דרישה, יורה דעה ק״ב:א׳

א אבל לפי מה שפי' ר"ת כו' א"כ התבשיל מותר אם יש בו ס' כו' עיין מ"ש בפרישה ובפרק בתרא דביצה (דף ל"ח) משמע דכל דבר שצריכין זה לזה כגון מים ומלח בעיסה חשיב מין במינו ואם אחד איסור ויש לו מתירין ונתערב בחבירו היתר ואפי' נתערבו אח"כ באלף לא בטלו וכן כתב רבי' בשם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״א:ה׳

א והא דבריה כו' אבל אם נתרסקו בטלים כתב מהרא"י יראה דאם הוא שלם לגמרי רק שנפל ממנו קצת ע"י בישול כמו שרגילות הוא להתפרד ודאי חשיב בריה והביא ראיה לדבריו ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״א:ד׳

א שאין דרך ליתן לפני אורח כבש או אווז שלם בכבש או אווז שלם נהיגין כדברי הרא"ש דאינה בטלה אלא תרנגולת בנוצתה בטילה וכ"פ מהרא"י עיין בשערים מ"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״א:ג׳

א יש אומרים שהתרנגולת בנוצתה כו' לא חשיבא ראויה להתכבד כבר כתבתי בפרישה דאע"פ שהכא דומה לדבר שבמנין הואיל ואינה חשיבא לא נקרא ראויה להתכבד ואין להקשות לפי סברא זו מנ"מ במה שאמרו דבר שבענין אינו בטל כיון דצריך להיות דבר חשוב א"כ מה"ט לחוד אינו בטל ע"ז תירץ שם דהועיל לו הא דהוא דבר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״א:ב׳

א ודוקא שאיסורה מחמת עצמה כגון נבילה ובשר בחלב עיין בא"ו של מ"ו בדין תערובות ד' י"ו ע"ב ובדף ב' בהג"ה מהרא"י המתחלת אלמא אין בליעה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״א:א׳

א חתיכה הראויה להתכבד כו' ואפי' היא אסורה בהנאה וכו' כיון שאם תתבטל תהיה מותרת דין זה נלמד מהגמרא וכמ"ש ב"י ואין להקשות מזה לדעת האומרים דחתיכה חיה יכולה להיות בטילה ולא מקרי חתיכה ראויה להתכבד ולא אמרי' כיון שאם נתבשלה היתה ראויה להתכבד דשאני הכא בשעה שהאיסור עם ההיתר בתערובות הובא לפניך אם תאמר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק׳:ב׳

א י"א דבריה בטלה בתתק"ס ולא נהירא להרא"ש ז"ל עיין בא"ו של מ"ו שער ו' שנתן טעם לזה מפני שהוא י"ו פעמים ששים וכן מצינו שיעור י"ו לקולא גבי ציר דגים דרבנן שנתערב בי"ו בטל דמייתי שם באיסור והיתר פליגתא דר' יהודה ור' יוסי דר' יוסי ס"ל דבי"ו עם האיסור סגי וכתב שרבי יהודה ור' … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק׳:א׳

א הלכך ירך שנתבשל עם גידו אם מכירו זורקו וכל השאר מותר כתב ב"י דע"כ מיירי במולחו עם גידו וא"כ צריך לומר דזורקו וגם קולף סביבו הואיל ונמלח עם גידו ונראה שלא בא רבינו לבאר כאן אלא דין בריה שאם נתבשל מה דינו ודין מליחה סמך על מה שכתבה במקומה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ט:ז׳

א איסור שנתבטל וניתוסף חוזר לאיסורו נראה דבזה הכל מודים אפילו מאן דמיקל לעיל בריש סימן צ"ד בתחיבת כף שני פעמים בקדירה וכמ"ש בשם מהרא"י דא"צ ב"פ ששים נגדו התם ה"ט דאין כאן ממשות של איסור ואפילו בתחיבה הראשונה הא דצריכין ששים נגד כל הכף הוא משום חומרא ונראה לעינים דלא נתרבה הטעם בתחיבה כף … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ט:ו׳

א וכתב הרשב"א אבל דבר שעיקר איסורו אינו אלא מדרבנן כגון גבינה של נכרי ושומנו של גיד אין מערבין אותו בהיתר כדי לבטלו כו' עד אם נפל מעצמו בהיתר אעפ"י שאין ההיתר כדי לבטלו מותר להוסיף בהיתר כו' כדחזינן בעצים שנשרו כו' עכ"ל והב"י הביא דברי הרשב"א באריכות מת"ה הארוך ע"ש ואח"כ כתב הב"י ויש … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ט:ה׳

