דרישה, יורה דעה רס״ד:ב׳

א רואין אם בעת שמתקשה כו' ז"ל רמ"א (מת"ה סימן רס"ד) וא"צ שיהא נראה בעת קישויו רוב העטרה הואיל ונימול פעם אחד כהוגן (דוקא גבי ציצין המעכבים בעינן רוב דעדיין לא נימול כהוגן עכ"ה) אפי' אינו נראה רק מועט העטרה שנימול סגי וא"צ למולו שנית ומ"מ אם אפשר יתקן על ידי שימשוך העור וידחקנה לאחוריה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רס״ד:א׳

א כתב הרא"ש בתשובה כלל י"ב דאדם הנותן לחבירו בנו למולו או לעשותו בעל ברית נ"ל דכך פשוט שאין לו קיום אלא בתקיעת כף או בקיבל חרם אז כופין אותו לקיים. ואפי' כבר נולד הבן והקנה לו בקנין שיהיה לו בעל ברית יכול לחזור בו דקנין דברים בעלמא הוא עכ"ל ואפשר דהרא"ש לא קאמר אלא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רס״ג:ב׳

א דמהלין ליה אבי קברא וכ"כ מהר"ם וכתב דאסור לעשות כן אפי' בי"ט שני כי אין חובה (להסיר ערלת הקטנים בחול אלא מפני דרש דאמרינן מעביר הקב"ה ערלת הקטנים שמתו ונותנן על פושעי ישראל הגה"מ פר"א דמילה והג"מ פ"א דהל' מילה עכ"ה) רק נהגו ע"פ המדרש מ"ק מ"ו ובהגהות מיימוני כתב דנפל אין מצוה לקוברו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רס״ג:א׳

א הרי הוחזקה שבניה מתים מחמת מילה כו' כתב הרא"ש שה"ה לאחיות שמלה אחת בנה ומת מחמת מילה וכן השנייה שאר האחיות שוב לא ימולו בניהם עד שיגדלו והביאו ב"י ומ"ש ב"י שהרביעית לא תימול היינו לפי שהמעשה בא לפני רשב"ג דס"ל תלתא זימני הוי חזקה ולא בב"פ ואנו קי"ל כרבי שבב"פ הוי חזקה: הסבר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רס״ב:ב׳

א נולד בין השמשות כו' ואם נולד כשברקיע כוכבים קטנים מאוד יש להסתפק ולמול למחרת כיון שלא היה לא שבת ולא י"ט אע"פ שהיה הרקיע מזהיר כעין אורה של יום מרדכי (פ' במה מדליקין) עי' בב"י מ"ש עוד מהגהות מיימוני (פ"א מהלכות מילה בשם סמ"ג) שיש לסמוך אג' כוכבים בינונים אם נראו מיד שהוציאו כשהוציא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רס״ב:א׳

א ומשעלה עמוד השחר של יום ח' הוא תחילת זמנה כו' וז"ל מ"ו אמ"ש וכל היום כשר לכך כו' עד ואל תשגיח בדברי הקארו כי לא דק עכ"ל נראה דהוא מפרש דאצ"ל דיש חסרון בדברי רבינו וז"ל המשנה בפ"ב דמגילה אין מלין ולא טובלין עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה השחר כשרים ומזה דקדק ב"י … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רס״א:א׳

א אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו כו' והיכא שהאב יודע למול אסור להניח אחר למול וגם אין אחר רשאי למול בפניו בלא רשותו ומברך למול (ע"ל בסימן רס"ה ושם יתבאר ובס"ס רס"ד בדרישה עכ"ה) ושהחיינו וספק אם צריך לברך להכניסו וכשאחר מל מברך על המילה ואבי הבן מברך להכניסו סא"ז וצריך לחפש אחר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ט:א׳

א אבל לא מתלמוד תורה לצורך ב"ה כתב מהרי"ק (שורש קכ"ח) נ"ל דהיינו דוקא אם יחסר המזג ללומדי תורה אבל אם מצי לקיים תרווייהו אף אם עתה ימצאו להוציא ברווחא יותר מצוה לקיים שניהם ע"ש וכתבו תתוס' ודוקא בימיהן דהיו גובין לקופה לכל צורך העניים או מותר לשנות אבל לא בזמן הזה וכבר כתבתי כן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ח:ב׳

א ואם הוא רגיל בשתים יתנו לשתיהן עיין פי' מ"ש בפרישה ואף דבח"מ סימן רנ"ג סל"ט כתב רבינו ז"ל שכ"מ שאמר תנו מאתים זוז לעניים או ס"ת לב"ה יתנו באותה העיר שהוא רגיל בה היה רגיל בשתים יתנו לכל אחד ואחד עכ"ל דמשמע דמכח ספק צריך ליתן לכל אחד ואחד מאתים זוז או ס"ת ע"כ … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ח:א׳

א המתפיס בצדקה בתשובה הרא"ש המכה את חבירו או חרפו בענין שהוא חייב לפי תקנת העיר ה' זהובים ואמר בפני הגבאי או טובי העיר איני חפץ בקנס אלא יהיה לצדקה ואח"כ פייסו עד שמחל לו אין מחילתו כלום וזכו העניים בקנס וכן פסק בש"ע: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ז:ב׳

א יראה מדבריו שאין תנאי מועיל אלא כשאין עניים ז"ל ב"י אינו מוכרח כו' הכל כמו שכתבתי בפרישה ואני תמה על שני הפרושים שכתב ב"י בפי' הרמב"ם בהם קשים על הלשון מלאומר הבנת הטור כמו שתמה הוא עליו וגם לפירושו קשה א"כ למה שינה הרמב"ם לשונו לכתוב מתחילה ליתן ואח"כ לשון הפרשה כיון שבשניהם ר"ל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ז:א׳

א אבל כל אדם יכול להפריש כו' והמרדכי (בפ"ק דב"ב דף רמ"ה ע"ג ופ"ק דר"ה וכ"כ הר"ן שם עכ"ה) כתב בשם ר"ת שהצדקות שאנו נודרים בב"ה ליתן ליד גבאי או כיוצא בה אינו עובר עליה אף ע"ג דעניים מצויים עד שיתבענו הגבאי (אבל בלאו הכי אינו עובר אפי' שנה שלימה עכ"ה) ואז עובר עליה אם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ו:ו׳

א נותנין וכשהן באין מביאין כו' וכתב המרדכי (פ"ק דב"ב דף רמ"ו ע"א בשם א"ז כ"כ עכ"ה) הואיל והדבר משום חשד לכן אין דין זה שייך אלא בצדקה שלא היו נותנין אילו נשארו בעירם כגון שגזרו עליהם תענית מפני הצרה השייך באותה עיר לחוד וגזרו עליהן צדקה וגם על הבאין אליהן ולכן איכא חשדא אבל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ו:ה׳

א מי שישב בעיר שלשים יום כופין אותו ליתן לתמחוי ג' חדשים לקופה הרמב"ם בפ"ט מה' מת"ע כתב איפכא ל' יום לקופה וג' חדשים לתמחוי וכ"כ בש"ע ומהרי"ק בשורש קי"ז סעיף ד' כתב שיש גרסאות מחולפות בגמ' ובירושלמי איתא כמ"ש הרמב"ם ולכך כתב נוסחת הגמ' ל' יום לקופה לעיקר. גם כתב שם טעם לשני הנוסחאות. … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ו:ד׳

א או שבאו עניים הרבה כו' ומהרי"ק כתב בשורש ב' ע"ז דהיינו דוקא בשגבו ליתן לעניים ידועים מיד אבל בנדון בזה שהתנדבו מעות שיהיו הקרן קיים ומהריוח יתנו לעניי ירושלים לא עלה על דעתו שיזכו בו עניי א"י מיד ומותרים הגבאים לשנות לדבר מצוה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ו:ג׳

א וצריך לעיין על כל אחד ואחד כו' עיין מ"ש בפרישה ועיין בב"י שכתב שכן נראה מהרמב"ם בפ"ט מהל' מ"ע. וקשה שמהרי"ק כתב בשורש י"ז סעיף ד' בשם הרמב"ם דפ"ט מהל' מ"ע איפכא וכמ"ש לשונו לעיל בסי' רנ"ו שכתב דתמחוי לא היה לו קצבה אלא היה נותן כל אחד מה שידבנו לבו לתוספת מזונות ולהרווחה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ו:ב׳

א ובתעניות מחלקין מזונות לעניים הא דאמרינן אגרא דתעניתא צדקה והיינו כשיעור הסעודה שהיה עליו להוציא ושמעתי שע"ז אמר דוד מ"ש בדברי הימים ואני בעניי הכנתי לבית ה' מאה אלף ככר כסף כו' שר"ל בעניי בכל תענית שעינה נפשו נתן לצדקה לבית ה' כשיעור סעודתו וסעודת המלך הוא הוצאה מרובה ונלע"ד דזהו כוונת חז"ל האי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ו:א׳

א שיהיו מחזירין על העם מע"ש לע"ש הלשון קצת דחוק וצ"ל דה"פ מחזירין וגובין בפעם אחד שיהיה די באותו גבייה מע"ש זה עד ע"ש שני וזהו שמסיק ודבר קצוב עליהן דהיינו שקוצבין עליהן מתחילת השנה ע"פ גלגולת העניים שבעיר לאפוקי תמחוי שנתחלק לעניים דעלמא הבאים ממקומות אחרים וליכא בגבייתה דבר קצוב אלא הכל לפי רבוי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ד:א׳

א ונותנין לעניי עכו"ם כו' וכתב רש"י בב"ב דאין זה גניבת דעת (ר"ל דאנו משנים דעת המלך או השר שנתנו לנו המעות לחלקו לעניים ואסור לגנוב אפי' דעת העכו"ם) דאינהו נמי ידעי שישראל רגילין לפרנס עניי עכו"ם עם עניי ישראל ומ"ש רבי' שיתנם לעניי עכו"ם בסתר כדי שלא ישמע המלך היינו משום דלמא אין דעת … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ג:ד׳

א ישמרו אותם לשבוים אחרים וכן מותר המת ליורשיו מותר שגבו למתים סתם למתים. ואם ראו הפרנסים שיש צורך שעה ורצו לשנות הרשות בידם רמב"ם ואשר"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ג:ג׳

א וי"א שכל אלו השיעורים לא נאמרו כו' כן כתב סמ"ק וז"ל ב"י ודברים של טעם הם כתב במרדכי ובהג"ה בשם אבי"ה שמי שנצטרך לבריות ושט אחר פרנסתו ונתנו לו צדקה אין בעלי חובות יכולין להפרע ממנו ממה שגבה בצדקה דאדעתא דאשתו ובניו נתנו לו שיתפרנסו בו כמו אותם שנושאין כתבי קיבוץ וכתוב בהן שיש … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ג:ב׳

א אבל יש לו מנורה או שלחן של כסף כו' ב"י תמה ע"ז דבגמרא מסיק דאפילו בכה"ג א"צ למכור כ"א מגרדה ועלי. ולעד"נ לישב דרבינו כ"כ בשיטת הרמב"ם שכתב בפ"ט מהלכות מת"ע והביאו גם כן הב"י ז"ל בד"א בכלי אכילה ושתיה ומלבוש ומצעות וכיוצא בהם אבל אם היו כלי כסף וכלי זהב כגון מגרדה או … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״ג:א׳

א לא יטול מהתמחוי בסימן רנ"ו נתבארו דיני קופה ותמחוי ושם כתב וז"ל תמחוי לעניי עולם וקופה לעניי אותה העיר עכ"ל. והוא ל' הברייתא דפ"ק דב"ב דף ח' ע"ב וכ"כ: הרמב"ם בפרק ט' מהלכות מתנות עניים אלא שכתב ז"ל התמחוי לעניי עולם והקופה לעניי אותה העיר בלבד עכ"ל הנה שדקדק בלשונו והוסיף תיבת בלבד ולפאורה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״א:ד׳

א אבל אם היה כ"ג ע"ה וממזר ת"ח כו כתב הריטב"א בפ"ק דב"ב אההוא עובדא דהוה מצטער על שנתן פתו לע"ה מסתברא בכה"ג שהיו שני בצורת ומה שהיה אוכל ע"ה יחסר לת"ח אבל אלא ללמוד תורה ולישא אשה ולא קתני פדיון שבויים שמא מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך למתני. וב"י הביא בסימן זה וצ"ע דלא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״א:ג׳

א מקדימין הכהן ללוי והלוי לישראל ק' דבא"ח סי' ר"א כתב רבינו ז"ל גרסינן בירושלמי אריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני וריב"ל לוי הוי ויראה דיש ללוי דין קדימה על הישראל לברך לפניו והרמ"מ כתב שאין לו קדימה אלא שמצד גדולתו לא בירך ישראל לפניו עכ"ל והכא כתב דברי הרמב"ם בסתם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה רנ״א:ב׳

א פרנסת אביו ואמו לפרנסת בניו כו' משא"כ בירושה דבנים הן קודם כמ"ש בח"מ סימן רע"ו והטעם דכאן דאיירי באין להם מה יאכל חייב בכבוד אביו שלא יצטרך לחזור על הפתחים יותר מכבוד בניו ועוד דבירושה אילו היה אביו יורשו היה חוזר הנחלה מאביו לכל בניו דהיינו אחיו בשוה ויוחסר לבניו אף אחר מיתת אביו: … להמשך קריאה

דילוג לתוכן