דרישה, אבן העזר כ״ז:ה׳

א ואפי' אם אין עסוקין באותו ענין. ז"ל מור"ש ה"ה לא דבר עמה על עסקי קידושין והרמ"ה שהזכיר אין עסוקין באותו ענין העיקר תפס וק"ל עכ"ל ר"ל לאו דוקא מ"ש אפילו אין עסוקין כו' דמשמע עתה לא עסוקין אבל מ"מ תחלה דבר עמה קמ"ל דלא דבר עמה כלל ומוכרח לומר כן דאל"כ ק' מאי אפילו … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ז:ד׳

א ואם נתן הוא ואמרה היא כו'. יש ר"ל דאשמעינן דאפילו לא היו עסוקין באותו ענין ממש אלא מענין לענין באותו ענין מקודשת כיון שאמרה היא ה"ל כאילו עסוקין עוד באותו ענין ולאפוקי משתיקה דלא מהני אלא דוקא שעסוקין באותו ענין אבל ז"א דכבר כתבתי שבכל מקום שאמר אם היה מדבר עמה כו' שמיירי דוקא … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ז:ג׳

א )הרי את אשתי. אבל אם אמר הרי את נשואתי אינו כלום דלא מקרי נשואה עד שתבעל או שתכנס לחופה רשב"א וב"י כ"פ). הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ז:ב׳

א וכ"ש אם אמר לשון קידושין ודאי. עיין בב"י שהביא לשון הר"ן והמ"מ שדייק מינה שבכל הני לשונות אם אמרה לא הבנתי שהן לשון קידושין אינה מקודשת וכתב ואף שלשון הרא"ש משמע דאינו נאמן היינו דוקא האיש המקדש שהוא הוציא הלשונות הללו מפיו חזקה לשם קידושין הוציאם אבל האשה השומעת דבריו חזקה שלא היתה מכרת … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ז:א׳

א ואומר לה כו' כתב הכלבו צריך שיאמר הרי את מקודשת לי בכסף או בדבר פלוני כדת משה וישראל ד"מ. כ"פ): ואם היה מדבר עמה תחלה על עסקי קידושין כו' והוא שעדיין עסוקין באותו ענין. בגמרא בפ"ק דקידושין דף ז' אחר שבעי מיועדת לי מהו מיוחדת לי כו' פריך במאי עסקינן וכו' ע' בב"י שהעתיק … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ו:ב׳

א שאין הלכה כרב אלא בהא כו'. פירוש דבקדושין גרסינן ההוא גברא דקדיש בשיטיתא דאסא (פי' בשבט בד של הדס. כ"פ) דרב היה מנגיד עליהם ומסיק לבסוף דרך כלל וז"ל והאידנא נהוג עלמא כנהרדעי ואע"ג דרב יוסף אית ליה כלישנא קמא דרב דבשל סופרים הלך אחר המיקל עכ"ל הרי הרא"ש בעצמו כתב דלית לחוש לזה … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ו:א׳

א לוקה משום לא תהיה קדשה. וז"ל הרמב"ם בפ"א מהא"ב קודם מ"ת היה אדם פוגע באשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך וזו היא הנקראת קדשה. כשנתנה התורה נאסרה הקדשה שנא' לא תהיה קדשה מבנות ישראל לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ה:ו׳

א אפילו הכי באלו המדות פוגם הולד ונקרא רשע. צריך להגיה "פושע" במקום "רשע" דהא דריש לה בגמרא מקרא וברותי מכם המורדים והפושעים אלו הן בני ט' מדות וכן הוא להדיא בא"ח סימן ר"ס: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ה:ה׳

א או בלילה לאור הנר. כתבו הגהות מיימוני בפ"ד מהי"ט (ופכ"א דא"ב וכ"כ המ"מ בהל' י"ט. כ"פ) שדקדקו התוס' שבלילה אסור לשמש אצל הנר אפילו ע"י האפלת טלית ועיין מה שכתבתי לעיל בא"ח סי' ר"ס בשם רמ"א דע"י הפסקת מחיצה מותר לשמש לאור הנר (אף על גב דאור הנר עדיין נראה דרך המחיצה שרי כ"כ … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ה:ד׳

א רבה מקרקש. והא דאמרינן שהשמעת קול אסור בשבת ואם כן היאך היה עושה כן בשבת דעונת תלמיד חכם משבת לשבת יש לומר דהיינו דוקא כשמכוין להקול אבל כשאינו מכוון לקול כי הכא אלא שיסורו בני אדם משם לית לן בה וע"ל בא"ח סי' של"ז (ושל"ח): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ה:ג׳

א ובלבד שלא יוציא ש"ז לבטלה. מדאמרינן בפרק כל היד אמר רבי יוחנן המוציא ש"ז לבטלה חייב מיתה ואמרינן מעשה דער ואונן שלא כדרכה הוה. ור"י תירץ מדאמרו חכמים כל שאדם רוצה לעשות עם אשתו עושה משמע אפילו אם מוציא ש"ז לבטלה לית לן בה אלא שלא יהא רגיל בכך כמעשה דער ועונן שהיו מתכוונים … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ה:ב׳

א בין דרך אברים. יליף לה מדאמרינן בספ"ב דנדרים אמר רבי יוחנן בן דהבאי חגרים מפני מה הוויין כו' כמ"ש רבינו לקמן בסוף סי' זה אמר רבי יוחנן זו דברי ר' יוחנן בן דהבאי אבל חכמים אומרים אין הלכה כרבי יוחנן בן דהבאי אלא כל מה שירצה אדם לעשות עם אשתו עושה. הסבר על זכויות … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ה:א׳

א והכל באבק לשון הרע. וסימניך עג"ל ונוכל לומר שע"ז רמזו רז"ל (סנהדרין קב,א) באמר' ביום פקדי ופקדתי שאין פורענות באה על ישראל שאין בה פרעון עון העגל רוצה לומר שאין בה עון עריות וגזל ולשון הרע שסימנן עג"ל: (ומנשק בכל אבר שירצה ועיין בא"ח סי' רכ"ו ולקמן ס"ס זה סעיף ל"ד דפוסק דאסור לנשק … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ד:א׳

א אין מוסרין להם תינוק ללמד ספר. כפול לעיל בי"ד סימן קנ"ג ורש"י פירש הטעם בפרק לפני אידיהן (עבודה זרה ד' ט"ו) משום משכב זכור ומשום שמא ילמדו מינות ונראה דמשום הכי דקדק רבינו בלשון רבינו תם שכתב בסמוך ז"ל ורבינו תם כתב שמותר להעמיד בהמות אצלם עד כאן לשונו שדוקא בהמות מותר אבל תינוק … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ג:ג׳

א אם לא מהעטרה ולמטה לצד הארץ . ז"ל רמ"א, בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסים וכו' עד ליכא למיחש להרהור עכ"ל והוא מחדושי אגודה דפרק מקום שנהגו והביאו מהרי"ו ד' צ"ט ע"א ומהרר"י כתב שם לפני זה ד' צ"ג ע"א דהיכא דהוא במרחץ קודם רבו ואחר כך בא רבו דמותר והביא ראיה … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ג:ב׳

א ידיכם דמים מלאו. כתב בספר הזוהר עון הוצאת זרע לבטלה חמור מכל שאר עבירות שבתורה לכך צריך ליזהר ממנו מאוד מאד: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ג:א׳

א אסור להוציא שכבת זרע לבטלה כו'. נראה פשוט דבזה אפילו ר"י מודה דאף על גב דכתב רבינו בשמו בריש סימן כ"ה דמותר לשמש עם אשתו אפי' שלא כדרכו ואפילו דרך איברים ואע"פ שמוציא זרע לבטלה שאני התם דמוציא זרע דרך שימוש ולא נתכון להוצי' זרע לבטל' אלא שבא ממילא משא"כ בדש מבפנים וזורה מבחוץ … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ב:ו׳

א (ונמצא מתגרה בנשים. עפ"ר וי"ל ג"כ הא דאמר באיש טעם דהתגרות היינו לאסור ללמוד עם תינוקות שיש לאמותיהן בעליהן בעיר דלא שייך בהן איסור יחוד כלל ובאשה אשמועינן אף אם יש לאביהן של קטנים נשים בעיר דלא שייך בה התגרות בנשים מ"מ אסור לה משום יחוד כשהיא פנויה או א"א ואין בעלה בעיר אבל … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ב:ה׳

א שתי בתים זה לפנים מזה כו'. לשון הגמרא אמר רב כהנא אנשים מבחוץ ונשים מבפנים אין חוששין משום יחוד ודייק רש"י מינה הא נשים מבחוץ ואנשים מבפנים חוששין משום יחוד במתניתא תנא איפכא אמר אביי השתא דאמר רב כהנא הכי ותנא מתניתא איפכא אנו נעביד לחומרא עכ"ל הגמרא ומש"ה כתב רבינו שני בתים זה … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ב:ד׳

א ובשדה עם שלשה כו'. ומה"ט כ' הראב"ד שגם בלילה אסור להתייחד עם ב' אנשים דכמו שבשדה חיישינן שמא יצטרך אחד לנקביו ונמצא זה מתייחד עם הערוה ה"נ חיישינן דלמא אדנאים חד מינייהו אזיל אידך ועביד איסורא (אבל כשיש עמה ג' אנשים ליכא למיחש שמא ישנו תרתי מנהון דודאי יתכוונו האנשים להקיץ אלא שא"א שלא … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ב:ג׳

א ונשים הרבה עם אנשים הרבה מותר. כ' המ"מ דזה נלמד ממ"ש חתן אבל הוא ישן בין אנשים והיא בין הנשים ומשמע דאפילו בחדר א' מותר וק"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ב:ב׳

א כתב הרמב"ם ז"ל לא תתייחד אשה א' כו'. ז"ל המשנה פרק י' יוחסין (קידושין ד' פ') לא יתייחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים ובזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדק מפני שאשתו משמרתו כן הוא גירסת התוס' ע"ש ופירושו דר"ל דאפילו עם אשה אחת מותר ליחד כשאשתו עמו ותו … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״ב:א׳

א אסור מן התורה לאיש שיתייחד כו'. וז"ל הרמב"ם ואיסור יחוד העריות מפי הקבלה וטעמא אע"פ שאמרו יחוד דאורייתא לאו למימרא שהות כתוב בתורה שהרי אמרו רמז ליחוד מן התורה מניין ולשון רמז מוכיח שאינו מפורש אלא רמז בעלמא ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״א:ד׳

א אבל מותר. ז"ל מור"ש ולפ"ז נהגו היתר באיגרת שלומים שלנו שפורטין האשה ואף על פי כן נהגו להחמיר שלא להזכירה בשמה עכ"ל ונראה דאין ראיה מכאן להתיר לכתוב לאיש שידרוש בשלום אשה דלשון זה משמע דהכותב מבקש מהאיש שיגיד לאשתו איך שהכותב דורש בשלומה ומזה לא איירי כאן אלא מיירי ששואל את האיש על … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״א:ג׳

א אפי' ליצוק. כתב המרדכי בשם הר"ש בר ברוך והביאו בהג"א אע"ג שאין משתמשין וכו' ע' בב"י שהביאו ותמה עליו ע"ש. וצ"ע דלכאורה גם מדברי רבינו משמע דמותר. כיון דדברים של שירות ושימוש מותר כמ"ש הרמב"ם ורבינו. א"כ למה לא ישמש במרחץ השפחות לשפשף אותו על גופו להסיר לכלוך וצואה ודברים המזוהמים ממנו. דידוע דדברים … להמשך קריאה

דרישה, אבן העזר כ״א:ב׳

א אלא שראוי לעשות כן. ע' בב"י מה שהשיג הראב"ד ע"ז וה"ה כ' על דברי הראב"ד שאין זו השגה לפי שצורבא מרבנן אפילו נסתכל בה ובדקה פ"א לא יכירה אם יחליפוהו לפי שאינו רגיל להסתכל בצורת הנשים אבל ע"ה יכירה בפעם אחד אילו היה אסור להסתכל כדי לבודקה לא היו אומרים לע"ה עמוד וחטא כדי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן