א קיצור מהדו"ב לד"ה ואולם חי אני שבדמ"צ דף קעח, א ב [ע' קע"ח, ב, ש"ה דבורו ית' – ויהי אור כו'] ג וכמו נש"י שעלו במחשבה ואעפי"כ כדי שתרד בעוה"ז הוצרך להיות מאמר נעשה אדם (וכמש"כ באגה"ת) נמצא. ד קיצור אות א'. מהו וימלא כבוד הוי' לשון עתיד, וכן ענין בשכמל"ו, ועד"ז אנו אומרים … להמשך קריאה
א להבין מצות אהבה ב להבין מצות אהבה, הנה יש לדקדק למה לא נזכרה מ"ע דאהבה בכל התורה כ"א במשנה תורה בלבד ולמה תגרע כחה משאר מ"ע שנאמרה פ' שלימה בציווי ה' אל משה כו'. וגם יש להבין בגופה של מצוה זו מה היא הלא באהבת איש לרעהו לא יתכן הציווי או שלא יועיל או … להמשך קריאה
א העתק מכי"ק כאאזמו"ר נ"ע – אודות שריפה: ב שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלא בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרים יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים ולזאת אחר מדה"ד בשריפה מתעוררת מדת הרחמי' שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו', … להמשך קריאה
א לא תלבש שעטנז ב לא תלבש שעטנז, שוע טווי ונוז. אפ"ל דכתיב צוה ישועות יעקב ופי' בת"א פ' ויצא ד"ה והי' הוי' לי לאלקים ישועות הם ש"ע נהורין והם בחי' יעקב, ויהודי הלובש שעטנז פוגם שלא יאירו בו ש"ע נהורין, כי ש"ע נהורין זהו וישע ה' אל הבל כמש"ש בת"א, וחיבור צמר ופשתים זהו … להמשך קריאה
א ענין יו"ט שני של גליות ב ענין יו"ט שני של גליות, שבא"י עושי' יו"ט ראשון ואחרון של פסח וסוכות ויו"ט של עצרת הכל יום א' ובח"ל עושים שני ימים, ויובן עפמ"ש בס' אור נערב להרמ"ק ז"ל שח"ל להיותו גשמי אינו יכול לקבל ההארה ביום א' כמו שמקבלת א"י אלא מתחלקת לשני ימים כו', ופי' … להמשך קריאה
א אגה"ק מכ"ק אדמו"ר צ"צ, לעורר לבבם הט' ב לעורר לבבם הט' ואהבתם והתקשרותם עוז לדברי אלקי' חיים דברי רבותינו ז"ל אשר האצילו מהודם עליהם ועל זרעם והזריחו הארה בנפשותם ורוח בינתם להיות להם לדרך ומבוא לעבודת הש"י בעיון תפלה מעומקא דליבא ולהתבונן בגדולת ה' א"ס ב"ה ממכ"ע וסוכ"ע וכו' וההתבוננות בעסק התורה ובמצות מרוב … להמשך קריאה
א בשם הה"ק ר' מענדיל בארער נ"ע ע"פ שלח תשלח ב בשם הה"ק ר' מענדיל בארער נ"ע. שהי' נוהג א"ע שלא הי' אומר ד"ת כ"א במקום שנותנים לו נדבה, וסמך הדבר ע"פ שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, פי' תורה ומצות נק' בנים, ובחי' אם הוא בחי' הסיבה ע"י מה שהתומ"צ באים ונמשכים, … להמשך קריאה
א קיצור תניא ב פ"א. יקשה על ברייתא שבספ"ג דנדה היה בעיניך כרשע ממתני' פ"ב דאבות ואל תהי רשע בפני עצמך (והפי' של הברייתא נת' פי"ג ופי"ד). יקשה עוד על הברייתא שאם יהי' בעיניו כרשע לא יוכל לעבוד ה' בשמחה (ופי' משנה וברייתא זו נת' מפכ"ט עד פל"ד ושם בסופו נת' תירוץ לקושיא זו) יאמר … להמשך קריאה
א (ביאור לד"ה אחרי ה"א) ב להבין שרשי הדברים הנ"ל. הנה שרש ענין אחרי ה' תלכו. שיש בחי' הליכה לאין קץ ותכלית בבחי' אחרי ה' בחי' אחוריים עליונים. הוא דהנה ידוע שכל סדרי ההשתלשלות דאבי"ע נמשכים ומשתלשלים מבחי' הקו המאיר מאור א"ס ב"ה לאחר הצמצום שנעשה חלל ומקום פנוי ובתוכו נמשך הקו והוא מבחי' מל' … להמשך קריאה
א אחרי ה"א תלכו ב אחרי ה' אלקיכם תלכו ואותו תיראו וגו' עד ובו תדבקון. פרט הכתוב ששה דברים בעבודת ה' תלכו תיראו תשמרו וגו', הנה מה כתיב לעיל מיני' כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת וגו', ולהבין מהו כי מנסה כו' (וכבר עמדו בזה רבותינו ז"ל מפרשי התורה הלא הש"י יודע בראש מה שיהי' … להמשך קריאה
א ביאור לד"ה ואולם ב להבין שרשי הדברים ע"פ ואולם חי אני כו': הנה להבין ענין בכה"מ מהו ענין ממקומו, שנת' בפנים שיש ב' בחי' היינו בחי' הכבוד עצמו ובחי' מקומו של הכבוד שהוא ענין הי' הוא ושמו בלבד, דהיינו שבחי' שמו הוא ענין מקום כבודו וע"ז אומרי' איה מקום כבודו, להבין זה הנה יש … להמשך קריאה
א ואולם חי אני ב ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ. וכן כתוב לשון כזה בתהלים (ע"ב י"ט) וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ, וצ"ל לשון זה דברוך שם כבודו שהוא ענין ברכה והמשכה שיהי' נמשך בחי' שם כבודו לעולם וכמ"כ אנו אומרים בק"ש בשכמל"ו שהוא בקשת ברכה והמשכה … להמשך קריאה
א מה יפו פעמייך ב (שה"ש ז' פסוק ב') מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב. ודרשו רז"ל בפ"ק דחגיגה כמה יפין רגליהן של ישראל בנעלים בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם שנק' נדיב כמ"ש נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם, הנה ענין עקבות משיחא היינו נשמות שבבחי' עקביים דאדם תתאה מל' דאצי' הנק' … להמשך קריאה
א להבין ענין פסח ומצה ב להבין ענין פסח ומצה, שהוא המשכת מוחי' דאו"א בז"א ויש בהם בחי' גדלות ראשון וגדלות שני וכולם נמשכי' אז בז"א ביחד וזהו הנס דיצ"מ משא"כ בשאר יו"ט ואפי' בשבת אינן נמשכי' רק בסדר והדרגה כו' יעו"ש בפע"ח, וזהו ענין הכוסות והמצה, הכוסות כנגד מוחי' דאי' והמצה בחי' מוחי' דאבא. … להמשך קריאה
א ביאור ושבתה (תקס"ב) ב להבין שרשי הדברים הנ"ל. צ"ל ענין שבה"כ, ותחלה י"ל ענין כלים דאצילות מה הם (דהנה ידוע המאמר דאיהו וגרמוהי חד וגרמוהי הם הכלי' וצ"ל האיך הא"ס חד עם הכלים הרי הכלים הם בבחי' גבול כמ"ש בפרקי היכלות ובע"ח רל"ו אלפים רבבות פרסאות שיעור קומה כו' והיינו בבחי' הכלים) והענין כי … להמשך קריאה
א כי תבואו גו' ושבתה הארץ (תקס"ב) ב כי תבואו אל הארץ כו' ושבתה הארץ שבת לה'. וצ"ל דמשמע מיד כי תבואו אזי תיומ"י ושבתה הארץ והלא באמת צריך שהיה ששה שנים עד שאח"כ בשנת השביעית תהי' שנת השמטה, והענין יובן בהקדים להבין במה שלפעמים מצינו שת"ת עדיף מתפלה כמארז"ל ת"ת כנגד כולם היינו אף … להמשך קריאה
א דרוש שלישי מד"ה לרוקע ב (בו ית' משנז"ל פ"ד איך שבכלי' יש בהעלם הארה למע' מהאורות איך הוא, גם ית' ההפרש בין כלים דתיקון לכלים הנתקני' מבירורי הרפ"ח והוא ג"כ ענין הכלים דמצות מעשיות): ג ו. ולתוספת ביאור להבין ענין הנז"ל פ"ד איך ששרש הכלים הוא למעלה מהאורות ומאיר עליהם הארה משרשן רק שהיא … להמשך קריאה
א דרוש שני (בו ית' ענין המ"ד הנמשך אחר המ"ן כנז' לעיל ספ"ב) ב ד. והנה אחר שנת' ענין העלא' מ"ן מהו ושהוא בחי' בירורי הרפ"ח ניצוצי' שנפלו בשבה"כ מעולם התהו שמתבררים ע"י ש' מ"ה כדלעיל ספ"ג ואזי עולים בבחי' מ"ן והוא ענין רשפי אש בלי גבול ונק' מאדך לעורר בחי' א"ס כו', מעתה יש … להמשך קריאה
א לרוקע הארץ (תקס"ב) ב לרוקע הארץ על המים כל"ח: להבין ענין העלאת מ"ן מהו והגם שבס' לק"א ממורו נ"ע נת' טעם למה שהמ"ן מעורר למעלה לפי שענין ההתהפכות ממרירו למיתקא הוא דבר חידוש וכמו צפור המדברת, ע"כ מצד החידוש ימשיך למעלה באצי' ירידת השפע. עדיין אין זה מתיישב אל השכל שהרי ממך הכל כתי' … להמשך קריאה
א תוס' ביאור לד"ה קדושים (שבת פ' אמור) ב להבין בתוס' ביאור ענין הקדוש הג' שהוא ענין גמ"ח, צ"ל לשון גמילת חסדים מהו ל' גומל וכ"ה ל' גומל חסדים טובים כו', כתיב כי חסד חפצתי ולא זבח ולהבין הפסוק דהנה נת"ל בענין בחי' הקדוש הג' שהוא מה שנמשך להמל' מז"א פב"פ אחר שנעשי' תחלה נת"י … להמשך קריאה
א ביאור לד"ה קדושים ב להבין שרשי הדברים הנ"ל באר היטב בענין ג"פ קדוש שבקדושה יש להקדים מאמר הר"מ פ' אמור צ"ג א' ונקדשתי בתוך בנ"י וגו' פקודא דא לקדשא לי' בכל יומא לסלקא קדושתי' מתתא לעילא כמה דאיהו קדיש לעילא כו' עד דאסתלק ו' רזא דשמים עילאין לעילא כיון דאינון שמים אסתלקו לעילא נהיר … להמשך קריאה
א קדושים תהיו (תקס"ב) ב בעזר"ה ג קדושים תהיו כי קדוש אני כו', להבין זאת מה זה נתינת טעם כי קדוש אני והלא לא נערוך אליו קדושתו וכתי' אין קדוש כה', גם להבין מ"ש רז"ל ע"פ והי' הנשאר כו' קדוש יאמר לו עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש, הנה איתא במדרש בענין ג"פ קדוש שבקדושה משל … להמשך קריאה
א שנת תור"ה ב הנה לפ"ז ענין ע"ס הגנוזות נתהוו אח"כ, ובענין הי' הוא ושמו בלבד י"א דהפי' ששמו הוא קדמון כמו בעל השם אלא דלפמש"כ זהו האור הפשוט שהוא קדמון כמו המאור ולא כמו אור השמש שהשמש מוכרח להאיר אבל למעלה המשכת האור הוא בבחירה ורצון, וזהו ע"ד את האור כי טוב שהמשכת וגילוי … להמשך קריאה
א תוס' ביאור על הנ"ל (משנת תקפ"ו) ב להבין בתוספת ביאור מ"ש בפי' הלל בענין י"ס הגנוזות שהם כמשל השם של האדם שאינו מחלקי הנפש כמו שכל ומדת שהן חלקי הנפש כו', ולפיכך אין ענין מציאת י"ס הגנוזות סותר למה שהוא ית' אחדות פשוט מאחר שאינן בערך מהותו, דמ"מ קשה שהרי מבואר שהשם יש לו … להמשך קריאה
א ענין ההלל ב להבין ענין הלל תחלה יש להבין מהו לשון הילול סתם שהוא להלל ולשבח שבחי הבורא ית' שהוא ג"כ כללות המכוון במה שתיקנו לומר פסוקי דזמרא בכל יום כמ"ש ר' יוסי (שבת קי"ח ב') יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום ופירשו בגמ' פסוקי דזמרא ופרש"י שני הילולי' הללו את ה' מן השמים … להמשך קריאה
א מט) ולתוספת ביאור ענין תלמוד גדול ומעשה גדול וגם להבין דעת ר"ע דאמר לימוד גדול מצד עצמו, דלכאורה עפ"י הנ"ל אין שום מקום לומר כן מאחר שהמצות הם מבחי' סוכ"ע והלימוד בחי' ממכ"ע ובודאי מעלת הסובב גדול יותר כנ"ל, ונהי דהלימוד גדול מצד שמביא לידי מעשה, אבל מלשון לימוד גדול דאר"ע משמע דס"ל … להמשך קריאה