דרישה, יורה דעה קכ״ד:י״ג

א היה היין יוצא דרך הנקב כו' גבי עובדא שכתבתי בסמוך איתא שם אמר רב פפא דעד הברזא אסור ואידך שרי אמר רב יימר כתנאי חבית שנקבה כו' ונגע בה טבול יום אפי' במקצתה טמאה רבי יהודה אומר מפיה ומשוליה טמאה מצידה טהורה ופי' רש"י עד הברזא כל יין שלמעלה לנקב אסור בשתייה ולא בהנאה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:י״ב

א כתב הרא"ש ז"ל שאין לנו לדמות מילתא למילתא כו' בפרק רבי ישמעאל ההוא חביתא דאשתקל ברזא מיניה אידרי (פירוש קפץ) נכרי ואנח ידו עלה אמר רב פפא כל דלהדי ברזא אסור כו' וכתב הרא"ש וא"ת אמאי אסרי ליה בהנאה והלא כיון להצלת היין דטרוד ולא מנסך כו' ומתרץ דאין לנו לדמות טרדות זה לזה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:י״א

א כיצד יעשה יאחוז בידו שלא יוכל לנענע ביין כו' אע"ג דכתבתי לעיל דלהר"ן והתוס' והרא"ש אוסר במגע בלא שכשוך שאני הכא שהכניס ידו ליקח נפילתו והו"ל מגע שלא בכונה ומ"ה אמרינן דיאחוז בידו כדי שלא יעשה מעשה מוכיח שמכוון לנסך ואז הוי כמודד ביד דשרי ר"ן. ואף ע"ג דגבי מדידה א"צ לאחוז ידו שאני … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:י׳

א והראב"ד כתב כו' וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ב"י הרא"ש כתב ב' הדיעות ולא הכריע ומשמע לרבי' דמדהביא דברי הראב"ד לבסוף יש קצת הוכחה דכותיה ס"ל אבל לפי האמת אין זה כדאי להכריע סברת הרא"ש ז"ל עכ"ל וז"ל ד"מ ואני אומר דאילו לא הוי שמיע ליה מאביו הרא"ש ז"ל דכל דעה שהביא באחרונה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ט׳

א מותר בהנאה כיון שטרוד בדריכה וא"ת והא אמרינן לעיל סימן קכ"ג ואפילו לא נגע בו אלא דרכו ונמשך וירד מכחו לבור מה שבבור אסור כו' פי' בשתיה ולא בהנאה כדין כח דמשמע הא אם נגע בה בדריכת רגליו אסור אפילו בהנאה ולא אמרינן נמי שטרוד במלאכתו ואינו אוסר וי"ל דלעיל לא אתא אלא ללמדינו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ח׳

א וכן אם דרך היין ברגליו מותר בהנאה כו' בפרק רבי ישמעאל ההוא ינוקא דתנא ע"ז בשית שני בעו מיניה מהו לדרוך עם הנכרי בגת א"ל דורכין והא קמנסך בידים דציירנא להו לידיה והא קמנסך ברגל ניסוך דרגל לא שמיא ניסוך עכ"ל הגמרא. ודע שהרשב"א ס"ל בההוא ינוקא דניסוך דרגל לא שמיה ניסוך וכן נראה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ז׳

א וכן חבית שנסדקה כו' בהר"ן פ' רבי ישמעאל דף שע"ב ע"ב כתבו התוס' דהני חביות שלנו דפקעי לאורכייהו כפותיא דחביות שלהם דמי דחביות שלהם של חרס היה ולא היה בהן חשוקים אבל הני דידן שהן מחושקים יפה ואין היין יכול לזוב אלא מעט אפי' פקעי לאורכייהו שרי להדק אותן ע"י נכרי דמעשה לבינה בעלמא … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ו׳

א אבל אם אינה עוברת כו' בענין שא"א לשכשך כו' ומה שנשאר בחבית מותר קצת קשה אמאי מותר מאי שנשאר בחבית הא להרא"ש אוסר בנגיעה אפי' בלא שכשוך כמ"ש לעיל בשם הר"ן (ודוחק לומר משום דעכ"פ ראוי לשכשוך בעינן) וצ"ל דשאני הכא דאין כאן נגיעה דהא לא נגע אלא בעובי השוליים ולהכי בעינן נמי שכשוך … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ה׳

א לפיכך נכרי שנכנס לחנות של ישראל כו' זה היה מעשה בפרק רבי ישמעאל סוף (עבודה זרה דף נ"ז) והביאו הרא"ש בדף צ"א ע"א וז"ל ההוא עובדא דהוה במחוזא על נכרי לחנותא אמר להן אית לאו חמרא לזבוניה אמר ליה לא הוה יתיב חמרא בדוולא שדא ביה ידיה ושכשך ביה אמר האי לכו חמרא שקליה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ד׳

א מ"מ כלי שיש לו חוטמים כו' יכול ישראל למצוץ כו' ובלבד שיפסוק הישראל כו' הטעם כתבתי בפרישה והרשב"א בתשובה כתב צ"ע דנהי דאין ניסוך דרך מציצה שאינו מנסך ברוחו דרך מציצה מ"מ מה שבפיו אסור וכל היין נגרר אחריו ולמה גרע מניצוק ע"כ והר"ן כתב יישוב לזה והביאו ב"י בר"ס קכ"ו דלא אמרינן נצוק … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ג׳

א כתב הרשב"א כבר ביארנו כו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל ב"י ואיכא למידק כיון שסובר הרמב"ם שכל נכרי שאינו עובד ע"א אינו אוסר בהנאה למה כתב בפ"ד גר תושב שקיבל עליו ז' מצות כייו שביארנו יינו אסור בשתייה ומותר בהנאה דמשמע שאם חיסר מלקבל אחד מהשבעה אוסר בהנאה ומי גרע גר תושב שקיבל עליו בפירוש שש … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:ב׳

א שפחות נכריות שילדו בבית ישראל כו' וכתב הרשב"א דבעודן קטנים דשרי היינו אפי' בלא מלו וטבלו הרשב"א בת"ה הארוך הביא ראיה לדבריו מדאקשי' מהא דאמרינן בני השפחות שנולדו בבית ישראל אין עושין יי"נ לרב דאמר קטנים בני נכרים עושים י"נ לאסור אותו בשתייה ואם איתא דהתם מיירי דוקא במלו וטבלו מאי קושיא לימא התם … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ד:א׳

א וא"א הרא"ש ז"ל מתיר בשניהן בשתייה וכ"כ התוס' וכתבו ור"י לא רצה להקל ודע שהרא"ש לא התיר בשתייה אלא במגעו אבל יינו של גר תושב עצמו אסור בשתייה וכ"כ מ"ו על הקראים שמותר לשתות עמהן יין של ישראל אבל יינם אסור מפני שאינם מקפידים על מגע נכרי (או משום חתנות ואסור לשתותו אפי' בבית … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ג:ז׳

א אבל אם פינה לו החרצנים כו' קצת יש לדקדק א"כ מה יש בין גת לגיגית וא"ל דבגת מכח הדריכה נפנו ממילא החרצנים אילך ואילך והיין נמשך כיון שהוא מדרון ובגיגית שאינו מדרון צריך לפנות בידים כל החרצנים לצד אחר כדי שלא יעכבו היין מלמשוך דהא כתבתי בסמוך בשם הרא"ש דאף בגת מיירי שפינה החרצנים … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ג:ו׳

א הילכך אם הגת סתומה ומלאה פירושו כתבתי בפרישה שמתוך שהיא סתומה ומלאה עומד היין במקומו ובזה תנן במתני' שלוקחין אותה מן הנכרי אף ע"פ שהוא נוטל בידו ונותן לתוך התפוח אינו נעשה בזה י"נ וכתב הרא"ש ז"ל אע"פ שנוטל בידו כו' פי' וכשמאסף החרצנים והזגים ונותנם לתכות נשאר היין לבדו ונמשך לצד התחתון אפ"ה … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ג:ה׳

א מאימתי נקרא יין ליאסר במגע נכרי משהתחיל למשוך כו' דברי רבינו קצרים וחתומים בשמעתא זו דגת לכן אציע לפניך בקיצור לשון משנה וגמ' והנלוה אליו ומתוכו יתבאר דברי רבינו ז"ל המשנה פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נ"ה) לוקחין גת בעוטה מן הנכרי אע"פ שהוא נוטל בידו ונותן לתפוח ואינו עושה יין נסך עד … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ג:ד׳

א אלונתית שלנו שנגע בו נכרי כו' אין בו משום יין נסך. כתב ב"י ומותר בשתייה וז"ל ב"י שכתב בסמוך גבי תבשיל שיש בו יין ומשמע מדברי הפוסקים דהא דשרו תבשיל שיש בו יין ונגע בו נכרי לגמרי שרו ליה ואפי' בשתייה וקשה לי שרש"י פי' גבי אלונתית כברייתא מותרת מותרת בהנאה משמע דבשתייה אסור … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ג:ג׳

א יין מבושל כו' אין בו משום י"נ כתבתי בפרישה דאפי' לשתותו עם הנכרי בבית ישראל שרי וראיה דקאמר בפרק אין מעמידין שמואל שתי ליה עם אבלט וכתב הרא"ש הדבר תמוה כיון שגזרו על יינם משום בנותיהם וכי משום שהרתיחו לא שייכא הך גזירה ואי משום דלאו בר ניסוך הוא והלא יין מזוג נמי לאו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ג:ב׳

א דנכרים בזמן הזה אין רגילין לנסך לע"א ז"ל הרשב"א אפי' נכרים שבח"ל שאין עע"א אלא מעשה אבותיהם בידיהם מ"מ כיון שהם מנסכי יין לפני אלילים אין כח בידינו להתיר לייחד אצלם יין ואפי' בדיעבד אסור ע"כ וב"י הביאו ר"ה קכ"ח ועל דברי הרשב"ם כאן כתב ב"י וז"ל ואני תמה על דברי רשב"ם בשם רש"י … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ג:א׳

א אבל רשב"ם כתב בשם רש"י כו' ז"ל ב"י אין לשון זה מדוקדק דהל"ל ומיהו כתב רשב"ם כו' דהא מאי דכתב ברישא שאסרוהו בהנאה תלמוד ערוך הוא אלא שרשב"ם בא לומר שבזמן הזה הקילו ודוקא בזמן התלמוד היו רגילין לנסך החמירו ועפ"ר דלא קשיא מידי: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ב:ג׳

א משום דהוי ספק ספיקא ז"ל רנ"ש בכתביו תימה הא כמו שהוא רחוק לאיסורא כן הוא רחוק להתירא שהרי כמו כן אינו ניתר אלא בב' ספיקות שהרי יש לחוש שמא נתבשל בו היום ואפי' לא נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו בדברים חריפים שאינם פוגעים טעמם וא"כ נחמיר מכח ספק וכה"ג כתב הטור לקמן סימן … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ב:ב׳

א ואינו נראה להתיר מק"ו כו' עד אסורה משום גזירה אטו בת יומא ז"ל ב"י אין כאן קושיא כלל דלא דמי להדדי דע"כ לא שרי הרשב"א אלא משום שאינו מצוי להשתמש באותו כלי בדבר מועט וכל דבר שאינו מצוי אין חוששין לו ומה ענין זה לקדרה בת יומא ושאינה ב"י שאדם עשוי לבשל בזו ובזו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״ב:א׳

א כל נותן טעם לפגם מותר פרק אלו עוברין פליני ר"ע ורבנן ר"ע יליף טעם בעיקר מגיעולי נכרים ורבנן ילפי ממשרת אבל לא מגיעולי נכרים משום דגיעולי נכרים חידוש הוא דהא כל נט"ל מותר והכא גבי גיעולי נכרים אסרה רחמנא ור"ע סבר לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא דלאו נט"ל הוא ורבנן קדרה בת … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״א:ח׳

א כתב הרשב"א כל כלי מתכות שחם מקצתו חם כולו לפיכך כו' ות"ה הארוך והר"ן כתב בפ' כל שעה אהא דאמרינן גבי סכינא דפסחא מעייל קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא והדר מעייל לקתייהו ברותחין דמהא שמעינן שכלי מתכות שמשתמשין במקצתו כל שמכשירן מקצתו דיו כי היכי דאמרינן פרזלייהו בנורא ואחרים אומרים כיון דחם מקצתו חם כולו … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״א:ז׳

א וכ"כ הרשב"א עד כתרומה וחלת חוץ לארץ ז"ל מ"ו כן הוא הלשון בת"ה הקצר ולא אבין את דבריו שהרי יש לה שורש מן התורה בא"י אבל נראה שט"ס הוא וה"ג תרומה וחלה בזמן שזה וכן איתא להדיא בירושלמי וכן הביאו הסמ"ג שוב שמעתי שכן הביאו בת"ה הארוך וכן הביא ב"י ת"ה הארוך: הסבר על … להמשך קריאה

דרישה, יורה דעה קכ״א:ו׳

א כתב בעל העיטור כו' מגעילה שלשה פעמים כתב מ"ו וז"ל לא שתלוי ההכשר בג' פעמים אלא תפס שיטת הירושלמי שמצריך לכל הגעלה ג"פ עכ"ל ול"נ דלהכשר בעינן ג"פ שבת"ה הביא ראיה מהא דאמר בפרק כל הבשר בפינכא דאימלח בה בישרא בי רב אמי ותברה ואמאי ליעבד בה הגעלה ואפשר דכיון דבעי הגעלה שלשה זימני … להמשך קריאה

דילוג לתוכן