דרישה, אבן העזר ב׳:ה׳

א ומ"ש ב"י ומה שהכריע רבינו וכו' וכמ"ש הר"ן בשם הרמב"ן עכ"ל ולענ"ד תמוה לפרש כן דלפ"ז היה צריך לאוקמי פלוגתייהו בחשש ממזרות כיון דבחשש חללות אפילו רבנן מודו דא"צ ערעור וזה א"א לומר לדעת ר"ש שכתב בהדיא דמשום חשש ממזרות אין צריך לבדוק וכמש"ל וא"ל דר"ת כ"כ אליבא דרבנן דא"כ מנ"ל לר"ת לסתור כרש"י … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר ב׳:ד׳

א אבל תרומה של תורה אין אוכלין. ואף ע"ג דס"ל להרמב"ם דבזה"ז אין תרומה דאורייתא והביאו רבינו בי"ד סימן של"א מ"מ כ' כן כיון דאיכא מ"ד דס"ל אף בזמן הזה יש דאורייתא וק"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר ב׳:ג׳

א ומשמע מדבריו. ז"ל ב"י וכ' רבינו ומשמע מדבריו כו' משמע כל היכא דאיכא צד כהונה (פי' כגון לענין תרומה וחלה ולענין חללות כ"פ)בעי בדיקה. וביאורו תמיה מאד בעיני ואיכא למידק בו טובא חדא מ"ש תחלה פי' על מ"ש רבינו ומשמע וכו' דלפי פירושו הו"ל רבינו למימר ומשמע דאפילו ליוחסי כהונה. דהא גם אעיקרא דדינא … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר ב׳:ב׳

א ור"ת פי' שא"צ בדיקה אלא לכהונה ודקתני הנושא כו' . ולשון ודקתני אינו מכוון שבד' ר"ת לא נזכר זו הקושיא ואדרבה ממשנה זו הקשה ארש"י שסובר שאפי' לישראל צריך בדיקה והא לך ל' הרא"ש שמביא דברי רש"י דפ"ב דכתובות אף אני כהן וחבירי כהן כו' ע' בב"י שמביא ד' הרא"ש זה ונראה דכוונת רבינו … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר ב׳:א׳

א מ"מ משפחה כו'. כב"י ובהגמ"ר כו' ואין לדחות דברי כל רבוותא כו' דהלכה כוותיה עכ"ל. ואע"ג דב"י גופיה הביא לעיל דברי הר"ן שכ' וז"ל וכיון דחזי' אמוראי טובא דאזלי כו'. נקטו כוותייהו. פי' ולא נקטי' כשמואל שפסק כר"י. וא"כ גם הר"ן לא פסק כשמואל שפסק כר"י. וי"ל דלק"מ דלעיל קאי לפ' שפליגי בוודאי ממזר. … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ט׳

א וי"א דאפי' כו'. והביאו בב"י דהא י"א הוא לפי הגי' דגרסי' בגמרא מתני' דלא כר"י ע"ש. ואלה"ק ע"ז א"כ מנ"ל להגמ' לימא מתני' דלא כר"י. דלמא גם המתני' מיירי במי שכבר נשא אשה ושהה עמה י' שנים ובהא דוקא קאמר דביש לו בנים א"צ לגרשה. די"ל דל' המשנה דקאמר לא יבטל אדם מפ"ו כו'. … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ח׳

א אבל אם מתו והניחו בנים כו'. ל' הגמ' בפ"ו דיבמות (סב:) בני בנים הרי הן כבנים ס' אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכ"ש ברא לברתא אבל ברתא לברא לא א"ל רבא לשבת יצרה בעי' והא איכא. לפי גי' ב"י שסגי אם הבני בנים הם ב' זכרים או נקיבות. הוי פי" הגמ' כפשוטו. דמדא' … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ז׳

א וכ' א"א הרא"ש ז"ל הא דאמר. ל' הרא"ש בפ"ק דקידושין [סי' מ"ב] אהא דגרסי' [כט.] אריא"ש הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה ור' יוחנן א' ריחים בצווארו ויעסוק בתורה ול"פ הא לן והא להו. וכ' הוא ז"ל דכולהו מודו דאם א"א לו ללמוד אם ישא אשה. ילמוד ואח"כ ישא אשה. וקצבה לאותו לימוד לא … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ו׳

