א ד. אחרי מות וגו' ובזוהר נ"ז א' מאן שזיב כו' דלא אתיחדו כו' כידוע דבכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך הם נגד השלשה עמודים. תורה ועבודה וגמילת חסדים. ובכל נפשך הוא עמוד העבודה שהוא מסירת נפש להשם יתברך. כידוע בקדמונים בטעם הקרבנות וכן התפילה שנגדה משחרב בית המקדש. והיינו דאז נקרא בזוהר ס"א א' … להמשך קריאה
א ג. (עבודה זרה ב' א') חד תני אידיהן וחד תני עידיהן. ופירוש הוראות שם חג הוא על שמחה [ועיין בערוך ב' גאון דהוא על הרקידה מלשון יחוגו וינועו. ורקידה היינו מתוך השמחה וכמו שכתוב בשמחת חתן וכלה כיצד מרקדין לפני הכלה((כתובות טז ע"ב)] ולכך נקרא סתם חג רק חג הסוכות דהוא זמן שמחתינו. וכן … להמשך קריאה
א ב. וישב יעקב. ביקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף. כי ידוע דלא תרצח ולא תנאף הם אבות כל המדות רעות וכוללים כל הרע שבעולם והם ס"מ ונחש הידועים בזוהר כמה פעמים ס"מ שרו של עשו שהוא רציחה והרציחה בדיכרא וניאוף בנוקבא כידוע בכל מקום. והיא נחש מקמיה דס"מ אשה זונה שכל שיחתה … להמשך קריאה
א א. כי תבוא וגו' מראשית וגו'. כי איתא (כתובות ק"י ע"ב) הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש כו' דומה כו'. פירוש שגם בדמיון שהם כל טובות עולם הזה [שהם רק לפי שעה וכל מה שלפי שעה נקרא דמיון. כי שפת אמת תכון לעד. ודמיון הוא המתדמה לאמת ואינו. וכן העולם הזה בפני עולם הבא … להמשך קריאה
א משלי א' א'. חשיב כל העשר ספירות, משלי הוא המקור. ואחר כך לדעת וגו' חכמה ובינה אחר כך לקחת כו' צדק ומשפט ומשרים הם חסד גבורה תפארת ומובן. ואחר כך לתת וגו' הם נצח והוד כידוע תרין בדי ערבה הם תרין שוקין כמו שכתוב ברעיא מהימנא פנחס רנ"ו ריש עמוד א' ובתיקונים. ואיתא בויקרא … להמשך קריאה
א משלי י' א': אב הוא השלם ואשה חסירה והשלמתה בבן כמו שכתוב אסף את חרפתי וכמו שכתוב (כתובות נ"ט:) אין אשה אלא לבנים וכמו שכתוב בברכות((י"ז.) הני נשי במאי כו' גברייהו כו' בנייהו כו' שהבעל והבן הם משלימיה. והיגון הוא החסרון ושמחה רצה לומר תוספת והאמצעי כשהיא רק על שלימותו. וזהו בן חכם לאם … להמשך קריאה
א מצות עשה א' ב ג פרשת בראשית מצות עשה א' בראשית פ"א ויברך וגו' פרו ורבו ומלאו וגו'. החינוך ורוב מוני המצות הנמשכים אחריו למדו מצות עשה דפריה ורביה מקרא זה. וכן הוא לשון הגמ' גיטין (מ"ב ב') קידושין (ל"ה א'). אך הרמב"ם בספר הנצוות מצות עשה רי"ב כתב קרא דנח ואתם פר"ו וכן … להמשך קריאה
א מצינו בלשון הכתוב סור מרע קודם ואחר כך ועשה טוב. כי יש במצוות לא תעשה קדימת המעלה כמו שכתוב יבמות (ו' א') וגם קדימת הזמן כמו שכתוב במקום אחר. אמנם בתורה מצינו אנכי קודם ללא יהיה לך [שהם כוללים כל עשין ולא תעשה כידוע]. ונראה כי ידוע בכל התורה כולה הלילה אחר כך היום … להמשך קריאה
א ברכות (ב' א') יליף מברייתו של עולם כו' ע"ש. כי בקדשים הלילה אחר היום כמו שכתוב בברכות יוצא אור קודם לחושך. אף על גב דבברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא (שבת ע"ז:) זהו לגבי השם יתברך בריאה קודם ליצירה. ובריאה חושך אצלינו כמו שכתוב בזוהר דיש אור לגדול כל כך החשוך לעין קלי … להמשך קריאה
א בברכת קריאת שמע להבין וגו' עד ולקיים ח' דברים. יש לרמז בברכת יוצר אור היינו בינה כמו שכתוב להבחין בין יום ללילה כמו שכתבתי במקום אחר כי בינה הוא הברור כמו שכתוב אני בינה שהוא הברור האמיתי וכן ההבחנה בין יום ולילה הוא בינה. [והוא עץ הדעת טוב ורע כמו שכתוב לעיל דף ח' … להמשך קריאה
א בויקרא רבא (פ"ז) ובפסיקתא רבתי גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם הגליות מתקבצות בזכות משניות. פירוש כמו שכתוב (ברכות ח' א') אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. והלכה רצה לומר משניות בכל הש"ס כמו שכתוב במקום אחר((ע' רש"י סוף נדה וקידושין מ"ט.) והיינו שהוא הנהגת האדם ודרך הילוכו בהאי עלמא. וזהו על … להמשך קריאה
א ים שעשה שלמה כו' (עירובין י"ד ע"א) כבר כתב הרמב"ם סוף ה' מקואות רמז שיש במקוה ע"ש. והוא גם כן בדברי רז"ל שילהי יומא להמשיל טהרת עונות לטבילת המקוה יעו"ש שאמרו דומה לטובל ושרץ בידו כו' ע"ש. [דנקטי שרץ שהוא הראשון מאבות הטומאה בריש כלים והוא שכיח] ויסודו בכתוב ומכל גלוליכם אטהר אתכם. ותשובה … להמשך קריאה
א שם (עירובין י"ג:) ג' שנים נחלקו כו'. פירוש ג' שנים הוא ג' מדרגות דחשיב להלן שהם ג' האבות אברהם יצחק ויעקב המקבילים נגד ג' מיני רע שלעומתן ג' אומות אדום ומואב ועמון. כמו ששמעתי שהם הג' מדות רעות כעס [אדום שהוא נגד לא תרצח כמו שכתבו ז"ל (זוה"ק ח"ג קצב ב') וכמ"ש על חרבך … להמשך קריאה
א [ה] הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך כו' (עירובין י"ג.) כידוע דהתורה ציור ודפוס כל מעשה בראשית כמו שכתוב בבראשית רבא פ"א. כי הוא מקור החיות של כל חלקי הנבראים כלליהם ופרטיהם וכל שנוייהם אחד לא נעדר שלא יהיה חלק עצמות חיותו בתוך דברי התורה. וכידוע זה ואין כאן מקומו לבאר הדברים באורך להסבירם אל אוזן … להמשך קריאה
א בס"ד קונטרס דובר צדק ב עירובין פ"א (ב'.) אשכחן משכן דאיקרי מקדש כו'. הוא ענין לשם יחוד קודשא בריך הוא שכתב בתשובות חות יאיר סי' ר"י שלא ידע פירושו. וביאורו הפשוט כמ"ש בריש פרק כיצד מברכין (ל"ה:) אביו הקב"ה ואמו כנסת ישראל וענין כנסת ישראל הוא האם ומקור השורש אשר משם התפשטות ולידת כל … להמשך קריאה
א ספר ב דובר צדק ג דברי אלהים חיים, אשר נשאר לנו ברכה מבריכה העליונה, בתוך גנזי כתבי קודש שכתבם וחתמם הכהן הגדול בעצם ידי קדשו, כבוד קדושת אדמו"ר שר התורה, גאון הגאונים, קודש הקדשים, בוצינא דנהורא עילאה, מאיר עיני הגולה איש אלקים המפורסם בכל קצוי ארץ, כשמן תורק שם קודשו רבינו צדוק הכהן נבג"מ … להמשך קריאה