דבר בעתו, חתימה

א עוד יש לעורר לאחינו כני ישראל אשר נתן ה׳ חלקם בתורה שמצוה רבה עליהם לקיים מת שאחז״ל [חולין דף ט׳] ת״ח צריך שילמוד ג׳ דברים כתב שחיטה ומילה ופירש״י דאף לענין שחיטה דהיינו אף שבקי בהלכותיה צריך לאמן את ידו לכך. ואם בימים שהיה מצוי שוחטים מומחים וכשרים בכל מקום הצריכו לת״ח ללמוד זאת … להמשך קריאה

דבר בעתו כ׳

א בו יבואר ביטול טענת המתרשלים בזה: ב ועתה נבוא לבאר טענת המתרשלים בזה ותשובה נצחת על דבריהם יש שאומרים כי רבו הנודדים בעירנו ואין ביכלתינו להספיק לכולם ומה תועלת יהיה כשנחזיק מעט מהם אחרי שלכולם אין ביכלתינו להושיע. אבל באמת טענה זו היא רק מפיתוי היצר ולמה״ד לסיעת אנשים שהלכו בדרך על גשר הנהר … להמשך קריאה

דבר בעתו י״ט

א בו יבואר גודל החיוב בזמננו שיש בין המתנודדים אנשים יקרי ערך מאוד: ב גם צריכין אנו להתבונן במה דכתיב בתורה וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו אף שבאמת כללה התורה בכלל זה כל איש ישראל ועל כולם נאמר והחזקת בו אפ״ה ידוע שיש נ״מ רבא בין אם מחזיק איש פחות הערך ובין … להמשך קריאה

דבר בעתו י״ח

א בו יבואר גודל ההפרש שיש בין האדם למקיים רק בעצמו רצון ה׳ ובין האדם שמשתדל שגם אחרים יקיימו רצון ה׳: ב גם ידע האדם שיש חילוק גדול בין העובד ה׳ ומקיים מצותיו בעבור שחפץ באמת בעבודתו ובמצותיו ובין מי שעושה את הכל רק לקבל שכר בזה ובבא ויורה ע״ז הכתוב אשרי איש ירא את … להמשך קריאה

דבר בעתו י״ז

א שער בית ישראל ב בו יבואר גודל החיוב להחזיק לאנשים ישראלים במאכלות כשרות: ג הנה עד הנה דיברנו בענין האב שצריך להחזיק לבנו בעת נידודו שלא יבוא לידי מאכלות אסורות ועתה נדבר אודות כלל ישראל שגם הם מחוייבים לעזור לאחיהם שלא יבואו לזה. מפני כמה טעמים כמו שאבאר באלו הפרקים: ד א) מפני מצות … להמשך קריאה

דבר בעתו ט״ז

א בו יבואר שצריך האב לשום עינו ולבו ע״ז מכמה זמנים מקודם וגם גודל החיוב על הקרובים בזה: ב והנה כל איש נבון באמת צריך לשום עינו ולבו לדאוג ע״ז עוד מבמה זמנים מקודם שלא יבוא בנו לידי איסורים החמורים האלה והוא בשני סוגים אחד בהכנת כסף מעט מעט הנצרך לזה ושנית להשריש בקרב בנו … להמשך קריאה

דבר בעתו ט״ו

א בו יבואר הפלא על האבות שמתרשלים מלעזור לבניהם בענין זה: ב והנה באמת יש להפליא מאוד על האבות המתרשלים עצמם לעזור לבניהם בעת דחקם שלא יצטרכו לאכול מאכלות אסורות. דהנה ידוע גודל רחמי האב על הבן שכאשר יראה האדם לכנו חביבו שהוא מוטל ביסורים כמה צער יגיע לו מזה וכל מה שיגדל ח״ו יסורי … להמשך קריאה

דבר בעתו י״ד

א עוד מענין זה: ב והנה יש אנשים שטועין בנפשן לומר שלום יהיה לי ואין עלי לדאוג כ״כ עבור בני כי הלא אנכי שומר מצות ה׳ כדת וכהלכה שאני קורא ק״ש ומתפלל בכל יום ויתר כל המצות שמזדמן לידי לקיימם ואיני אוכל ח״ו לא חלב. ולא דם. ולא נבלה וטרפה. ולא כשר חזיר. ולא גיד … להמשך קריאה

דבר בעתו י״ג

א שער האחוה ב בפרק זה יבואר גודל החיוב לאב להחזיק לבנו במאכלות כשרות: ג הנה מאוד צריך האדם להתחזק ולסייע לבנו בכל מה שיהיה בכחו כדי שלא יתגאל במאכלות אסורות ונבאר זה מן הכתוב ומן המושכל. מן הכתוב ממה דכתיב בתורה וכי תשיג וגו׳ ומך אחיך עמו לגר תושב עמך או לעקר וגו׳ אחרי … להמשך קריאה

דבר בעתו י״ב

א בפרק זה יבואר גודל החיוב להשתדל בענין זה מקודם. ב והנה לפי מה שביארנו עד כה את גודל האיסור של מאכלות אסורות יתבונן כל איש ישראל כמה מחוייב לעשות כל השתדלות שיכול כדי להנצל מן האיסור ההוא [ובלבד שלא יהיה מתנגד לחוקי הקיר״ה] ובעז״ה אנו רואין לרוב אנשים שאין משימין לב לזה ובאמת מחוייב … להמשך קריאה

דבר בעתו י״א

א עוד מענין זה וגם שכל עניין פזורינו עתה הוא לנסיון ולבחינה: ב והנה בפרק העבר ביארנו שענין הזה הוא לו לנסיון לראות אם יתחזק לשמור את התורה בעת צר לו. ותדע עוד אחי כי אמנם כל ענין קושי גלותינו עתה ופזורנו בקצה הארץ בסוף הגלות הוא ענין בחינה שיתכחן ויתלבן כל איש ויצא מחשבותיו … להמשך קריאה

דבר בעתו י׳

א בו יבואר שלא יפול לבו עליו על עניניו ויהיה שמח וטוב לב תמיד: ב והנה מכל מה שהערכנו עד כה יוכל להתחזק האיש המתנודד שלא יפול לבו עליו ויהיה שמח וטוב לב תמיד כי באמת הימים האלו שהוא מתנודד בעמים הם המובחרים לו שבימי חייו [ולא כאשר נרמה להאיש המתנודד ברעיוניו להפך] שככל יום … להמשך קריאה

דבר בעתו ט׳

א בפרק זה יבואר גודל שכר השומר עצמו ממאכלות האסורות: ב ועתה נבוא לבאר גודל השכר של השומר עצמו ממאכלות האסורות. ראשון לכל צריך שידע שבכל יום ויום שהוא יושב במקום שאוכלים האיסורים והוא כובש את יצרו עבור מצות הש״י. לבד מה שהוא זוכה לנפשו שנשארת בקדושתה שלא נטמאת. וגם מציל את עצמו מעונשו של … להמשך קריאה

דבר בעתו ח׳

א בו יבואר ששכר המצות לע״ל הוא לפי ערך הצער שהשיג ע״י קיומה: ב והנה אחי ידעתי גם ידעתי כי לא דבר נקל הוא לחיות זמן רב של עת התגוררתו רק בלחם ומים חמין ומי שאין באפשר לקנות לו דברים לטבל בהם את פתו בודאי עינוי גדול הוא זאת לנפשו אף על פי כן ידע … להמשך קריאה

דבר בעתו ז׳

א עוד מענין זה: ב ועתה נבוא לבאר את הסוג השני הנ״ל דהיינו שמעין לומר שעל אותה העת הותר להם הדבר שנוגע להם לפ״נ. הנה זה אמת הדבר שכל מקום שנוגע לפק״נ ממש התירה התורה את הכל [לבד מג׳ עונות החמורין ע״ז וג״ע ושפיכת דמים שעליהם אמרה התורה דיהרג ולא יעבור עליהם] אבל כאשר נתבונן … להמשך קריאה

דבר בעתו ו׳

א בו יבואר הסיבה השלישית שהטעה אותם לעון זה: ב ועתה נבוא לבאר את הסיבה השלישית שהרגיל אותם לעון החמור הזה. והוא אומר מותר דהיינו שטיעין לומר דבאמת הדבר היתר הוא לאיש המתגורר בין העמים. וגם זה נחלקים לשתי סונים יש שחושבין הדבר להיתר משום דבזמן ההוא אי אפשר לשמור חוקי התורה כשאר איש ישראל … להמשך קריאה

דבר בעתו ה׳

א בו יבואר סיבת היאוש הבא אחר עשיית האיסור. ב ועתה נבאר אופן היאוש הבא אחר עשיית האיסור דהיינו אם כבר נתגאל כמה פעמים באיסור מאכלות אסורות היצר מפתהו ומייאשו בנפשו לאמר מה תועלת יהיה אם לא אוכל עוד כבר אבד שברי ותוחלתי מה׳ ונדחיתי מחיי הנצח ומה לי עוד לעוה״ב איזיל ואיתהני בהאי עלמא. … להמשך קריאה

דבר בעתו ד׳

א בו יבואר עוד סיבה שמביא האדם לידי התרשלות ע״י יאוש. ב והנה יש הרבה אנשים שסיבת התרשלותם מזהירות המאכלים האסורים הוא מפני היאוש ויש בזה שני אופנים אחד קודם עשיית האיסור ואחד אחר עשיית האיסור ונבארם אחד לאחד. קודם עשיית האיסור דהיינו אף שזמן מועט היה ככוחו להתאמץ לאכול מאכלים כשרים כגון שנמצא בידו … להמשך קריאה

דבר בעתו ג׳

א בפרק זה יבואר עוד מענין זה. ב והנה בפרק העבר כתבנו כמה צער מגיע להאדם בעת התחיה ממאכלות האסורות ועתה נבאר את גודל צרת הנפש שיהיה לו מזה בעולם העליון. כתיב במשלי (כ״א) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו ואיתא בזוה״ק פרשה שמיני דשופר פיו היינו ממאכלות האסורות. ולשונו מלה״ר. וז״ל שם [על פסוק … להמשך קריאה

דבר בעתו ב׳

א בו יבואר ג״כ מרוב הקלקולים וצרת הנפש שיגיע לאדם עי״ז: ב גם יזכור האדם גודל בזיונו שיהיה לו לנצח בעוה״ב ובעוה״ז כשיקראוהו לתורה לפרשת חלב או דם או נבילה וטריפה וחזיר וכה״ג שעל כולם הזהירה התורה באזהרות מפורשות שלא לטמא את נפשותינו בהם. והוא יודע בנפש שלא פעם אחת ושתים טימא את נפשו בהם. … להמשך קריאה

דבר בעתו א׳

א שער התחזקות ב בו יבואר סיבת האנשים המתרשלים להשמר מלהכשל במאכלות האסורות בימי נדודם והקלקולים שמביאין לעצמו בזה: ג והנה ענין מאכלות האסורות ידוע לכל איש ישראל כקטן כגדול את חומר איסורן ואפילו תינוקת של בית רבן המתחילים ללמוד חומש בסדר ויקרא יודעים ג״כ חומר איסור דם וחלב שעבור זה נכרת האדם מארץ החיים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן