א ולא מצאתי הפרש בין קטנה לקטנה לענין פיתוי כו' פירוש לפי דברי הרמב"ם שמחלק בין יש לה אב לאין לה אב שאם השיאה אביה וזנתה לרצונה נאסרה לבעלה וממילא רצונה רצון ואין לה צער כמפותה דעלמא ובקטנה בת מיאון שאין לה רצון לאוסרה על בעלה ממילא יש לה צער ואם כן לא הוה ליה … להמשך קריאה
א והלא אמרינן פיתוי קטנה אונס הוא כן הוא לשון הגמרא פרק ד' אחין סוף (יבמות ד' ל"ג) אמשנה ששנינו שם שנים שקדשו ב' נשים ובשעת כניסתה לחופה החליפו את של זה לשל זה כו' ובגמרא החליפו מידי ברשיעי עסקינן תני הוחלפו. ה"נ מסתברא דקתני סיפא ואם היו קטנות שאינן ראוים לילד מחזירין מיד ואי … להמשך קריאה
א ולא להשקותה אלא להפסידה כתובתה וכ"כ רבינו בסמוך נמי בואלו שבית דין מקנאין להן כו' עד ולא להשקותה אלא להפסידה כתובתה וק"ק למה לא כתב נמי לאוסרה על בעלה דגם לאוסרה על בעלה צריכה קינוי וכמו שכתב רבינו בסמוך. נ"ל דלשון הגמרא דפרק ארוסה נקט הרמב"ם דשם ריש דף כ"ה איבעיא להו עוברת על … להמשך קריאה
א אבל (אסורה לעולם עד שתבדק בתשובת הרא"ש כלל ל"ב סי' י"ט דאסור להתייחד עמה ועוד האריך שם כ"פ): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה
א פטורה ואין לה כתובה זה לשונו ב"י בפרק נערה שנתפתתה איתא להדיא שאם זינתה קודם לכן כתובתה מנה ויש לתמוה על רבינו שכתב אין לה כתובה ואפשר דאין לה כתובה מאתים קאמר עכ"ל. ותמיה גדולה בעיני איך נעלם מעיני הב"י דברי הרי"ף והרא"ש שכתבו בהדיא אהא ברייתא שם בפרק נערה שנתפתתה ז"ל הא דקתני … להמשך קריאה
א אבל צריך מומחין לפיכך אין דנין כו' וכתב ב"י וז"ל אין לשון זה מקושר יפה ונראה בעיני שט"ס יש בכאן עד כאן לשונו ולא ידעתי על מה הוא שכתב דט"ס הוא ונלע"ד דר"ל דכתב דצריך מומחין "ולפיכך אין דנין כו' וכי אין בבבל מומחין והלא אין חילוק בין בבל לארץ ישראל אלא בסמוכין ולא … להמשך קריאה
א ועוד אם טען אביה טענת שמא הוא עפ"ר מיהו קשה דהא כתב רבינו בח"מ סי' ע"ה בשם הראב"ד שמשיג שם גם כן על הרמב"ם דכתב דאם טען אבא אמר לי שאתה ח"ל מנה שנקרא ספק ואין משביעין עליו והראב"ד השיג עליו וכתב שהוא טענת ברי וכ"כ רב האי גאון כר ע"ש אם כן ה"נ … להמשך קריאה
א הלכך אינו מודה במקצת כו' עיין בח"מ סי' פ"ח סכ"ב בתבעו חוב של אביו והודה לו בחוב של עצמו שכתב הרא"ש דלא הוה ליה כטוענו בחיטין והודה לו בשעורים (דפטור אף מדמי שעורים כ"פ) אלא נשבע היסת על חוב של אביו ופורע לו חובו והראב"ד סבירא ליה דהוה ליה כטוענו בחיטין כו' ע"ש: הסבר … להמשך קריאה
א (נשבע שבועת התורה על דמי הצער ויש לתמוה דליזל בתר חזקה דאם היה בעיר הוי מפותה ובשדה אנוסה כמ"ש בר"ס זה בשם הרמב"ם וצ"ל דהוי בקרפף וכיוצא בזה דאין רבים שכיחי שם ולא הוי כשדה ולא כבית ואם נאמר דדוקא בעדים אזלינן בתר חזקה ולא בהודאתה הוי א"ש. ובאמת במגדל עוז כתב להדיא דאפי' … להמשך קריאה
א ולא נהירא כו' עפ"ר וב"י ישוב להרמב"ם דאף על גב דס"ל בעלמא דיש קנס לקטנה היינו דוקא קטנה דלבסוף אתיא לכלל נערות דהא קטנה איתרבאי מדכתיב נערה חסר אבל איילונית זו לעולם לא תבא לכלל נערות לכך אין לה קנס ומהר"י קולון בשורש קל"ח יישב להרמב"ם בע"א ועיין בב"י שמביאו: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א פחות מג' שנים כו' עפ"ר מיהו מדסיים רבינו וכתב נתגיירו כו' מבת ג' שנים ומעלה אין להן קנס ולא קאמר בת ג' שנים ויום אחד משמע דס"ל נמי דמבת ג' שנים ומעלה אפי' רגע אחד אין להן קנס וא"כ קשה לפי דפוס ב"י דברי רבינו אהדדי. לכן נ"ל דמ"ש בת ג' שנים ר"ל שהיא … להמשך קריאה
א שכסף קנסה יוציא בכתובתה אע"ג דלהרא"ש כתובה הן מאתיים דינרים צורי ובאונס ומפתה כתיב נ' כסף ישקול דהיינו שקלים ושקל הוא חצי סלע שהן שני דינרים הא קיי"ל דשקל דאורייתא הוה כפול נמצא דכל שקל הו"ל סלע וע"ל סימן ס"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה
א אבל במפתה בין הוא או היא כו' דאמר קרא מהר ימהרנה לו לאשה לו מדעתו והקשו התוס' וז"ל וא"ת ולו תהיה לאשה נדרוש נמי לו מדעתו והא דכתיב לא יוכל לשלחה היינו היכא דכבר נשאה וי"ל דאין סברא שיהיה מדעתו כיון שאם נשאה לא יוכל לשלחה עכ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א לפי יופי' ומשפחתה ז"ל התוס' ד' מ' ע"ב תימא דמה שומא הוא זו וכו' וב"י הביאו והא דנקט הגמרא דבר זה בעבד ולא נקטיה בבנו או בעצמו ונראה דאין דרך האדם ליתן ממון לאשה שתהא ניסת לו ואדרבה דדרך העולם שהאשה נותנת נדוניא לאיש שישאנה לכן נקט עבד שהוא נותן ממון לאשה שתהא ניסת … להמשך קריאה
א ואם אין שם עדים אין קנס ובעל מגדל עוז יישב זה דהב"ע שיש עדים וכו' כמ"ש בב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א כגון ששלף חרבו כו' עפ"ר ולעד"נ דלפי תירוץ שכתבתי בסמוך בשם מגדל עוז דהרמב"ם מיירי שהעדים עומדים במקום רחוק וקאמר דאם הוא בעיר הוא בחזקת מפותה עד שיעידו עדים שהיתה אנוסה. וכדי שלא תקשה כיון דמיירי שעומדים במקום רחוק איך יכולין להעיד שהיתה אנוסה וגם פשיטא הוא אם עומדים אצל המעשה וראו שאנסה שדין … להמשך קריאה
א אבל אם כנס בעל האחות את הנכרית וגירש הערוה ומת לא שנא גירש קודם שכנס לא שנא אחר כך מותרת הנכרית לאח הנשאר תימא ליתסר משום צרת אחות אשתו בזיקה דמאי מועיל שכנס דלא ליהוי צרת אחות אשתו בזיקה ואדרבה מאחר שכנס הוי טפי צרת אחות אשתו בזיקה (גם בלבוש מתמה ע"ז וע"ש כ"פ) … להמשך קריאה
א לא שנא מתה אשתו קודם שכנסה השלישי ואם כן למ"ד נישואין מפילין לייבום זה השלישי בשעה שנשאה לא היתה אסורה מצדו להשני ליבמה וכל שכן נשמתה אחר שכנסה דאז גם מנפילת השלישי יש צד איסור למ"ד נשואין מפילין דהא בשעת נישואין דהשלישי עדיין היתה אחות אשתו דהשנייה ולזה נתכוין הב"י במה שכתב וזה לשונו … להמשך קריאה
א שלשה נשים נכריות ל"ד כו' וכ"כ התוס' בהדיא פרק ד' אחין סוף (יבמות ד' ל"א) זה לשונו הוה מצי למימר ואחד בלא אשה. ונ"ל דמשום דשם נקט התנא הרבה משניות זא"ז דכולן איירי בשלשה אחין ופסולייהו משום איסור אחיו וקמ"ל בזה דאע"ג דשלשתן נשואין נכריות ואין צריך ערוה אפ"ה איכא צד איסור אחד וק"ל: … להמשך קריאה
א מי שיש עליה זיקת שני יבמין כו' עפ"ר ופריך בגמ' ואי זיקת שני יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי אלא מדרבנן (דמדאורייתא מאמר לא קני והוו להו שתיי במות משתי בתים ותרווייהו מצי ליבומי גזרו כו' כ"פ) וגזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות. ולייבם לחדא ונחלוץ לחדא גזירה דלמא חליץ ברישא … להמשך קריאה
א וכן צרתה כו' לא מתייבמת וצ"ע מה שכתב דגם צרתה לא מתייבמת מאי שנא מצרת איסור לאו או עשה או שנייה דכתב רבינו בריש הסימן דחולצת או מתייבמת וכל שכן בכה"ג וי"ל דשאני אחות חלוצה דגזרו רבנן אטו אחות גרושה ובאחות גרושה יש בו כרת וצרתה אסורה לייבם כמוה וה"ה בצרת חלוצה אף על … להמשך קריאה
א ודוקא הוא אבל צרתה מותרת כתב ב"י ז"כ דהא אפי' אם נתן הגט לזו לא נאסרה צרתה עכ"ל אבל זה אינו כמו שכתב רבינו להדיא בריש סימן ק"ע אלא דאינו דומה לבעלת הגט דבעלת הגט הוא דקעביד בה כו' וכמו שהביא הב"י הגמרא לעיל מזה עפ"ר כ"פ): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א ולא מייבם שהיא צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו כו' הא דלא קאמר דלכך לא מייבם מפני שהיא צרת זיקת שני יבמין וכמו שנתבאר בסי' קס"ז גבי ביאת קטן שהיא כמאמר וכן לקמן סימן קע"ד י"ל דזיקת שני יבמין וצרתה אינן אסורים אלא מדרבנן משום גזירה וכמו שנתבאר לעיל ולקמן בסימן הנזכר והכא אמר … להמשך קריאה
א (יבם הצרה כו' תצא מיבמה בלא גט והולד ממזר וכ"כ הרמב"ם פ"ו וצ"ע כיון דקידושין תופסין בחייבי לאווין למה תצא בלא גט וע"ל סימן ק"ע סעיף כ"א שכתב רבינו בהדיא דצריכה גט. בשלמא להרמב"ם ולהראב"ד שכתבו שאם קדשה לשם יבמין אינה כלים ואין צריך גט וכמש"ר בשמם לעיל סימן ק"ע סכ"ג יש לומר גם … להמשך קריאה
א שאינו אחיו מאביו לא תידוק שצרת אחיו מאמו מותרת לו אלא רבותא נקט דצרת אחיו מאמו פשיטא שהיא אסורה לו דהא אפי' אם היה נשוי לנכריות היו אסורות לאחיו משום איסור אשת אח אלא אפי' צרת אחיו מאביו שאם היה נשוי לנכרית היתה מותרת לו מכח מצות יבום וה"ק שהיא נשואה לאדם שאין בו … להמשך קריאה
א ומוציא בגט אם ירצה ז"ל ב"י דבריו סתומים דמשמע דקאי אשוטה וקטנה נמי והא ליתא דקטנה ושוטה לאו בנות גירושין הן עכ"ל ע"ש ומ"ש דקטנה לאו בת גירושין הוא רצה לומר שאינו בת גירושין בכל ענין דדוקא אם יש לה דעת לשמור גיטה יכולה להתגרש כדאמרינן לעיל סי' קמ"א ולא ה"ל לרבינו לסתום ולכתוב … להמשך קריאה