דרישה, יורה דעה שכ״ו:ב׳

א ואם אחד פת קיבר ואחד פת נאה אפילו של אדם אחד כו' וה"ה שתי עיסות שיש באחד כרכום ובשני אין בו (מסתמא מקפיד ואינו מצטרף עכ"ה) וכל זה שאין שיעור בכל אחד אבל אם יש בהן שיעור מפריש מאחד על חבירו אם הם של אדם אחד כ"כ ת"ה סימן קפ"ט והביאו רמ"א: הסבר על … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ו:א׳

א וסתם שנים מקפידים וכתב הרמב"ם דעיסת השותפים חייבת בחלה ובמרדכי ריש פ' כל הבשר דתלמידים הלומדים לפני רב אחד אע"פ שאין בכל א' שיעור חלה רק בין שניהן חייב בחלה עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ה:א׳

א שתי עיסות שאין בשום אחד כשיעור אם נוגעת כו' ואם היה בעיסה אחד כשיעור ושכח ליטול ממנה חלה עד לאחר אפייה ועשה ממנה פת הרבה א"צ צירוף סל כמ"ש לעיל בא"ח סימן תכ"ז: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ד:ד׳

א אם יש לו עוד קמח יעשה עיסה מחמשת רבעים כו' ונ"ל דאם עשה עוגה קטנה פשיטא דמצטרף כמו שמצטרף עיסה קטנה לעיסה גדולה כדלעיל וכ"פ רש"י בסוף אלו עוברין לענין פסח שעושין עוגה קטנה ומפרישין ולא קאמר רבינו שצריך ה' רבעים קמח אלא היינו היכא שאינו רוצה להמתין עד שיעשה חלה ורוצה לאכול מיד … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ד:ג׳

א וצריך להפריש מכל מין ומין וכלשון זה כתבו גם כן התוספות וצ"ע אי דוקא קאמרי וצריך לתרום גם מהכוסמין או לא דלכאורה היה נראה לומר דא"צ להפריש מן הכוסמין דהא תרם מן החטין ושעורין. וכוסמין הוא מין שעורים וחטין ואם כן ממ"נ תרם עליו ולא מחזי כתורם מחטין על השעורים דהא הוי כאילו תרם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ד:ב׳

א (כשממלאין המדה קמח צריך לגודשה ז"ל רש"ל מלשון האשיר"י משמע להדיא שמשערין הקמח אם כן תמה על הטור שכתב שמשערין בתבואה ובקמח צריך לגודשה ונראה מ"ש הטור לחומרא בעלמא הוא דכתב לפי מה שנהגו ומש"ה לא כתב דין זה בהלכות פסח כענין מצה לפי שאין לשין יותר מן השיעור וכ"כ המרדכי שאין גודשין אלא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ד:א׳

א אלא אם כן יש בעיסה חמשת רבעים פי' של קב דהיינו ה' לוגין ציפוריים דוקא וז"ל הגמרא בפרק אלו עוברין (פסחים דף מ"ח) ריש ע"ב תניא חמשת רבעי קמח חייבים בחלה ופירש"י ה' רביעית לוגין ציפוריים שהן ז' ועוד מדבריים שזהו שיעור העומר שהיתה עוסת מדבר שנאמר בה חלה ראשית עריסותיכם כדי עיסותיכם עומר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ב:ב׳

א ואחת לכהן ויש לה שיעור ומותר אפי' לובים כו' ותימה גדולה איך בעל הטורים מערבב הדברים והתחיל בד"א כשאין שם כהן כו' כאילו קאי אמה שלפניו בארץ ובח"ל ולא קאי אלא אשאר מקומות דהיינו ברחוקים שבח"ל כמו שפירש' ולא איירי בסתם ח"ל ועד עתה לא הזכיר מדין ח"ל הרחוקים וכן מ"ש אחר כך ומותרת … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״ב:א׳

א ויש (אומרים כיון שאין חלה נאכלת כו' סברא ישרה היא שאין הדעת נותן שבח"ל תאכל חלה ובא"י גופא לא תאכל ומש"ה נהיגינן שאין להפריש אלא אחד כ"כ רש"ל באשר"י דהלכות חלה עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״א:ה׳

א (כהנים ולוים פטורים בתשובת רשב"א סי' שפ"ז דה"ה כהנת ולויה פטורים אבל אם יש לבעליהן פטר חמור אינה פטורה רק בנכסי מלוג פטור דהוה ליה שותפות בגווה עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״א:ד׳

א והרמב"ם כתב בב' זכרים וב' נקבות כו' דברי הרמב"ם המה בסוף הל' בכורים והראב"ד השיג עליו שם וכתב וז"ל א"א יש כאן שיבושים והספיקות שמא הזכר יצא אחר הנקיבה עכ"ל וכתב שם הכ"מ עליו ז"ל טעמו (במ"ש יש כאן שיבושים דלא ס"ל דין זה שלא יצטרך להפריש טלה מטעם שכתב ב"י בשם הרא"ש ובמ"ש … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״א:ג׳

א (מצוות פדייה קודמת למצות עריפה עיין בב"י בשם הראב"ד שאין מצוה בעריפה אבל הוא עבירה ומזיק ממוניה של כהן ומפני שאמרו מצות פדייה אמרו מצוה עריפה עכ"ל עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״א:ב׳

א לפיכך ישראל שיש לו ספק פטר חמור כו' ז"ל ב"י ותיבת לפי. שכתב רבינו אינה מדוקדקת דאע"ג דטעמא דצריך להפריש עליו טלה הוא מפני שפטר חמור אסור בהנאה מ"מ אין איסורו בהנאה לאחר מיתה טעם לזה שהרי אפי' אם לא היה אלא אסור בהנאה מחיים היה צריך להפריש עליו טלה לאפקועיה איסורא מיניה עכ"ל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שכ״א:א׳

א כיון שהוא מוחזק דכיון שהוא עצתו נתן לו ישאר בידו אפי' להרא"ש כו' ובלה"נ שאני הכא דמוטל היה עליו לפדותו הפטר חמור ואילו נתן לו שה גמור הוי פדוי ונשאר ביד כהן אע"פ שמת הפטר חמור ביד ישראל השתא נמי דעבר ונתן לו הנדמה בתורת פדיון למה יגרע הכהן להחזיר לו מה שנתן לו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ש״כ:ג׳

א והמחוור שבכולם שיקבל פרוטה מהנכרי כו' יש להסתפק בזמן הזה שרוב המוכרים הבכור אינן מקבלים מן הנכרי אלא מעות ואינן מקפידין על המקום אי י"ל בזה כל המקבל מעות מהנכרי אדעתא דרבנן הוא מקנה ודעתו גם אמקום כדאמרינן בא"ה סימן כ"ח לענין קידושי אשה גבי המשאיל חפץ לחבירו לקדש בו אשה. ועיין בפסקי מהרא"י … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ש״כ:ב׳

א הלכך לצאת ידי שניהם צריך שיתן כו' עיין בתשובת מהרי"ל סימן קע"ד וקע"ט דפסק דאפי' בדיעבד אם לא עשה הנכרי אלא משיכה בהבהמה המעוברת דלא מהני ע"ש וכ"ש כשלא משך אלא נתן מעות לחוד דלא מפקע ביה הבכורה ואפי' ודאי בכור הוי לפי מאי דקי"ל כר"ת דנכרי מישראל או איפכא אינו קונה אלא במשיכה. … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ש״כ:א׳

א ואיני יודע למה כתב היה לו באחד משניהם כו' אלא כל שהוא ביד או ברגל כו' נראה סברת מחלוקתם שאיתא בפ"ק דבכורות דף ג' ע"א וכמה תהא שותפות הנכרי ותהא פטורה מן הבכורה אמר רב הונא אפי' אזנו. אתמר רב חסדא אמר דבר שעושה אותו נבילה רבא אמר דבר שעושה אותו טריפה ובתר הכי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שי״ט:א׳

א אלופי ומיודעי הר"ר יעקב ראיתי דבריך על הבהמה המעוברת שלא בכרה שקנה יהודי מן עבדי דוכוס ששללו שלל ובשעה שמכר לו הנכרי אמר אם תבא נכרית פלונית שהבהמה שלה תן לה לפדותה ושוב באתה הנכרית ונתרצה היהודי ליתן לה לפדותה ולא הספיקה להביא מעות עד שילדה בבית ישראל דעתי נוטה שחייבת בבכורה דהא ודאי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שט״ז:ב׳

א שלא היתה מרחמה עליו להניקו כו' ואפי' אם הוא מין אחר כו' צ"ע דלעיל בסי' מ"ש כתב רבי' אבל אם הניחה מעוברת ומצא מין טמא הולך אחריה ויונק אותה אסורה שמא לא ילדתו ודע דכולה חדאמימרא היא ורבי יוחנן קאמר לה בפ"ג דבכורות וז"ל א"ר יוחנן ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שט״ז:א׳

א כתב ר"ת שהוא ספק דשמא חולבת כו' פסק מהרא"י בשם מהר"ם דנוהגין כר"ת ומ"מ סמכינן אחולבת היכא דאיכא נמי נכרי מל"ת (ושנראה דלא מתכוין להשביח מקחו וסיים וכתב אמנם בעיזים אין לסמוך אנכרי מל"ת ואפי' היכא דאיכא ס"ס דרגילות קצת להיות חולבות בלא לידה ע"ש ובהגהות רמ"א. וכתב הגהות מרדכי נראה דאף לדברי מהר"ם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שט״ו:א׳

א ואם (תקפו כהן מוציאין כו' ומהרא"י בפסקיו סימן קס"ו דבעל בית שנתן ספק בכור לכהן ואילו ידע שא"צ ליתן לו לא היה נותנו הוה נתינה בטעות דיכול לחזור וליטלו ממנו עכ"ה): מצאתי בהג"ה בסמ"ק צריך הכהן לקבל הבכור מספק ואם יאמר הכהן לישראל הבא ראיה שבכור הוא ואטפל עמו השיב מורי רבי' חיים פלטיאל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שי״ד:ב׳

א אפילו היה קטן והגדיל ר"ל הבכור היה טלה בשעת נתינה והגדיל ב"י וכפירש"י בהדיא בפ' כל פסולי המוקדשים (בכורות דף ל"ו ע"ב) אבל לא רצה לפרש דקאי אישראל המעיד שהיה קטן בשעת נתינה ועתה בשעת גדלותו מעיד שזהו שנתנו לו בשעת קטנותו דא"כ מאי זה שמסיק ולא חיישינן שמא אינו מכירו הא טעם דגדול … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שי״ד:א׳

א וכתב ה"ר יונה שאם הוא מום מובהק נאמן כו' עיין בבית יוסף שכתב דס"ל כהרמב"ם דא"צ להזכיר שם חכם פלוני וגם א"צ לומר ישראל פלוני נתנו לי ויהיב טעמא כיון דמדאורייתא מותר אע"ג דהטיל בו הכהן מום אלא שחכמים גזרו לכך בעבידא לגלויי כל דהו הקילו ומ"ש רבי' יונה מום מובהק בזמן הזה מיירי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שי״ג:ב׳

א בזמן הזה קודם כו' כן מפורש בגמרא דמסכת תמורה ריש פרק כיצד מערימין ופריך שם ע"ז אי בזמן הזה מאי למימרא מהו דתימא נגזור דלמא יצא רוב ראשו וקשדי ביה מומר ואימא ה"נ אפ"ה הא עדיפא מדאתי ביה לידי גיזה ועבודה פירש"י שאם לא יטיל בו מום יצטרך להשהותו עד שיפול בו מום ואדהכי … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שי״ג:א׳

א וכתב הרמב"ן דוקא כו' וכתב ב"י דט"ס הוא בדברי רבינו וכתב עוד ב"י ז"ל וגם תחילת לשון רבינו הוא בטעות שכתב ובעט בו כדי להציל עצמו דמשמע דאם לא היה כדי להציל עצמו אינו מום וז"א ואפילו לפי מ"ש בספרים דהרמב"ם והרמב"ן פליג במילתא לא הו"ל למכתב תחילה אלא סתם וכ"ש לפי מ"ש דליכא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שי״ב:ב׳

א ורואה אותה לעולם כו' ותימה למה כתבה בשם הרמב"ם (דהא לאו דידיה היא דהא גמרא ערוכה הוא עכ"ה) ב"י ואני תמה על תמיהתו איך לא עיין שם בתוספות הלא שם תשובתו בצידו דשם בגמרא פרק עד כמה ריש (בכורות דף כ"ט) כתבו התוס' ז"ל תרי זימני לא תקינו ליה רבנן וא"ת אכתי אמרינן האי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן