דרישה, יורה דעה קט״ו:א׳

א חלב שחלבו עו"ג כו' לא שנא חלבו לצרכו כו'. ז"ל סמ"ק ואין חילוק להתיר היכא שחלבה העו"ג לצרכו ולאפוקי מאותן בני אדם שמתאכסים בבית העו"ג ומוציאין חלב שחלבו העו"ג לצורך עצמו של עו"ג ואוכלין אותו ודאי איסורא עבדי דכיון שחלב העו"ג ואין ישראל רואהו מתחילת החליבה אסור בכל ענין עכ"ל נראה מדבריו שיותר מסתבר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ד:ו׳

א ולא חיישינן שמא הלך במקומות שהיין בזול כתב ב"י אינו מכוון דאם יש שום מקום בדרך שהיין בזול ודאי דחיישינן דלמא אורחא דהאי אתרא אתא אלא אם כן נודע שלא היה יכול לבא אל המקום ההוא מפני שום מעכב שהיה בדרך כדאמרינן בההוא ארבא (כתבתיהו בסמוך) דאיצטריך להדורי ליה התם עקולי ופשורי איכא פירש … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ד:ה׳

א המורייס שלהם אסור כו' (עיין ברש"י פרק אין מעמידין דשומן של דגים ומוריייס לא עבדי מדגים טמאים ופעם ראשון ושני נותנין בו מים ומלח על שומן הדגים ומוצצות שמנן וכשכלות חוזר ונותן אחרות. ולעיל מזה פירש"י מורייס מערבין בו קרבי דגים כדאמרינן לקמן דנפיש שמנייהו וציר פירש רש"י ציר מזיעת וזיבת דגים כשכותשין אותו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ד:ד׳

א אבל בידוע שהכל נותנין בהן יין אסורין הרשב"א היה נזהר מהכרכום מפני שבכל ארץ ההיא היו מזלפין עליו יין וגם עושין מבשר השוורים חוטין כחוטי הכרכום ומערבין בתוכו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ד:ג׳

א וחילק פי' מיני דגים קטנים. כו' בגמרא אמרינן אמתני' דמורייס דחילק אומן מותר ופירש"י כיון דאומן הוא ובקי בדבר מבדיל התערובות ממנה משום דלא חשיב טעמא ומקלקל לסולתנית ומרע לה לכולה ארבי' וכתב ב"י ע"ז ולא ידעתי למה השמיטו הפוסקים זה ואולי משום דאין דגים הללו מצויין בינינו לא חשו להאריך בהם ע"כ וגם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ד:ב׳

א השמן וכן מים חמין שלהם מותרין כו' בפרישה כתבתי בשם הרמב"ם הטעם דלא חיישינן לגיעולי עו"ג משום שטעם הבשר פוגם השמן ומסריח והיינו לפי סברתו שסובר סתם כלי עו"ג בני יומן הן ולפ"ז צ"ע חמין אמאי מותרין להרמב"ם הא אית בהו משום גיעולי עו"ג כיון דס"ל דסתם כלי עו"ג בני יומן הן ואפשר משום … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ד:א׳

א כל שכר כו' כתב הרשב"א מקום שישראל נוהגין שם קולא ביין של עו"ג אפילן השכר אסור טעמו מדאמרינן בגמרא רב שמואל בר ביסנא איקלע למרגואן אייתי ליה במרא ולא אישתי אייתי ליה שיכרא ולא אישתי בשלמא חמרא משום שימצא שיכרא משום מאי משום שימצא דשימצא. ופירש רש"י למרגואן ישראל חשודין היו ולא היו מקפידין … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ג:ד׳

א פנאד"ה של עו"ג ז"ל ב"י בספרי רבינו פנאדה של עו"ג ט"ס הוא דמאי איריא של עו"ג אפי' של ישראל נמי אסור דהא בישולי נכרי אפילו בשל ישראל אסור ע"כ ובש"ד כתב ר"ן דף פ"ב במ"ש שלו דא"ש ואין צריך למחוק (כל זה כתב בשם הגהות סמ"ק סי' ר"ו ומסיק רנ"ש אבל הרא"ש והמרדכי תפשו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ג:ג׳

א כתב הרשב"א הניח ישראל כו' ובא עו"ג והיפך בו ונתבשל כו' לכאורה משמע שקאי ההפכה על האש ובסיפא משמע שקאי על היפוך הבשר והרשב"א בת"ה הקצר בית ג' שער ז' אין הגירסא כך אלא ז"ל הניח ישראל ע"ג גחלים עוממות שלא היה התבשיל מתבשל עליהם אם בא עו"ג והיפך בהם ונתבשל ה"ז אסור שכל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ג:ב׳

א כיצד הניח עו"ג התבשיל על הגחלים ובא ישראל יחתה בגחלים מותר כו'. בפ' א"מ אסיקנא בין שהניח עו"ג והיפך ישראל בין שהניח ישראל והיפך עו"ג מותר ואינו אסור עד שיהא תחלתו וגמרו ביד עו"ג וכתב ב"י ומשמע דהיפך דקאמר אבשר קאי דומיא דמגיס את הקדרה ולא שהפכו מצד שהוא מונח ע"ג גחלים ולהניחו מצד … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ג:א׳

א שלקות שבשלם כו': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ב:ד׳

א ר"י התיר למי שנזהר מפת של עו"ג כו' עד סוף הסימן כתב התוספות פרק אין מעמידין שאף ע"פ שטעם פת עו"ג מתערב בפת ישראל אין להחמיר לאסור ע"י תערובת כדאמרינן בפ"ק דחולין דלא גזרו על תערובת דמאי דליתיה לפת בעיניה דלא גזרו אלא היכא דאיתיה בעיניה וכ"כ המרדכי בפ"ק דחולין. (רבינו שמריה היה מתיר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ב:ג׳

א וכתב הרשב"א אפילו יש שם פלטר של ישראל כו' עד ואינו נראה כן מהירושלמי ז"ל ב"י גם הרשב"א הביא הירושלמי בת"ה הארוך ואפ"ה התירו וכתב הטעם כיון שהותר הפת פלטר הותרה לגמרי כל היכא דלית פלטר ישראל כמוהו דכיון דדעתו נוחה יותר בפת פלטר זה מפני חשיבתו בעיניו ה"ז כפת דחוקה לו וכן נהגו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ב:ב׳

א ולדעת הרא"ש ז"ל אין חילוק בין פת של בעל הבית לפת של פלטר כתב ב"י ע"ז לא ידענו מנין לו שהרי הוא כתב לישנא דרבי חלבו דמדכר פלטר וגם הירושלמי דקאמר הלכה כדברי המתיר ובלבד מן הפלטר וכ"כ בפי' בתשובה כלל י"ט וז"ל ובמקום שנהגו ע"פ הירושלמי לקנות מן הפלטר ולאסור של בעלי בתים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״ב:א׳

א פת של עו"ג ב"י הוכיח כאן בכמה ראיות דמותר ליקח שאור של עו"ג לחמץ בו את העיסה ומותר לאכול אותו הפת אפי' לאותן שנזהרין שלא לאכול פת של ע"ג וסיים שם ב"י וז"ל והוצרכתי לכתוב כל זה לפי שראיתי מחמירין לאסור לחמץ בשאור של עו"ג וכבר הוכתתי שאין להם על מה שיסמכו ונראה דלדעת … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״א:ג׳

א בד"א בשתיהן משל אדם אחד כל זה מבואר בת"ה הארוך והביאו ב"י וז"ל הרשב"א שם מ"ש בתוספתא היה בזו ק' ובזו אין ק' אני אומר לתוך ק' נפלה מסתבר לומר שאין ראיה להעמיד דוקא בשני בני אדם דאל"כ בלאו ה"ט נתיר משום דשניהן מצטרפות לבטל כיון שסופן להתערב ולפי זה אם היו של שני … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״א:ב׳

א היו כאן שתי קדירות של היתר ולפניהם שתי חתיכות כו' כתב ב"י היינו מדקשיא אהא דתנן במסכת תרומות דף נ"ב ומייתי לה בפ"ק דביצה דף ד' הדורס ליטרא קציעות עפ"י הכד ואינו יודע איזו היא ר' אליעזר אומר רואין כאילו הן פרודות והתחתונות מעלות את העליונות רבי יהושע אימר לא תעלה עד שתהא שם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קי״א:א׳

א אבל אם האיסור רבה על ההיתר אין תולין כ"כ להקל צ"ע בבבא השלישית בחתיכה אחת של איסור שנסתפק אם נפל תוך האיסור או תוך ההיתר היכי משכחת לה בהאי ענינא שיהא איסור מרובה מההיתר ויהיה ספק באיזה קדרה נפל דהא מדידעינן שהאיסור הוא טפי ש"מ שאנו יודעין כמה היה שיעור האיסור ושיעור ההיתר א"כ … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ט׳

א ולא נהירא דספק ספיקא מותר בכל האיסורים ואפילו בעכו"ם כמ"ש לקמן סי' ק"ה כתב ב"י כבר כתבתי בסימן נ"ז שאין זו קושיא כלל ע"ש דאינו מוכרח: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ח׳

א וי"א דאפילו בספק ספיקא שע"י תערובות אין להתיר בדברים החשובים כו' כתב ב"י כבר נתבאר שזהו דעת ר"י עכ"ל נראה דר"ל דעת רבי יודא אבל ר"י בעל תוס' נתבאר לעיל ס"ס נ"ז ונ"ח בסימן זה דס"ל דבטל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ז׳

א ולא מיבעיא אם פירש אחד מהן אלא אפי' פירשו מהן הרבה אין להתיר הרוב הנשארים אלא המיעוט כתב ב"י דכל זה דברי הרשב"א בת"ה וכתב עוד ומ"ש דמיעוט שפירשו מותרים לאו למימרא דמיעוט מותרין כמות שהן דהא ליכא מאן דשרי להו כמות שהן ועוד דא"כ היאך כתב אח"כ אבל אם המיעוט נפל למקום אחר … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ו׳

א והא דשרי כשנאבד כו' עד או שאכלם כולם אדם א' אסור ז"ל ב"י זה לא מצאתי מבואר וקשה לי דמדכתבו התוס' בפרק התערובות והרא"ש בפג"ה דליהנות מכולן בבת אחת פשיטא דאסור משום דודאי אכיל בהאי אכילה חד דאיסורא משמע דלאוכלן שתים שתים אפי' לאוכלם אדם אחד שרי דאם לא כן לאשמעינן דלאדם אחד אסור … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ה׳

א וכתב הרשב"א דוכא כשהפרישן במתכוין אבל אם פירש ממילא שרי ודעת הרשב"א כדעת ר"ת. וא"א הרא"ש כתב דאפי' פירש ממילא נמי אסור כו' דעת הרא"ש הוא דעת ר"י ופלוגתת ר"י ור"ת בהא דאמר בגמרא ובנמצא הלך אחר הרוב הקשו התוס' וא"ת אפילו פירש אמאי שריא ליה והא איכא למיגזר שמא יקח מן הקבוע וכדתנן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ד׳

א לפיכך מי שלקח בשר כו' עד כל מה שלקחו מהמקולין קודם שנמצא הטריפה מותר הב"י תמה על רבינו שכתב כן סתם דברי הרשב"א שהם כדעת ר"ת ולא כר"י ובסמוך כתב סתמא כדעת ר"י ובסמוך כתבתי דלא קשה מידי: ב ואיני מבין שכתב להתיר בחתיכות שאינן ראוין להתכבד כו' ז"ל ב"י ותמיהני עליו היכי חשיב … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ג׳

א ה"ה נמי לכל בני מעים אלא שע"י מעשה הורה כן להתיר קורקבן ועיין מ"ש לעיל סי' ע"ה וגם נלע"ד להוכיח מכאן דחתיכה ראויה להתכבד א"צ להיות גדולה כ"כ ששבע ממנה שהרי קורקבן מעוף הוא וקטן: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה ק״י:ב׳

א הר"ר יהודה הורה כו' כדאמרינן בני מעים אוכליהן כו' (יש לתמוה דמזה משמע שקורקבן הוי בכלל בני מעים בלשון הגמרא דזה לשון הגמ' הוא ולעיל בסי' נ' הסכים לדברי רבי' יונה דס"ל דקורקבן לא הוי בלשון בני מעים בלישנא דגמרא כמבואר שם בב"י ע"ש. ורמ"א בת"ח כלל מ' דין ד' שגם בזמן הזה הם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן