א ולאשר כי בעת הזמן קצר ואין לי פנאי ארשום לך עוד בקצרה איזה דברים על פ"ד דאבות משנה א': ב איזהו חכם הלומד מכל אדם אמרו בספרים הקדושים כי האדם צריך להבין מה שרואה בעיניו אין הקב"ה מראה להאדם רק מה שנוכל ללמוד מזה איזה דרך לעבודת השי"ת. והן אמת כך רק הדברים נאמרים … להמשך קריאה
א הוא ניהו מכתכ מאדמו"ר זצ"ל להר"ר ישראל יוסיל מגור ז"ל. וזלה"ק: ב לאשר כי בעת ראיתיך אתי בקשת לכתוב לך אגרת ולקחתי לי פנאי ע"ז. ואם כי איני יודע מה לכתוב נלקוט בדברי חז"ל. ונסתכל במה שיש להבין מדבריהם. וכבר נודע כי אבות מילי דחסידות. ושנינן בפירקין: ג עקביא כו' הסתכל בג' דברים וא"א … להמשך קריאה
א כל שהוא תפארת לעושי' כו' פשוט כי יהי' כוונתו לטובה לאפוקי שיהי' תוכו לא טוב כמו שנראה מבחוץ ח"ו וגם לאחרים יהי' נראה טוב כי על בינתך אל תשען. והאדם נוגע ואינו רואה חובה לעצמו והשוחד יעור. ולזאת צריך לראות שיהי' נראה יפה גם בעיני אחרים: ב והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה כו' וי"ל … להמשך קריאה
א משה קבל כו' כי צריך לפרש על תושבע"פ שנמסר רק ליחודי סגולה והוא אשר בכחו לחדש חידושים כנודע במ"א באריכות וזהו מ"ש הרע"ב שהמוסרים שחדשו מלבם חז"ל הן הן שניתן בכללות תורה שבכתב מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש כו': ב אנשי כנה"ג כ' הרע"ב שהחזירו עטרה ליושנה לומר הגבור והנורא. ויש להבין מאחר שגם … להמשך קריאה
א דר"ך ל' ב כמו שאמר האר"י ז"ל שבא מהר"ש לפניו וקם והרבה לו כבוד. וחקר רח"ו זצ"ל ואמר לו שעשה מצוה שהי' רגיל רשב"י לעשות. ונתחבר נשמתו עמו לעזרו. ומפניו עמד אר"י ז"ל ע"ש. ולזאת נראה כשאדם עושה ג"ח כראוי. מתחבר עמו א"א. ומזה בא רפואה ע"י ביקור חולים שע"י ג"ת בא עמו נשמת … להמשך קריאה
א תצא הגם שכ' בשם הבעש"ט ושבית שביו. שילמד ממה שהיצה"ר עושה רצון השי"ת מה שמפתהו. נראה לע"ד שזה אחר ונתנו כו' בידך. תחילה לא ילמד ממנו. שאינו מלמד טוב שרוצה לאבד האדם וכפי הרמז שהתורה מרמזת על יצה"ר. הוא מאחר שהרשעים הם ברשות לבם וכבוש תחת ידו. אולם אין אדם שאין לו שעה או … להמשך קריאה
א שופטים כו' שעריך כו' נותן לך כו'. נ"ל שידע שכל השערים שנפתחין לאדם כמ"ש נודע בשערים כו' שעורין דלבא הוא שהשי"ת נותן מתנת חנם לא שזוכה במעשיו וז"ש שופטים שכשישפוט עצמו כראוי יבין שאין לו כלום אצל בוראו. כמ"ש רש"י על ואתחנן. לשבטיך הוא שכל שבט יש לו שער מיוחד. כמ"ש שער ראובן א' … להמשך קריאה
א רכ"ב ב והי' לשון שמחה לפני השי"ת עקב היינו בעקבות משיחא תשמעון. שכשאנו עושים רצונו ית' בדור שפל חשוב הרבה. ונ"ל רמז שפעל זה ר' עקיבא שכ' בס' אור זרוע שע"ש זה קרא ספרו שנסתפק בשם עקיבא בא' או בה' וחלם לו פסוק זה. ס"ת עקיבה בה'. והלא בכ"מ נזכר בא' בגמרא וגם הרמז … להמשך קריאה
א בעזה"י (בקיצור בוויען) ב נקום נקמת בנ"י אחר תאסף כו' במדרש כי מרע"ה הי' יכול לחיות כמה שנים כו' אין הפי' שהי' בידו שלא לנקום כדי לחיות שנאמר בו בכל ביתי נאמן הוא יעשה שלא כמשפט ומה השבת אליו אבל הפי' כי אם הי' לו קצת הדביקות בחיות עצמותו לא הי' לו ממילא כח … להמשך קריאה
א פנחס כו' השיב כו' בקנאו כו' בריתי שלום. נ"ל בעזה"י שבוודאי לא הי' מתוך כעס לבד רק מגודל עוצם אהבה לבנ"י ונוגע עד הנפש שאיך ישראל קדושי' שנקראו בנים לה' ית' יהי' במצב שפלות וגרוע כזה כמו שמר לאדם כשבנו סר מדרך הישר ח"ו וכמו קנאת בעל. וכמ"ש (עמוס ג) ידעתי כו' על כן … להמשך קריאה
א זאת חקת כו'. הנה כמה תמיהות למה נקראת חקח התורה יותר משאר. גם מ"ש במדרש לך אני מגלה טעמי פרה ולאחרים חוקה כו'. למה כן. גם מ"ש בגמ' עלי' אמר שלמה אמרתי אחכמה כו' גם מ"ש במדרש כל דבר ודבר כו' כיון שהגיע לפ' אמור כו' אמר לו משה רבש"ע אם נטמא זה במה … להמשך קריאה
א שלח לך כו'. פי' רש"י לדעתך כו' אם תרצה שלח. קשה דכל מקום שאמור לשון כזה הוא מצוה ובזה"ק פי' לך להנאתך. אם יוכל לכנוס כו'. ופי' אם יש כו' עץ אילנא דחיי ותמן לא הווי אלא הג"ע דארעא כו'. ואינו מובן וגוף הענין פלא למה שליחות המרגלים. וגם אח"כ ליעזר שלח. וכן יהושע … להמשך קריאה
א במדרש כו' שלך לעולם. ותמה רמב"ן ז"ל איך הוא לעולם. כשחרב ב"ה בטל הכל ומפרש על חנוכה. ולע"ד נר מערבי דולק לעולם מחוץ כו' עדות כו' שהשכינה שורה בישראל כמ"ש בש"ס שבת וכל ימי שמעון הצדיק לא הי' כבה ש"ס יומא. נראה שתלוי בכהן גדול ובודאי שאהרן פעל זה והוא החיבה יתירה נודעת לנו … להמשך קריאה
א עיקר חיות האדם תורה ותפלה. וכמאמר העולם. וא' בלי הב' אי אפשר וע"י התפלה יכולין ללמוד. וזה מה שקורין מגילת רות בשבועות להראות כנ"ל כי עיקר חדושות דוד המלך ע"ה הי' ע"י התפלה כמ"ש ואני תפלה. והיינו כל האדם. כי אם חסר לאדם איזה דבר יתפלל להקב"ה. ואם יהי' טוב לאדם יתן שבח והודי' … להמשך קריאה
א המדרש מאריך יותר מכ"מ. ובזוה"ק האידרא. ולמה. נראה לפי שבכל שנה הפרשה בחג שבועות שניתנה לנו התורה ומתחדש בטוב השי"ת נתינת התורה על כל השנה ובנקודה שנקראת ראשית תלוי כל מה שאח"כ והמדרש הוא שדורש וחוקר מהתורה והזוה"ק מאיר אור התורה ואומר תא חזי. ובעת שהשי"ת מחדש ונותן בטובת עין מתפשט שנוכל לידע ולדרוש … להמשך קריאה
א במדרש מות וחיים ביד לשון כו' גחלת ונפח בה וביערה רקק בה וכיבה כו' ככר טבול הפריש מעשר חיים כו' חומות אנך ובידו כו'. בא לפרש מה ענין דיני אונאה לשמיטה ויובל. חנני השי"ת בחסדו. ביד הוא הכח של הלשון שיש בדיבור של איש ישראל. כמו שכתוב שוקיו עמודי שש. כ' המדרש נשא שנשתוקק … להמשך קריאה
א ממחרת השבת פרשנו במ"א כי הארת ימי הפסח שלא בהדרגה וצריכין שמימי הספיר' יבררו בנ"י להיות במדריג' ע"כ יו"ט ראשון שיש יו"ט שני ג"כ כמ"ש במ"א: ב אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת כו' ויש לפרש כי אין יכול לדבר אל אנשים הקטנים ממדרגתו הרבה עד שמקודם יקשור אותם במקום חיותם ושורשם ואל שורשם … להמשך קריאה
א דבר אל כל עדת כו' קדושים תהיו כי קדוש אני כו' כי כל כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים שע"י האסיפה הוא דבר של קיימא וע"ז שורה הקדושה ובנ"י שאמרו נעשה ונשמע ביחד וזהו כל עדת כו' קדושים תהיו כי קדוש אני כו': ב במדרש ואתה מרום לעולם ד' לעולם ידך על העליונה כו' כי … להמשך קריאה
א בזאת יבא אהרן כו' לדוד ד' אורי וישעי כו' ממי אירא. ויראו העם את ד'. מעוז חיי עזי וזמרת ממי אפחד תפול עליהם אימתה כו' בזאת אני בוטח במה שהבטיח ד' ד' ילחם לכם ואתם תחרישון כי האדם צריך לידע שאין לו שום שייכות מצדו להקדושה וגם לעשיית המצוה הכל ע"י השי"ת זה נותן … להמשך קריאה
א במדרש שש הנה שנא כו' כי אדם משלח מדנים היינו מוצש"ר הוא מפריד בין האחים הידועים כמ"ש זה דודי וזה רעי כו' וזה לא שייך לומר רק תועבות נפשו כי זאת תורת המצורע שהחטא מגוף ולכך ס"ל לחכמים דשש שנא ד' דווקא והז' תועבות נפשו כו' והמשכיל יבין: ב כי נרפא הנגע כו' מן … להמשך קריאה
א אשה כו'. במדרש אחור וקדם כו'. אשה דעי כו'. למרחוק משבחין לשמו של אברהם אבינו. וירא כו' מרחוק ע"ש. כ' בזוה"ק שביום ג' ראה את המקום מרוחק ממנו ע"ש. והי' זה ניסיון עצום שהולך לשחוט בנו יחידו בציווי הש"י. שהי' ראוי להיות לו קרבות ה' ביתר שאת. והי' מקום לפקפק. כמו שאמר לו השטן … להמשך קריאה
א זאת החי' אשר תאכלו כו' ולמדו טריפה אינה חי' והלא כתיב החי' אשר לא תאכל עי' ש"ס פ' א"ט. ונלפע"ד כי כל מה שיש בעולם ע"כ יש בו בחי' חיות מחי החיים הקב"ה וב"ש אולם מה שיש חיות בשם הטומאה הוא ע"י הפאר והכבוד שיהי' ע"י שיבטל האדם רצונו ולא יאזין וישמע ליצרו וישמור … להמשך קריאה
א בעזה"י מה שחנני הש"י ברחמיו ב' אייר רכ"ה ל' ב נקרא חודש זיו שנולדו בו זיותני העולם. פי' תוס' שכבר נולדו בניסן היינו שהוא זיו של ההארה של ניסן שעל ברוך כבוד ה' תרגום בריך יקרא דה' ועל מלא כל הארץ כבודו תרגום מליא כו' זיו יקרא דה' שהוא מראה דמות כבוד ה' שבעולם … להמשך קריאה
א ענין הבדיקה פשוט החיפוש להכשיר כדרך השימוש גוואי צריך ליבון כנ"ל הכלל כי כפי התחברות התאוה מחמימות האש כן צריך להיות התשובה כבולעו כך פולטו. ונראה כי בניסן באהבה זה ענין ההיכשר כמו הבלוע שהי' בתאוה כן התשובה מתוך אהבה שנתברר אהבת הש"י ע"י חסדים הנעימים המתנהג עם בריותיו בחמלה רבה שזה גורם תשובה … להמשך קריאה
א פרשת אחרי ב משכו כו'. למשוך יד מע"ז ואח"כ קחו לכם צאן של מצוה. הוא מאחר שנק' עבודה אכילת מצה ועבדתם כו' העבודה הזאת ז' ימים כו' מצות. צריך מקודם להסיר כל מיני ע"ז וכל אביזרייהו. היינו כל המתגאה כו'. הכועס כו'. ממון. כ"ש מי שהוא תחת ממשלת היצה"ר הם ברשות לבם. שצריך צעקה … להמשך קריאה
א בא' בניסן ר"ה למלכים פי' לקבלת עול מ"ש שהוא בניסן ר"ה גאולת מצרים ופי' למלכי אומות להכניע כל הסט"א לברר מ"ש ומקיש מלכות שמים כו' כי מלכות שלמה הי' כן סיהרא באשלמותא כו' כנודע. ולזאת כפי שמקבל אדם על עצמו בחודש הזה כן בכל השנה וזה כל ענין התחדשות כי היודע שהכל רק מהשי"ת … להמשך קריאה