לאחרים בין כולה בין מקצתה והלוקח והמקבל עומדים במקומה שאם תתאלמן או תתגרש יקחו הם כתובתה ואם תמות בחיי הבעל אין להם כלום לפיכך אין הלוקח קונה אותה אלא בדבר מועט ואם מכרה לבעלה המכר מכר ואסור להשהותה כדפירש' לעיל אלא א"כ יעשו לה אחרת בעיקר הכתובה ואפילו … להמשך קריאה
א בית דין שמוכרין להגבות לאלמנה כתובתה אין מוכרין אלא בהכרזה ומכריזין ל' יום רצופין זה אחר זה ואם אינם רוצים להכריז רצופים אלא בכל יום שני וחמישי יכריזו ס' יום בכל ב' וה' כיצד מכריזין הכרוז יוצא פעם אחת בבקר בשעת הכנסת פועלים ופעם אחת בערב בשעת הוצאת פועלים שדה פלוני שסימניה כך וכך … להמשך קריאה
א אלמנה בין מן הנישואין בין מן האירוסין מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה שלא בבית דין ושלא בהכרזה לא שנא אם מוכרת לגבות כל כתובתה ביחד ל"ש אם מוכרת ג' או ד' פעמים לגבות מעט מעט בכל פעם מוכרת שלא בב"ד מומחין אבל צריכה ב"ד הדיוטות ג' אנשים בקיאים בשומת קרקע ואם מכרה בלא ב"ד … להמשך קריאה
א מי שמת ואלמנתו באה לגבות כתובתה ועליו ב"ח אם זמנו של אחד מהם קודם ולא הניח אלא קרקע כדי לפרוע לאחד מהם מי שזמנו קודם יגבה והאחר ידחה בין אלמנה בין ב"ח ואפי' תפש המאוחר מוציאין מידו לא הניח אלא מטלטלים שאין בהם דין קדימה וכגון דלא אקנו ליה מטלטלי אגב מקרקעי ינתנו לב"ח … להמשך קריאה
א אלמנה כל זמן ששטר כתובתה בידה גובה כתובתה לעולם בין אם נותנין לה מזונות בבית אביה או בבית בעלה אפי' אחר שתינשא ונשבעת אע"פ שהיא נשואה ובעל התרומות כתב שאם נשאת שוב אינה נאמנת ואין נותנין לה אא"כ תביא עדים שלא קבלתה וכ"כ בעל העיטור וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה ואפילו עברה עליה … להמשך קריאה
א אין הכתובה נגבית מדינא דגמרא אלא ממקרקעי ומן הזיבורית שבנכסיו ולא משבח שהשביחו הנכסים אחר מותו לא שנא השביחו יורשין ול"ש השביחו לקוחות ובאה לטרוף מהם ולא מהראוי אבל במלוה שחייבים לבעל נקרא מוחזק ונגבית מהם אפי' הוא על העכו"ם ומתקנת הגאונים נגבית ממטלטלים וה"ה נמי לכל תנאיה חוץ מכתובת בנין דכרין כדלקמן לפיכך … להמשך קריאה
א אלמנה שבאת לגבות כתובתה שמין כל בגדיה בין של חול בין של שבת ומנכין אותם מכתובתה אבל גרושה כיון שמוציאה מדעתו אין שמין לה בגדיה לא של חול ולא של שבת וכ"ש שגובה מתנה שכתב לה בכתובתה וכתב בעל העיטור דוקא שמוציאה מדעתו בלא טענה רק שמוצא אחרת נאה הימנה אבל סרחה עליו אדעתא … להמשך קריאה
א פטרה הבעל משבועה גובה כתובתה בלא שבועה וכפי לשון הפטור היא נפטרת כיצד כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אינו יכול להשביעה שום שבועה לא שבועת אפוטרופסת אם היתה נושאת ונותנת ולא שבועת פוגמת אבל לענין עד אחד מעידה שהיא פרועה כתב הראב"ד אינו מועיל הפטור וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאף לזה מועיל … להמשך קריאה
א הבעל שמשביע אשתו על כתובתה יכול להשביעה ג"כ על כל שנתעסקה בו כל ימי היותה תחתיו אבל קודם לכן אינו יכול להשביעה בטענת שמא דתנן המושיב אשתו חנונית או שמינה אפוטרופוס הרי זה משביעה בכל שעה שירצה כיון שנושאת ונותנת בשלו יכול להשביעה אפילו בטענת שמא אם הפסידה שתי כסף אבל אם אינה נושאת … להמשך קריאה
א אין האלמנה גובה כתובתה אלא בשבועה לפיכך אם מתה קודם שנשבעת אין יורשיה יורשים כתובתה שאין אדם מוריש לבניו ממון שאין יכול לגבותו אלא בשבועה אבל נתגרשה ומתה בניה נשבעין שבועה שלא פקדתנו ונוטלין ואפי' מיורשיו אם מת אחריה אבל כל נכסיה בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל יורשיה יורשין אותה אפי' נתאלמנה … להמשך קריאה
א כיון שחייבים במזונותיה מעשה ידיה שלהן ואם אומרים לה היורשים טלי מעשה ידיך במזונותיך אין שומעין להם אלא אם כן תתרצה היא וכל מלאכות שהאשה עושה לבעלה עושה היא להם הוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה ורחיצת פנים ידים ורגלים ומציאה ופירות נכסיה לעצמה צמצמה והותירה ממזונותיה כתב הרמב"ם שהוא ליורשים והראב"ד הביא הירושלמי שהוא … להמשך קריאה
א כדרך שחייבין במזונות האלמנה כך חייבין ליתן לה מדור לדור בו וכלים להשתמש בהן ועבדים ושפחות כדרך שהיו לה בחיי בעלה ואם מכרו היורשים הבית לא עשו ולא כלום אבל אם נפל אין חייבין לחזור ולבנותו ולא עוד אלא אפילו תאמר אני אחזקנו ואבננו משלי כדי שלא יפול אין שומעין לה אלא תדור כו … להמשך קריאה
א מת הבעל בחיי אשתו או שגירשה גובה כתובתה אבל לא קודם אע"פ שהכתובה היא כמו שטר חוב אינה נגבית בכל עת אלא לכשתתאלמן או תתגרש ואם תתגרש אין לה עסק עמו אלא נוטלת כתובתה והולכת בד"א שנתן לה כתובה בלא איחור אבל אם מעכב מליתנה לה חייב במזונותיה עד שיפרע לה עד פרוטה אחרונה … להמשך קריאה
א אעפ"י שהבעל אוכל פירות נכסי אשתו אם התנה עמה שלא יאכלם מהני תנאה כיצד כתב או אמר לה דין ודברים אין לי בנכסייך מהני תנאה שאם מכרה או נתנה נכסיה לאחר שהוא קיים אבל כל זמן שלא מכרה או נתנה אוכל הפירות ואם מתה יורשה בד"א בכותב או אומר לה כן בעודה ארוסה והנכסים … להמשך קריאה
א אשה שהכניסה ש"ח לבעלה ומחלה אותו אינו מחול אע"פ שהמוכר ש"ח לחבירו ומחלו מחול והוא כמו לוקח בנכסיה אפ"ה אינו מחול מפני שידו כידה וכיון שהבעל כלוקח בנכסי אשתו מי שאמר לאשה נכסי לך ואחריך לפלוני וניסת הוי כלוקח ואין לאחריך במקום בעל כלום דקי"ל נכסי לך ואחריך לפלוני ומכר הראשון אין לשני אלא … להמשך קריאה
א האיש יורש את אשתו שמתה בחייו משנמסרה לו או ליד שלוחו כדפרישית לעיל ויורש כל נכסיה בין בנכסי מלוג בין בנכסי צאן ברזל בד"א במוחזק לה אבל בראוי לה כגון ירושה שראויה לירש ומתה בחיי מורישה אינו עומד במקומה לירש אבל שבח נוטל במה שיורש ממנה שהרי ברשותו השביח ואינו יורש מלוה אשתו ופי' … להמשך קריאה
א מתה האשה בחיי הבעל חייב לקוברה ליטפל בה כל צרכי קבורתה בכלל זה האבן שנותנין על הקבר ולהספידה אפילו עני שבישראל לא יפחות לה משני חלילין ומקוננת אחת ועשיר הכל לפי כבודה ואם היה כבודו גדול מכבודה צריך לעשות לפי כבודו ואפילו לאחר מיתה עולה עמו ואינה יורדת עמו לא רצה לקוברה ועמד אחד … להמשך קריאה
א האשה שיוצאת מתחת ידי בעלה בין במיתתו בין בגירושין נוטלת כל נכסיה בלא שבועה בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל אע"פ שהאלמנה אינה נוטלת כתובתה אלא בשבועה נכסיה נוטלת בלא שבועה ונכסי מלוג נוטלתן כמו שהן אפי' בלו הרבה ואין ראויים לעשות בהן מעין מלאכה ראשונה ונכסי צאן ברזל מדינא דגמרא כיון שהם … להמשך קריאה
א אין לאיש חזקה בנכסי אשתו אם טוען שמכרה לו מנ"מ שלה ואין לו שטר ואין לו עדים אלא שבא בטענת חזקה שאכל הפירות ג' שנים אפי' סילק עצמו מפירותיה שכתב לה דין ודברים אין לי בהם דמהני כדלקמן אפ"ה אינה חזקה שאינה חוששת למחות בו אבל אם יש עדים שמכרה לו מהני ודוקא בנ"מ … להמשך קריאה
א אין מקבלין פקדונות מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן הקטנים דסתמא הוא של הבעל ושל האדון ושל האב וכשלא יקבלו מהם יחזירו אותם עבר וקבל מן האשה יחזיר לאשה אפי' הבעל עומד וצווח ואומר שלי הוא ואם היא אומרת משל פלוני הוא אם היא בריאה נאמנת במגו שאם היא רוצה תקחנו ותתנו לו … להמשך קריאה