אור הצפון

א מכתב ששלח מרן הגאון רב נתן צבי פינקלבשנה האחרונה לחייו מעיר הקודש חברון בדבר הדפסת כתבי ידו של מרן שמחה זיסל מקלם, לרב ראובן דב דסלר ואחוזת מרעיו, בקלם. ב …אחר דרישת שלום באהבה וכבוד עם כל חבורתא קדישתא די בצל החכמה של בית התלמוד הגדול שמגדלין בו תורה ותפלה. ג את מכתבו הנעים … להמשך קריאה

א מכתב מרן לבנו רב אליעזר יהודהמדי דברי בך לא אחדול מלמלא בקשתך לכתוב הערה – וזהו! ב אמרו חז״ל: ׳ויקרא לאור יום׳ – אלה מעשיהם של צדיקים; ׳ולחושך קרא לילה׳ – אלה מעשיהם של רשעים״!5ראה בראשית רבה ג:י אמרתי הערה עמוקה נוראה מאד לפני יום הדין הבא עלינו לטובה! ג אנחנו נראה כי בתורה, … להמשך קריאה

א הקדמה בשם ״ראש דבר״ מאת מרן לספר ״עץ פרי״הרעיון הנשגב אשר העיר את לבות רבותינו גאוני דורנו, ראשי גולת אריאל, לחבר את הספרים הנכבדים האלה ולקובען על ידנו, הוא הבת קול היוצאת מהר חורב המכרזת ואומרת: ״אוי להם לבריות מעלבונה של תורה״, כי קרא ה׳ לרעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי … להמשך קריאה

א צלם אלהיםא. כל דרכי הנהגת החיים, בין החיים החומריים, בין החיים המוסריים, בין חיי הצבור בין חיי היחיד, הולכים ומתנהלים, עומדים ומתבססים, על פי מדת הכרת ערך עצמו. העני בדעת, בעניות דעתו, בהכרת עצמו, הרי הוא מזלזל בעצמו, ומזלזל בכל החיים כלם, עד כדי כך שהוא עלול גם כן לפעמים להפקיר את עצמו לסכנות, … להמשך קריאה

א עומק הדיןתנו רבנן שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן וכו׳ עומק הדין. (פסחים נד) ב ״היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם״. ג ״אני ה׳ חוקר לב בוחן כליות״. ד בכדי שנוכל להשיג איזה מושג בעומק הדין שהוא נעלם ומכוסה מבני אדם, צריכים אנו לעיין באופני החקירה והדרישה שבהם האדם נחקר ונדרש, ושעל … להמשך קריאה

א חסד ביחס לרעיםמי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו. אמר רבי ראובן: ישנים היו אומות העולם מלבא תחת כנפיו של הקדוש ברוך הוא. ומי העירן לבא תחת כנפיו? אברהם, שנאמר מי העיר, ולא תאמר לאומות העולם בלבד, אלא אף הצדקה היתה. ישנה והעירה, כיצד? אברהם פתח לה. פונדק והיה מקבל העוברים והשבים, שנאמר ׳ויטע אשל … להמשך קריאה

א חסד – ביטוי אמונהאמר ר׳ יהודא ללמדך שכל הכופר בגמילות חסד כאלו כופר בעיקר. (קהלת רבה ז) ב כמה פרשיות נכתבו בתורה המספרות את חסדי אברהם, את הטובות שגמל לבני אדם, ולא רק הכללים אלא גם הפרטים ופרטי הפרטים של כל מעשה ופעולה. ״וירא וירץ לקראתם וכו׳ יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו … להמשך קריאה

א חסד ישראלואמר רב נתן בר אבא אמר רב: עתירי בבל יורדי גיהנם הם כי הא דשבתאי בר מרינוס אקלע לבבל, בעא מנייהו עסקא ולא יהבו ליה. מזוני, מיזן נמי לא זנוהו. אמר: הני מערב רב קא אתו, דכתיב, ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו וכל מי … להמשך קריאה

א ערכו של חסדאמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, וכתיב: ויאמר ה׳ אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך. (שבת קכז) ב השגתנו בחיוב החסד דלה ומצערה היא, ורק אחרי התבוננות מרובה בדברי חז״ל הק׳ עיון אחר עיון, עומק בתוך עומק, נוכל להכיר עד היכן מגיע חיוב … להמשך קריאה

א מקורו של חסד ושכרורבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: ביום שנמול אברהם ביום השלישי, כאב היה לו מאד כדי לנסותו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נקב חור אחד בגיהנם והרתיח את היום כיומן של רשעים. (פרקי דרבי אליעזר כט) ב אברהם אבינו הסתכל בבירה. חקר ודרש עד שנגלה לפניו בעל הבירה, הכיר … להמשך קריאה

א אהבת חסד״כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד״. האהבה לחסד מתנה חשובה היא מאת ה׳ יתברך לעמו ישראל, שנטע בלבבם אהבה לחסד, הנאה מעשית חסד, והם מתאוים להנאה זו תמיד. ועל ידי מדה טובה זו נכרים הם בין שאר האומות, ומובדלים מהם: ״גומלי חסדים״, אוהבים לעשות חסד עם בני אדם. ולא גומלי … להמשך קריאה

א חסד התורהמדה זו של חסד, השכל מחייבה גם בלא ציווי התורה, ולמה ציותה התורה עליה? אלא שהחסד של תורה שונה לגמרי מאותו חסד שהשכל מחייבו. שכל האנושי מחייב להרגיש את צער חבירו, עניו, חלישותו, ולהשתדל להטיב עמו, להפג צערו, להעשירו, ולחזקו. אבל התורה דורשת מהאדם לא להסתפק בחיוב זה, אלא להרגיש גם בצער חבירו … להמשך קריאה

א הצנע לכתבא מיכה והעמידן על שלש וכו׳ עשות משפט – זה הדין, ואהבת חסד – זה גמילות חסדים, והצנע לכת – זה הוצאת המת והכנסת כלה. (מכות כד.) ב היסוד השלישי שהעמיד מיכה לאחד מיסודי התורה – הצנע לכת – אינו מעורר בנו שום ספק מה הוא, הלא הוא: שלא יפרסם האדם את מעשיו … להמשך קריאה

א טעמן של ברכות״האדם לא נברא אלא להתענג על ה׳״ (מסלת ישרים א). תענוג זה לא רק על עולם הבא נאמר אלא גם על העולם הזה. מוקף הוא האדם עונג ועידון בלי גבול ובלי תכלית. כל העולם כולו הוא מקור של עונג ונועם. כל פרט ופרט של המציאות, כל תנועה ותנועה של הבריאה, כל חויותיו … להמשך קריאה

א שמחת החגלכאורה נראה לנו שיש הבדל גדול בין הימים הנוראים לבין ימי הרגלים, שכן הימים הנוראים הם ימים של תוגה ומרירות ואילו הרגלים הם ימי שמחה וששון. ואולם לא כן הדבר. כבר עמדנו על כך שגם על ראש השנה כתוב: ״ואל תעצבו כי חדות ה׳ היא מעוזכם״ (נחמיה ח), וכן לגבי יום הכיפורים, לא … להמשך קריאה

א הפיכת דרך ארץ לדרך שמיםא. מדרכו של עולם נהוגים בין הבריות נימוסים מקובלים, הן בחברה והן בינם לבין עצמם, כגון בהליכותם, בישיבתם, בהנהגתם וכדומה, וכמו כן באכילתם, בשתייתם. בשנתם וכדו׳. נימוסים אלה נקראים ״דרך ארץ״. ובני האדם מדקדקים בהם ואינם רואים בזה כל עול. לעומת זה אנו רואים שביחס לתורה ושמירת המצוות. בני האדם … להמשך קריאה

א הרהורים לעשרת ימי תשובהא. אנו עומדים כעת בשבת תשובה, שהיא מעשרת ימי תשובה. וכבר אמרו חז״ל: ״שלשה ספרים נפתחים בראש השנה וכו׳: צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינונים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו נכתבים לחיים, לא זכו נכתבים למיתה״ (ראש השנה טז:). מי הם … להמשך קריאה

א חיים״בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון״ (רשא השנה טז). ב ״בו ביום שנברא האדם עמד בדין לפני הקדוש ברוך הוא על שאכל מעץ הדעת ואמר לו כשם שעמדת לפני בדין ויצאת ממני בדמוס, כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ולצאת בדמוס״ (ראה ויקרא רבה כט). ג אדם הראשון חרד מפני עומק … להמשך קריאה

א ערך הדיבור וההרהורכבר עמדנו על כך (ראה המאמר הקודם ״חומרת יום הדין ותקנתו״) שתבעו את אדם הראשון על אשר לא דקדק בדיבורו כראוי והתבטא כלפי הקדוש ברוך הוא: ״האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי ואוכל״. שאפשר לפרשו שכאילו הוא כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא, שנתן לו אשה זו. משגה קל זה בדיבורו, … להמשך קריאה

א חומרת יום הדין ותקנתוא. חז״ל אומרים שאדם הראשון נברא בראש השנה וזה מה שכתוב: ״זה היום תחילת מעשיך״. ״בשעה תשיעית נצטוה, בעשירית עבר, באחת עשרה נידון, בשתים עשרה יצא בדימוס. אמר הקדוש ברוך הוא לאדם: זה סימן לבניה כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס, כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה … להמשך קריאה

א עבודתנו בראש השנהא. עזרא הסופר אמר: ״אלהי, בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עוונותינו רבו למעלה ראש וחטאתנו גדלה עד לשמים״ (עזרא ט). חז״ל אמרו על עזרא שראוי היה שתינתן תורה על ידו (סנהדרין כא:), ואפשר להבין כמה גדולה היתה מדריגתו ועד כמה היה רחוק לפי מושגיגו מן החטא, ובכל זאת הוא רואה … להמשך קריאה

א ערך חיי האדםא. אין לתאר בחרט אנוש ערך רגע אחד של חיי בן אדם ואין לשער את כוחו. כמה הוא יכול לעשות ולפעול ברגע אחד בחייו. את הכלל הזה אנו למדים מיצירתו של אדם הראשון. לפני שיצר הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון הכין בשבילו עולם גדול המכיל אלפים ורבבות נבראים לאין שיעור, דוממים, … להמשך קריאה

א עומק רחמי ה׳א. אמרו חז״ל: ״׳אתם נצבים היום׳ – זה שאמר הכתוב ׳הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד׳ (משלי יב). כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל במעשיהם של רשעים ומהפך בהם אין להם תקומה; דור המבול וכו׳; סדומים וכו׳; מצרים וכו׳: בבל וכו׳; אבל ישראל נופלים ועומדין וכו׳. למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות? … להמשך קריאה

א נצחיות התורה והאדםא. כתוב בתורה: ״והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך״ (דברים ו). ופירשו חז״ל (ספרי שם): ״לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה (רוצה לומר מחשיבה), אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה״, כלומר, כמו שניתנה היום. וכן אמרו חז״ל: ״בכל יום יהיו בעיניך חדשים״ (רש״י דברים כו ועוד). ב אין … להמשך קריאה

א עומק חיוב מניעת המחלוקתכתוב בתורה: ״ויקם משה וילך אל דתן ואבירם״ (במדבר טז). ואמרו חז״ל: ״מכאן שאין מחזיקין במחלוקת דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר: ׳ולא יהיה כקרח וכעדתו׳״ (סנהדרין קי). משמע מכאן שאם משה לא היה הולך אל דתן ואבירם לנסות שוב להשפיע עליהם להסתייג מהמחלוקת, היה עובר על הלאו ״ולא … להמשך קריאה

א דקות תביעות התורהעמדנו בשיחתינו הקודמת כמה דיבורה של מרים במשה על אף כוונתה לטובה ולמרות דקות שגגתה, פגע בה ונענשה בגללו בעונש קשה כזה, כאחד ממוציאי הדיבה ומספרי לשון הרע במלוא חומרתם. (ראה המאמר הקודם ״אין תחילה וסוף בחכמה״). ב מעשה מרים מהוה אזהרה לכל בני האדם. לא על מרים לבד בא מעשה זה … להמשך קריאה