א (סנהדרין ב.) דיני ממונות בשלשה גזלות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים המוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. (סנהדרין ג:) בשלשה מנלן דתנו רבנן ונקרב בעל הבית אל האלהים עד האלהים יבא דבר שניהם אשר … להמשך קריאה
א היכא דשקל זוזי עסקא מחבריה ומית אי נמי שקל מיניה זוזי למיעבד בהון זבינא ואיתיה לזביניה בעיניה ומית וידיע דהאי זבינא בהנך זוזי שקיל אף על גב דנפלו להו נכסי קמי יתמי הדר עסקא למריה ואתי מריה שקיל ליה דאמר רב אידי בר אבין (ב"מ קד:) אם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר … להמשך קריאה
א (דף קו) (ב"ב קח.) יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין ומנחילין האב את הבנים והבנים את האב והאחים מן האב נוחלין ומנחילין. האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין. האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין. האחים … להמשך קריאה
א (מו"ק טז.) אמר רבא מנלן דקבעינן בי דינא ומשדרינן שליחא מבי דינא שנאמר וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב. ומנא לן דמזמנינן לדינא דכתיב ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לקמי גברא רבה פלניא דכתיב לפני ה' את ופלניא דכתיב אתה והם ואהרן דקבעינן זמנא דכתיב מחר זמנא בתר זמנא דכתיב … להמשך קריאה
א (ב"ב ב') השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לבנים בונים הכל כמנהג המדינה בגויל זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה בכפיסין זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים בלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן … להמשך קריאה
א (שם ס:) איזה הוא נשך ואיזה הוא תרבית איזה הוא נשך המלוה סלע בחמשה דינרין סאתים חיטין בשלש אסור מפני שהוא נושך ואיזה הוא תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חיטים בדינר זהב הכור וכן השער ועמדו חיטין בשלשים דינר אמר לו תן לי חיטיי שאני מוכרן ולוקח אני בהן יין אמר לו הרי … להמשך קריאה
א שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זו ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי האומר כולה שלי ישבע שאין לו בה פחות משלשה חלקים והאומר חציה … להמשך קריאה
א (ב"ק ב.) ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער. (שם ג:) מאי מבעה רב אמר מבעה זה אדם דכתיב אם תבעיון בעיו ושמואל אמר מבעה זה השן דכתיב איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו מאי משמע כדמתרגם רב יוסף איכדין איתבליש עשו איתגליין מטמרוהי. ב (שם ד:) תני רבי אושעיא שלשה עשר אבות נזיקין שומר … להמשך קריאה
א אשה כי תזריע וילדה זכר. ואלו אתתא דילדא זכר ונקבה יתבה ארבסר יומי טומאה דנקבה וימי טהרה דנקבה שיתין ושיתא והיכא דילידה חד ולבתר כמה יומי הדר וילדה אחרינא יתבה יומי טומאה וימי טהרה לשני ואלו איתתא דאפילא שליא בעלמא אף על גב דלית בה וולד אמרינן אי איפשר לשליא בלא וולד והאי איתמוחי … להמשך קריאה
א (ריש נדה) שמאי אמר כל הנשים דיין שעתן הלל אומר מפקידה לפקידה ואפילו לימים הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. כל אשה שיש לה ווסת דייה שעתה המשמשת בעדים הרי זו כפקידה וממעטת על יד מעת … להמשך קריאה
א אסיר ליה לבר ישראל למנסב איתתא עד דמקדש לה בכספא או בכתובתה או בביאה וכולהו בסהדי. (קדושין ב.) בכסף מדאורייתא מנלן דכתיב כי יקח איש אשה וכתיב התם נתתי כסף השדה קח ממני מה קיחה דהתם בכספא אף קיחה דהכא בכספא ותנן האשה נקנית בשלש דכים וקונה את עצמה בשתי דרכים במיתת הבעל ובגט … להמשך קריאה
א דאלו מאן דנסיב אתתא וחזא בה מילתא דלא מייתבא דעתיה מיתבעי ליה לגרושה בגט דכתיב כי יקח איש אשה ובעלה וגו' ותנן (גיטין צ.) בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר שנאמר כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו רבי עקיבא אומר … להמשך קריאה
א (נזיר ד:) תניא אמר רבי שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד פעם אחת בא לפני אדם אחד מן הדרום ראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו מה ראית להשחית שערך זה נאה אמר לי רועה הייתי לאבא והלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבואה שלי ופחז … להמשך קריאה
א (נדרים ט.) דאסיר ליה לבר ישראל למידר נדרא ומאן דנדר ומשתבע למיסר מידעם עליה או מיעבד מידעם חוטא הוא ואי עבר ונדר מיחייב לקיומי ומנלן דאסיר למינדר דכתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא לא חדלת איכא חטא וכתיב טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם והני מילי מילתא דלא מחייבא בה … להמשך קריאה
א בר ישראל דבעי למינסב אינתתא מיבעי' ליהלקדושה ברישא וברוכי ברכת אירוסין ומימסר לה כתובה (כתובות ז.) דאמר רב נחמן אמר לי הונא תנא מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח בעז עשרה אנשים מזקני העיר (שם ע"ב) ר' אבהו אמר מהכא במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל בשעה שאתה מברך על מקור משום פריה ורביה … להמשך קריאה
א (תו"כ בהר) ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים מה ת"ל מנין אתה אומר ישראל שבא על שפחתו וילדה ממנו בן שמותר אתה לשעבדו ת"ל [אשר יהיה לך] מאת הגוים אשר סביבותיכם ולא מן הכנענים שבארץ מהם תקנו בניהם ובנותיהם הן עצמן מנין ת"ל מהם תקנו עבד ואמה מקיש עבד לאמה מה אמה אין … להמשך קריאה
א מה דהוה קדמנא ביום פלוני דהוא אנך בירח פלוני למנינא דרגילנא ביה אנחנא דייני דמקצתנא כתיבין לתחתא במותב תלתא כחדא הוינא בבית דין (יבמות לט:) איך דפלונית בת פלוני ארמלת פלוני בר פלוני סליקת לקדמנא לבי דינא והקרבת לקדמנא גברא חד דשמיה פליני בר פלוני יבמה וכן אמרת פלוניתא דא דאנא הוה נסיב לי … להמשך קריאה
א ברישא צריכין למיתב בההוא דינא חמשא ומסיים לההוא שליח ב"ד סנדלא ברגליה ומקרי ליה ליבמה מאן יבמי ומקרי ליה ליבם לא חפצתי לקחתה ואתיה יבמה ושריא לה לסנדלא ושלפא ליה מכרעיה ושדיא רוקא נפישא על ארעא קמי יבם וצריכין דייני למיחזי רוקא כי נפיק מפומה דיבמה ומקרין לה ליבמה ככה יעשה לאיש וגו' ונקרא … להמשך קריאה
א (יבמות קח.) איזהו מיאון כל שאמרה אי איפשי בפלוני בעלי אי איפשי בקידושין שקידשוני אימא ואחי ה"ז מיאון ר' יהודה אומר אפי' יושבת באפריון ומהלכת מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי איפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו אורחין מסובין בבית בעלה ועומדת ומשקה עליהם ואמרה אי אפשי … להמשך קריאה
א דאלו מאן דשכיב בלא זרעא ואית ליה אחא מאבוה מיחייב ליבומה לאיתתיה והני מילי אחי דהוו להו ישיבה אחת בעולם אבל איתיליד ליה אחא בתר דשכיב ההוא לא מיחייב ליבומי שנאמר כי ישבו אחים יחדו. (שם יז:) אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא אמר רב יהודה אמר קרא כי ישבו אחים יחדו שהיתה … להמשך קריאה
א (יבמות קיג. ותוספתא כתובות פ"א) פקח שנשא חרשת או שוטה כתובתן מאתים מפני שרצה לזוק לה נכסיו. חרש ושוטה שנשאו פקחות אף על פי שחזר חרשת ונתפקח שוטה ונשתפה אין להם כתובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה. גוי ועבד הבא על בת ישראל אע"פ שחזר גוי ונתגייר עבד ונשתחרר אין להם כתובה רצו לקיים … להמשך קריאה
א (דרך ארץ רבה א׳) (דף נב) המקדש את האשה הרי זה אוסר עליו שבע עריות אמה ואם אמה ואם אביה בתה ובת בתה ובת בנה ואחותה בזמן שהיא קיימת וכולן שנאסרו עליו שעה אחת אין להם היתר אחר איסורן חוץ מאחות אשתו שלא נאסרה עליו אלא בחייה. לעולם אינו פוסל את אשתו ואפילו בא … להמשך קריאה
א (יבמות ב.) חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו אחותו מאמו ואחות אמו ואחות אשתו אשת אחיו מאמו ואשת אחיו שלא היה בעולמו וכלתו הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן … להמשך קריאה
א (מנחות מג:) תנו רבנן וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בה ואיזו זו קריאת שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. תנו רבנן וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו היא זו כלאים דכתיב לא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים תעשה … להמשך קריאה
א מאן דקבע מזוזה מיחייב לברוכי ב"א ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה וכד עביד מעקה מיחייב לברוכי וצונו על המעקה. (פסחים ז:) אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהם עובר לעשייתן אמר רב חסדא חוץ מן הטבילה בלבד משום דאכתי גברא לא חזי. תניא נמי הכי טבל … להמשך קריאה
א וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (מנחות לה:) תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני אמר רב נחמן ונוייהן לבר רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא אתהפיך רצועה דתפליה אמר ליה לא סבר … להמשך קריאה