א כ' סוף הפ' קרני הוד של משה ואח"כ ויקהל כו' הוא לרמוז מ"ש במדרש שמשה רבינו הקהיל את עדים שהתנצלו מחורב שכולן זכה משה ונטלן. ובשבת מחזירן לישראל. לזאת מיד מוצאי יוה"כ שירד עם ההוד כנ"ל ציוה להם שבת כדי ליתן לישראל הארה זו מהכתרים של נעשה ונשמע. כי מ"ש במדרש אבדתם נעשה שמרו … להמשך קריאה
א ראש בני ישראל. הי' לכתוב ראשי אולם נשיאות ראש הוא שבת שכל אות מתנשא לאות שלמעלה ממנו ובשבת נעשים כל הרצונות של ישראל אחד. רק לרצון השי"ת שמתאחדין ברזא דאחד. ורצון זה שבימות החול הוא בגלות ברצונות אחרים ועוסקים במו"מ וכדומה כדי להחזיק בניו לתורה. והגם שנשכח ממנו העיקר. עכ"ז פנימיות לב ישראל הוא … להמשך קריאה
א ואתה תצוה כו'. הקדים מצות נרות אהרן כה"ג ובניו ובגדיו. להורות כי אור זרוע הוא מאור הגנוז וזה שלא הי' ראויים להשתמש בו. ונותנים שבח והודאה שגנזו מה רב טובך אשר צפנת כו'. כי הרשעים מקלקלים הטוב שלהם. ואם הי' אור הנ"ל הי' הפגם במקום גבוה יותר שהי' קשה יותר לתקן. וכשהי' צדיקים שכל … להמשך קריאה
א בעזה"י שבת ר"ח תרומה רכ"ב ב מה שאנו אומרים פ' לכה דודי נצא השדה קודם קבלת שבת. האר"י ז"ל פי' כי בחול מדבר שאיננו ראוי לזריעה. ושדה הוא הראוי לזריעה. והנה בחול אנו טרודים ושקועים בעסקים בלאוין ועשין שהן במעשה וכן העוסקים בתורה יש להם מלחמה ועסק עם היצה"ר מבארות הנק' עשק ושטנה וכשבא … להמשך קריאה
א רכ"ה ב הבטחה גדולה יש לנו במדרש שכל שנה כשקורין פ' שקלים משה רבינו ע"ה זוקף ראשן של ישראל. כי אדר חודש של שמחה לישראל. וכתיב לישרי לב שמחה וצריך קודם לישר לבו. ומה שנוטים לבהמה. דברים של עה"ז הוא כפיפת ראש ומרע"ה בזכותו נותן הש"י דעת לשוב בתשובה שלימה לישא ראשו כאדם למעלה … להמשך קריאה
א ברש"י ז"ל מסיני כבר פירשנו שאעפ"י שהמשפטים מובנים עפ"י השכל צריכין לידע כי רק המשפט לאלקים כמ"ש אא"ז מו"ר ז"ל ע"ש וכתבו חז"ל לפניהם כו' לא תעלה על דעתך כו' יש להבין מדוע עלה על דעת משרע"ה כן שלא יאמר להם רק כמצות אנשים מלומדה אמנם י"ל כנ"ל שירא להגיד להם הטעמים שיסברו כי … להמשך קריאה
א יתרו ז' שמות הי' נקרא שהי' כולל הז' מדות שבסט"א ויתרו ע"ש מדת הוד לדעתי שמכווין נגד אהרן בקדושה כמ"ש מו"ר ז"ל כהן און נגד כהן גדול וכמ"ש בזוה"ק וזה לדעתי יתרו שזה הסט"א דבר יתר הוא בעולם יתר כנטול אולם עתה שהודה ואיתכפיא כל הסט"א נעשה זה יתיר פרשה בתורה היינו שהמשיך עצה … להמשך קריאה
א הנני ממטיר כו'. ולכאורה לכם מיותר. אולם לפי שאין רשאין להנות ממעשה ניסים כמבואר בגמ' לכך נאמר לכם. והטעם דבריש פ' כיצד מברכין לה' הארץ כו' וכ' השמים כו' לה' והארץ כו' לבני אדם כאן קודם ברכה כו'. דבלא ברכה מעל. ככל קודש שהכל לה' וע"י הברכה נעשה מצוותו שהוא להכיר טובות ה' ולהודות … להמשך קריאה
א שלח חשך ויחשיך כו' נ' מגלבין והוסיף כו' פי' זה כי העבד ע"י שרואה שאין המלך חפץ בו ואין להעבד לירא ממנו והוא שונאו ומוסיף משלו. והנה החושך מחשיך מעצמו אך ע"י מאמר ד' יהי' אור ומחדש בכל יום מ"ב והמאורות וזלעמ"ז ברא אלקים והחושך היפוך האור. וכאשר הש"י שלח חושך ויחשיך מעצמו כדרכו … להמשך קריאה
א ואלה שמות כו'. פירש"י אע"פ כו' מנאן כו' מכניסן במספר כו' המוציא כו'. ובמדרש הפסוק מונה מספר כו' בשמות יקרא כו' מה ענין זה. וחנני השי"ת בחסדו הנה ד' בחי' בישראל אבות. י"ב שבטים. ע' נפש. ס' רבוא. כמ"ש במדרש נגד ד' עולמות. ומצד אבות וי"ב שבטים אין גלות שהן עליון על העולם רק … להמשך קריאה
א ויגש אליו. פי' בזה"ק סמיכות גאולה לתפלה. שבפ' מקודם אמר מה נאמר כו' נדבר כו' שא"י לפתוח פיו מצד שמצא עונו. רק מ"מ הננו עבדים לאדוני היינו שהגם שאין ע"י שלנו. נק' עבדים שעל ידינו נגלה כבוד הש"י בעולם. ונעשה רצונו ית'. הגם שאין הרצון בשלימות להיות נק' בנים עכ"ז עבדים אנחנו להש"י. ובזה … להמשך קריאה
א רכ"ו מקץ ב ימים טובים בהלל והודאה. שקרא ה' לאור יום. וכ' בזה"ק אמור שנקרא י"ט שמאיר מטוב שגנז הקב"ה לעולם הבא. ובנס דחנוכה קבעו חז"ל ועשאום יו"ט בהלל והודאה שיאיר מאור הגנוז בנקודה הפנימיית שבבני ישראל בכל שנה ושנה אותן הימים להלל ולהודות שעל שם זה נק' יהודים ע"ש יהודה הפעם אודה ופרש"י … להמשך קריאה
א כל פרשת וישב הוא ג"כ מאדמו"ר זצ"ל הרי"מ מגור אשר אדמו"ר מהרא"ל זצ"ל כתב בכת"י הקדושה: ב וישב יעקב בזעקך יצילוך קבוציך תנא כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואלופיו וכן עוד במדרש ראה כת של כלבים וישב לו ביניהם הענין כמ"ש ביוסף הצדיק מעשה נערות מסלסל בשעריו כו' ומי פתי יאמין על יוסף … להמשך קריאה
א במדרש שלא יפה עשה מחזיק כו' צדיק מט כו' ממיט עצמו כו' לדרכו היה מהלך כו'. ובזה"ק מפליג בשבח ענין זה ששלח והכניע עצמו מאד. והוא כענין שעיר המשתלח. ונראה בעזה"י כמ"ש בגמ' יעקב אבינו לא מת כו' ופריך וכי בכדי חנטו כו' וספדו ומשני לי' מקרא אני דורש כו' זרעך מה זרעו בחיים … להמשך קריאה
א ע"י שבשביל שהפסיק כו'. ולמה הפסיק גם מה שדרשו מחלת שנמחל עוונותיו או שנתן [דעתו] להתגייר למה יפרשו כן הא כ' על נשיו רשעה כו'. נ"ל שהש"י עשה כן לאשר לרציחה הוא הראש וכוחו בשמים מלאך הידוע שכל שאין תיקון הכולל בעולם בלע כו' צריך עצות להנצל ורבקה יראה מדבריו כו' לזאת כשנשא מחלת … להמשך קריאה
א פרשת תולדות רכ"ד ב ואלה כו' אברהם הוליד. שיצחק אבינו שהי' מרכבה לפחד יצחק כמ"ש וישבע כו' בפחד אביו יצחק וא"א לצייר בשכל אדם שיוכל בו"ד לסבול יראה כזו. שהי' תמיד. ומזיעת יראת החיות הקודש נפיק נהר דינור ואיך הי' אפשר לו להזדווג ולהוליד. לולי מידת החסד של א"א שע"י העקדה נכלל אשא במיא. … להמשך קריאה
א שני חיי שרה פרש"י ז"ל כולן שוין לטובה. ואינו מובן והפי' שלכאורה הי' אפשר לומר שלא היתה כשרה כל ימי' ומ"ש בת מאה כבת ז' היינו שבסוף עשתה תשובה וכידוע בזוה"ק שע"י תשובה בשעתא חדא וברגעא חדא יכולין לתקן ימים שעברו כאלו הי' עושה מצוות ומעש"ט וכמ"ש זדונות נעשו לו כזכיות כו' ע"כ פרש"י … להמשך קריאה
א וירא אליו. נ"ל כמ"ש הר"ן והובא ברש"י פ' ויקרא אליו למעט כו' שמרגיש יותר יחוד הדיבור במלת אליו ממלת לו ע"ש. כן אחר שנימל והברית הוא התקשרות כל האברים והגידים רמ"ח ושס"ה בגי' ברית עם הכולל. וכל הכוחות וההרגשות לשי"ת. ונק' תמים שלא נשאר שום דבר מבחוץ כן נראה אליו הש"י כמים הפנים כו'. … להמשך קריאה
א לך לך פרש"י להנאתך לכאורה למה זה אמר הקב"ה לאברהם שלהנאתו הוא ונראה שהי' לנסיון כי יותר קשה לאדם לעשות דבר שיש בו הנאה והי' הכוונה רק לקיים מצות הבורי"ש לא להנאתו ואעפ"כ עשה רק לקיים מצות השי"ת כנ"ל: ב לך לך וכו' אשר אראך כי קודם הליכתו מבית אביו וממולדתו לא הי' יכול … להמשך קריאה
א כ' בזוה"ק על ויהי בשש מאות שנה לחיי נח כו' בשנת ת"ר ופתחון תרעין דחכמתא ומה ענינו לכאן אולם כי האלף הששי הזה עיקרו לתקן מדת יסוד שהוא המדה הששית הנקראת ברית קודש הנקרא צדיק יסוד עולם ועי"ז בא הגאולה כמ"ש ועמך כולם צדיקים כו' ופתיחת מעינות החכמה להיות נזרח האור גם בתוך החושך … להמשך קריאה
א ב' גדולה ע"ש ראשית ח' יראת ה' שנקרא בית כמ"ש בגמ' אמונת כו' כל הש"ס אי איכא יראת ה' היא אוצרו אין כו' ובמדרשות יש לך אפותקאות להניח בו אוצרות התורה. וכן בגמ' מאן דלית לי' דרתא כו' שיקדים בית לראשית כמ"ש חז"ל כל שיראתו קודמת כו' וכמ"ש ראשית ח' יראת ה'. גם נרמז … להמשך קריאה