דרישה

א והרמ"מ כתב ערמונים כו' עיין מ"ש בפרישה למה כתב רבינו והרמ"מ כתב בל' פלוגתא והוא דחוק בעיני והיותר נראה דודאי פליגי משום דרבינו כתב תחלה כל' התו' שכתבו ג"כ כהאי לישנא ז"ל כל דבר שהוא כ"כ טוב מבושל כמו חי כו' דמשמע מלשונם דס"ל דדוקא שהוא טוב בשוה חי כמו מבושל הא אי הוה … להמשך קריאה

א ואפשר שגם ר"י מודה בזה הענין כו' עד לד"ה עיין מ"ש בפרישה והוא נראה דחוק. והיותר נראה דאין ענין דברי הרמב"ם לדברי רבינו ורש"י בענין טרימא כלום וגם רבינו ורש"י יכול להיות שס"ל כהרמב"ם בדינו והרמב"ם כרש"י בדינו כי רש"י ורבינו מדברים בתמרים שכתשן קצת ואינו מרוסק. ור"ל ששחקן עד שנימוחו קצת ונעשה מהן … להמשך קריאה

א וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב לברך עליהן בפה"א עיין באשר"י וב"י הביאו שסתר הרא"ש ראיית הרי"ף בתשובה ניצחת מ"מ לא הכריע רבינו כדברי הרא"ש אביו מפני רבים החולקים שבה"ג והרמב"ם והרשב"א הסכימו עם הרי"ף וב"י הביאן ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א ורשב"א כתב שאין לברך עליהן בפה"ע ובפה"א יש לברך וכשהן מרים ס"ל דלא יברך כלום ואי ממתק להו ע"י האור ס"ל דיברך עליהן שהכל ומ"ש הרא"ש כיון שאינם מרים מברך עליהן בפה"ע גם כשהן מרים וממתיקים ע"י האש נ"ל דמברך עליהן בפה"ע כיון שהן גוף הפרי דומיא דשקדים המרים בסמוך והוה כפירות שאינן נאכלין … להמשך קריאה

א ועל החרובין משישרשרו כו' עיין בב"י מ"ש ז"ל ומשמע לרבינו שמ"ש ושאר כל האילנות משיוציאו כו' עד דאל"כ נמצא שפסקו כב"ש עיין בהרא"ש דבדברי הרא"ש מוכח להדיאי כן ואין צריכין לדייק זה שאל"כ נמצא דהלכה כב"ש דהא הרא"ש כתב הפלוגתא דב"ש וב"ה וכתב בשם ב"ה כל חילוקי דענבים וזיתים וחרובין ומ"ש אח"כ מכאן יש … להמשך קריאה

א ויראה לכאורה שיש ללוי דין קדימה לברך לפני ישראל כשאין שם כהן והא דאמרי' אם אין שם כהן נתפרדה החבילה וכמ"ש רבינו לעיל סי' קל"ט בקריאת התורה שהיא בציבור שאני וכמו שיש חילוק בכהן שבבה"כ אסור למחול ועל השלחן בסעודה יכול למחול ואין להקשות הא פירש"י בפ' ראה על מ"ש השמר לך פן תעזוב … להמשך קריאה

א מימי לא ברכתי לפני כהן אף שכבר נתבאר דת"ח אסור להקדים אפילו כ"ג עם הארץ כתב המרדכי דהיינו דרך חק הכהונ' וריב"ל היה מכבדו ולא דרך חק ומ"ש ולא בירך ישראל לפני אף שמותר ללוי לכבד למאן דהוא וכן ת"ח מ"מ הם לא עשו אף שכבדתי אותן הם לא רצו לברך לפני: הסבר על … להמשך קריאה

א וכ"כ הראב"ד כו' דה"ל כבני חבורה שיצאו לקראת חתן שצריכין ברכה למפרע האי דין דבני חבורה כו' כתבו רבינו לעיל סי' קע"ח ושם הביא הב"י כל הדיעות שדעת התוס' והרא"ש והרי"ף ורוב הפוסקים הא דקאמר דצריכין ברכה למפרע אינו אלא לעצה טובה דהואיל ודעתן לצאת מי יודע שמא ימשך להן הזמן בהפסקתן עד שירעבו … להמשך קריאה

א בבית יוסף ולעד"נ שהגאון לא איירי אלא כשדבר נחוץ לו לצאת ואי אפשר לו להתעכב וכו' ונראה ששפיר כתב הרשב"א שהדבר צריך עיונא שאם כדברי הב"י דאיירי כשהדבר נחוץ קשה א"כ פשיטא כשהוא נחוץ ואי אפשר לו להתעכב דמברך לעצמו ויוצא והן גומרין. כתוב בב"י ד"ה ומה שפירש רבינו וז"ל וכתב הרא"ש ובירושלמי גרסינן … להמשך קריאה

א ויש נוהגין לצרפו ע"י חומש שבידו ואינו מנהג צ"ע למה לא כתבו רבינו בסימן נ"ה שכתב שם וז"ל ויש שמתירין קטן לצרף עם תשעה ע"י חומש שנותנים בידו ע"כ שם היה לו לכתוב ג"כ ואינו מנהג: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א והר"ר יודא הכהן היה מורה הלכה למעשה להצטרף אשה לזימון וא"ת הא תנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן וכמ"ש רבינו לפני זה וי"ל שהוא מפרש דה"ק כשהן בצירופן יחד נשים ועבדים וקטנים אז אין מצטרפין משום פריצות דעבדים עם נשים וכן פריצות דעבדים עם קטנים משום משכב: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public … להמשך קריאה

א נשים ועבדים וקטנים אין מזמנים עליהם דייק ותני עליהן אבל כשיש ג' חוץ מהנשים אזי גם הנשים נפטרות בזימון האנשים כמ"ש הרא"ש בתשובות וז"ל ונשים יוצאים בזימון של אנשים כיון שמסובין ביחד דנשים מזמנות לעצמן כ"ש שיוצאות בזימון של אנשים וכ"כ סמ"ג בשם ר"י וכ"כ הר"ן וז"ל בברכת המזון היכא דאיכא תלתא בר מנשים … להמשך קריאה

א ור"י כתב שיכול לברך שיכול לומר לאבותינו דכתיב אב המון גוים נתתיך כו' וז"ל התוס' בפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"א) ד"ה למעוטי והא דאמר בפרק בתרא דמכות כיון דאיכא גר דבעי למימר אשר נשבעת לאבותינו ולא מצי אמר כו' סמיך אלתת לנו דסיפא דקרא וגם ר' יהודה מודה דגר מביא ואינו … להמשך קריאה

א ור"ת לא הניח אפילו לגר גמור בא"י לברך בה"מ שאינו יכול לומר שהנחלת לאבותינו כבר כתבתי בפרישה מ"ש הב"י ופשוט הוא דמהאי טעם שאינו יכול לומר כל נוסח ברכת המזון דס"ל לר"ת דגם נשים אינן מוציאות את האנשים שהרי ג"כ אינן יכולות לומר על בריתך כו' ודלא כהראב"ד המובא בריש סי' קפ"ו דס"ל שמוציאות … להמשך קריאה

א כדי שלא יהא כל אחד בונה במה לעצמו פי' אם היו פורשים מהם כו' כתב רבינו פי' כו' לאפוקי מפי' ר"י בתוס' פרק חומר בקודש (חגיגה דף כ"ב) סוף ע"א וז"ל התוס' והר"י מפרש דלאו כל הרוצה ליטול את השם להחזיק לעצמו כת"ח שלא לזמן על עם הארץ בידו ליטול ואין אנו מחזיקין עצמינו … להמשך קריאה

א עונה אחריהם ברוך ומבורך כמו תמיד לעולם ועד בגמרא ריש פ' ג' שאכלו איתא רב זביד אמר שאומר אחריהם ברוך ומבורך וכתבו התוספות והר"י והרא"ש בשם בה"ג שאומר ברוך הוא ומבורך שמו תמיד לעולם ועד ורבינו לא כתבו בשמו כמו שכתב בסמוך בשם בה"ג ואי הוו עשרה אומר איהו ברוך אלהינו ומבורך שמו כו' … להמשך קריאה

א אבל ששה לא דרובא דמנכר בעינן עיין בב"י שהביא לשון הגמרא דפ' שלשה שאכלו דף מ"א ע"א ז"ל אמר ר' יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב תשעה שאכלו דגן וא' אכל ירק מצטרפין א"ר זירא בעי מיניה מרב יודא שמונה שבעה מהו א"ל ל"ש ששה ודאי לא מיבעיא א"ל ר' ירמיה שפיר … להמשך קריאה

א כל זמן שלא אמרו הב לן ונברוך מצטרף עמהם ז"ל הגמרא פ' ג' שאכלו רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא אתא רב שימי בר חייא הוי קא מסרהב אכל (כלומר ממהר ואכל) א"ל רב מאי דעתך לאיצטרופי בהדן אנן אכלינן לן א"ל שמואל אילו מייתי לי (ה"ג רש"י ור' יונה אילו מייתי לי) ארדיליא וגוזליא … להמשך קריאה

א עד כמה מזמנין עד כזית ר"ל מלמעלה למטה קאמר ובא לו משיעור שביעה פחות ממנה עד שאפי' לא אכל אלא כזית חייב לזמן ומ"ש אח"כ וכן לענין יחיד אינו מברך ג' ברכות אלא עד כזית הוא לשון שאינו מדוקדק דכתב וכן ואינו דומה דמתחלה קמ"ל רבותא דאפילו בכזית חייב לזמן ואח"כ אמר דאינו מברך … להמשך קריאה

א ורב אלפס גורס כו' צ"ע במאי איירי אי כשברכו ג"כ המוציא ביחד או אפילו לא בירכו ברכת המוציא יחד ולכאורה נראה ממשמעות לשון רבינו דכתב אח"כ הילכך צריך לחוש כו' אפילו כל אחד אוכל כו' ואפילו לא אכל כו' משמע דשוין הם וכמו שאם לא אכל עדיין כזית מיירי כשברכו המוציא ממילא גם לרב … להמשך קריאה

א מ"ש רבינו ולכך אין הנשים יוצאין כשאינן מבינות ק"ק שהכלבו כתב והביאו ב"י לעיל בסימן קפ"ה ז"ל שבע"ה עם אשתו ובניו הוי כסופר מברך ובור יוצא ולפיכך צריך ב"ה לברך בקול רם כדי שישמעו בניו ואשתו ויצאו בברכתו ומי שבירך בלחש טועה אם יש לו אשה ובנים עכ"ל ולפי מ"ש רבינו כאן דכשאין מבינות … להמשך קריאה

א מ"ש הב"י בריש הסי' בשם המרדכי דר"פ ג' שאכלו שסתם בשם ראבי"ה דג' שאכלו מז' המינין חייבים לזמן שאין נראה כן מדברי הפוסקים אלא אין מזמנין אלא על הפת וכ"כ הרמב"ם בהדיא בפ"ה עכ"ל בק"ש במרדכי בפ' ג' שאכלו נתתי טעם לדברי ראבי"ה ושאין ראייה מהרמב"ם דס"ל ברכה מעין ג' היא דרבנן אבל ראבי"ה … להמשך קריאה

א ומתפללין כדרכן עיין מ"ש בפרישה שרבינו אזיל בשיטת הרא"ש שכ"כ בהדיא מתפללין י"ח אף שלא נזכר כן בברייתא ודע שבגמרא שם פרק היה קורא (ברכות דף י"ו) פריך ברייתות אהדדי שחדא קתני מתפללין י"ח וחדא קתני מתפללין הביננו ומשני הא דנוטלין שכר לבד סעודתן והא דאין נוטלין שכר אלא סעודתן ומסיים הגמרא שם האי … להמשך קריאה

א ולענין שיעור שתייתו. הל' אינו מדוקדק שאמר שתייתו דמשמע דאדלעיל מיניה קאי אברכה אחרונה של כוס הברכה ועליה כתב שנסתפק ר"י אי בכזית כו' וז"א שהרי בכוס של ברכה א"א להסתפק בכזית שהרי צריך לשתות לפחות מלא לוגמיו וכדמסיק רבינו וצ"ל דה"ק ולענין שיעור שתייתו צריך לשתות רביעית דכיון דנסתפק ר"י בעלמא כו' והכא … להמשך קריאה

א ז"ל ד"מ בהג"ה, אלפסי החדשים מצאתי במרדכי שאין לומר שבכל יום מטיב לנו אלא בכל יום ונכון הוא דלא יהא נתינת טעם למה שלמעלה ממנו שאמר המלך הטוב כו' במרדכי סוף ברכות כשמסיים לא יאמר ונאמר אמן אלא ואמרו אמן וכתב אבודרהם קבלתי מרבותי שבשבת י"ל מגדול ישועות מלכו בוי"ו והמ"ם בחיריק ובחול יאמר … להמשך קריאה

א הילכך לא מהדרינן ליה ומ"מ כל זמן שלא פתח בהטוב והמטיב לאו חזרה היא ואומר ברוך כו' ר"ל אע"ג דאמרינן ולא מהדרינן בר"ח א"כ ה"א דגם ברכה לא יוסיף. ע"ז כתב דלאו חזרה היא ואומר בה ברוך כו' כל זמן שלא פתח בהטוב והמטיב וכמ"ש רבינו מיד אחר זה בשם ר' יוסף שכתב ז"ל … להמשך קריאה