א כתב הרמב"ם אע"פ שפוגם שטרו וכו' ע"ש פי"ד דמלוה דהמ"מ כתב שם על דבריו שהוא חוכך בדין זה דהא איבטלא חזקה דאין אדם פורע תוך זמנו לגבי האי דהא הלה מודה לו דפרעו במקצת וצ"ע עכ"ל ונראה דמש"ר בשם ר' האי דפליג על הרמב"ם ואמר דאפילו בזמנו לא יפרע אלא בשבועה ר"ל בתוך זמנו … להמשך קריאה
א אלא בשבועה כעין של תורה ז"ל הגמרא שם דף פ"ז סבר רמי בר חמא למימר ש"ד דקא טעין ר' וקא מודה ליה ק' והו"ל מודה מקצת הטענה וכל המ"מ הטענה ישבע (נראה דר"ל שהבעל טוען נגדה פרעתי לך כל כתובתך שהיא ר' ורוצה שהחזיר לו שטר כתובתה והיא מודה לו שנפרעה ק' דהויא היא … להמשך קריאה
א טען הלוה על שטר מקוים שהוא אמנה בפ' חז"ה דף ל"ב עובדא שם ואמר רבה מה לי לשקר אי בעי אמר שטר מעליא הוא ורב יוסף אמר אמאי סמכת אהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא וכיוצא בזה פליגי שם בהמחזיק בקרקע בשטר שבידו וטוען המערער על שטר שבידו שאינו שטר ומסיק הגמ' שם … להמשך קריאה
א טען הלוה על שטר מקויים כו' בבא בתרא דף קכ"ח שלח ליה ר' אבא לר"י בר חמא המוציא ש"ח על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה ועדים מעידים שפרע כולו ה"ז נשבע וגובה מחצה מבני חרי אבל ממשועבדים לא דאמרי (אתון קנוניא עשיתם עלינו) אנן אעדים סמכינן ואפילו לר"ע דאמר … להמשך קריאה
א שאין אומרים מגו להוציא צ"ע הלא בעה"ת בעל דין זה ס"ל דבעלמא אמרינן מגו להוציא אלא דהכא שאני דשטרא ריעא הוא וקצת דמי למודה שהוא מוויף וא"כ לא הו"ל למיכתב טעמיה סתמא משום דלא אמרינן מגו להוציא: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה
א ואם אינו מפורש כו' בפרישה כתבתי דר"ל שגם בלא שום שיור אינו מפורש בו וכן הוא בהדיא בספר התרומות וסיים שם שאפילו עדי השטר אינם נאמנים לומר תנאי היה כשנזכר בשטר בלא שום שיור וע"ל ס"ס מ"ו דכ"ר שאם אמרו העדים שהיה תנאי במכר ושמ"ש בשטר שלא היה בו שום שיור לא נכתב אלא … להמשך קריאה
א והרמ"ה כ' שנוטל כו' וקשה דכאן הסכים רבי' עם הרמ"ה דנוטל בלא שבועה ובא"ע סימן צ"ו גבי כתובה שצריכה האשה גם כן לישבע וליטול כ"ר דאם היא חשודה על השבועה שאינה יכולה לישבע אם שכנגדה אינו חשוד ישבע ויפטר וכבר הרגיש מ"ו ר"ש ז"ל בקושיא זו שם בא"ע וע"ק דשם בא"ע כתב ב"י על … להמשך קריאה
א טעון המלוה כו' ל' ב"י וגדולה מזו נראה מדברי הרמב"ם שאפילו לא טען המלוה טוענין לו ב"ד שכתב בפי"ד מה' מלוה וז"ל טען שפרע השטר ואמר ישבע המלוה ויטול אומרים לו הבא מעותיו ואח"כ ישבע ויטול עכ"ל ואין ל' רבינו משמע כן ומהתימה שלא הזכיר רבינו דעת הרמב"ם בזה ונלע"ד דרבינו ס"ל דמ"ש הרמב"ם … להמשך קריאה
א לא רצה לישבע ותפש מנכסי הלוה כו' ז"ל ב"י יש לתמוה שמדברי הרא"ש לא משמע דין זה דלא מפקינן מיניה אלא דוקא בצורבא מרבנן ע"ש שהאריך (וקצת מנהו כתוב בב"ח) ולעד"נ דהרא"ש כתב דבריו דוקא אצורבא דרבנן ומשום דבא לומר דמניחין השט"ח בידו ואי יתפוס יתפוס ולא מנדינן ולא מנגדינן ליה כמ"ש בפרי' מיהו … להמשך קריאה
א שהרי לא תבעו לוי ולא השטת כו' מכאן נראה דגם הבעה"ת ס"ל דלא אמרינן השטאה כ"א ע"י תביעה מדכתב שהרי לא תבעו כו' שישטה כו' ומכאן ק' למ"ש ב"י בשמו סימן זה סל"א מי שאמר מנה לפלוני בידי כו' עד ור"ל השטאה היתה כו' ובאמת כי רבינו שכתב האי דינא אפילו בסמוך שינה לשונו … להמשך קריאה
א וכתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה כו' לא מצאתי דברים אלו בפי' בתשובותיו רק את זה מצאתי שבריש כלל ס"ה כתב וז"ל ש"מ שהודה בכת"י שכל שהיה לו של אביו מי הוי הודאה דלא אמרינן בכה"ג אדם עשוי שלא להשביע או לא. תשובה הנה אפרש לך דין הודאה כו' וכתב שם דין הגמ' הנזכר בסימן … להמשך קריאה
א כתב הראב"ד אפילו אמר אתם עדי ושתק כו' וכ"נ לי מהא דאמרינן כו' עיין בב"י מה שהקשה על רבינו שנראה מדבריו ומקושיותיו שהוא הבין דמ"ש הראב"ד אפילו אמר אתם עדי כו' פי' התובע והנתבע שתק ושע"ז השיג רבינו ומש"ה הקשה מה שהקשה ודבריו תמוהים בעיני דתובע מאן דכר שמיה בדברי הראב"ד ורבי' גם מה … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה יש לתמוה על רבינו מנ"ל לאשווינהו להרמב"ם והרא"ש חולקים הא י"ל דהרמב"ם לא איירי כאן אלא בהודה דרך הלואה גמורה וכדמשמע לשון הודה סתם ועוד שהרי כתב טען כשבאו אלו העדים כו' ואם כשהודה בפניהם כו' מלשון אלו העדים משמע דקאי אעדים שהזכיר בתחלת הענין ובתחלתו כתב המודה … להמשך קריאה
א בין בבריא בין בש"מ שם בפרק ז"ב מסיק שאדם עשוי שלא להשביע את בניו וכתבו התוסשות והא דאמר בפרק ג"פ ש"מ שהודה אצ"ל א"ע משום דאין אדם משטה בשעת מיתה ולא אמרינן דאמר הכי שלא להשביע את בניו וי"ל דהתם בתבעו והודה דלא שייך טענת שלא להשביע ע"כ וכ"פ הרא"ש והיא דעת רבינו ולדעת … להמשך קריאה
א ואע"פ שאין התובע עמו כו' דע שברמב"ם כתב שם ז"ל דאם טען ואמר שלא להשביע את עצמי הודיתי נאמן ונשבע היסת ואם כשהודה היה התובע עמו א"י לומר כדי שלא להראות עשיר הודיתי כו' והביא רבי' לדברי הרמב"ם הללו סי"ח ודייק מיניה דלהרמב"ם כשהודה בפניו אפי' לא אמר א"ע ולא היתה הודאה גמורה א"י … להמשך קריאה
א כתב הרמ"ה כו' וכן כתב הרמב"ם הודה בפני שנים כו' אע"פ שלא אמר אתם עדי וא"א הרא"ש ז"ל כתב דל"מ אלא בא"ע טעם פלוגתתן הוא בפי' המשנה הנ"ל דרמב"ם מפרש דה"ק אם אמרו העדים הוא אמר לנו ר"ל דרך שיחה אמר שהוא ח"ל לא אמרו כלום עד שיאמרו בפנינו הודה כלומר בדרך הודאה וכ"כ … להמשך קריאה
א אבל אם שלא בפניו אמר הלוה לעדים כו' לאו כלום ז"ל מ"ו רש"ל ותימה הלא מתני' איירי להדיא שלא בפניו כמ"ש הרא"ש ואינו חולק על הרמב"ם אלא במה שהרמב"ם מוקי מתני' דוקא שלא בפניו אבל בפניו לא בעי א"ע (פי' לענין טענת שלא להשביע אבל טענת משטה מצי טעין כשהוא בפניו וע"י תביעה עד … להמשך קריאה
א הודה בפני ב"ד או עדים שיחדום לעדים ז"ל המשנה פרק ז"ב דף כ"ט כיצד בודקין את העדים כו' אם אומר הוא א"ל שאני חייב לו אינש פלוני א"ל שהוא ח"ל לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא ח"ל ר' זוז ובגמרא אמרינן משנה זו מסייעא ליה לרב יהודה דאמר ר"י אמר רב … להמשך קריאה
א לפיכך אם בא הזכאי לב"ד כו' מ"ו רש"ל ז"ל כתב ע"ז תימה מה בכך הלא כתב לעיל בסל"ט בשם אבי העזרי דאפי' פסק דין בידו נאמן לומר פרעתי ע"כ נראה אם לא נאמר דפליג אאבי העזרי דצ"ל דל"ד פס"ד קאמר אלא כתב הודאה כפי פסק דינו קאמר וכנגד כתב הודאה לא יוכל לומר פרעתי … להמשך קריאה
א כיון שתבע אותו כתב ב"י ז"ל לאו דוקא דה"ה אפי' שתק כשאמר הלוה אתם עדים עכ"ל ונוסח ספרי הטור שהיו בידו גרם לו שכ"כ שהיה בידו דפוס תוגרמא ובדפוס תוגרמא מצאתי כתוב ז"ל אבל אם התובע אמר לעדים שכפר בפניהם אתם עדים שטוען לא לויתי ואמר זה אתם עדים כאומר לא פרעתי ומנוסח זה … להמשך קריאה
א אפילו אם עד אחד מכחישו כו' ל' ב"י ק"ל דאם מכחישו בטענה ראשונה הרי הוחזק כפרן דליכא למימר מה לי לשקר שחוזר בו מטענתו הראשונה דהא איכא למימר שחזר בו לפי שראה שהעד מכחיש (פי' אע"ג דליכא מ"ד דס"ל דיעשה כפרן ע"פ ע"א כדאיתא פ"ק דב"מ וכמ"ש בסמוך מ"מ הטעם דלא אמרינן דאפילו בלא … להמשך קריאה
א ואה"כ אמר נזכרתי כו' אין זה דומה למש"ר לקמן ס"ס פ"ב סכ"ג וכתבוהו גם הרמב"ם פי"ד דמלוה טען הלוה כו' ע"ש שפורע מחצה ולא אמרינן דיכול לומר נזכרתי שפרעתיו כולו והרי עדים דהתם יש שטר ואילולי עדות העדים לא היה נאמן כלל משא"כ כאן דאינו חייב אלא מחמת הודאת פיו כן תירץ מ"מ בשינויא … להמשך קריאה
א הקובע זמן לחבירו ותבעו תוך הזמן כו' בפ"ק דבתרא (ד' ה) אר"ל הקובע זמן לחבירו וא"ל פרעתיך תוך זמנו אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו ואע"ג דפליגי עליה אביי ורבא מסקינן התם בגמרא דהלכתא כוותיה עוד שם בגמרא איבעיא להו תבעיה לאחר זמנו וא"ל פרעתיך תוך זמנו מאי מי אמרינן במקום חזקה מה לי לשקר … להמשך קריאה
א אינה נאמנת אלא במגו דפרעתיך החצי כו' עיין בתשובת מהרש"ל סימן צ"ג שפסק ב' שלוו מא' בשטר והא' פרע למלוה והביא השטר בידו ותובע חבירו שיפרע לו חלקו וזה השיב כבר נתתי לך חלקי כדי שתשלם לי כל החוב השבועה באה לנתבע ואפי' המלוה בא ומעיד לו איזה זכות נשבע נגדו ש"ד כדינו נגד … להמשך קריאה
א ושניהם פטורים ואין שמעון יכול לומר ללוי כו' עי' בב"י שהקשה ב' תשובות הרא"ש אהדדי והביאו הד"מ וכתב עליו ז"ל ול"נ שאותה תשובה שבסי' י"א לאו דהרא"ש היא דהרי לאו הרא"ש חתום עלה אלא דאינש אחרינא היא ונתערבה בתשו' הרא"ש ונקראת על שמו כמו שמצינו כמה פעמים בתשובות הרמב"ן והרשב"א עכ"ל ד"מ ועיין בהגד"מ … להמשך קריאה
א וכן היא מסקנת א"א הרא"ש זכרונו לברכה כתב ב"י לא קאי כו' [עיין לשונו בב"ח] אבל אח"כ בסעיף ג' כתב בשם רבו ר"י בי רב דלא פליג אדברי הרמב"ם וכמ"ש בפרישה ואין להקשות לדברי ב"י שבכאן צ"ל לרבי' לחזור ולכתוב דין שאחר זה אחד מב' שותפים שלוה כו' בשם הרמב"ן אחר שכתבו כבר בשם … להמשך קריאה