א תפחנה עצמותיו. יש ליתן טעם למה נקט עצמותיו. וי"ל בדוחק כמ"ש בפרק ב' (בפרק בתרא כצ"ל) דתענית [ל:] והטור מביא באו"ח סי' תקנ"ד כל האוכל ושותה בסעודה שמפסיק בה עליו הכ"א (יחזקאל ל"ב כ"ח) ותהא (צ"ל ותהי) עונותם על עצמותם. וכ' שם הר"ן דלהכי נקט עצמותיו. דאמרי' ספ"ג דנדה [כד:] השותה יין חי עצמותיו … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ה׳

א כזנות. לשון ב"י כן כתב הרמב"ם סהא"ב כו' ומשמע ליה כו' הוי בעילתו בעילת זנות. ולפי דבריו כו' היינו בן שלש עשרה שלימים. [בד"מ תמה על הב"י וכתב שהרמב"ם לא נקט אלא כל' הגמ' וכאשר אפשר לפ' ל' הגמ' כפרש"י ותוס' כן אפשר לפרש ל' הרמב"ם וכנ"ל, עכ"ל. כ"פ:] אבל התוס' כתבו כו' ונראה … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ד׳

א בלא דירה. כב"י ואי' תו התם כו' ולא ידעתי טעמו עכ"ל. אבל בספרים שלנו כ' ג"כ בלא שמחה (בלא שמחה ג"כ כצ"ל). וע"ל בהקדמה שכ' שניהם. בלא שמחה ובלא דירה. ועוד כב"י שבגמ' אי' אבא חנן אמר משום ר' יוסי כו' למה השמיטו רבינו עכ"ל. ונ"ל שהוא בכלל [הגהה – לכאורה אין דמות חיוב … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ג׳

א וגורם. י"מ הטעם שאין השכינה שורה פחות מב' רבבות וב' אלפי ישראל שנ' [במדבר י' ל"ז] שובה ה' רבבות אלפי ישראל. ור"ל אם יהיה העולם חסר אדם א' מב' רבבות וב' אלפים והוא אינו עוסק בפ"ו שימלא החסרון הוא גורם לשכינה שאינו (שאינה צ"ל) שורה. אבל ק' על טעם זה שא"כ לא הל"ל לשון … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:ב׳

א שכל מי שאינו עוסק. וק' שמשמע שהוא נתינת טעם למעלה שלכך צוה ה' אפ"ו שכל מי שאינו עוסק כו'. תיפוק ליה שכוונת הבריאה באדם לא היה אלא כדי לפ"ו כמש"ל. ולכ"נ שהגי' הנכונה שצ"ל וכל מי כו' [הגה"ה – לפמש"ל הגי'. "שכל "מי נכון שפיר. דקאי הטור על הב' טעמים שכ' לפני זה וכדפרי'. … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר א׳:א׳

א ועוד כי כוונת הבריאה. ל' ועוד אינו מכוון, שנראה שב' הטעמים סותרים זא"ז. שלטעם הא' משמע שבריאת העזר הוא מטעם שהיא לטובת האדם בעצמו. ובטעם הב' משמע שבריאת העזר מטעם לקיים כוונת הבורא. דהיינו לפ"ו ולא מפני שהוא טוב לאדם. והל"ל ל' א"נ. [ולכאורה כוונת הטו"ר במ"ש בטעם הא' שהוא לטובת האדם היינו ג"כ … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת״ג:ב׳

א דיספד כו' פירש"י דיספד יתן על לבו כו' וע"ד דרש י"ל דה"ק דכל אדם יתן אל לבו שגם הוא ימות וע"ד שאמרו בקרבנות שיחשוב במחשבה בשעת הקרבה שמן הראוי לעשות כן בו כמו שעושה הוא בהקרבן בשחיטה והקרבה וניתוח ועד"ז קאמר נמי כאן שהחי יתן אל לבו דבר המיתה ולומר כמו שהמת זה כן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת״ג:א׳

א ואם היה כהן אין רשאי ללקט עצמות דשמא נחסר אביו הא"ז מ"ו פי' אם נחסר כל שהו מאביו אסור לטמא לו כדלעיל ס"ס שע"ג: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת״ב:ב׳

א ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה כו' אבל מת לו מת ערב החג ולא שמע עד אחר החג י' ימים לא אמרינן דזה הוא שמועה רחוקה מחמת הרגל שהוא כ"א יום כיון שלא נהג אבילות כלל שעה אחת לפני הרגל וכ"כ הטור לעיל סימן שצ"ט ומ"ו בהגהותיו שם: כתב המרדכי שמע שמועה קרובה בשבת ערב … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת״ב:א׳

א אין קורעין על שמועה רחוקה אלא על אביו ואמו קורע לעולם עיין בב"י מ"ש דהרמב"ם סתם דבריו ובודאי ס"ל שאינו קורע גם על אביו בשמועה רחוקה וכמ"ש במי שאין לו חלוק בשעת מיתה ואחר כך נזדמן לו חלוק כו' וע"ל סימן שמ"א ששם כתב רבינו דין שמועה רחוקה ודין מי שאין לו חלוק ופלוגתת … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת״א:ג׳

א ומ"מ אין אבילות נוהג בו לא בי"ד ולא בט"ו וז"ל מ"ו כתב מהרא"ק בהג"ה וז"ל אבילות נוהג בר"ח וחנוכה ופורים ובדבר זה שווין רבינו גרשום ומיימוני וס"ה שלא מנו חכמים ימים שאין אבילות נוהג בהן אלא שבת ורגלים ור"ה וי"כ אבל ר"ח וחנוכה ופורים לא מנו ומהר"ם הנהיג ברוטנבור"ג לאבל שינעול מנעליו וילך לב"ה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת״א:ב׳

א שלא לומר צ"ה אחר המת בר"ח בחנוכה ופורים ובהגהות מיימוני ואשיר"י מוסיף עוד כל חדש ניסן וסיון עד אחר אסרו חג ומי"ה ואילך עד אחר סוכות (וכן ט"ב דכתיב קרא עלי מועד תשב"ץ עכ"ה) אבל אמרינן דרך הליכה אבל אנו א"א אותו כלל וכ"כ בא"ז והביאו מנהגים בחדש ניסן ע"ש ורמ"א כאן: הסבר על … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת״א:א׳

א אין מניחין המטה ברחוב בח"ה כו' וכתב נ"י לפיכך אין מוליכין המת לבית הקברות כשמת במועד עד שיהיה כל הקבר מתוקן ומזומן כדי שלא להרגיל ההספד: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ת׳:א׳

א אבל לחזור הפרשה כיון כו' ע"ל סימן שפ"ד שם כתבתי בדרישה דאפילו לקרא שנים מקרא ואחד תרגום שרי ובאגודה כתב לאיסור ונראה להכריע דבחול אסור ובשבת שרי שהוא זמנו והוא מחובת היום מ"ו וצ"ע שמהרי"ל דף ק"ח סוף ע"א כתב איפכא דבחול מותר ובשבת אסור דנראה כאילו היה לו מעמד קבוע ולעיל סימן שפ"ד … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שצ״ט:ז׳

א ונקיט יומא דאבילות מי"ט האחרון וז"ל מהרי"ל יום שני של ר"ה אינו מורה שיעלה למנין ז' ואמר שכן ה א במיימוני אבל בשאר י"ט מורה שיעלה אע"פ שלא מצא בהדיא היכא שקברו תוך המועד שלא הוי יום הקבורה בי"ט האחרון שיעלה למנין ז' עכ"ל ותמיה לי הלא בהג"ה מיימוני חולקין בזה החילוק ע"ש מ"ו: … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שצ״ט:ו׳

א ורבינו יב"א כתב כמו שאסור לרחוץ כך אסור לכבס כל היום כו' לכאורה נראה דגם בשביל זה צריכין להגיה שביעי כו' כמ"ש בפרישה אבל א"צ דרבינו שכתב דריב"א סבר שסמוך לחשיכה מותר לכבס היינו לפי דינו בעת שמותר לפי דעתו וע"כ צ"ל כן דהא כתב כמו שאסור לרחוץ כך אסור לכבס והשתא היאך מדמה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שצ״ט:ה׳

א ואע"פ שמותר לכבס מבעוד יום אסור לו ללובשן עד הלילה עיין בס"א שכן הוא וכ"כ נמי בפסקי אשיר"י אפילו היכא שמותר לכבס מ"מ אסור ללובשו עד שתחשך ואם כן נ"ל דהאידנא דנהגו לרחוץ אף אם לא נהג אלא שעה אחת לפני הרגל ומקילין ביה טפי כמו שפסק מהר"ם ומהרא"י הביאו בסימן רפ"ז אפ"ה לא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה שצ״ט:ד׳

א ואם חל יום ששי או יום ראשון שלו ערב הרגל מותר לספר ולכבס כו' כן הוא הגירסא ברוב ספרים והקשה ב"י בא"ח סי' תקמ"ח היאך אפשר למימר דכשחל יום ששי בערב הרגל שיהא מותר לגלח בו ביום דהא אפי' אמרינן ביה מקצת היום ככולו נהי דחשבינן כאילו עברו כבר כל ז' אכתי בתוך ל' … להמשך קריאה

דילוג לתוכן