תשב"ץ קטן

א שאלו להריב"א מהו ליתן מעות לשפחתו לקנות לעצמה בפסח. והשיב דמותר והביא ראיה מפרק בתרא דע"ז (דף סג) אומר לפועלים צאו ואכלו כו' ואינו חושש לא משום שביעית ולא משום יין נסך ולא משום דקפרע דמי איסורא. והכא נמי גבי איסורא דחמץ לא שנא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ועל ששאלתם על מה סומכין בזה המלכות ללוש טפי מעשרון קבא מלוגנאה בפסח. ר' יצחק ברבי יהודה התיר להם לפי שהתנורים שלנו גדולים. ועל זה אנו סומכים מנהג זה באשכנז: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ועל כוס של כסף שתשמישו בצונן. אם ידוע הוא שאין משתמשין בו אלא צונן לא בעי הגעלה בפסח. כדאיתא בפרק כל שעה (דף ל) כל הכלים שנשתמשו בהן חמץ בצונן ישתמש בהם מצה. אמנם העולם הורגלו להגעילן לפי שפעמים ששופכין לתוכן יין חם ומורתח. ואל תטוש תורת אמך: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: … להמשך קריאה

א והוא מורה לאחרים שנותן טעם לפגם מותר בפסח. אבל לעצמו מחמיר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וסכין שנשתמש בו חמץ יום שלפני ערב הפסח לאחר ד' שעות אסר מהר"ם להגעילם ערב פסח ולהכשירם לפסח אם לא שהיו מלובנים באור. כי הוא אומר שצריכים להיות בלא שימוש חמץ מעת לעת ואותו מעל"ע צריך שיהא כולה קודם ד' שעות ביום שלפני ערב פסח אז מותר להגעיל ולהכשיר לפסח. אבל אם נשתמש בהן … להמשך קריאה

א ומותר לשתות מים ערב פסח אפילו לאחר ט' שעות ומביא ראיה מפרק בכל מערבין (דף ל) דקתני הנודר מן המזון מותר במים משום דמים לא זייני וכיון דלא זייני מותר לשתותם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ויכול אדם לשתות מים בע"ש לאחר ו' שעות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שמותר לכתוב שאלות ותשובות וכיוצא בהן שהאדם כותב לעצמו ביום ו' ואפי' לאחר חצות. לפי שהיא מלאכת שמים. אבל סופרים שכותבים בשכר אין להם לכתוב לאחר חצי היום כדאיתא בפסחים (דף נ) העושה מלאכה בערב שבת ובערב יום טוב מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם. ומנחה רוצה לומר מנחה גדולה מו' … להמשך קריאה

א מהר"ם היה רגיל לאכול במוצאי שבת כדי ללוות המלכה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומותר לנשים לעשות מלאכה במוצאי שבת לאחר הבדלה. וכן היו נשים נוהגות כדאיתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא עד דתתפני סדרא מנהגא. בתר דתתפני סדרא לאו מנהגא הוא (פי' אין זה מנהג טוב) ואסרו חג במלאכה מנהגא. אבל אנשים בר"ח לא [נהגו העולם שלא לעשות מלאכה כל מוצאי שבת. ע"כ]: … להמשך קריאה

א ואין לברך על הלבנה אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם אם לא שאם ימתין יעבור הזמן במוצאי שבת ויהיה יותר מט"ו ימים מן המולד (כי יכול לברך על המולד עד תחלת י"ו). כדאמרינן במסכת סופרים (פ"כ) אין מברכין על הלבנה אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שאל רבי יהודה ממגנצ"א לרבינו אפרים למה מברכים על ההדס יותר מעל בשמים אחרים כמו עשבים המריחים או פירות. והשיב איני מברך על ההדס שוטה שלכם אלא יש לי זכוכית קטנה של בשמים ועליה אני מברך. ואני ברוך קבלתי דלברך על ההדס מצוה מן המובחר וסמך לדבר ותחת הסרפד יעלה הדס וסמיך ליה כל … להמשך קריאה

א ואסור להדליק נר במוצאי שבת קודם אתה חוננתנו אבל אם בירך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול וביום טוב המבדיל בין קדש לקדש אז מותר להדליק מיד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ויבדל ה' לומר לך כמנין ויבדל עושין הבדלות בשנה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כשחל ט' באב במוצאי שבת אין מבדילין והר"ר שמואל מבומבערג זצ"ל היה אומר בקול רם בלא כוס בורא מאורי האש. ולא היה אומר בורא עצי בשמים והמבדיל וכו' ובליל ב' מבדיל על הכוס בבית הכנסת ובביתו על השלחן בפ"ה והמבדיל וכו'. יש מחמירין על עצמן כשמבדילין על השלחן ושותין אע"פ שלא פסקו בין הבדלה … להמשך קריאה

א וכשהוא מבדיל במוצאי שבת או במוצאי יום טוב על שולחנו מכסה את הפת כמו שעושים בשבת אמנם אינו מצריך ב' לחמים במוצאי שבת או במוצאי יו"ט: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מהר"ם ז"ל כשאינו מבדיל על שלחנו מבדיל מעומד ונוטל אבוקה בידו אף על פי שיש לו נר כדאיתא בערבי פסחים (דף קג) אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר וכשהוא מברך בורא עצי בשמים נוטל ההדס בימינו. וכן משמע בברכות פרק אלו דברים (דף נג) דדבר שיש לו לברך עליו יש לו ליטלו בימינו: הסבר על … להמשך קריאה

א ואומר אדם שמודד אלפים אמה לתחום שבת יש לו למדוד מן הלוכו אלפים פסיעות בינוניות ואם אין לשם כ"א אלפים אמה בינונים אין לו לסמוך על זה ללכת כולן כי שמא יש מותר דהאמה מן הדין אין לה להיות כ"א ששה טפחים והטפח ד' גודלין נמצאת האמה בת כ"ד גודלין (מיהו לפר"ת אין לחוש … להמשך קריאה

א ואומר שצורת הפתח צריך שיהא לו היכר ציר ומביא ראיה מפ"ק דעירובין (דף נד): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שכח ולא הניח עירובי תבשילין ביום טוב שחל להיות בע"ש חבירו מכין בשבילו אבל אם שכחו כל הקהל להניח עירובי תבשילין אינו יכול לאפות כ"א פת אחד ולבשל קדירה אחת ולמלאות קיתון אחד של מים: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומערב בפת אפילו בעיר שיש בה עירובי מבואות כי לא חשיבי יותר מחצר גדולה שדרים בה הרבה בני אדם שצריכים לערב. ומערב לעולם מע"ש לע"ש כדי שלא תשתכח תורת עירוב מישראל [מיהו נהגו העולם משנה לשנה. ע"כ]: ב ומברך ברכת המוציא על הפת של עירוב כדאמרינן הואיל ואתעבדא בזה מצוה חדא נעביד בה מצוה … להמשך קריאה

א ואדם המערב בשביל חבירו יכול לערב בפרוסות ומה שהגמרא אומר (דף פ) והיא פרוסה אין מערבין בה לפי שכל אחד אומר אני נותן יותר. אבל כשהאחד נותן בשביל חבירו אינו חושש אם היא שלמה או פרוסה ואעפ"כ לא רצה מהר"ם לסמוך על זה ועירב בשלמה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שני יהודים הדרים בעיר אחת שאין די להם במה שקונים הרשות מן שר העיר לעשות עירוב. אלא צריכים לשכור מכל בית ובית שדרים שם גוים. אע"פ שכל הבתים של השר הם. הואיל ואינם אוכלים פרס הימנו (פי' שאינם אוכלים משלו) צריכים לשכור מכאו"א (כדאמרינן בעירובין בפרק הדר (דף עב) האחין (השותפין) הדרים בחצר … להמשך קריאה

א ואומר מהר"ם ז"ל שאותם יהודים הדרים בכרכים המוקפים חומה שאין שם כ"א בית אחד של יהודים. שאין צריכים לשכור הרשות מכל העיר ומותרין לטלטל בכל העיר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שני יהודים הדרים בבית אחד ויש לכל אחד ואחד בית שאוכל בו לבדו. אם יש שם מקום הפסק מחיצות ביניהם צריכים לערב. לפי שהלכה כרב דאמר (ערובין דף עב) מקום פיתא גורם: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א גוי הדר עם ישראל יחידי בחצר. אינו יכול לאסור על ישראל לפי שדירה של גוי אינה אוסרת עליו. ומותר לו לישראל לטלטל בחצר של גוי: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il