א או ישבע המלוה שכך וכך הוא חייב לו כו' כלשון רבינו כתב ג"כ הרמב"ם פי"א ממלוה אות באות וז"ל ב"י ושבועה כו' ע"ש [קצת מנהו הביא הב"ח] ור"ל כשישבע תחלה שמחיים תפסם ויודה לו אח"כ שלא חייב לו עליו כלום או מה שהודו לו היורשין שחייבו אביהן עליו וא"ל הילך נמצא דשבועה ראשונה היתה … להמשך קריאה
א אע"פ שנראה לחלק כמ"ש איני משיב על דבריו ז"ל מ"ו ר"ש ז"ל ותימא למה נשא לו פנים בזה הלא רבינו הקדוש מעולם לא נשא פנים לרשב"ג שהיה אביו ורבו ונשיא בכל מקום שידע לחלוק עליו לפי סברת לבו ועוד כי אני לא אדע ואבין מה סברא זאת במה שגוף הקרקע קיים ס"ס מזיק שיעבודו … להמשך קריאה
א נשבע היורש היסת כו' עמ"ש בפרישה ועמ"ש ב"י בסוף סעיף ו' בד"ה מ"כ ראובן שיש לו שטר על שמעון כו' עד ישבעו בני שמעון לראובן שלא ירשו מאביהן כלום כו' ואגב שבועה זו ישבעו שלא שמעו מאביהם שהתפיס לאמם כו' וכתב ב"י לבסוף ז"ל ושבועה זו שכתב שישביעו יורשי שמעון נתבאר בסימן ס"ט שיורשים … להמשך קריאה
א אבל לא ירשו כלום מאביהן כו' בסעיף א' בב"י הביא דברי ר"ח שמשמע מדבריו דכופין היתומים שירשו מטלטלי דקי"ל מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן ע"כ. וכתב ב"י עליו דאפשר דדברי ר"ח הם בתר תקנתא דרבנן בתראי דתקנו לגבות מטלטלי וכדברי הרא"ש עכ"ל ודבריו דחוקים דא"כ למה תלאו ר"ח במאי דקי"ל דפריעת יתומים לחובת … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם נותנים לו זמן שלשים יום מה שנותנין לו זמן אינו מבואר בגמרא אלא מתקנת הגאונים היא וכ"כ נמ"י עי' בב"י שהביא ל' הנמ"י ורצה להוכיח מל' נמ"י שבכל מלוה נותנין לו זמן ל' יום והקשה עליו ובאמת ל"ק מידי. וגם רבינו כתב שהרי"ף כתב בתשובה שבכל מלוה נותנין לו זמן והב"י כתב … להמשך קריאה
א גם אחר שתקנו שבועה זו כו' שלא תקנו לעקור כו' זהו דלא כמש"ר בשם הרמ"ה לעיל בסי' צ"ז סכ"ו ז"ל אבל כי לא אפשר לאשתלומי מינה באנפא אחרינא אלא בכניסתו לביתו והמלוה טען אפי' טענת ספק דאית ליה מטלטלי' בביתיה דינא הוא דליעול שליח ב"ד בביתיה כו' הרי דס"ל דאפי' מספק מותר ליכנס ומשמע … להמשך קריאה
א לא שייך דין קדימה בדבר שאינו בעולם כו' הא דלא קאמר אין שייך דין קדימה במטלטלין משום דהשיב דאפי' מיירי שכתב בשטרו שהקנה לו מטלטלין אגב קרקע אפ"ה אין לו דין קדימה כיון שלא היה בעולם קודם שלוה מהשני והוי כלוה ולוה ואח"כ קנה דאם באו לפני ב"ד יחד לגבות חולקין ואם קדם המאוחר … להמשך קריאה
א ששאלת ראובן כו' ל' השאלה ותשובה זו מגומום דמתחיל בשאלה שהביא כתוב לישבע דמשמע שבשעת טענתו עליו עדיין לא נשבע שאין לו יותר א"כ במאי רוצה לפסלו ועוד דבתשובה מסיים וכתב אחר שנשבע להביא שבועה מאן דכר שמה ונלע"ד דהמעשה כך היה שהלוה קפץ ונשבע למלוה שיביא כל אשר לו בכתב לב"ד והם יסדרו … להמשך קריאה
א ואם יש עליו ב"ח הרבה אין צריך לישבע שבועה זו לכל א' וא' ג"ז מדברי הרמב"ם וכ"כ בעה"ת שער ב' חלק א' וכתב דנפקא לן הא מדאמרי' פ' מי שהיה נשוי גבי ראשונה נשבעת לשנייה כו' ואילו ראשונה לשלישי' א"צ לישבע ומסקא הגמר' בטעמו משום דשבועה לחד שבועה למאה עכ"ל הביאו ג"כ הב"י והתם … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל לא חילק בזה בש"ג כתב ע"ז ז"ל אינו נראה שיהא בו שוה מחלוקת ומחמת שהוא פשוט לכך לא הוצרך הרא"ש לכתבו ולהזכירו דהא מאיזה טעם הוא דאין מורידין אותו למטלטלין דלוה משום חשש שמא יבא ראייה לבטל השטר ולא ימצא אח"כ ממה לגבות הכא ליכא למיחש דהא אמר הלוה דאינו בא … להמשך קריאה
א עד שיודיעו ללוה אפילו אם הוא רחוק הרבה עיין בב"י מה שהקשה על רבינו וקשה דא"כ לא הוה ליה לרבינו לסתום אלא לפרש לכן נראה דס"ל לרבינו דאם הוא אלם משהינן ליה אפילו טפי מי"ב חדש ואפילו אי ליכא שיירא וס"ל דהמעשה ובגמרא כך היה דלא היו צריכין לשהות כ"א עד י"ב חדש משום … להמשך קריאה
א וכן אם התביעה היה פקדון כו' בגמרא לא כתב שם תיבת וכן אלא ז"ל וה"מ דאמר אתינא אבל אי אמר לא אתינא לאלתר כתבינן וה"מ במלוה אבל בפקדון לאלתר כתבינן עכ"ל וכבר כתבתי בפרישה דאינן שיוין לגמרי אלא כיון דבשניהן קאמרה הגמרא דכותבין לאלתר ור"ל דבשום א' מהן א"צ להמתין צ' יום משה"נ כ"ר … להמשך קריאה
א נותנין לו זמן ל' יום עד"מ בעמוד: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה
א וכתב הרמ"ה דכל כלי בין שעושין בו אוכל נפש כו' טעם פלוגתת הרמ"ה ור"י דבסמוך בגי' הגמרא בב"מ דף קט"ז אבל זוג של ספרים וצמד של פרות חייב שתים ופרש"י מספרים של ספרים (אע"פ שהוא כלי למלאכה אחרת) חייב ב' כיון שהוא של פרקים חייב על כל פרק ופרק וכן חבל ב" פרות חורשות … להמשך קריאה
א כמו ריחיים ורכב ז"ל המשנה פרק המקבל (בבא מציעא דף קט"ו ע"א) החובל את הריחיים עובר משום ל"ת וחייב משום שני כלים שנא' לא יחבול ריחיים ורכב ולא ריחיים בלבד אמרו אלא כל דבר שעושים בו אוכל נפש שנא' כי נפש הוא חובל ע"כ נמצא מש"ר דברים שעושים בו אוכל נפש כמו ריחיים ר"ל … להמשך קריאה
א לא ימשכננו בעצמו כו' בב"מ דף קי"ג ע"א המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד ופירש"י ונ"י לא ימשכננו אפי' בשוק אלא בב"ד ולא יכנס לביתו ליטול משכונו שנא' בחוץ תעמוד. ושם בגמרא גרסינן אמר שמואל שליח ב"ד מנתח נתוחי אין אבל משכנו לא (ופירש"י אם רואהו בשוק מנתח דבר ממנו אבל ממשכנו דהיינו … להמשך קריאה
א כשיש עדים שהיה שותפות כו' ז"ל ב"י כלומר שאם הלה כופר שלא היה שותפו הו"ל טענת ודאי (כלומר שהקטן טוען ברי שהיה שותפו ואין כאן עדים זולתו) ואין נשבעים עליה לקטן ואליכא דהרמב"ם אפי' לגדול אין נשבעים אלא על טענה שאם יודה בה יתחייב ממון עכ"ל ור"ל כמש"ר בסימן פ"ז סל"ט בשם הרמב"ם שאין … להמשך קריאה
א ואם אמר הנתבע אמת מסרתו לי ואבד ה"ז פטור אף משבועת היסת כל' הזה כתוב ג"כ ברמב"ם פ"ה מטוען דין ו' בקצת שינוי שברמב"ם כתוב אמת מסרת לי בלא וי"ו ורבינו כתב בשמו מסרתו לי ביו"ד אבל נ"ל פשוט דהיא היא דל' אמת מסרת לי מוכח דהנתבע מודה לדברי התובע ששטר מקויים גמור מסר … להמשך קריאה
א דקיי"ל כחכמים דכל המחובר לקרקע לאו כקרקע דמי צ"ע דבי"ד סימן ו' כתב רבינו בשם הרא"ש דתלוש ולבסוף חברו אם בטלו (ואם ביטלו דלשם כי הכא דמסתמא ביטלו) הו"ל כקרקע ואף ששם בי"ד ר"ס קמ"ה כ"ר דכותל בניין לאו כקרקע דמי מ"מ לפי מ"ש שם לחד שינוייא דאזלינן הכא והכא לחומרא ה"נ הו"ל להחמיר … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם דנשבעין עליהן כ"כ פ"ה מטוען ז"ל טענו ענבים העומדים ליבצר ותבואה יבשה העומדת ליקצר והודה במקצתן וכפר במקצת ה"ז נשבע עליהם כשאר המטלטלין והוא שאין צריכין לקרקע שכל העומד ליבצר הרי הוא כבצור לענין כפירה והודאה אבל אם היו צריכים לקרקע הרי הן כקרקע לכל דבר ואין נשבעין עליהם אלא היסת עכ"ל … להמשך קריאה
א שאלה לא"א הרא"ש ז"ל כו' עד דבר פשוט הוא שאין כאן גלגול עיין בב"י מס"ב שכתב ז"ל בעה"ת כו' ע"ש שכתב וזה דלא כתשובת הרא"ש דבסמוך שכתב שאין כאן גלגול עד כאן לשון ב"י ודבריו תמוהים דנראה פשוט שאין כאן שום מחלוקת בין הרא"ש ובעה"ת דמ"ש הרא"ש ואין כאן גלגול ר"ל דין גלגול לומר … להמשך קריאה
א כל מי שנתחייב כו' קידושין דף כ"ז אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה שנאמר ואמרה האשה אמן אמן ותנן על מה היתה אומרת אמן אמן אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה כו' ומסיק שם דאין ארוסה בת קינוי וסתירה והא דמשביעים לה על ככה היינו ע"י … להמשך קריאה
א והרמ"ה כתב מדנקט חלקו וכו' ז"ל ב"י נראה שמדייק כן מדברי הרמב"ם וכפי נוסחת הרמב"ם שבידינו אין דיוק זה עולה יפה שהרי כתב בהן כל החלוקים הנזכרים במשנה ז"ל חלקו השותפים והאריסין ונתגרשה האשה ונפרד בן הבית מעליו והביא לו השליח הסחורה שקנה לו כו' והלכו להם ולא תבע מיד אינו יכול לחזור ולהשביע … להמשך קריאה
א או שהושיבה בעלה חנונית אין זה מפורש במשנה שם אלא מפירש"י הוא דאהא דתני שם והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית כתב בפירושו ז"ל שהושיבה בעלה חנונית או שמינה אפוטרופוס לעסוק בנכסיו עכ"ל וכיון שכן ק"ק על ל' הרמב"ם ורבינו שכתבו או שהושיבה חנונית הא זהו פי' של הנושא ונותן בתוך הבית וא"ל דלא ס"ל … להמשך קריאה
א אבל בשל דבריהם לא עפ"ר וכתב הב"י כיון דהטעם הוא משום דתקנת' לתקנת' לא עבדינן מש"ה אפילו בשבועה כעין דאורייתא דינא הכי והרמב"ם דנקט בלשונו שבועת היסת משום דבגמרא קאי שם אשבועת היסת ב"י ולכאורה נראה דכיון הב"י לב"ה השוכר פועל ומחולק עמו בקציצה דכ"ר בסי' פ"ט שתקנו שהב"ה ישבע בנק"ח ויפטר ע"ז אומר … להמשך קריאה
א אבל הכופר בפקדון כו' עיין בנ"י פ"ק דב"מ שכתב דאי טעין בב"ד על פקדון שבידו שהוא רוצה לתפסו בשביל מלוה שיש לו בידו עליו דנאמן בשבועתו עד כדי הפקדון אף על גב דראוהו עתה בידו אי לא הופקר בידו בתחלה בעדים אלא מיירי שכפר בפקדון ולא טען שבשביל מלוה תפסו וכל האומר להד"ם כאילו … להמשך קריאה