א קריאת שמע ב ואתם הדבקים בד׳ אלקיכם חיים כלכם היום [דברים ד׳] ג ומסקי בגמרא [סנהדרין ס״ד ע״א] לא נצמדים שאינן מחוברים היטב רק דבוקים ממש ע״ש. ובתולדות יעקב יוסף מביא בשם הרמב״ם ז״ל שתכלית כל התורה ומצוות הוא לבא אל ובו תדבק. ומעתה עבודת החסידות לא תוספת עבודה היא שאפשר גם בלעדה, רק … להמשך קריאה
א מעט חשבון הנפש ב כל דברינו בכל הקונטרס גם כל החסידות יכולים להתקיים באיש שהוא ממארי דחושבנא, כי זהו יסוד העבודה בכלל ועבודת החסידות בפרט. הנה הבאנו לעיל מספה״ק שבשעת תורה ותפילה לא יעשה חשבונות, אבל רק בשעה זו לא יעשה החשבונות מפני שתורה תפילה ועבודה צריכות להיות בהתחזקות ושמחה, וזה א״א בשעה שמסתכל … להמשך קריאה
א התמימות והתרחקות הפניות ב כדי להיות חסיד בעל נפש ולעורר התרגשות בעבודה, צריכים להזהר גם בכל היום שלא לרחק את הנפש, גם שלא בעניני עבודה והתרגשות, אף בעניני הרשות. ג תנהג את עצמך בפשטות ותמימות בכל עניניך, כי תמימות היא ממשלת הנפש על האדם ומעשיו, וערמימיות היא חוסר הנפש וממשלת השכל, ולא השכל שלו … להמשך קריאה
א החברייא ב איתא בגמרא [ברכות ס״ב ע״ב] הסכת, עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה עכ״ל הגמרא. ולא ללמוד התורה בלבד רק גם לכל תוספת עבודה פרישה וקדושה שרצו להוסיף על עצמם נהגו קדושינו לעשות חבורה. וכ״כ היתה החבורה יסוד וקיום עבודתם עד שנקראו גם האנשים על שמה חברים וחבר. … להמשך קריאה
א הסך הכל, והראי׳ עם הנפש ב ומעתה בחור ואברך חסיד, טרם שנוסיף לדבר וטרם נתחיל להתקרב יותר אל ענינים היותר מרוממים אשר בחסידות לפי מצבנו, נעשה נא איזה סך הכל מזה שדברנו עד כה. הן בכל פרק ובכל מאמר לא בקשנו ממך גדולות, לא שתסתגף בסיגופים, ולא שתתענה בתעניתים, גם בשעה שח״ו יצר האיום … להמשך קריאה
א תחבולות, ואיזה תיקונים להתרגשיות הטובות וגם נגד הרעות. ב קשה היא עבודת החסידות ומראשית התגלותה שמענו מצדיקי׳ וקדושי׳ דרישה לתחבולות, שצריכים תחבולות לעבודת קדשה, כמו שהבאנו לעיל בפרק ה׳ מן קדשנו הבעש״ט זצוקלל״ה ומן המאו״ש, וכמעט כל ספרי החסידות מדברים מזה. וגם בזה לא אל פסגת שיאם ואל רום קדושת תחבולות עבודתם אנו מרהיבים … להמשך קריאה
א דוגמא ואופן מחשבה אחרת ב [התפשטות המחשבה של יציאת מצרים ושל יזכיר לו וכו׳ דלקמן, נכון שלא לקרא אותן ביום אחד ועל כל פנים לא בשעה אחת, מפני שלא ההתרגשות אשר בזו כההתרגשות אשר בזו, וכשיקרא אותן יחד אז, או שלא יתרגש מאומה, או שמין תבלל תעלה לו.] וכיון שכן, שמן התרחבות המחשבות כגון … להמשך קריאה
א עוד ענינים ודוגמאות להתרחבות המחשבה ב כמה מעלות טובות יגיעו לך מזה, מחזק אתה, מרחב ומברר את מחשבתך, כמו שמתפללים בהיה״ר של זקני הקדוש ישראל בעל נועם אלימלך, תהא מחשבתנו זכה צלולה ברורה וחזקה, וגם נעשה אתה בעל מחשבה ודמיון של קדושה, ולא מחשבה בלבד רק גם לאיש מתרגש, שאמרנו לעיל בפרק ג׳ שהיא … להמשך קריאה
א סיום פרק ד׳ מהאמצעים להעשות איש מתרגש ב הנה בהשיח אשר בינינו הפסקנו בדברינו לעיל, ועתה אף אם תזכור אותם, מ״מ מוטב שתחזור על פרקים הראשונים עד פרק ה׳ ותדלג על השיח ותעיין מכאן והלאה. הקיצור משם הוא, שהרגשות ופרכוסי נפשך תמיד אינם פוסקים, בין להבי נפשך המתלהבת בתורה, מצוה וקדושה, בין פרכוסי׳ מן … להמשך קריאה
א שיח, מלב, אל לב האברך ב ועתה בחור ואברך חסיד, מוכרחים אנו להפסיק מעט מן ענינינו אלו בשביל לשיח עמך שיח אשר בינינו לבינך, ואל תתביש מאתנו כי לא אנו רואים אותך, ולא אתה רואה אותנו עתה, רק ד׳ הוא הרואה את שנינו, הלא רק דרך הקונטרס משיחים אנו עמך, ולא לקנטרך ולא כדי … להמשך קריאה
א באיזה אמצעים יעבוד הבחור והאברך לעשות עצמו למתרגש ב האיש החפץ להכניס את כל עצמו בעבודת ד׳ ובפרט המשתוקק להכשיר את עצמו לעבודה על פי דרכי החסידות, צריך הוא להשתדל שיתרגש מן העבודה, מהיראה והאהבה, מכל מצוה, תפילה וכו׳, ולתכלית זה צריך הוא להעשות כלו לאיש מתרגש, זהו קיצור דברינו עד עתה. ובאמת שתי … להמשך קריאה
א להתרגש ולהיות איש מתרגש ב אמור מעתה שלא רק מי שזוכה להתלהב אך גם מי שמתרגש, התרגשותו ראשית התגלות הנפש היא אשר עלי׳ גם אור ממרום מופיע. ורגשי עונג עם ההתרגשות קודש אשר ירגיש האיש בתפילתו, עבודתו ותורתו, הברקת ניצוץ העונג ולהבי קודש מן חלק הגן עדן שלו היא, אשר ירגיש אחר אריכות ימיו … להמשך קריאה
א מה זאת התלהבות והתרגשות ונחיצותיהן. ב כאמור כבר דברנו בחוה״ת מן נחיצת ההתלהבות והתלהבות נפשנו בעבודת ד׳ עד שבדור הזה אי אפשר לנו להמתין עמה עד שיגדל הבחור והאברך והי׳ לאיש, רק צריכים להתחיל גם בנערים. וכיון שמן הנערים ואליהם דברנו אז ביותר. לכן קצרנו, ועיקר דיבורינו הי׳ מן נחיצותה לעבודה פשוטה, שבסתירת הנפש … להמשך קריאה
א במה נתחיל להכשיר אותנו ב מודעת זאת בספרים קדושים, שהצדיקים קדושי ישראל בעלי הקבלה, וכן קדושי החסידים עובדי ד׳ בדרך קדושנו הבעש״ט ותלמידיו זצ״ל, דרכי עבודת קדשם דרכי נביאי ד׳ הם. ובזוה״ק פ׳ תרומה [דף קנ״ד ע״א] אמר ר׳ יעקב על עצמו, ואנא מאן יהיב לי אתערותא דרוח קדשא למהוי בגו נביאי מהימני תלמידי … להמשך קריאה