א דקי"ל כל איסורין שריבה עליהן שוגג מותרין. ב"י הקשה הא לקמן בסימן ק"י כתב בשם ר"י דאפילו הפילו שוגג אסור כו' (וע"ש התירוץ דיש חילוק במבטל איסור למפיל אחת מהן לתוך הים דבמבטל לא קנסינן ובמפיל קנסינן. והטעם דבמבטל שאוכל האיסור בעצמו לא גזרינן שוגג אטו מזיד משא"כ במפיל שמשליך האיסור לחוץ שהרי אנו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ט:ד׳

א כתב בספר המצות כו' ונראה לי שא"צ שאפילו אם הוסיף כו' י"ל מ"ו ומ"מ אנו נוהגין כס"ה וכן דעת השערים דגבי לח בלח אפילו נתרבה בשוגג אסור וכתב ב"י ז"ל אבל דעת הסמ"ג דס"ל דחתיכה ענ"נ נמצא שכל מה שהיה בקדירה תחילה שלא היה בו ששים נגד האיסור נ"נ וצריך ששים כנגד כולה ובהא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ט:ג׳

א וא"א הרא"ש ז"ל לא חילק לשון ב"י דעת רבינו שמאחר שפסק סתם לא משערינן במאי דבלעה קדירה ולא חילק בין מין במינו למין בשאינו מינו משמע דס"ל דאין לחלק ביניהן ול"נ דרש"י והרא"ש יודו בחילוק שחילק הרשב"א שהרי בהדיא כתבו כיון דאפליגו לישני ואיסורא דאורייתא הוא אזלינן לחומרא משמע דהיכא דהוי איסורא דרבנן אזלינן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ט:ב׳

א וגוף הקדירה אינה מצטרפת לא עם ההיתר ולא עם האיסור יש לדקדק הא כתבה רבינו חדא זימנא בסימן צ"ח שאין הקדירה מצטרפת לבטל האיסור ושם כתב דמצטרף להאיסור לאסור וכאן כתב דלא מצטרף להאיסור ונראה ליישב' דלעיל מיירי שהקדירה האיסור והתבשיל ההיתר וקמ"ל התם דאע"ג דלאיסור מצטרף הקדירה וצריך ששים כנגד כל הקדירה אפ"ה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ט:א׳

א חתיכת נבילה כו' לפיכך הבא לבטל כו' יצרף כל מה שבקדירה בשר ורוטב וקיפה ועצמות וא"ת הואיל ומצרפין גם כל העצמות עם שאר ההיתר לבטל האיסור א"כ קשה למה יהא מותר ביש ששים עם העצמות נימא שהאיסור היה גדול בשעת נפילתו לקדירה ולא היה ס' נגדו לבטלה ונאסרה הקדירה ומה שיש עתה ס' היינו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ח:ו׳

א וכן שלשה מיני איסורין של יבש שנתערבו זה בזה כזית מכל אחד כל שני מינים רבים על הג' ומבטלין איתו ופטורין על שלשתן ז"ל ב"י היינו ההיא דהפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור והא ודאי פשיטא דאסורין באכילה הן ולא בא ר' יוחנן אלא לפוטרן ממלקות ואם כן לא היה צריך רבינו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ח:ה׳

א המבשל בקדרת איסור כו' או התוחב כף של איסור כו' ל"ש הן של חרס או של עץ או מתכת הנני כותב לך חילוקי דעות בזה וע"פ זה יתבאר דברי רבינו דע שהרמב"ן ס"ל אף ע"פ שנשתמש כף זה תחלה בבשר ואח"כ ניער בה באותו יום כזית חלב וחזר ותחב אח"כ בקדרה של בשר א"צ … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ח:ד׳

א כי היכי דאמרינן רואין את מינו כו' למאן דאית ליה מין במינו לא בטל ביאור הדבר כתבתי בפרישה ע"ש והנדון מחולק מהראיה בג' דברים הא' שהראיה לא מיירי בשפיכה וכאן בנדון איירי בשפיכה הב' שהראיה צריך להיות שאינו מינו ס' כנגד האיסור לבטלו וכאך א"צ אלא רוב הג' שהאינו מינו צריך להיות ס' נגד … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ח:ג׳

א וכתב הרשב"א כו' ותולין לומר שמינו היה רוב כו' ז"ל ב"י האי תולין לשון שאינו מכוון הוא דנראה ממנו אפי' אי לא ידעינן שמינו הוא רוב נגד האיסור אפ"ה תולין להקל ואמרינן שרוב היה ומותר וא"א לפרש כן דא"כ הוי ספיקא דאורייתא ולחומרא ועוד דא"כ מאי מייתי ראיה מדאמרינן רואין את מינו כאילו אינו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ח:ב׳

א וכן כתב א"א הרא"ש ז"ל שצריך שלא ידע שסומכין עליו ל' ב"י והרא"ש כתב ז"ל לטעמיה קפילא ארמאה פי' נחתום עכו"ם וש"מ דמותר לסמוך עליו לפי תומו ולא ידעוהו שצריך לו לדבר איסור והיתר עכ"ל וז"ש רבינו וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל שצריך שלא ידע שסומכין עליו כו' כלומר אין מפורש בדברי הרא"ש שהוא סובר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ח:א׳

א דאיסורא כגון חלב שנתערב בבשר יטעמנו קפילא עכו"ם גמרא פרק כל הבשר אמר רבא האי אפשר למטעמיה והאי לא אפשר למטעמיה פירש"י צנון שחתכו בסכין של בשר אפשר למטעמיה ואם טעמו וליכא טעם שמנונית מותר לאוכלו בכותח אבל קערה שמלחו בה בשר א"א למטעמיה לפי שדם בלוע בו ואסור למטעמיה ע"כ אסור לאכול בו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ז:ב׳

א ורב אלפס פי' שעשה בהן שינוי כו' ז"ל ב"י והרשב"א כתב ואם שינה בצורת הפת ועשה כעכין קטנים כעין השור מותרת שהרואה יודע שלא שינה צורתו אלא להיכר בעלמא וישאל ויאמרו לו עכ"ל ב"י נראה מדבריו שהוא סובר שצריך לעשות עוגות קטנים וגם לצייר עליהן בצורות וק"ק מנ"ל לומר כן ואפשר לומר שהוא מבאר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ז:א׳

א אין לשין העיסה בחלב הב"י כתב אהא ז"ל וכתבו התוס' והמפרשים בפרק כל הבשר גבי דגים שעלו בקערה דדוקא בעינן שיוסק התנור ולא סגי בקינוח מפני שא"א לתנור להתקנח יפה ונדבק בו השמנונית והוי בעין עד שיוסק עכ"ל ויש לדקדק מה ענין זה לכאן בסמוך היה לו להביאו אצל מ"ש רבינו אין טשין התנור … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ו:ב׳

א אבל אם חתכו בסכין של נכרי צריך ס' כנגד כל הצנון כבר כתבתי בפרישה שהוא כדעת ר"ת ואע"פ שרבינו כתב לעיל המסקנא בשם הרא"ש כר' אפרים דלא אמרינן חנ"נ אלא בבשר בחלב מ"מ מביא רבינו כל דברי בעל התרומות אגב גררא אבל אין לומר שסכין של נכרי קרוי נמי איסור בלוע מבשר וחלב מטעם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ו:א׳

א היינו כדי כל הסכין (כתב רנ"ש בא"ו דף ע"ז ז"ל זהו דברי ריב"א שהוסיף על סה"ת ואחשוב דבא לומר שצריך ס' כדי כל הסכין ולא סגי בס' כדי חלק הסכין שחתך בו והוא לטעמיה אזיל שסובר כהר"פ שהביא בריש סי' צ"ד דמתכת חם מקצתו חם כולו עכ"ל. אבל אינו מוכרח די"ל דרבינו בא לומר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה צ״ה:ב׳

א אין מניחין כלי שיש בו כותח כו' ל' ב"י והרמב"ם נראה שהוא מפרש דלאנוחי כדא דכמכא גבי כדא דמילחא בסמוך ממש קאמר משום דמשאיב שאיב ליה מילחא לכותחא אבל חלא שרי משום דלא שאיב שכתב בפ"ט מהמ"א אין מניחין כד של מלח בצד כד של כמך מפני ששואב ממנו ונמצא מבשל הבשר במלח זה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן