תניא, אגרת הקדש ט״ו
א לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם בְּעִנְיַן הַסְּפִירוֹת, מוּדַעַת זֹאת בָּאָרֶץ מִפִּי קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן נִשְׁמָתָם עֵדֶן. ב לְקָרֵב קְצָת אֶל הַשֵּׂכֶל, מַאי דִּכְתִיב ״וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ״, שֶׁהַכַּוָּונָה הִיא לְהָבִין קְצָת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מִנֶּפֶשׁ הַמְלוּבֶּשֶׁת בִּבְשַׂר הָאָדָם, וְעַל פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: ״בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגוֹ׳״ ״מַה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כוּ׳, אַף הַנְּשָׁמָה כוּ׳״, וְעַל פִּי מַאֲמַר … להמשך קריאה