תשב"ץ קטן

א ואפי' במקום שאין מנין אם יש לשם ד' או ה' או יותר אם יש אחד מהם שיודע את המגילה והאחרים אינם יודעים האחד פוטר את כולם כדאמרינן פרק כל הבשר (דף קו וברכות דף מז) סופר מברך ובור יוצא אבל אם כולם יודעים אותה אם אין שם מנין אם ידעו כולם יקראו לעצמם: הסבר … להמשך קריאה

א כשחל פורים ביום א' אומר במוצאי שבת בתפלת שמונה עשרה על הנסים אף על פי שלא קראו המגילה עדיין. ואחר המגילה אומר ויהי נועם ואתה קדוש ויתן לך [ומיהו לא נהגו העולם לומר ויהי נועם רק ואתה קדוש. ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ובמקום שאין מנין יכול לעכב לעצמו מעות פורים שלו וליתנו במקום שירצה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומה שנותנים ג' מחצאות בפורים זהו רמז לשקל דכתיב בפרשת כי תשא ג' פעמים מחצית השקל: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואינו אומר בעל הנסים השם לפי שאין תפלה בהודאה. ואומר רק להודות ולהלל לשמך הגדול: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בחנוכה במשתאות לאכול זהו סעודת הרשות כדאמרינן במסכת שבת פרק במה מדליקין (דף כא) עשאום י"ט להלל ולהודאה. ואומר מהר"ם ז"ל דוקא להלל ולהודות אבל לא למשתה ולשמחה וכל שכן לחנוך הבית שהוא סעודת הרשות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ובחנוכה ובאסרו חג מותרות במלאכה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א נשים מותרות במלאכה כל ימות השנה לבד מתשעה באב וחול המועד וראשי חדשים. אבל האנשים מותרים במלאכה בראשי חדשים ומה שהנשים אסורות זהו בשביל המצוה שלא רצו להתפרק נזמי הזהב אשר באזניהם לעגל: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מחיצה או פתח או פותחת שנשברו מותר לתקנם בחול המועד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שאין להלוות בחול המועד כי דומה הלואה לפרקמטיא. אמנם למערופיא שלו יכול להלוות בחנם אותו שבוע שלא יבא לאבד המערופיא שלו ודבר אבד מותר בחול המועד. וכן היה רגיל מהר"ם ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ולתקן מנעלים בחול המועד אסור ואינו יכול לתפור בחול המועד אבל לקנות חדשים מתיר ריב"א. אמנם מהר"ם ז"ל אומר בשם הר' שמואל מווירצבורג שרבינו אבי העזרי אוסר לקנות חדשים בחול המועד ולא אמר לו רבו שום ראיה. אבל נראה למהר"ם ז"ל להביא ראיה שיש במועד קטן (דף יג) אין מביאין כלים מבית האומן בחול … להמשך קריאה

א ואסור לכתוב אפילו בפנקס בחול המועד אם לא שישנה האותיות. אבל אם הוא משבר האותיות. פריב"ם דמותר כדאיתא במועד קטן (דף י) אומן מכליב פי' כשיני כלב כלומר כמו שיני כלב. והיו"ד יעשה רק נקודה אחת במקום היו"ד לפי שאינו יכול לשבר היו"ד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומותר לתת לקדירה כרכום ע"י שינוי ביום טוב: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומותר לקנות ברזלים לסוס בחול המועד: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומותר לקנות בחוה"מ כוסות וקערות ודברים הצריכים לאכילה ושתיה כדאיתא בפרק מקום שנהגו (דף נה) מביאין כלים מבית האומן כד מבית הקדר וכוסות מבית הזגג: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ועל מלבוש שריגניז"א שרגילים ללובשו ביום טוב לפי שיש שמחה יתירה לכך לובשין שלא תזוח דעתו עליו ולכך לובשו על גבי בגדיו כדי שיזכור יום המות: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואומר שיכולים בטוב לשרוף פתילה או נר של שעוה לשנים ביום טוב כדאיתא בפרק המביא (דף לב): הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומה שנהגו העולם בלילי שמחת תורה לחזר כל החומש. אמר הר"ם ז"ל שאין בזה שום נפקותא כלל לפוטרם משום דבר: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכהן או לוי יכולים בטוב להיות חתן תורה או חתן בראשית אע"ג דאיתא בפ' הנזקין (דף נט) כהן אחר כהן לא יקרא ולוי אחר לוי לא יקרא זהו דוקא קודם שקראו חובת היום. אבל לאחר שקראו חובת היום אין קפידא [מיהו נהגו העולם שלא לעשות כן כיון שהוא מצוה, ע"כ]: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א ומה שאנו מסבבין את הבימה ז' פעמים בהושענא רבה זהו כנגד ז' פעמים שסבבו את יריחו. ומהר"ם ז"ל מביא ראיה מן המסורת ואסובבה ב' במסורת אקומה נא ואסובבה ואידך ואסובבה את מזבחך ה'. כלומר כנגד שסבבתי את העיר ז' פעמים זהו יריחו אסובבה את מזבחך ה': הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א ומנענע בהודו תחלה וסוף והכי פירושו תחלה בהודו ראשון וסוף בהודו אחרון [מיהו יש מפרשים תחלה בהודו וסוף כי לעולם חסדו וכן עמא דבר. ע"כ]: ב ומנענע באנא ה' הושיעה נא ולא באנא ה' הצליחה נא. כי הפסוק כן הוא אז ירננו עצי היער וגו' ואחר כך הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו … להמשך קריאה

א וכשהוא נוטל לולב והאתרוג הופך הכף של הלולב והפיטמא של אתרוג למטה עד לאחר שיברך כדי שיהא הברכה עובר לעשייתה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ובכל הימים של סוכה לבד מיום ראשון אם יש לו אתרוג חסר מותר לברך עליו ולצאת בו הואיל ויוצא בשאול וביבש נמי יוצא בחסר כדאמר רבי חנינא מטבל ביה ונפיק. ואפילו ביום ראשון אם אין לו אחר אלא חסר מותר לברך עליו ולצאת בו כדאיתא בפרק יש נוחלין (דף קלז) האחין והשותפין שיש להם … להמשך קריאה

א ולולב שנשבר קצת מן הכף אם אין לו אלא הוא יכול לצאת בו כיון שהוא שעת הדחק כדאיתא פ' לולב הגזול (דף לא) אנשי כרכים היו מורישים לולביהם לבניהם אף על פי שיבש פסול. ואין שעת הדחק ראיה: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שאל רב ברוך לרבינו נסים גאון מפני מה אנו מברכין זמן בשני ימים טובים של ר"ה על תקיעת שופר. ועל נטילת לולב אין אנו מברכין כ"א פעם אחת זמן. והשיב לו. זמן סוכה שהוא דאורייתא כיון שבירך פעם אחת זמן בלילה אינו צריך לברך ביום דאתי דאורייתא ומפיק דאורייתא. ומה שאנו מברכין זמן על … להמשך קריאה

א וביום שלפני הושענא רבה קורין לרביעי וביום החמישי וביום הששי ובהש"ר קורין וביום הששי וביום השביעי כי לעולם קורין לרביעי ספיקא דיומא: הסבר על זכויות יוצרים תשב"ץ קטןרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il