א השער הרביעי: בדיני בשר בחלב והכחל: ותחלה אבאר אי זה בשר ואי זה חלב אסורין זה בזה דבר תורה. ואי זה אסור מדבריהם ואי זה מותר אפילו מדבריהם. ואחר כך אבאר באי זה ענין אסורין דבר תורה ובאי זה מדבריהם כדי לעמוד על דיני ספיקותיהן לפי הכלל המסור בידינו ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא דרבנן … להמשך קריאה
א השער השלישי: במליחה וניקור בשר מחוטי דם. וגיד וחלב. ואכלול עם זה אם נאמר בניקור בשר רוב המצויין בו מומחין הן כמו שאמרנו רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן אם לאו. ואכלול עוד עם זה בישרא דאסמיק והכבד. ואכלול עוד עם זה מורנא דבשרא וקוקני והם התולעים הנמצאים בבהמה ובדגים. ועוד אכלול עוד עם … להמשך קריאה
א השער השני: במתנות כהונה הניתנין לכהן לאחר שחיטה והן הזרוע והלחיים והקיבה ותחלה אבאר באי זה מין נוהגות. ואחר כך אבאר אם המתנות טובלות אם לאו. כלומר אם אסור לאכול מן הבהמה קודם שהורמו מתנותיה כדרך שאסור לאכול את הטבל. ואחר כך אבאר שיעור המתנות. ואחר כך אבאר מי חייב ליתן ומי פטור. ואחר … להמשך קריאה
א הבית השלישי: בבאור הכשר האוכלין ואסורן וחלקתי אותו לז' שערים: השער הראשון: בסימני בהמה חיה ועוף ודגים וקרבי דגים וביצים וחגבים ואכלול עם סימני דגים באור אם נסמוך על סימני מקצתן להתיר את כולן גופן או צירן ועוד דין דגים טהורין מלוחין ביד נכרי אם נחוש שמא נמלחו עם טמאין אם לאו. ואכלול עוד … להמשך קריאה
א השער החמישי: מי שניתר בלא שחיטה: ארבעה מינין יש בנותירן בלא שחיטה דבר תורה. דגים וחגבים והשליל הנמצא בבהמה בשעת שחיטה בין שהוא בן שמונה בין חי בין מת ובן תשעה מת ואפילו בן תשעה חי והוא שלא הפריס על גבי קרקע. והרביעי השליל בן תשעה חי והפריס על גבי קרקע והוא הנקרא בן … להמשך קריאה
א השער הרביעי: במחוסרי זמן שלשהינין יש במחוסר זמן. אחד בעוף ושנים בבהמה ואלו הן אפרוח שלא יצא לאויר העולם. וכדברי ר' אליעזר בן יעקב אפילו יצא לאויר העולם עד שיתפתחו עיניו ובבהמה כל שלא שהה שמונה ימים ואותו ואת בנו: אפרוח כיצד דתניא כל השרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם דברי … להמשך קריאה
א השער השלישי: בדברים שהבהמה והעוף נטרפין בהן ואין השחיטה מתירתן: ותחלה אכתוב דין האסורין שאין טרפות חסרון בגוף הבהמה והעוף כשוחט את המסוכנת ועובר שהוציא ידו או ראשו קודם שחיטה. ואחר כך אכתוב דין הנאסרין לאחר שהתחיל לשחוט כעובר שהוציא ידו בין סימן לסימן ושחט את הקנה וניקבו בני מעים או ששחט את הושט … להמשך קריאה
א השער השני: בשיעור הכשר השחיטה: תניא ר' אומר כאשר צויתיך ואכלת מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה. ותנן בפרק השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו ר' יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין. ואקשינן עלה בגמרא השוחט דיעבד אין לכתחילה לא … להמשך קריאה
א הבית השני: בהכשר הנשחטים: השער הראשון: בביאור הדברים המפסידין השחיטה הדברים הידועים שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור: גרסינן בפרק קמא דחולין אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו, ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור, ואקשינן מאי קמ"ל כולהו תננהו, פי' במשנתנו דתנן בפרק השוחט … להמשך קריאה
א כסוי הדם, השוחט חיה או עוף צריך לכסות את הדם, שנאמר כי יצוד ציד חיה או עוף ושפך את דמו וכסהו בעפר. ונוהג בכוי דתנן במסכת בכורים כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה כיצד דמו טעון כסוי כחיה ואין שוחטין אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסין את דמו, … להמשך קריאה
א באי זה זמן שוחט שנינו בפרק ראשון של שחיטת חולין הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין. ופירשה רבא הכל שוחטין ואפילו כותי וקודם שעשאום עכו"ם גמורים נשנית משנה זו ולעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה, ובכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה, ותניא לעולם שוחטין בין ביום בין בלילה בין בראש … להמשך קריאה
א באי זה מקום שוחט, שנינו בפרק השוחט אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות, פירוש: כדי שלא יראה כשוחט לשם שרו של ים ושל נהרות. ולא לתוך כלים כדי שלא יראה כמקבל הדם לזורקו, אבל שוחט הוא לתוך אגן של מים דכיון שיש בו מים מידע ידעין שאינו מקבלו לזריקה, ואוקימנא בגמרא דוקא … להמשך קריאה
א במה שוחטין תנן בפרק קמא דחולין בכל שוחטין חוץ ממגל קציר והשינים והמגירה והצפורן מפני שהן חונקין. מגל קציר יש בו פגימות הרבה וכולן מסוכסכות ונוטות לצד אחד ואעפ"כ אפילו הוליך ולא הביא שחיטתו פסולה מפני שחוששין מתוך שפגימותיה מרובות שמא השיב ידו מעט ולא הרגיש ופגעו סימנין באחת מן הפגימות ונקרעו והמגרה פגימותיה … להמשך קריאה
א בביאור ענין השוחטין השער הראשון מי שוחט שנינו בפרק ראשון דשחיטת חולין הכל שוחטין ושחיטתן כשרה חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו בשחיטתן. וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה. ודייקינן עלה בגמרא מדקתני ושחיטתן כשרה דיעבד מכלל דהכל שוחטין לכתחילה הוא דאי דיעבד תרתי למה לי. ופרשה אביי הכל שוחטים ואפילו כותי ובישראל … להמשך קריאה
א הקדמת תורת הבית להרשב"א: אמר שלמה בר' אברהם בן אדרת ברצלוני: ראיתי את העם המתאוים תאוה תערב לנפש לשקוד על דלת ולדרוש מעל ספר ה' בבתי הנפש. לשמוע את דבר ה'. לשמור את דרך עץ החיים. ומכל משמר לנצר לבם. ולבחור בחיים. גם מעמל הימים וטרדת הזמנים לשמור את משמרת הבית. הבנות והבנים נפשם … להמשך קריאה