א אמר המחבר: יען כי החבור הזה מיסד על עניני גמילות חסדים, וידוע ששם חסד כולל כל דבר שיכול האדם להיטיב לזולתו, ואמרתי לנפשי: בודאי הנה יש אנשים שרוצים לעשות פנקס לחברה קדושה הזו שיש להם בעירם, ואינם יודעים הלשון הנאות לזה, ועל כן אמרתי לגמל חסד עמהם, ולהעתיק מהפנקס שבעירנו. וזה לשונו בפתח השער: … להמשך קריאה
א הנה ידעתי גם ידעתי, כי הרבה אנשים יחשבו ויאמרו: היום בזמננו, בלאו הכי מאד נתחזק מדת הצדקה וחסד בעולם. ומה יש עוד לדבר בזה? אף אני אשיב ואמר להם: ב א. דידוע דחיוב צדקה וחסד תלוי לפי המקבל ולפי הנותן, הינו לפי המקבל – לפי גדל צרך ההכרח שיש לו בזה. כי התורה אמרה … להמשך קריאה
א בו יבאר ענין חסד שתלוי בדבור, ומצוה לפקח את חברו מצערואמרו חז"ל (סכה מ"ט:), דחסד הוא בין בגופו, בין בממונו. והנה חסד שבגופו נחלק לשלשה מעלות: למעשה, דבור ומחשבה. ועד כה דברנו בפרקים שעברו, כמה פרטים מענין חסד, שעקרו תלוי במעשה ומחשבה, הינו, לעזר לחברינו בשום דבר של טרחה, או להתבונן במחשבה, ולהשכיל באיזה … להמשך קריאה
א בו יבאר הקרא ד"אשרי משכיל אל דל וגו'"הנה בעבור שהחבור הזה מיסד על פרטי אפני מדת החסד, וחד ענינא הוא עם הקרא ד"אשרי משכיל אל דל" אמרתי לבארו בעזרת ה' כיד ה' הטובה עלי. כתיב בקרא (תהלים מ"א ב'): "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'". הנה ההשכלה אל הדל יש בכמה פנים, … להמשך קריאה
א בו יבאר מה שאמרו חז"ל, שמצוה לשמח חתן וכלה, ובאיזה מקומות אין חיוב בזהוהנה לשמח חתן וכלה גם זה ענין גדול, כמו שאמרו חז"ל בכמה מקומות, וגם זה נכלל בכלל גמילות חסדים, כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר פרק ט"ז הנ"ל, עין שם. ומצינו באיזבל אשת אחאב המרשעת, שהסיתה אותו לעבודה זרה, וגם לשפך דם נבות … להמשך קריאה
א בו יבאר ענין החסד שעושין עם המתים, וענין נחום אבליםהנה ענין קבורת מתים, מלבד שהיא מצות עשה דאוריתא, כמו שנאמר (דברים כ"א כ"ג): "כי קבור תקברנו", גם הוא בכלל גמילות חסדים ויפה ממנה. ונקראת חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול ממנו. וכן הוצאתו לקבורה ונשיאת מטתו והלויתו והספדו ושאר צרכי המת – כלם … להמשך קריאה
א בו יבאר, שהאדם יראה לתקן הכל בעצמו בעודו בכחותיו, ועוד שארי עניניםכתיב בקרא (קהלת ט' ט'): "ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים וגו'". ובתרה כתיב (שם י'): "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי אין מעשה וחשבון … להמשך קריאה
א בו יבאר מצות בקור חוליםועתה נבאר ענין מצות בקור חולים, שהיא גם כן בכלל גמילות חסדים; ואוכל אדם פרותיה בעולם הזה, והקרן קימת לו לעולם הבא, כדאיתא בשבת (קכ"ז.). ב הנה מצות בקור חולים, הזהירו עליה חז"ל מאד, ואמרו בפרק קמא דסוטה (דף י"ד.): מאי דכתיב (דברים י"ג ה'): "אחרי ה' אלקיכם תלכו"; וכי … להמשך קריאה
א בו יבאר איך להתנהג עם האורחיםהנה ראה ראינו, שהתורה הרחיבה לספר בענין הכנסת אורחים של אברהם אבינו, איך היתה בכל פרטיו; מה שלא מצינו כן בכל חלקי התורה, שקים אברהם אבינו, שספרה רק בדרך כלל שקים כל התורה, ואמרה (בראשית כ"ו ה'): "עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקו-תי ותורתי". ואלו הכנסת … להמשך קריאה
א בו יבאר גדל מצות הכנסת אורחיםאמרו חז"ל (סכה מ"ט:): בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה: שהצדקה בממונו; גמילות חסדים – בין בגופו, בין בממונו. צדקה לעניים; גמילות חסדים – בין לעניים, בין לעשירים. צדקה לחיים; גמילות חסדים – בין לחיים, בין למתים. והנה בשני חלקים הראשונים דברנו מענין גמילות חסדים שבממונו, ועתה … להמשך קריאה
א בו יבאר גדל החיוב של פרעון חובהנה עד כה בארנו גדל המצוה של הלואה, ועתה נבאר את גדל החיוב, שמטל על הלוה לפרע חובו. אמרו חז"ל (כתבות פ"ו.): פריעת חוב מצוה היא, ולא יוכל להשתמט עצמו מזה, כמו שאינו יכול לפטר עצמו מסכה ושופר ותפלין, עין שם בגמרא. בוא וראה, עד כמה גדול כח … להמשך קריאה
א בו יבאר איכות מצות הלואהא. הנה בפרקים הקודמים בארנו חובת הלואה מי שידו משגת לזה, ועתה נבאר את איכות מצות הלואה. צריך להתנהג בזה כמו לענין צדקה, דצריך לזהר לתנה בסבר פנים יפות, ולא בפנים זעומות. וכדאתא באבות דרבי נתן (פרק י"ג ד'): והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. כיצד? מלמד, שאם … להמשך קריאה
א בו יבאר ענין גמילות חסדים, שיש על ידי שאלת כליו וכהאי גונאא. הנה בפרקים שעברו בארנו דין הלואת כסף, ועתה נבאר ענין שאלת כלים, שגם זה הוא מצוה, ונובע ממדת החסד, כמו שאמרו חז"ל (סכה מ"ט:): צדקה בממונו, וגמילות חסדים – בין בגופו, בין בממונו. ופרש רש"י: משאילו מעות וכלים ובהמה הרי דמצוה להשאילו. … להמשך קריאה
א בפרק הזה יבאר מצות החזקת מי שמטה ידו, שלא יתמוטט לגמרי חלילהא. והנה עד כה דברנו בענין סתם גמילות חסדים, שהאדם מיטיב לחברו עני או עשיר. ועתה נבאר עוד סוג שמצוי בענין זה, והוא – איש שמטה ידו, ובהלואה זו שילוהו יכול להחזיקו, שלא יפל ויצטרך לבריות. וענין זה הוא גדול יותר מסתם גמילות … להמשך קריאה
א בו יבאר פרטי דין המבזבז צדקהא. איתא בכתבות נ'. *הג"ה. איתא בערכין כ"ח. במשנה: מחרים אדם מצאנו ומבקרו, מעבדיו ושפחותיו, ומשדה אחזה וכו' [רוצה לומר, מקצת מכל אלו ולא כלם]. אמר ר' אלעזר בן עזריה: ומה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו, על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו, [שלא … להמשך קריאה
א בו יבאר מדין חלוקת מעשר ודין חומשא. ועתה נבוא לבאר את אפן החלוקה של מעות מעשר. הנה ידוע דמעות מעשר – עקרו הוא לצדקה לחלק לעניים. וקרוביו העניים הם קודמין בזה לאחרים [ודין הקדימה בהן גופא, עין ביורה דעה סימן רנ"א סעיף ג'], ואפילו לבניו הגדולים, שאינו חיב לטפל בהם, יכול לתן להם מעשרותיו, … להמשך קריאה
א בו יבאר ענין מעשר כספים בכל פרטיוא. ועתה *מכאן עד פרק כ"ד רבו הענינים הנאמרים בהם, וכדי שלא לבלבל עיני הקורא חלקתים לסעיפים. נבוא לבאר, איזה דרך יבר האדם לצאת ידי חובת מצות חסד בתמידות. הנה לעיל בפרקים שעברו בארנו, דטוב שיפריש האדם מעות, שיהיה מוכן למצוה זו. אך כדי שלא יכבד זה על … להמשך קריאה
א בו יבאר גדל ענין צדקהוהנה עד כה בארנו את גדל ענינו של מדת החסד, ועתה נבאר קצת מענין צדקה. הנה חז"ל אמרו בסכה (מ"ט:), תנו רבנן: בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה. שהצדקה בממונו, גמילות חסדים בין בממונו, בין בגופו. [בממונו מלוה לו מעות, משאילו כלים ובהמה. גמילות חסדים בין בגופו, בין … להמשך קריאה
א בו יבאר החיוב, שיהיה גמ"ח קבוע בכל עיר ועירוהנה אף שהערכנו בפרקים שעברו מפני גדל החיוב של מצות גמילות חסדים, שכל אחד יראה לעשות גמ"ח קבוע בביתו, הן ברב או במעט, מכל מקום ידוע שאף לזה גם כן אין יד כלם משגת, וגם יש אנשים, שאין להם שהות לעסק במצוה הגדולה הזו. על כן … להמשך קריאה
א בו יבאר, שדבר זה מכפר כקרבן במזבח. גם איזה ענינים נחוצים , השיכים להמלוים בהתר עסקאוהנה אף שאנו יעצנו בעזרת ה' עצה טובה, כדי שיתחזק מדת החסד בעולם, אבל מכל מקום כדי שלא יהיה זה לזר בעיני הקורא, שאני מזרז לכל איש ואיש, בין מי שהוא עשיר, ובין מי שאיננו עשיר, שיראה לעשות גמ"ח … להמשך קריאה
א בו יבאר עוד מענין זהועתה נחזר לענין עשית גמילות חסדים הנ"ל. הנה ידעתי, כי עדין לא סקלנו את הדרך מכל וכל, כי עדין היצר יבוא בפנים אחרים, ויאמר: מה לי להיות צדיק וחסיד יותר מכל? הלא פלוני ופלוני, שהם עשירים יותר ממני, אינם דואגים כלל על ענין רדיפת צדקה וחסד, אלא כל אחד צובר … להמשך קריאה
א בו יבאר גדל ענין המפריש מן קצת ממונו לגמילות חסדיםהנה אחר כל הדברים והאמת האלה, שבארנו בפרק העבר את גדל מדת החסד, וחיובו בכל עת שמזדמן לפניו, וגם הראינו לכל את בטול טענת היצר, שרוצה להפריע מזה, מה נכון הוא לאדם, שברכו ה' במעשה ידיו, להפריש מקצת ממונו [מאה רובלי כסף או מאתים, ולעשירים … להמשך קריאה
א בו יבאר, שהאדם צריך לרדף אחר מצוה זו בכל יוםוהנה אחרי שבארנו בפרקים שעברו, את גדל ענינו של מדת החסד, שהיא מועלת לאדם להאריך ימיו וגם לכפר עונותיו, והיא עומדת לו להציל אותו מכל הפגעים, והוא חוסה בצל השם יתברך לבדו, ולא בצל כנפי הכרובים, ואוכל פרות המצוה בעולם הזה, והקרן קימת לו לעולם … להמשך קריאה
א בו יבאר בטול טענת העצלות, ועוד כמה עניני זריזות לעבודת השם יתברךויש אנשים שסבת מניעתם ממצות גמילות חסדים, איננו מפני שחס על ממון שלו [כחמשים רובלי כסף או מאה, כל אחד לפי ערכו], שיהיו בטלות, ולא יעשו רוח, רק שהוא עצל בדבר לטרח ולהלות ולחזר ולתבע, עד שיבוא לידי פרעון. ובאמת כשנתבונן בזה, היא … להמשך קריאה
א בו יבאר מדה הגרועה של כילי וצר עיןובדרך כלל, איש צר עין הוא בורח ממדת הרחמים לגמרי, וכל כחו הוא רק להרבות נכסיו לעצמו, ולא ישאיל כלי לשום אדם, וכל שכן מעות, אם לא שיהיה לו מזה טובה. ופעמים שמפני גדל מדת כילותו ותשוקתו לממון, לא יקפיד כלל בטובה הבאה לו על ידי הלואת … להמשך קריאה
א בו יבאר בטול טענת היצר, שבא על ידי העלם ידיעה ופטורויש אנשים שרפוי המצוה של גמילות חסד בידם מחמת העלם ידיעה. הינו, שנעלם מאתם גדל חיוב של המצוה וגדל שכרה. שהם סוברים שהיא רק הנהגה ישרה ומדה טובה בעלמא, ואינם יודעים שהיא מצות עשה דאוריתא, כמו סכה ולולב ותפלין. ראה אחי, כמה חסרים אנו … להמשך קריאה