א צריך שיתירנה היתר גמור שתהא מותרת לכל אדם אבל אם אמר לה הרי את מגורשת ממני ותהא מותרת לכל אדם חוץ מפלוני שתהיה אסורה לו או שאומר אלא לפלוני אינו גט ויטלנו ממנו ויחזור ויתננו לה ויתירנה לכל אדם אבל אם אמר לה ע"מ הרי הוא כשאר תנאי גט והגט גט והיא תקיים התנאי … להמשך קריאה
א נותן לה גט הוא או שלוחו לידה או ליד שלוחה ואומר בשעה שנותנו לה הרי את מגורשת ממני בגט זה ומותרת לכל אדם או הרי את משולחת ממני ואם שלוחו נותנו לה אומר הרי את מגורשת מפלוני בעלך וצריך שתדע בשעה שמקבלת גיטה שהוא גיטה ושהיא מקבלת אותו להתגרש בו אבל אם נותנו לה … להמשך קריאה
א העדים שנותנין הגט לפניהם צריכין לקרותו קודם נתינה ולאחריה ואם קראוהו אחר הנתינה ולא לפניה הוי גט ותינשא לכתחלה לא קראוהו כלל ונאבד והוא אומר שלא היה גט מה שנתן לה אלא שטר בעלמא לא תינשא ופסולה לכהונה ואם ניסת לא תצא והרמב"ם כתב אפי' אומר הבעל גט כשר היה הרי זו ספק מגורשת … להמשך קריאה
א צריך שיבטל כל מודעא קודם שיתן הגט שאם מסר מודעא בפני ב' ואמר גט זה שאני רוצה ליתן לאשתי דעו שאני אנוס ליתנו ולכן אני אומר בפניכם שיהא בטל הרי הוא בטל אע"פ שלא לקח בקנין אע"פ שאין מכירין את אונסו ואפי' אינו אומר אמת שאינו אנוס כיון שבטלו אינו גט ואע"פ שנותנו אח"כ … להמשך קריאה
א צריך שיהיו שני עדים כשרים בשעת מסירת הגט שימסרנו לה בפני שניהם מסרו לה שלא בעדים או אפי' בעד אחד או שנמצאו עידי מסירה פסולין אינו גט ואע"פ שצריך למוסרו לה בעדים תקנו חכמים להחתים עליו ב' עדים שמא ימותו עידי מסירה ויבא הבעל ויערער לקלקלה לכך תקנו עידי חתימה ומשרואין אותן חתום בו … להמשך קריאה
א אמר לסופר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה וכנס וגירשה בו הוי גט כיון שבידו לגרשה עתה בד"א שכתב בו זמן הנתינה אבל אם כתב בו זמן הכתיבה פסול צוה לכתוב גט לגרש בו אשה בעלמא לכשיכנסנה כתב הרמב"ם שאין גט וליבמתו הוי ספק מגורשת וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאפי' לאשה דעלמא הוי גט למ"ד … להמשך קריאה
א צריך שתהא כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש והאשה לא שנא טופס ל"ש תורף לפיכך לא יכתוב הסופר טופסי גיטין כדי שיהו מצויין אצלו בכל עת שירצה וכשיבאו להתגרש כותב התורף לשמו ואפי' בדיעבד שכתבו כבר כתב הרמב"ן שפסול לגרש בו וכן כתב הרמ"ה ואפי' אם ניסת תצא והרמב"ם מכשירו אפי' לכתחילה לגרש בו אם … להמשך קריאה
א צריך שיחתמו שני עדים כשרים למטה משיטה התחתונה של גט ולא יניחו כדי אויר שני גיטין בין חתימתם לשיטה התחתונה ואם הניחו אויר שני שיטין הגט פסול והרמב"ם כתב שאם יש עדי מסירה כשר אפילו אם הניחו שני שיטין והראב"ד השיג עליו כי שמא תתן תנאי בגט באותן ב' שיטין ותוציא גיטה בעדי חתימה … להמשך קריאה
א כותבין שם האיש והאשה בגט ואם יש לאחד מהם שני שמות כותבין שם העיקר שלו וכל שום וחניכה דאית ליה אבל אין כותבין שם הטפל וכל שום וחניכה דאית ליה בד"א לכתחלה אבל בדיעבד אפילו לא נכתב אלא אחד מהם כשר והרמב"ם פסל שכתב כתב השם שאינם ידועים בו ביותר וכתב וכל שום וחניכה … להמשך קריאה
א צריך להזכיר בגט שם המקום שהעדים עומדים שם בשעת חתימה ואם שינה והזכיר בו מקום אחר פסול אבל על מקום עמידת הסופר בשעת כתיבה אין לחוש לפיכך אם נכתב במקום אחד ונחתם במקום אחר יזכיר שם המקום שנחתם בו ובסה"ת כתב שצריך להזכיר בו ג"כ מקום עמידת הסופר ולכך אמר שצריך שיעמדו הסופר והעדים … להמשך קריאה
א צריך לכתוב הזמן בגט כיצד בכך וכך בשבת בכך וכך לירח פלוני כך וכך לחשבון פלוני שחכמים תקנו לכתוב בו הזמן משום שפעמים שאדם נשוי קרובתו ותזנה תחתיו וירצה לחפות עליה ויתן לה גט אחר הזנות ולא יכתוב בו הזמן היא תאמר קודם הזנות נתגרשתי אבל כיון שתקנו לכתוב בו הזמן ואם תאמר כן … להמשך קריאה
א הגט כשר בכל כתב ובכל לשון שיכתבנו ויהיה ענינו שמגרשה ופוטרה ממנו ומתירה לכל אדם כגון הרי את מותרת לכל אדם ויהיה מבואר שלא יהיה בו לשון המתפרש לב' ענינים עד שאדם יכול לומר לכך נתכוון או לכך אלא יהיו הדברים שאין בו ספק באותו לשון אלא שמשמעותו אחד שפלוני מגרש אשתו פלוני' וצריך … להמשך קריאה
א כותבין הגט בכל דבר שרישומו ניכר בדיו בסם בסיקר' בקומוס ובקנקנתום באבר בשחור ובשיחור פי' באבר חתוכי אבר מעורבים במים שחור פחמים מעורבים במים שיחור אירמנטי והרמב"ם כתב כתבו בשחור ובשיחור באבר כשר ואין כותבים בהם לכתחלה ואין נראה כן מל' א"א ז"ל וכותבין אותו במי עפצים והוא שלא יהיה הקלף מעופץ אבל אם … להמשך קריאה
א על כל דבר תלוש כותבין הגט אפילו על איסור הנאה אפילו על עלה של זית אע"פ שהוא דבר המזדייף כשר אפי' לזמן מרובה ולא חיישינן שמא היה בו תנאי ונמחק והוא שיהיו עדי מסירה לפנינו אבל בעדי חתימה אפי' הם לפנינו פסול אבל בדבר שאינו מזדייף כשר בעדי חתימה לחוד וכותבים אותו על יד … להמשך קריאה
א הכל כשרים לכתוב את הגט ואפילו האשה בעצמה כותבת גיטה ומקנה אותו לבעלה וחוזר ונותנו לה וכתב הרמ"ה ודוקא שיאמר לה הבעל תחילה לכותבו שצריך שיכתבנו הוא או שלוחו דאי לאו הכי אינו כלום אפילו ריח הגט אין בו חוץ מחש"ו ועבד ועכו"ם וישראל מומר לעכו"ם או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם וחש"ו יכולין … להמשך קריאה
א אמר לעדים לכתוב הגט ולחתום וליתנו לה וטעו בכתיבתן או שכתבוהו ונאבד יכולין לכתוב אחר ולא אמרינן שלא עשאן שלוחין אלא לגט אחד וכתב א"א הרא"ש ז"ל ומיהו אם לא נאבד ומסופקין אם הוא כשר אם לאו מכמה חומרות שנהגו להחמיר ואין להם שורש ועיקר מן התורה הרי עשו שליחותן אם הוא כשר לפיכך … להמשך קריאה
א צריך שיהיה בדעתו בשעה שמצווה לכתו' הגט לפיכך אחזו רוח רעה בשעה שמצווה לכתו' אין כותבין אותו אפילו לכשיבריא וכתב הרמב"ם וכן השכור שהגיע לשכרותו של לוט ואמר כתבו אין כותבין היה הדבר ספק אם הגיע לשכרותו של לוט הרי זה ספק היה בריא בשעה שצוה לכותבו ואח"כ אחזו החולי אין כותבין אותו בעודו … להמשך קריאה
א אין האשה מתגרש' אלא בכתב דכתיב וכתב לה ספר כריתו' ונתן שיכתוב בכתב שהוא פוטר אותה ומתירה לכל ונותנו בידה ואומר לה שהוא מתירה בו וזהו שנקרא גט, וגט זה צריך שיכתבנו הבעל או יצוה לסופר לכותבו: וכותבין אותו על כל דבר ובלבד שיהא תלוש ובכל דבר שרישומו ניכר ושיהיה כתיבתו לשם איש המגרש … להמשך קריאה
א הלכות גיטין כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר ותנן ב"ש אומרים לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר דדרשי ליה לקרא כפשטיה אם לא תמצא חן בעיניו … להמשך קריאה
א תקנות הנישואין של קהל טוליטולה ותשובות שהשיב עליה א"א. כשתמות האשה תחת בעלה והניחה ממנו זרע של קיימא בין שיהיה בן או בת שכוונתנו בזרע של קיימא שיהיה אותו הזרע בחיי האם ואחר פטירתה ל' יום שלימים או יותר מכל מה שימצא מעזבונה שהוא מבגדים שלה או קרקע נדוניתה או קרקע קנוי בשמה יחלוק … להמשך קריאה
א אשה שאין לה וסת לא תשמש אלא ע"י בדיקה. כיצד היא הבדיקה בודקת קודם תשמיש ומיד אחר תשמיש, אם נמצא בעד שאחר תשמיש דם בג' תשמישים זה אחר זה הוחזקה נדה כל ימיה ויוצאת בלא כתובה ואין לה פירות ולא מזונות ולא בלאות שאינן קיימין דלאו בת תשמיש היא ויוציא ולא יחזיר עולמית אפילו … להמשך קריאה
א הנושא אשה בעבירה כגון חייבי לאוין דתפסי בהו קידושין כמו אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין או פצוע דכא שנשא ישראלית אם הכיר בה יש לה עיקר כתובה ותוספת כל תנאיה ומיהו מזונות אין לה אלא אחר מיתת הבעל כגון שלא הספיק להוציאה עד שמת אבל בחייו … להמשך קריאה
א אלו יוצאות בלא כתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר או אחד מכל האיסורים כגון דם או חלב שהכשילתו ואכלו על פיה ונודע לו אח"כ כגון שאמרה פלוני חכם תקן לי הכרי הזה או התיר לי חתיכה זו או טיהר לי הדם הזה ונמצאת שקרנית ודוקא שהוכחשה בעדים … להמשך קריאה
א כל אלו הדברים אינו חייב אלא בבת אשתו שילדה לו אבל אם יש לה בת מאיש אחר אינו חייב לה כלום אלא מה שהתנתה עמו דתנן הנושא את האשה ופסק עמה שיזון את בתה ה' שנים חייב לזונה ה' שנים אבל אם לא פסקה לא וכתב הרמב"ם דדוקא שהתנתה עמו בשעת קידושין אז מהני … להמשך קריאה
א מי שמת והניח בת להשיאה משיאין אותה מנכסיו וזה נקרא פרנסת הבת ואינו כשאר תנאי הכתובה אלא תקנה שתקנו חכמים לפיכך אם צוה בשעת מיתה אל יתפרנסו בנותי מנכסי שומעין לו ואם התנה בשעת נישואין שלא יתפרנסו מנכסיו לפירוש רב האי אין שומעין לו וכמה נותנים לפרנסתה רואין אם השיא שום בת בחייו נותנין … להמשך קריאה
א תנאי כתובה שיהיו בנותיה ניזונות מנכסיו אחר מותו עד שינשאו או עד שיבגרו אפי' לא נכתב או אפילו אין לה כתובה ובמקום שאין כותבין ואע"פ שניזונת מן האחין מעשה ידיה ומציאתה לעצמה בגרה הבת או נתארסה אפילו בקטנותה שוב אין לה מזונות וכתב הרמ"ה ה"מ שלא נתארסה מדעת היורשים אבל נתארסה מדעת היורשים אית … להמשך קריאה